ארנון (נוני) מוזס, בעל השליטה בקבוצת "ידיעות אחרונות" (מימין) ואיש העסקים לב לבייב, בעל השליטה באפריקה-ישראל (צילומים: עמוס בן-גרשום, לע"מ, ואביר סולטן, פלאש 90)

סקירות עיתונות

ספטמבר 2016
א ב ג ד ה ו ש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

רייטינג

יום ראשון, 25.09
  • %
    6.9המהדורה המרכזית (חדשות 2)
  • 6.7%
    נעולים (רשת)
  • 5.5%
    המירוץ למיליון (רשת)
  • 4.5%
    תוכנית חיסכון (חדשות 2)
  • 4.1%
    המהדורה המרכזית (ערוץ 10)

דעות לרשימת כל הכותבים

תגובות אחרונות

הספרייה | ממדפי הארכיון

פרקים נבחרים

סוגיית הפרסום הסמוי נוגעת בצורך הבסיסי להגדיר את מערך הכוחות שבין דמוקרטיה, אמנות וכלכלה. על מערך הכוחות הזה מבוססת אסדרת המדיה בכל העולם המערבי ומבקשת לאזן בין אינטרסים ציבוריים לבין אלה של יוצרי תכנים ומפרסמים. להלן נפרט כמה מהנזקים הכרוכים בפרסום סמוי. א. פגיעה בתחרות וביעילות החברתית פרסום סמוי פוגע בתחרות משום שהוא יוצר כשל שוק מסוג חסם כניסה ב. פגיעה בפלורליזם הבטחת פלורליזם תקשורתי היא אחד העקרונות המרכזיים ביותר באסדרת המדיה בישראל ובעולם. עם זאת, בישראל התוצאה בפעול היא פגיעה ממשית במגוון התוכני – לפחות בתחום ערוצי הטלוויזיה שבו הפרסום הסמוי רווח במיוחד. במחקרה "בתוך הקופסה" כתבה ענת באלינט כי הטיה זו בא לידי ביטוי באופן ברור בריבוי תכניות סגנון החיים, הבישול וסוגת המציאות על המסך של הערוצים המסחריים, לעומת מיעוט התוכניות העוסקות בצרכנות באופן ביקורתי, בתחקירים עיתונאיים ובתיעוד של סוגיות חברתיות בוערות. אמנם אפשר לחשוב שלא רק צורכי השיווק של המפרסמים משפיעים על סוגי...