הרשות השנייה וערוץ 14 קוראים לבג"ץ לדחות את העתירה שהגישו נגדם מפיקת הטלוויזיה ליאורה ניר ומכון זולת. בתגובות מקדמיות שהגישו נטען כי הרשות אוכפת כראוי את כלליה על ערוץ 14 וכי העתירה הוגשה ממניעים זרים על מנת להשתיק את מי שדעותיו מנוגדות לאלה של העותרות.

הרשות והערוץ מספקים מספר דוגמאות מצומצם ביותר לרגולציה ולרגולציה עצמית, מהם עולה כי הרשות ממעטת להפעיל עיצומים נגד הערוץ, ובפעמים הנדירות שהדבר קורה העיצומים הם בסכום נמוך שגם הוא נמחל בהמשך. עם זאת, בתגובותיהם כותבים הרשות והערוץ כי בידם דוגמאות נוספות שיפורטו במידה וההליך יתקדם.

בחודש דצמבר האחרון עתרו ניר ומכון זולת נגד הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו וחברת ערוץ יהודי ישראלי בע"מ, המפעילה את ערוץ 14, בטענה כי הערוץ מפר באופן שיטתי את הוראות הדין ותנאי הרישיון שהעניקה הרשות השנייה למפעילי הערוץ וכי הרגולטור אינו פועל על פי סמכותו לאלץ את ערוץ 14 לחדול מלהפר את תנאי הרישיון.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורך-הדין יוסי עבאדי ממשרד מיתר, מפורטים עשרות מקרים של הפרות לכאורה של חוק הרשות השנייה, כללי הרשות ותנאי הרישיון, כמו גם של כללי האתיקה העיתונאית.

יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו מתראיין במשדר ההשקה של ערוץ 14, אצל המראיינים ינון מגל ואראל סג"ל (צילום מסך)

"כעולה מריבוי ההפרות, ערוץ 14 אינו נוהג כערוץ חדשות עיתונאי, אינו מציית לדין לרבות לא לכללי עיתונאות אחראית, ולא פעם דיווחיו אינם נכונים או שקריים והדעות המובאות בו מוטות לטובת צד פוליטי ולטובת אינטרסים כלכליים ואחרים של בעל הרישיון", נטען בעתירה. "בהיעדר אכיפה כלשהי של הרשות את הוראות הדין ותנאי הרישיון של ערוץ 14, הפכו שידורי הערוץ לתמהיל פסול של הפצת פייק ניוז, הסתה וקריאות לאי -ציות לפסקי דין, הזדהות מופגנת עם צד הפוליטי, ושידור של תכנים מונוליטיים התומכים בראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו".

"מניעים זרים שאינם נוגעים לתחום התקשורת"

ברשות השנייה טוענים, באמצעות עורכי-הדין עופר קורלנדר, אסף הדני וליחי בוסקילה, כי במסווה של עתירה להגנה על הדמוקרטיה, העותרות מבקשות מהרשות לפעול "באופן מגמתי" כלפי גוף תקשורת, וכנגדו בלבדו, ללא ביסוס ראייתי מספק.

"עולה חשש של ממש [...] כי העתירה אינה אלה תוצר של 'מסע ציד' שנערך באופן מאורגן ויזום כנגד ערוץ 14 וכלפיו בלבד", טוענת הרשות השנייה, "ממניעים זרים שאינם נוגעים לתחום התקשורת, לתכלית הוראות החוק והכללים או ל'שמירה על הדמוקרטיה'".

בתגובת ערוץ 14, שהוגשה באמצעות עורכי-הדין יגאל דנינו ושרית בר, נטען כי העתירה "הינה מהלך נוסף בשרשרת ניסיונות של גורמים פוליטיים לייצר החלטה בהליך שיפוטי שתגרום לביטול עצמאותו העיתונאית של ערוץ 14 ועד לסגירתו ממש". בערוץ מזכירים בהקשר זה רק את העתירה שהגישה מפלגת יש-עתיד נגד הערוץ לקראת הבחירות האחרונות. למרות שבתגובה מוזכרת רק דוגמה בודדת, היא טוענת כי "מתנגדי ערוץ 14 החפצים בסילוקו מהזירה התקשורתית שמים יהבם על המערכת המשפטית פעם אחר פעם".

שרה ב"ק מראיינת את יעקב ברדוגו בתוכנית "האולפן הפתוח" של ערוץ 14, והשניים משוחחים על "ניסיון לינץ'" שלא היה ועל כך שה-CIA יזם למעשה את המחאה נגד נתניהו, 1.3.23 (צילום מסך)

העתירה של יש-עתיד, יש לציין, נדחתה. האזכור הנוסף היחיד של עתירה משפטית בתגובת ערוץ 14 הוא דווקא של עתירה שהגיש הערוץ עצמו נגד מפלגת מרצ שסירבה לאפשר לערוץ לשדר ממטה הבחירות, עתירה שהתקבלה.

בערוץ מזכירים גם את חרם המפרסמים שהוטל עליו מצד שלל חברות מרכזיות במשק הישראלי שלא רצו להיות מזוהות עם דברי הסתה והפצת תיאוריות קשר שקריות המשודרים בערוץ. לדברי הערוץ, "הרטוריקה הליברלית נאלמת לנוכח ערוץ טלוויזיה שמיישם את חזון הפלורליזם התקשורתי מהלכה למעשה, ונותן ביטוי גם לעמדות ודעות שאינן תואמות את השקפתם הפוליטית".

בערוץ טוענים כי ניר וארגון זולת "מבקשות להפעיל על ערוץ 14 מנגנוני פיקוח וענישה שתוצאתם תהיה בהכרח פגיעה קשה וצמצום חופש הביטוי של ערוץ 14 והעיתונאים המשדרים בו". לטענת הערוץ, "דרישות דרקוניות אלו אינן מתיישבות עם זכויות היסוד של חופש העיתונות וחופש הביטוי במדינת ישראל".

אין אכיפה בררנית

בתגובת הרשות מדגישים כי העותרות לא בחנו באופן מקיף את כלל הערוצים שתחת פיקוח הרשות השנייה, ולכן לא יכולים לטעון לאכיפה בררנית. "קיים קושי להתייחס ברצינות לטענות העותרות כי ערוץ 14 הוא ערוץ חריג ביותר וכי הוא מפיץ באופן סדרתי ידיעות כזב, בהינתן שהעותרות כאמור כלל לא בחנו את שידוריהם של מורשים לשידורים אחרים".

רה"מ בנימין נתניהו מארח בלשכתו את יעקב ברדוגו, יועצו ושדרן בערוץ 14, לראיון ראשון לתקשורת הישראלית מאז הבחירות, מרץ 2023 (צילום מסך)

למעשה, כך נטען, העותרות מבקשות מהרשות להיות "'קומיסר עליון' של חופש הביטוי בישראל" ולהחליף את שיקול הדעת המקצועי שלה בשיקולים אידיאולוגיים ופוליטיים, ורצוי כאלה התואמים לדעותיהן של העותרות". לדברי הרשות, "זו אינה דמוקרטיה, והעתירה דכאן לא מנסה לשמור על הדמוקרטיה. זוהי למעשה היפוכה של דמוקרטיה, וניסיון להביא לפגיעה קשה בה, על דרך של הצרת צעדיו של כלי תקשורת אחד בלבד, תוך פגיעה בחופשה הביטוי ובדעות המקבלות במה באותו ערוץ".

הרשות השנייה: לא יושבים על הגדר

לפי תגובת הרשות השנייה, היא "מפעילה גם מפעילה את סמכויותיה הקבועות בדין בכל הנוגע לאכיפה ופיקוח בכל עת, כלפי כלל הגופים המפוקחים המצויים בסמכותה, לרבות כלפי ערוץ 14 [...] באופן שוויוני, ללא משוא פנים, וללא כל קשר לזהות המורשה לשידורים או לעמדות (אג'נדה) אותן הוא לכאורה מקדם".

במקרה של ערוץ 14, טוענת הרשות, היא "לא היססה, במקרים בהם סברה כי קמה לכך הצדקה בהתחשב בנסיבות כל מקרה ומקרה, לנקוט בהליכי הפרה כנגד הערוץ, ואף להשית עליו עיצומים כספיים, וזאת בניגוד למצג השווא הנטען בעתירה, לפיו הרשות יושבת על הגדר ונמנעת מנקיטת צעדי פיקוח ואכיפה נגד הערוץ". ברשות מפרטים רק ארבעה מקרים בהם הוטלו עיצומים כספיים על הערוץ, שגם במסגרתם הערוץ טרם שילם אגורה.

הכתב הצבאי של ערוץ 14, הלל ביטון-רוזן (בתמונה) משוחח עם המגיש בועז גולן על החייל והחיילת שנהרגו בפיגוע בגבול הדרום, 4.6.23 (צילום מסך)

אחרי שבמרץ 2023 בערוץ פרסמו סרטון מסית ושקרי על המפגינים נגד ראש הממשלה נתניהו, ברשות הטילו על הערוץ עיצום כספי בסך כ-20 אלף שקלים ועוד עיצום כספי על תנאי בסך כ-24 אלף שקלים. עם זאת, הערוץ לא שילם בסופו של דבר את הסכום. בערוץ הגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטה וציינו כי נקטו בעצמם בצעדים בעקבות המקרה. בעקבות זאת החליטה מנכ"לית הרשות השנייה מישל קרמרמן לחלק את הקנס בפועל לשניים, כשחציו השני יהיה על תנאי כך שבסך הכל ישלם הערוץ רק כ-10,000 שקלים. גם על החלטה זו הגיש הערוץ ערר, שטרם נידון.

מנכ"לית הרשות השנייה מישל קרמרמן (צילום: יורי יונתן)

אחרי שבחודש יוני 2023 רתמו בערוץ 14 פיגוע קטלני בגבול מצרים כדי לקדם התנגדות לשירות קרבי של נשים, הוחלט להטיל על הערוץ עיצום בסך 29 אלף שקלים. גם במקרה זה הגיש הערוץ בקשה לעיון חוזר שכללה בין היתר הבהרה לגבי אמירת הכתב הלל ביטון-רוזן. בעקבות הבקשה החליטה המנכ"לית קרמרמן להפחית את הקנס ל-10,000 שקלים בלבד. גם על כך הגיש הערוץ ערר, שטרם נידון.

בעקות משדר התרמה לעמותת "אור הזוהר הקדוש" מדצמבר 2022, שהפר באופן בוטה את כללי הרשות, הטילה הרשות על הערוץ עיצום כספי על תנאי בסך כ-24 אלף שקלים. ברשות הדגישו באותו מועד כי "התנהלות הערוץ במקרה זה אינה עומדת בנורמה המצופה של התנהלות תקינה, הישנותה אינה מקובלת וככל שתישנה, תטופל בהתאם".

אך בחודש מאי האחרון שוב שודר משדר התרמה ל"אור הזוהר הקדוש". ועדת ההפרות ברשות השנייה החליטה להטיל על הערוץ עיצום בסך כ-24 אלף, מחציתו על תנאי, וכן להפעיל את מלוא העיצום על תנאי שהוטל על הערוץ בגין השידור הקודם ביוני 2023. ואולם גם הפעם הוגשה בקשה לעיון מחדש והמנכ"לית קרמרמן החליטה להסתפק בהתראה בלבד.

"די לציין כי מדובר בדוגמאות בלבד, וכי הרשות נקטה בצעדי אכיפה במקרים נוספים שבהם סברה כי קמה לכך הצדקה, על פי שיקול דעתה המקצועי"

"על מנת שלא להלאות את בית המשפט", מסכמת תגובת הרשות השנייה חלק זה בתשובתה, "די לציין כי מדובר בדוגמאות בלבד, וכי הרשות נקטה בצעדי אכיפה במקרים נוספים שבהם סברה כי קמה לכך הצדקה, על פי שיקול דעתה המקצועי, כאשר גם בימים אלה תלוי ועומד הליך הפרה לכאורה נגד ערוץ 14 בעניין דומה לאחד הנושאים שעליהם מלינה העתירה. כך תמשיך הרשות לפעול גם בעתיד".

בנספחים לתגובה מוזכרת גם התראה שנשלחה לערוץ על-ידי הרשות השנייה בגין קריאה לחרם על שטראוס, התראה בגלל תוכן פרסומי בתוכנית "עדן ועודד" (בערוץ טענו כי סימון התוכנית כמשלבת תוכן פרסומי היה בשגגה וכי לא התקבלה תמורה), והתראה בגלל עשרות תוכניות שבהן תוכניות ששילבו תוכן פרסומי לא כללו את הגילוי הנדרש על-פי הכללים (בערוץ הבטיחו שבעתיד ישמרו על החוק).

לשחרר לחץ

גם בתגובת הערוץ מתייחסים לאיכות האכיפה של הרשות השנייה וטוענים כי זו דווקא אוכפת את כלליה עליהם באופן מחמיר. לדברי הערוץ, "התלונות הרבות שמשוגרות לרשות השנייה נגדו מעשה יום ביומו, בהיותן מרובות, מאורגנות, ממומנות, לא ספונטניות ומתוזמנות, מייצרות לרשות השנייה קושי של ממש להתמודד עם שטף התלונות, רובן טורדניות וקנטרניות, וכדי 'לשחרר לחץ' הרשות נאלצת להפעיל על ערוץ 14 מדיניות אכיפה מחמירה במיוחד".

אראל סג"ל, ינון מגל ושמעון ריקלין מראיינים את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במשדר המיוחד של ערוץ 20 מדובאי. 7.12.2020 (צילום מסך)

למרות שבסופו של דבר, כפי שעולה מתגובת הרשות עצמה, הרשות כמעט ואינה מבצעת אכיפה בפועל על ערוץ 14, מטילה התראות במקום עיצומים, עיצומים בסכומים קטנים שחלקם על תנאי, וגם הם מופחתים או מומרים להתראה על ידי המנכ"לית, בערוץ טוענים כי "אין בסיס לטענת העותרות כי הרשות נמנעת מפיקוח על ערוץ 14 כמדיניות מכוונת".

אנחנו זעירים וזהירים

עוד טוענת הרשות בתגובתה לעתירה כי החוק הקל במחויבויות החלות על בעלי רישיונות זעירים ולכן אין מקום להשוות בין האכיפה כלפי ערוץ 14 - המוגדר "ערוץ זעיר" למרות שהוא מתחרה על המקום השני בין ארבעת ערוצי החדשות - לבין האכיפה כלפי ערוצים 12 ו-13.

כמו בתגובת הרשות השנייה, גם בערוץ מסבירים כי הגדרתם כערוץ זעיר מקנה להם הקלות שונות, כגון פטור מהקמת חברת חדשות נפרדת, כפי שמחויבים ערוצים 12 ו-13. משום כך, מסבירים בערוץ, אין הרשות מוסמכת לחייב אותם לעמוד בתנאים החלים על בעלי רישיון לשידורי חדשות.

לפי לשון החוק המחייבת את ערוץ 14, כל הנדרש ממנו הוא להקים "מערך חדשות" עצמאי מבחינה כלכלית ומערכתית, שבראשו "עורך חדשות" אשר אמון על התכנים המשודרים. על שידורי החדשות בערוץ חל איסור לקדם את תכניות הערוץ או לעשות פעולה שתביא לכך ששידורי החדשות ישקפו את עמדותיו ודעותיו הפרטיות של בעל הרישיון או העמדות והדעות של מנהליו, עובדיו ובעלי עניין בו".

הפגנה מחוץ לביתו של איל ההון יצחק מירילשווילי, הבעלים של ערוץ 14; הרצליה פיתוח, 3.4.23 (צילום: אורן פרסיקו)

בעל השליטה בערוץ, כידוע, הוא המיליארדר יצחק מירילשוילי, שדעותיו משתקפות לא אחת בערוץ, לא רק באופן כללי כפי שמתגלם באופיו הדתי-אורתודוכסי של הערוץ ובסגידה לבנימין נתניהו, אלא גם בנושאים ספציפיים כמו הלכות שבת ואיסור על עליית יהודים להר הבית.

לפי תגובת ערוץ 14, ב"מערך החדשות" שלו עובדים נכון להיום 87 איש, כולל פרילנסרים, מתוכם 21 כתבים ופרשנים, 18 עורכים, 13 מפיקים, 15 תחקירנים,
ו-20 מגישים. "מערכת החדשות מפיקה את משדרי החדשות והאקטואליה לפי סטנדרטים מקצועיים שאינם נופלים במאום מהסטנדרטים המקובלים בערוצים המתחרים", טוען הערוץ. בראשות "מערך החדשות" של ערוץ 14 עומד יורם כהן, לשעבר מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון בתקופת רשות השידור. "מר כהן אמון על הטמעת ואכיפת כללי האתיקה של הרשות השנייה בשידורי החדשות ועושה מלאכתו נאמנה", נטען בתגובה לעתירה.

בנוסף טוענת הרשות כי יש להבחין בין הליכי הפרה נגד ערוצים לבין הליך בירור שמנהל נציב התלונות בערוץ, דוד רגב. הנציב, כך מודגש, עצמאי בפעולותיו ואינו כפוף לרשות. החלטותיו משקפות את תפיסתו המקצועית העצמאית ואין בהן כדי ללמוד האם הפר הערוץ את כללי הרשות. הסמכות לכך נתונה לרשות  עצמה. ממילא, כך מובהר בתגובת הרשות, מספר התלונות שהגיעו לנציב בעניין ערוץ 14 בטל בשישים לעומת מספר התלונות שהגיעו עליו בעניין שידורי ערוץ 12 ו-13.

יצחק מירילשוילי (צילום: רונן גולדמן, רישיון CC BY-SA 3.0)

גם בערוץ מתייחסים ל-55 התלונות שנכללו בעתירה ומחלקים אותן ל-3 קטגוריות: דברים שהיו אמת, דברים שהיו הבעה אישית ודברים חריגים שטופלו על-ידי הערוץ או הרשות השנייה. בקטגוריה הראשונה, דברי אמת, מצוין מקרה אחד בלבד: תלונה שהוגשה בגין ידיעה שהופיעה תחת הכותרת: "מנהל בית ספר איים על תלמיד שרצה להניח תפילין". לדברי הערוץ, הדיווח "שיקף את המציאות".

"חריגים קיימים בכל מערכת", מוסיפים בערוץ ביחס לחלק מהתלונות שמוזכרות בעתירה, אך לדברי הערוץ המבחן הוא בטיפול בחריגים. הערוץ, כך נטען, "מקיים "רגולציה עצמית טובה ויעילה ואף מחמירה יותר מזו של הערוצים האחרים".

כדוגמה לכך מוזכרת ההתבטאות המחפירה של אמנון יצחק, שהסביר כי מנהיגי הציונות היו חברים באגודת סתרים שסייעה להשמיד יהודים זקנים ויהודים חרדים ("על הרכבות בשואה היה כתוב מפא"י"). בעקבות המקרה, נכתב בתגובת הערוץ, התנער ערוץ 14 מהדברים וחדל להזמין את יצחק לשידוריו.

עוד מזכירים בתגובת הערוץ סרטון מזויף ששודר בערוץ בתוכניתו של ינון מגל ובו נועה בן-ארצי אומרת כביכול שיאסר ערפאת מקסים (בפועל אמרה את הדברים על ביל קלינטון). בערוץ טוענים כי הסרטון המזויף לא נערך במערכת ו"רק" שודר אצלם ללא כל בדיקה וכי מגל התנצל.

דוגמה שלישית ואחרונה שמספקים בערוץ היא זו של סמדר הילה שמואלי, שהציפה בתוכניתו של אראל סג"ל קונספירציה שקרית לפיה המתנגדים לממשלת נתניהו שיתפו פעולה עם מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. בערוץ כותבים כי משתתפי הפאנל שללו את הדברים בזמן השידור, וכי הדוברת לא תוזמן עוד לערוץ.

התגובות שהוגשו הן כאמור תגובות מקדמיות, והן ברשות הן בערוץ מוסיפים כי  אם יהיה צורך תוגש מטעמם תגובה מלאה, שיתכן ותכלול חומרים ודוגמאות נוספות.

בג"ץ 8674/23