בתחילת שנת 2016 נערך סבב מינויים במשטרת ישראל, ובמסגרתו קודם הקצין כורש ברנור לדרגת תת-ניצב ומונה למפקד היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה). ברנור אמור היה להיכנס לתפקידו כבר בחודש מרץ באותה שנה, אבל בשל אירוע רפואי נכנס לתפקידו רק בחודש מאי. "כנראה התרגשתי יותר מדי", העיד ברנור היום (8.4), "והתאשפזתי".

כשהגיע ליאח"ה פגש את ממלא מקום מפקד היחידה, תנ"צ ערן קמין, שהעביר לו חפיפה ועדכן אותו על מצב החקירות שניהלה היחידה. בין היתר גילה בפניו קמין את חומרי החקירה שהצטברו בפרשות שבהן נחקרו החשדות לפלילים של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

לפי עדות ברנור, קמין הציג בפניו "שלושה אשכולות" של חשדות: תיק "ביביטורס", שנחשף כבר שנים קודם לכן בתחקיר של רביב דרוקר אולם נותרו בו כמה קצות חוט; פרשה שכונתה לימים "תיק 1000" ובמרכזה טובות ההנאה שקיבלה משפחת נתניהו משני המיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר; ופרשה שכונתה "תיק 2000", ובמרכזה שיחות התן-וקח בין ראש הממשלה נתניהו למו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס.

"זה תיק חקירה שלא היה לי באופיו ובצביונו מעולם", העיד ברנור בחקירה הראשית, במענה לשאלותיה של עו"ד קרן צבירן מהפרקליטות. "למעשה הוא נוהל בשליטה מלאה, בפיקוח, בקרה, הנחיה, אישור, הן של הדרג בתוך משטרת ישראל, ראש אח"מ [אגף החקירות והמודיעין], והן על ידי היועץ המשפטי לממשלה. שליטה מלאה זה אומר בתוך המשטרה פנימה על ידי ראש אח"מ, כל תו, כל תג, כל בקשה, אם זה צו, אם זה זימון עד, כל פעולות החקירה אושרו בתוך הציר הפנימי של משטרת ישראל, והיועץ המשפטי בכל דבר עודכן, וקיבלנו אישור על כל פעולה. לא היה תיק כזה".

תת-ניצב כורש ברנור לפני תחילת עדותו במשפט המו"לים, 8.4.2024 (צילום: חיים גולדברג)

לפי עדות ברנור, בכל יום היה מעביר עדכונים מפורטים לראש אח"מ דאז, ניצב מני יצחקי, ואילו הוא היה מעביר את העדכונים ליועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט. היועמ"ש, הדגיש ברנור, היה בקשר תכוף ובשליטה מלאה על כל פעולת חקירה. הוא קיים ישיבות עם בכירי היחידה "בתכיפות גדולה מאוד מאוד מאוד", אחת או שתיים לפחות מדי שבוע, כאשר לפני כל ישיבה כזו נערכה ישיבה פנימית במשטרה בניהולו של ניצב יצחקי ובה הוחלט אלו נושאים יוגשו לאישור היועמ"ש.

בפגישות אצל מנדלבליט הוצגו לו הבקשות מצד המשטרה, הוסיף ברנור, את חלקן אישר ואחרות דחה. לעתים דחה סעיפים מסוימים מתוך בקשה ואישר אחרים, עד כדי כך היה הפיקוח שלו צמוד. לצד ציר של ישיבות בעל-פה מול היועמ"ש, הצדדים הקפידו גם על ציר של תיעוד מסודר, העיד ברנור. "ואני ממתין למעשה לאישורים של היועץ המשפטי לממשלה לכל פעולה שלי", הדגיש ברנור, "כשאני אומר 'לכל פעולה', זה מצו דרך זימון עד וחשוד וחיפוש במסמך, הכל".

בהמשך עדותו נתן ברנור דוגמה לנתיב שאותו ביקשה המשטרה לחקור אך היועמ"ש מנדלבליט חסם. במשטרה החליטו לחקור בשלב מסוים את עורך "ישראל היום" עמוס רגב ואת מנכ"ל משרד התקשורת וראש הקמפיין של הליכוד בבחירות 2015 שלמה (מומו) פילבר, בפרשה שכונתה "פרשת התצהיר הכוזב".

עמוס רגב, עורך "ישראל היום", מחוץ למטה יחידת להב 433 של המשטרה, לשם זומן כדי לתת עדות בפרשת "תיק 2000". לוד, 17.1.17 (צילום: רועי אלומה)

במרכז הפרשה עמד תצהיר שנתן פילבר לאימות טענות הליכוד ונתניהו במענה לעתירה שהגיש עו"ד שחר בן-מאיר לוועדת הבחירות המרכזית בבקשה שתורה על סגירת "ישראל היום" בשל תפקודו כשופר תעמולה של נתניהו בניגוד לחוק.

"לתנועת הליכוד וליו"ר תנועת הליכוד וראש הממשלה מר בנימין נתניהו אין ולא היה כל קשר של שליטה או קשר ארגוני כלשהו, מכל מין וסוג שהוא, עם 'ישראל היום' או עם מערכת העיתון או עם עיתונאים הכותבים בו, שהיה בו או שיש בו כדי להשפיע על שיקולי העריכה של העיתון או על תכניו או על הקמתו, היווסדו או על ניהולו השוטף", כתב נתניהו בתשובתו לוועדת הבחירות.

"הקשרים שיש לתנועת הליכוד וליו"ר הליכוד, מר בנימין נתניהו, עם 'ישראל היום'", נכתב בהמשך התשובה, "הם קשרים רגילים הקיימים בין הליכוד כמפלגה פוליטית המיוצגת בכנסת ושהעומד בראשה, מר בנימין נתניהו, מכהן כראש הממשלה, לבין עיתונאים ואמצעי תקשורת אחרים המסקרים את הפעילות הפוליטית של המפלגות בכנסת ובממשלה".

שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת. הכנסת, 2.8.16 (צילום: יונתן זינדל)

כדי לאמת את הטענות הללו צירף נתניהו תצהיר בחתימת פילבר, אז מנהל קמפיין הבחירות של הליכוד. "העובדות הנכללות בתשובה הינן אמת לפי מיטב ידיעתי ואמונתי", הצהיר פילבר, וחתם.

כשפרשת "תיק 2000" נחשפה, ובכללה גם הקשר ההדוק של נתניהו עם מו"ל "ישראל היום" שלדון אדלסון, שיגר עו"ד בן-מאיר תלונה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט וביקש ממנו, בין היתר, לחקור חשד למסירת תצהיר כוזב של פילבר ליו"ר ועדת הבחירות.

היום העיד ברנור כי היועמ"ש מדלבליט הנחה לחקור את "נושא התצהיר הכוזב", ובשל כך זומן רגב לחקירה ב-17.1.2017. למחרת, ב-18.1.2017, נחקר על כך פילבר. "ב-22.1 העברנו ליועץ עוד פעולות שחשבנו שראוי לחקור, לגבות הודעות מעוד גורמים, אבל היועץ סגר את האירוע", אמר היום ברנור. במענה לשאלת המשך של עו"ד צבירן הסביר בפשטות כי מנדלבליט "לא אישר" להמשיך בחקירה.

מה קרה ברויאל ביץ'

הפרקליטות ניצלה את החקירה הראשית הקצרה של ברנור כדי להציג בפניו כמה מטענות ההגנה המרכזיות, על אודות פעולות פסולות לכאורה שביצעו הוא ופקודיו. כך, לדוגמה, ברנור דחה את הטענה כי פעל באופן פסול כשביקש מהדס קליין, העוזרת של המיליארדרים מילצ'ן ופאקר, להשיג חשבוניות המעידות על רכישת סיגרים ובקבוקי שמפניה.

ברנור גם הסביר בחקירה הראשית את האופן המוזר שבו נערכו שתי גרסאות להודעות של עובדי מלון רויאל ביץ' בתל-אביב, שם שכר פאקר דירה (ב-11,300 דולר לחודש). בחקירותיהם סיפרו עובדי המלון כי ראו את יאיר נתניהו מגיע לדירה עם חבריו, וגם את הדס קליין, אך הוסיפו כי ראו גם את ראש המוסד דאז יוסי כהן מגיע מדי פעם לדירה, לעתים כשפאקר לא נוכח.

ההודעות הללו שוכפלו ונערכו לשתי גרסאות, האחת כוללת את המידע על ביקוריו של כהן והאחרת בלעדיו. אחת השוטרות שגבתה את ההודעות מעובדי המלון היתה פקד ליזו כהן. כשעו"ד עמית חדד, בא-כוחו של ראש הממשלה והנאשם נתניהו, חקר את קצינת המשטרה כהן בבית-המשפט הוא טען כי פיצול ההודעות היה תכסיס שיזמו מפקדיה כדי להסתיר את המידע על יוסי כהן ממנדלבליט. "הם חשבו שאם השם של יוסי כהן יעלה, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יעצור את הבדיקה", טען עו"ד חדד.

ברנור סיפר שבפרקליטות הנחו את החוקרים "להימנע מלהיכנס לשאלות על צנעת הפרט על יאיר נתניהו"

היום, בחקירתו הראשית, נדרש לכך ברנור והסביר כי כיוון שכהן היה "דמות מאובטחת עם סיווג בטחוני מאוד גבוה", היתה "רגישות מאוד גדולה" בטיפול במידע עליו. לדבריו, הוא מיהר לעדכן את ראש אח"מ, ומיד בהמשך עודכן גם היועמ"ש מנדלבליט. לדבריו, במשטרה רצו אישור של היועמ"ש להמשך החקירה בעניין כהן, אך מנדלבליט סירב.

כשנשאל ישירות על השמטת שמו של כהן מהודעות עובדי המלון ויצירת שתי גרסאות לכל הודעה הסביר ברנור את הסיבה: "במקרים כאלה של רגישות של בעל תפקיד, שכרוכה בשמירת סוד, יש מידור של שותפי סוד, חיסיון כזה או אחר, יש אפשרות להפריד". לדבריו, המשטרה פעלה כך בהנחיית הפרקליטות. בנוסף, אישר ברנור, הפרקליטות הנחתה את השוטרים לא לשאול את הדס קליין על ביקורי כהן בדירה של פאקר. ברנור הוסיף מיד כי הנחיה נוספת של הפרקליטות היתה "להימנע מלהיכנס לשאלות על צנעת הפרט על יאיר נתניהו".

מילצ'ן משנה את המנגינה

הנאשם נוני מוזס באולם משפט המו"לים, 12.2.2024 (צילום: אורן פרסיקו)

הנחיה נוספת שעליה העיד ברנור בחקירתו הראשית נגעה למו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס.

במהלך חקירתו של מוזס בתחילת פברואר 2018 התברר לחוקרים כי ברשות מוזס מכשיר טלפון שבו השתמש אך ורק לשיחות עם ארי הרו, ראש הסגל של נתניהו שלימים הפך לעד מדינה נגדו. "מה שמוגדר בעגה המשטרית טלפון מבצעי", הגדיר זאת ברנור.

לדברי הקצין הבכיר, "בתום סדרה של שיחות מול היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות סוכם, הגם שהיה צו חיפוש, שנתפוס בהסכמה, בלי חיפוש, את הטלפון". ברנור הוסיף כי עד לרגע האחרון שבו הגיעו חוקרי המשטרה לביתו של מוזס בסביון, הוא המשיך בשיחות עם ראש אח"מ יצחקי ועם נציגי הפרקליטות. "הונחיתי לתפוס בהסכמה רק את הפלאפון, לא לעשות חיפוש", שב ואמר ברנור.

החוקר שהגיע לביתו של מוזס לקבל את המכשיר, רפ"ק סער שפירא, העיד כי בעוד חבריו למשטרה נותרו מחוץ לביתו של מוזס, הוא עלה לבדו עם החשוד אל הקומה השנייה בביתו, נעמד בפתח חדר השינה שלו, וראה את מוזס נכנס פנימה, פותח כספת, ומוציא ממנה את מכשיר הטלפון המדובר.

כשמילצ'ן נחקר בישראל אמר הדרישות של בני הזוג נתניהו לקבל ממנו "מתנות" הגעילו אותו. כשהחוקרים הגיעו לביתו בלוס-אנג'לס לחקירת המשך - דבר מה השתנה

בחקירתו הראשית נשאל ברנור גם מדוע הוחלט להפסיק את חיקור הדין של מילצ'ן בביתו שבלוס-אנג'לס לאחר יום אחד, אף ששוריינו לצורך חקירתו שלושה ימים. "באופן לא מפתיע", הסביר ברנור, "היה שינוי בטון, לא בתוכן, אבל במנגינה של מר מילצ'ן".

כשמילצ'ן נחקר בישראל על טובות ההנאה שהרעיף על בני הזוג נתניהו הוא טען כי לא התקיימה חברות בינו לבין ראש הממשלה וכי הדרישות של בני הזוג לקבל ממנו "מתנות" הגעילו אותו. אולם כשהחוקרים הגיעו לביתו בלוס-אנג'לס כמה שבועות לאחר מכן לחקירת המשך - דבר מה השתנה.

כשנשאל על כך ברנור הוא העלה חיוך דק על שפתיו ואמר: "התפתחה חברות בין דצמבר לפברואר. בדצמבר לא היתה חברות, בפברואר התפתחה חברות. הטון שונה. בקריירה שלי במשטרה זה קרה כבר פעם-פעמיים".

לדברי ברנור, בעקבות שינוי עדותו של מילצ'ן הוחלט בפגישה משותפת של החוקר מומי משולם, ברנור וראש אח"מ יצחקי כי אין טעם להמשיך בחקירה בשלב זה.

"מה שאתה אומר פה זה הזיה מוחלטת"

החקירה הנגדית של ברנור, בידי עו"ד עמית חדד, הוקדשה בחלקה הגדול לניסיונות לקעקע את כשרות פעולות השוטרים תוך התמקדות בחריגות לכאורה מאישורי היועמ"ש יהודה וינשטיין ובהמשך מאישורי היועמ"ש מנדלבליט.

בין לבין פיזר עו"ד חדד טענות להתנהלות פסולה, שלא לומר מושחתת, של המשטרה, החל בניצב מני יצחקי, שהכין מסמך ובו ידיעות מודיעיניות על אישי ציבור; עבור בניצב רוני ריטמן, שטען כי נתניהו הוא ששלח קצינה להתלונן נגדו כי הטריד אותה מינית; וכלה ברפ"ק אבי רוטנברג, שניהל מערכת יחסים אינטימית עם ג'ודי שלום-ניר-מוזס, במקביל לכך שחקר פרשה הקשורה לבנה ועבד ביחידה שחקרה את "תיק 2000", שבמרכזו אחיה, נוני מוזס.

ברנור הודה כי את רוטנברג היה צריך להזיז מהחקירות מוקדם מכפי שנעשה, אך הדגיש כי מרגע שנודע לו על ניגוד העניינים פעל באופן מיידי. את הטענות הקונספירטיביות של עו"ד חדד דחה ברנור על הסף.

"האם זה מקרה שראש להב סבור שראש הממשלה תופר לו תיק ב-2015, וב-2015, במקרה, כל החקירות בעולם מלהב באות על ראש הממשלה נתניהו?", תהה עו"ד חדד.

"מה שאתה אומר פה זה הזיה מוחלטת", הגיב ברנור.

לאורך היום הראשון של החקירה הנגדית של ברנור בידי חדד ניכר היה כי השניים מכירים זה את זה במידה שמאפשרת להם עקיצות הדדיות בנקודות רגישות. לא פעם עלו הטונים ביניהם לכדי צעקות, כשברנור נוזף בחדד "אל תדבר אלי ככה!", ואילו עו"ד חדד קובל על כך שהעד מאיים עליו עם אצבעו או "בא עם אקדח וזועם כולו".

גם היום, כהרגלו, התעלם עו"ד חדד מהחלטות השופטים לחדול מלשאול את העד את אותה השאלה שוב ושוב, תוך שהוא מעז להתריס בפניהם ומבהיר להם כי דווקא כן ישאל את העד פעם נוספת את השאלה שזה עתה הורו לו לא לשאול.

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן (צילום: אתר הרשות השופטת)

"עו"ד חדד, תתקדם", הורתה לו ראשת ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, בשלב מסוים. "לא, אני לא רוצה להתקדם", החציף בתגובה הסנגור, והמשיך בחקירתו. אחרי עוד כמה שאלות שהפנה לעד פנתה אליו השופטת. "עו"ד חדד", אמרה, "בפעם הבאה שאומרים לאדוני לא לשאול, אדוני לא ישאל. אלה הכללים. אלה הכללים, עו"ד חדד". כמה דקות מאוחר יותר, שוב כהרגלו, התנצל עו"ד חדד על התנהגותו וכך איפשר לשופטת פרידמן-פלדמן לחוש כי בכל זאת היא זו שמנהלת את הדיון, ולא הוא.

דומה כי ההישג המשמעותי ביותר של ההגנה ביום החקירה הראשון נגע לנסיבות הגילוי של קלטות השוחד ב"תיק 2000". שתי השיחות בין נתניהו למוזס הוקלטו במכשיר הטלפון של הרו, שהיה בידי המשטרה בשל הסתבכותו בפלילים של הרו בפרשה נפרדת ושמה 3H. ברנור הוא העד הראשון שאמר מפורשות כי הרו כיוון את המשטרה למצוא את ההקלטות כדי לקבל הסדר מקל בפרשת 3H שבה היה חשוד.

"הוא רוצה שיסגרו לו את התיק", אמר ברנור כשנשאל למניעי הרו. "בתוך הדברים שהעביר היה פירוט על השיחות, על טיבן, איכותן ופליליותן, והוא ציפה שמדינת ישראל, משטרת ישראל... תקל, תסגור לו את התיק".

בהמשך הוסיף ברנור: "אני ישבתי בישיבות עם היועץ המשפטי לממשלה, ושם זה נאמר באופן מפורש. הוא מסוג עדי המדינה שרוצים לאכול את העוגה. לא רוצה להיות עד מדינה אבל רוצה הקלה משמעותית בהסדר בתיק שלו".

מבחינת עו"ד חדד, פרט זה משתלב בתיאוריה כללית שלו שלפיה החוקרים "ניפחו" את החשדות נגד הרו בפרשת 3H כדי לאלץ אותו למסור להם את הקלטות שיחות השוחד, אך את כל זאת הכחיש ברנור מכל וכל. הרו, כזכור, הורשע בתחילת השנה בפלילים.

מחר תימשך חקירתו הנגדית של ברנור בידי עו"ד חדד.

67104-01-20