ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה השבוע (26.3) דיון נוסף בהצעת החוק שנועדה להקל על ערוץ 14 מחד ולהכביד מאידך על השידור הציבורי בישראל. הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, שבאופן רשמי נועדה ל"הגברת התחרות בשוק השידורים", כוללת שני תיקוני חקיקה.
הראשון מחייב את הרשות השנייה לשדר את שידורי ערוץ 14 במערך עידן פלוס תמורת תשלום סמלי, למרות שהערוץ חב כ-19 מיליון שקל לרשות, בין היתר משום שסירב לשלם את דמי ההפצה בעידן פלוס.
בנוסף, הצעת החוק מגלגלת את מימון עידן פלוס על תאגיד השידור הישראלי, שייאלץ להקצות לשם כך מיליוני שקלים מתקציבו. עידן פלוס הוא מערך שידורים מיושן, שיש הסכמה כללית בדבר הצורך בסגירתו והחלפתו, המאפשר למי שאין ברשותו טלוויזיה חכמה ואין ביכולתו לממן מנוי לחבילת שידורים בכבלים או בלוויין, לצפות בערוצים המרכזיים בישראל בלא תשלום.
על פי החוק הקיים, הערוצים המשודרים בעידן פלוס אמורים לממן את הפעלתו, אך בתחילת המלחמה בעזה הורה שר התקשורת שלמה קרעי לצרף למערך בחינם גם את הערוצים המכונים "זעירים": ערוץ 14, ערוץ התעמולה הפרטי שמשרת את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואשר הפך לערוץ השני הכי נצפה בישראל, ועוד כמה ערוצים זניחים נטולי רייטינג של ממש. קודם למלחמה בעידן פלוס הפסיקו את שידורי ערוץ 14, מאחר שכאמור, סירב לשלם את דמי ההפצה.
שר התקשורת שלמה קרעי בדיון בוועדת הכלכלה בהצעת החוק "הגברת התחרות בשוק השידורים", 26.3.24 (צילום:: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)
ההוראה של השר קרעי ניתנה בלא סמכות ובניגוד לחוק הקיים ועל כן הצעת החוק הנוכחית מבקשת להכשיר אותה ולקבע באופן רשמי את אי התשלום של ערוץ 14 עבור הזכות להיות משודר במערך עידן פלוס. מאחר שהצעת החוק נתפרה באופן פרסונלי בוטה, היא שונתה כך שהערוצים 12 ו-13 יהיו פטורים מתשלום ואילו תאגיד השידור הישראלי יחויב לממן את מלוא עלות הפעלת עידן פלוס מכספי משלם המסים, הן עבור ערוץ 14 והן עבור שני הערוצים המסחריים הוותיקים.
תיקון החקיקה השני שנכלל בהצעת החוק פוגע גם הוא בתקציב תאגיד השידור הישראלי, שהשר קרעי הצהיר כבר בתחילת כהונתו כי הוא מעוניין לסגור אותו ומאז מנסה לפגוע בו ולהצר את צעדיו בדרכים שונות. הצעת החוק הנוכחית נוגעת מחייבת את התאגיד הציבורי למסור את ארכיון התוכניות שלו לערוצים המסחריים בחינם. בהמשך תוקנה ההצעה כך שהמחיר ייקבע על ידי השר קרעי עצמו.
גם מתיקון זה ייהנה ערוץ 14, שאין לו ארכיון נרחב כמו לערוצים הוותיקים יותר, כמו גם ערוץ i24news, ערוץ החדשות בעברית החדש של פטריק דרהי, הבעלים של "הוט".
בושה וחרפה
את הדיון הקודם קטע באבו יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן מהליכוד, אחרי שנציג האוצר נעם שרלו בריגה טען כי מערך שידורי עידן פלוס הוא "בזבזני". ביטן התרעם ואיים להעביר את החוק לקריאה ראשונה בלי לשמוע אף אחד מהצדדים הנוגעים בדבר ("ננסח את החוק איך שאנחנו רוצים, ואני מעביר אותו איך שאני רוצה. שם פס על כל המשרדי ממשלה והכל").
ח"כ ביטן, שבימים אלה נאשם בקבלת שוחד בסך 715 אלף שקל, במרמה, בהפרת אמונים ובהלבנת הון בשבע פרשות שונות, ניהל גם את הדיון הנוכחי בגסות רוח, תוך שהוא מחלק את זכות הדיבור בנהמות וחלקי הברות, מביע תדיר את זעמו על הנוכחים ועל מנסחי החוק הקודם ובאופן כללי מאלץ את כל מי שרצה להביע עמדה לצעוק במלוא גרונו כדי שאפשר יהיה לשמוע את דבריו.
בפתח הדיון הודיע ח"כ ביטן כי הצעת החוק המקורית, שהוגשה בידי ח"כ אריאל קלנר מהליכוד, עברה שינוי של ממש מאז הדיון הקודם כדי להגיע להסכמות עם משרדי הממשלה השונים. השינוי העיקרי, אותו ניסה להסביר היועץ המשפטי של הוועדה עו"ד איתי עצמון, נגע לקביעה כי החוק ייכנס לתוקפו רק עם סגירת המרבב הראשון של מערך עידן פלוס, בעוד כחצי שנה, ואז יחול רטרואקטיבית מה-7.10.
מנכ"לית הרשות השנייה מישל קרמרמן (צילום: יורי יונתן)
"זה סגור עם האוצר", הדגיש ביטן, והסביר את תפיסת עולמו: "לא יכול להיות שהמדינה תבקש מערוצים מסחריים שיתקצבו לה את עידן פלוס כשהיא עושה את זה על מנת לאפשר למעוטי יכולת שלא יכולים". כשאחת ממשתתפות הישיבה תהתה מדוע, ח"כ ביטן סילק אותה מהחדר.
סגירת המרבב הראשון, שבאמצעותו משודרים חלק מהערוצים בעידן פלוס, יחסוך כ-8 מיליון שקלים מעלות המערך הכולל, הדגיש ח"כ ביטן, ולכן תאגיד השידור ישלם בפועל פחות כסף כשיידרש לממן את המערך כולו, לעומת המצב הנוכחי בו הוא משלם על חלקו בלבד. בנוסף, הבטיח, המרבב השני, היקר עוד יותר להפעלה, ייסגר בתוך שנתיים.
מנכ"לית הרשות השנייה מישל קרמרמן טענה כי לסגירת המרבב יש עלות חד-פעמית של 3 מיליון שקלים (בניגוד לעלות של מיליון שבה נקב היו"ר ח"כ ביטן), וביקשה לדעת מי יממן זאת. "למה אתם לא עושים את זה בלי קשר להצעת חוק?", היתה התשובה שקיבלה מהיו"ר. "לנו כמפעיל אין אפשרות לממן את זה", אמרה קרמרמן.
מנכ"ל תאגיד השידור גולן יוכפז טען כי אם החוק יעבור, התאגיד ייאלץ לספוג כעת הוצאה של 7 מיליון שקלים בגין חצי השנה שעברה מתחילת המלחמה בעזה שבה שידרו הערוצים המסחריים בעידן פלוס. עלות של שנה נוספת בהפעלת המרבב הראשון עומדת על כעשרה מיליון שקלים נוספים עבור שידורי הערוצים המסחריים, הוסיף.
מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי גולן יוכפז, בדיון בוועדת הכלכלה בהצעת החוק "הגברת התחרות בשוק השידורים", 26.3.24 (צילום:: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)
"אתה מערבב מין בשאינו מינו", טען מנגד שר התקשורת קרעי ואמר כי התאגיד ייאלץ להוסיף רק מיליון וחצי שקלים עבור הערוצים המסחריים 12 ו-13 שקיבלו פטור מהתשלום מתחילת המלחמה וזאת כיוון שעל אפיקי השידור של הערוצים ה"זעירים" ממילא היה משלם גם אם לא היו מצטרפים למערך. "גם אם אני חוסך שמונה מיליון שקל, לפחות בטווח הקצר אנחנו נפגעים מאוד", התעקש יוכפז, "המשמעות היא פגיעה". בנוסף, החיסכון לו טוענים ביטן וקרעי הוא רק במידה וסגירת המרבבים אכן תקרה, ובמועדה, ולא תתעכב או תתבטל כליל כפי שקורה לא אחת עם החלטות הממשלה.
בהמשך הדיון הוסיף יוכפז כי "בסוף השידור הציבורי ישלם עבור ערוצים פרטיים". "לא נכון!", הגיב ח"כ ביטן, "הוא ישלם עבור עידן פלוס שזה שידור ציבורי".
ח"כ עופר כסיף מחד"ש יצא באופן עקרוני נגד הליך החקיקה שבו דנה הוועדה. "למעשה החוק הזה מכשיר רטרואקטיבית את הפטור שניתן לערוצים מסחריים ובעיקר לערוץ 14 מלשלם, וזה ללא סמכות", אמר. "השר בזמנו קבע רטרואקטיבית החלטה שהיא לא בסמכותו ועכשיו החוק הזה אמור לתת לזה גושפנקה. זה נראה לי בכלל מנוגד לחוק".
ח"כ ביטן התעלם מכך, פנה לנציגי משרד האוצר, משרד התקשורת ותאגיד השידור וביקש מהם עד לישיבה הבאה ש"ייכנסו לעניין ויראו איך פותרים את הבעיה הכלכלית כרגע".
השר קרעי ביקש לעזוב את הישיבה באופן דרמטי והחליט לאיים על התאגיד כי כדאי להם להסכים לדרישותיו. "אם אתם לא יודעים להגיע להסכמה - אין סגירת מרבב ראשון, אין סגירת מרבב שני, תחכו לשר התקשורת הבא עוד שלוש שנים. הבנתם? אני חוסך לכם עשרות מיליונים בשנה ואתם רבים איתי על שני מיליון שקל על חצי שנה אחורה? מה זה? בושה וחרפה. על מה? נגד הציבור? נגד מי אתם? נגד הציבור? אני גמרתי את הוויכוח. או שמגיעים להסכמה כזו או שאין סגירת מרבב, תסגור את הדיון תבטל את החוק הזה", אמר השר קרעי, קם ויצא מחדר הישיבה.
"לזה עכשיו יש כסף?"
הדיון המשיך גם בהיעדרו של השר. אחרי שיו"ר הוועדה ח"כ ביטן טען כי גם קשת ורשת, בעלות הערוצים 12 ו-13, צריכות להשתתף בעלות סגירת המרבב הראשון, ביקשה עו"ד נגה רובינשטיין, נציגת שני הערוצים המסחריים המתחרים זה בזה, את רשות הדיבור.
"ההצעה שהצעת לא חוקית בדיוק כמו שהחלטה של השר לרשות השנייה ולערוצים לאפשר להם לעלות לעידן פלוס היא לא חוקית", אמרה עו"ד רובינשטיין, "וחבל שיש כאן שתיקת כבשים של גורמי הממשלה וחבל שהייעוץ המשפטי של הוועדה לא מתייחס לזה". לדבריה, מלכתחילה משרד האוצר היה צריך לשאת בעלות מימון עידן פלוס ולא הערוצים המסחריים, שבשנים האחרונות השתתפו במימון המערך.
בהמשך הדיון קיבלה עו"ד לינור דויטש, מנכ"לית לובי 99, את זכות הדיבור. "אני 15 שנה בכנסת, פעם ראשונה שאני רואה שר שמגיע גם לדיון השני בהצעת חוק פרטית בגלל שהוא לא הצליח להעביר את הדבר הזה בהצעת חוק ממשלתית", אמרה דויטש.
"הצעת החוק", הוסיפה דויטש, "מבקשת להטיל נטל על הקופה הציבורית שבמקום שבעלי השליטה בערוצים המסחריים, לן בלווטניק, דודי ורטהיים, יצחק מירילשוילי, במקום שהם יוציאו כסף מהכיס שלהם, כסף שהם מרוויחים בפרסומות, החשיפה הזו בעידן פלוס מכניסה להם כסף נוסף, של פרסומות שהם גוזרים עליהם קופון, אנחנו, בזמן מלחמה, גירעון תקציבי, אומרים שאין כסף להחזיר למילואימניקים על כביש שש, אין כסף למכון וולקני, אין כסף לרשות התחרות, אין כסף לשום דבר, לזה עכשיו יש כסף? סליחה, להוציא כסף מהקופה הציבורית כדי לממן לבעלי שליטה?".
ח"כ ביטן, בתגובה, טען כי אם היתה אמת בדבריה על ההכנסות מפרסום, הערוצים היו משתוקקים להצטרף לעידן פלוס, אך הם לא רוצים להיכנס. "הם יודעים שתסדרו להם את הכניסה בחינם", העירה אחת המשתתפות בישיבה.
בסופו של הדיון בסעיף זה שב וביקש ח"כ ביטן מהאוצר, משרד התקשורת והתאגיד לבוא בדברים כדי לראות איך ניתן לממן את סגירת המרבב בתוך חצי שנה, כלומר עד סוף ספטמבר 2024.
בחזרה לימי רשות השידור
בפתח חלקו השני של הדיון הציגה עו"ד נעמה דניאל מהייעוץ המשפטי של ועדת הכלכלה את השינויים שנעשו בנוסח הצעת החוק שהגיש ח"כ קלנר. לפי הנוסח העדכני, התאגיד יחויב לאפשר לאזרח או תאגיד ישראלי שימוש פרטי בחומרי ארכיון שהוא הבעלים על מלוא הזכויות בהם, וזאת בעלות של "תפעול שוטף" בלבד. שר התקשורת, בהתייעצות עם מועצת התאגיד, יקבע את התעריף, כך נקבע בהצעת החוק.
עוד נקבע כי התאגיד יחויב לאפשר שימוש מסחרי (למעט שימוש בפרסומות) בהפקות מקור שרכש וזאת בתקופה שבה הוא הבעלים הבלבדי של הזכויות בחומר, כלומר כחמש שנים מיום השידור הראשון. גם זאת בתעריף שיקבע השר בהתייעצות עם מועצת התאגיד.
בנוסף, נקבע כי התאגיד יחויב לאפשר שימוש מסחרי (למעט שימוש בפרסומות) גם בחומרים שהוא הבעלים המלא של הזכויות בהם כל עוד לא מדובר בתכנית תעודה, תכנית דרמה או סדרת טלוויזיה, וגם זאת בתעריפים שמשקפים "תפעול שוטף", שייקבעו על ידי השר בהתייעצות עם המועצה.
עו"ד דניאל הדגישה כי כבר כיום החוק קובע הוראות ביחס לשימוש בחומר ארכיוני של התאגיד. "בחוק הקיים יש התערבות של השר בתעריפים?", תהה ח"כ ולדימיר בליאק מיש-עתיד. כיום, הסבירו הנוכחים בישיבה, מועצת התאגיד מחליטה על התעריפים באופן עצמאי, בלא התערבות של השר.
"עלו תלונות, שהתעריף שנקבע הוא גבוה מאוד", הסביר ח"כ שלום דנינו מהליכוד. "זה לא שהשר הולך אישית לבדוק את זה, רק רצינו שיהיה שיקול דעת, בקרה של משרד התקשורת שיוכל באמת לראות שזה סביר".
חגית בן-יעקב, יו"ר הפורם הדוקומנטרי בישראל, טענה כי יש בעיה כללית של עלויות יקרות מדי לשימוש בחומרי ארכיון בישראל. "על ארכיונים ציבוריים הציבור בכלל לא צריך לשלם", אמרה באופן עקרוני. "עם זאת", הוסיפה, "שום מעורבות של השר בתעריפי הארכיון לא תקדם את האינטרס הזה. זה משהו שאנחנו יכולים להגיע אליו בהסכמה מול מועצת התאגיד".
"אני אומר לכם פשוט מאוד", הודיע ח"כ ביטן, "פיקוח ציבורי על התאגיד בעניין התעריפים יהיה. חבל על הוויכוח". "אבל למה השר?", תהתה עו"ד דויטש.
אסף אמיר, יו"ר ארגון המפיקים בישראל, הזכיר לנוכחים את לקחי העבר. "במשך שנים רשות השידור היתה מגיעה לוועדת הכלכלה לדבר על גובה האגרה", אמר. ח"כ ביטן חשב שזה דווקא רעיון לא רע אבל אמיר ביקש להשלים את דבריו ואמר: "זה הלך ודירדר את רשות השידור למקום שבסוף מתקציב של מיליארד שקל, רק חמישה מיליון הלכו ליצירה הישראלית".
"אני חושבת שאם יש משהו שהבנו היום זה שאין צורך בחקיקה לסגור את המרבב ואין צורך בחקיקה להתערב בתקציב הארכיון", אמרה יו"ר הפורם הדוקומנטרי בן-יעקב. "מספיק, מספיק", שיסע ח"כ ביטן את דברי נציגי ארגון היוצרים, "די. תפסיקו כבר עם השטויות שלכם".
מנכ"ל התאגיד יוכפז הציע להותיר את הסמכות לקבוע את התעריפים בידי מועצת התאגיד. "גם המועצה היא פוליטית, עם כל הכבוד", הגיב ח"כ ביטן, "היא ממונה על ידי מישהו". בפועל, מינוי חברי מועצת התאגיד אכן מאושר על-ידי שר התקשורת, אך הם נבחרים על-ידי ועדה מקצועית בלתי תלויה בראשות שופט.
על אף האזהרות של יו"ר ארגון המפיקים, לקראת סיומו של הדיון ביקש ח"כ ביטן לקחת לעצמו את הכוח לאשר את תעריפי הארכיון. יו"ר וועדת הכלכלה הציע מנגנון חלופי לזה שהוצע בנוסח המעודכן של הצעת החוק, ולפיו התאגיד יבוא לוועדה באופן קבוע עם תעריף מוצע לשימוש בחומרי ארכיון, יחד עם חוות דעת ממשרד התקשורת ומשרד האוצר, והוועדה היא שתחליט אם לאשר את התעריף או לא.
ח"כ ביטן הודיע כי הדיון בהצעת החוק יימשך באחד הימים הבאים.