שורת עיתונאים המסקרים את משפט המו"לים, בהם החתום לעיל, הגישו לאחרונה תצהירים משפטיים המעידים על התנהלות בריונית, תוקפנית ומשליטת טרור של אלי ציפורי, מהבולטים באנשי התקשורת תומכי נתניהו. התצהירים הוגשו במסגרת תביעה שהגיש ציפורי נגד יהודה שפר, לשעבר בכיר בפרקליטות וכיום צייצן נלהב, וזאת אחרי ששפר כתב, בהסתמך על מאמר של עיתונאי "הארץ" גידי וייץ, כי ציפורי משרה באולם בית-המשפט בירושלים "אווירת טרור ואלימות מילולית כנגד פרקליטים ועיתונאים".

ציפורי הכחיש את הדברים בכתב התביעה שהגיש, וטען כי הם שקריים. בנוסף, טען כי שפר הוא שליח של משרד המשפטים שבא "לבצע חיסול ממוקד בשמו הטוב של התובע, עיתונאי ותיק ומוערך!". לפי ציפורי, שתבע בנוסף לשפר גם את משרד המשפטים (אחר-כך חזר בו), "אין כל ספק כי הנתבעים מנסים לגרום לתובע לחוש 'שיתוק ופחד' כדי שלא יפעל כעיתונאי. בכיר לשעבר בפרקליטות ומשרד המשפטים פועלים יחדיו כדי לפגוע בתובע ובמוסד העיתונות פגיעה אנושה, ובכך, ביסודות המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל".

כדי להוכיח טענת "אמת דיברתי" הגיש שפר תצהירים מאת החתום לעיל, כמו גם מאת העיתונאים אביעד גליקמן, יעל פרידסון, נטעאל בנדל ואיתמר לוין, שחוו בגוף ראשון את אופן התנהלותו של ציפורי באולם בית-המשפט המחוזי בירושלים. את שפר מייצגים עורכי-הדין יובל יועז ואילן יונש, המייצגים גם את "העין השביעית" בתביעה אחרת, קודמת, שהגיש ציפורי נגדה ונגד שורת עיתונאים וגופים אחרים.

"ההתנהלות של אלי ציפורי באולם בית-המשפט המחוזי בירושלים בעת דיונים בתיקי האלפים בהם נאשם ראש הממשלה מר נתניהו היא בלתי נסבלת, וזאת בלשון המעטה", כותב אביעד גליקמן, כתב חדשות 13, בתצהיר שהגיש לבית-המשפט.

"ציפורי נוהג להטריד עדי התביעה, נוהג להטריד עיתונאים ואת אנשי הפרקליטות מטעם התביעה. ציפורי נוהג לעקוב אחרי אנשי התקשורת ואחרי אנשי התביעה ולצלם אותם פעמים יחד ופעמים לחוד, הוא נוהג להעלות את התמונות שצילם לרשתות החברתיות וללעוג לדמויות שאותן צילם ולכנותן בכינויי גנאי. במקרים רבים ציפורי מתקרב פיזית אל אנשי תקשורת ומצמיד את הטלפון הנייד שלו לפניהם כדי לצלם אותם מקרוב, ובכך מטריד את אנשי התקשורת. אני אישית חוויתי מספר רב של פעמים הטרדה קשה מעין זו".

"קו ישיר מחבר בין ההתנהגות המטרידה, מבזה ואלימה של ציפורי [...] לבין איומים שקיבלתי ואני עדיין מקבל. מדובר באיומים מפורשים על חיי ועל חיי משפחתי וילדי"

בהמשך מצהיר גליקמן כי "ציוצי ציפורי בחשבון הטוויטר שלו נגד עיתונאים, ויש מאות ציוצים כאלה, משמשים לא פעם את הנאשם נתניהו ואת פרקליטיו לתיאוריית הקונספירציה על 'הקשר המשחית' לכאורה שבין התקשורת לבין הפרקליטות, קשרים שלא היו ולא נבראו. לא אפריז אם אומר כי ציפורי משרה אווירת טרור באולם בית- המשפט. בכל ימי כעיתונאי המסקר דיונים משפטיים מתוך אולם בית-המשפט לא חוויתי דבר דומה להתנהגות של ציפורי באולם המשפט בעת הדיונים במשפטו של הנאשם נתניהו".

לדברי גליקמן, "קו ישיר מחבר בין ההתנהגות המטרידה, מבזה ואלימה של ציפורי, אווירת הטרור שהוא משרה באולם הדיונים של משפט האלפים, הציוצים השקריים שהוא מפרסם חדשות לבקרים במילים מבזות ובכינויי גנאי חריפים - לבין איומים שקיבלתי ואני עדיין מקבל. מדובר באיומים מפורשים על חיי ועל חיי משפחתי וילדי".

גליקמן מגדיר בתצהירו את ציפורי כ"מנוע של הסתה ושל דברי דיבה שקריים ומסוכנים". לדבריו, "הוא אינו משמש כעיתונאי המסקר משפט אלא תפקידו הוא להלך אימים על התביעה, על העדים ועל העיתונאים המסקרים את המשפט ולעורר בהם אימה, כדי למנוע את המשך המשפט". גליקמן מציין אגב זאת כי נגד ציפורי הוגש לאחרונה כתב אישום בחשד להטרדת העדה הדס קליין.

"אני מצויה ביחסים טובים עם רוב העיתונאים המסקרים את הדיונים", נכתב בתצהירה של כתבת "הארץ" יעל פרידסון. "ואולם, לצערי יש אדם אחד שמעכיר את האווירה - מדובר בתובע, מר אלי ציפורי. מתחילת הדיונים ציפורי יושב באולם, מצייץ ומדווח, אך פעילותו חורגת מפעילות עיתונאית רגילה, והתנהלותו אינה של אדם שמגיע לסקר את המשפט".

כמו גליקמן, גם פרידסון מצהירה כי ציפורי עוקב אחר העיתונאים, מצלם אותם ("לרוב תמונות לא מחמיאות שאותן הוא מעלה לרשת"), מכנה אותם בכינויי גנאי וכן "מצלם שיחות ומפגשים של הפרקליטות עם עיתונאים באולם ובמסדרונות בית-המשפט, ומאשים את הפרקליטות בהדלפות".

"התחושה שלי היא שמטרתו של ציפורי להלך אימים על העיתונאים ולמנוע מאיתנו לעשות את עבודתנו נאמנה. נוכחותו מייצרת מתח באולם, עורכי-הדין ממעטים לשוחח איתנו. אני מרגישה שאני נתונה במעקב"

לפי פרידסון, "במהלך הדיונים ציפורי נוהג להעיר הערות נגד הפרקליטות ונגד התקשורת ולתקוף עיתונאים על עבודתם. הדברים הגיעו לידי כך שבאחד הדיונים הוא העיר לסנגורית של ארנון מוזס, שהוא אחד הנתבעים בתיק האלפים, עו"ד נוית נגב, והשופטת רבקה פרידמן-פלדמן העירה לו על כך.

"התחושה שלי היא שמטרתו של ציפורי להלך אימים על העיתונאים ולמנוע מאיתנו לעשות את עבודתנו נאמנה. נוכחותו מייצרת מתח באולם, עורכי-הדין ממעטים לשוחח איתנו. אני מרגישה שאני נתונה במעקב וחוששת להשאיר את המחשב שלי פתוח על ידו".

מאז שחדל להגיע לאולם הדיונים בחודש יוני האחרון, מציינת פרידסון, "האווירה הרבה יותר נעימה".

"כמי שנכח בעשרות רבות של דיונים שבהם נכח גם ציפורי, יש בכוחי לאשר כי אמרתו של יהודה שפר כלפי ציפורי כמי שמחולל 'אווירת טרור ואלימות מילולית' הינה מדויקת ואף עושה עם ציפורי חסד", מצהיר כתב "ישראל היום" נטעאל בנדל.

"כל הזדמנות מנצל ציפורי לתקוף מילולית אדם, ללא כל סיבה נראית לעין. ציפורי נוהג לקום מכסאו בהפסקה, לסוב לאחוריו, ונראה כמי שמחפש דבר מה. ואז, לעתים תוך קרבה ממשית לגוף, לעתים ממרחק, הוא פוצח בגידופים והשפלות פומביים על הקורבן שבחר לו לאותה ההזדמנות. זוהי סיטואציה שהיא עניין של יום ביומו", מצהיר בנדל.

העיתונאי מוסיף ומצהיר כך: "כאשר אני עושה את דרכי שלוש פעמים בשבוע אל אולם הדיונים במחוזי ירושלים, אני נדרש להכין עצמי נפשית לסיטואציה שבה ציפורי יבחר בי כקורבנו העתי ויתנפל עלי, וכיצד אגיב. ולחלופין, לסיטואציה שבה יתנפל על אחרים, וכיצד עלי להגיב.

"ציפורי תקף אותי מילולית בכל-כך הרבה הזדמנויות, שהדבר הפך עבורי לחלק משגרת הדיונים הארורה. פעמים רבות שנצמד אלי, רודף אחרי בעודי מנסה להתרחק ממנו, מצמיד לפני את מכשירו הסלולרי ומגדף. נוהג לכנות אותי בשמות גנאי, לשייך אותי לקנוניות כאלה ואחרות פרי דמיונו. הוא אף מטיל דופי בעבודתי העיתונאית כאשר בפומבי, באולם בית-המשפט בנוכחות רבים, הוא אומר בקול רם שאני שקרן שאף מבצע עבירות פליליות במסגרת עבודתי".

בלעדי לטויטר: מהנעשה במדרונות האחוריים והאפלים ביותר של התקשורת. בהפסקה של משפט האלפים אלי ציפורי נטפל לנטעאל בנדל וצילם אותו בניגוד לרצונו מטווח אפס. הסיבה: חשד שהיה שותף לקנוניה לא ברורה עם תובע מספר 1, אבישי גרינצייג. סנגורו של אלוביץ ז'ק חן ניסה להרגיע ללא הועיל. דרוש רופא pic.twitter.com/RiyBe7xU9q

— David Mizrahy Verthaim (@dverthaim) May 8, 2022

"התנהלותו חורגת בצורה קיצונית מכל המקובל בין עיתונאים המסקרים הליכים משפטיים", מצהיר על אודות ציפורי העיתונאי איתמר לוין, שמכיר את ציפורי עוד מהתקופה שבה עבדו שניהם ב"גלובס". "למיטב ידיעתי וזכרוני, הוא לא היה אי-פעם כתב שכיסה תחום כלשהו ולא פִרסם תחקירים כלשהם, אלא עסק בעריכה ובפרשנות בלבד, תוך שהוא מחניף לבעל השליטה דאז בעיתון, מר אליעזר פישמן", מציין לוין בהקשר זה.

"מר ציפורי יצר בפועל אווירה של פחד בקרב לפחות חלק מהעיתונאים הנוכחים באולם", מוסיף לוין, ומצהיר: "בעת ההפסקות, בדיונים שבהם נוכח מר ציפורי, אנו מקפידים שתמיד ייוותר באולם לפחות אחד מן העיתונאים, מחשש שמא מר ציפורי ינסה לחטט במחשביהם או בחפציהם של העיתונאים. אנו גם נמנעים לעתים מלשוחח זה עם זה, מחשש שמא מר ציפורי יקלוט קטעי דברים וישתמש בהם כחלק ממסע ההכפשות שלו. מנסיוני רב השנים ידוע לי כי אין אח ורע למצב כזה, וכי למעט מר ציפורי - מעולם לא היה בין העיתונאים מי שגרם לחששות כאלה".

כאמור, גם החתום לעיל הגיש תצהיר בתביעה, המתאר את התנהלותו של ציפורי בבית-המשפט: "במהלך החודשים האחרונים, בטרם חדל להגיע לבית-המשפט, ישב מר ציפורי לידי. במהלך הדיונים העיר לעברי פעמים רבות הערות, הן לגבי עבודתי והן לגבי אישיותי. פעמים רבות כינה אותי בפני 'אדם רע ומרושע'. פעם אחת כינה אותי 'עיגולדים'. מר ציפורי צילם אותי מספר רב של פעמים. ביום 16.5.2023 צילם אותי כל-כך הרבה פעמים שהצלמים המקצועיים שהיו באולם שאלו אותי מדוע".

בהמשך התצהיר נכתב: "בהפסקות שבמהלך הדיון קרה לא פעם שמר ציפורי יזם התכתשויות מילוליות עם עיתונאים, תוך שהוא לועג להם ומבזה אותם, לעתים בזמן שהוא מצלם אותם. מר ציפורי נכנס לעימותים גם עם צלמים, דוברים, סנגורים, ואף עם השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, לגבי סגירה או פתיחה של החלון ליד מקום מושבו.

אלי ציפורי מצלם את אבישי גרינצייג, בית-משפט השלום בהרצליה, 9.2.2022 (צילום: יפתח בריל)

אלי ציפורי מצלם את רביב דרוקר, בית-המשפט המחוזי בירושלים, 16.11.2021 (צילום: אורן פרסיקו)

אלי ציפורי מצלם את אביעד גליקמן, בית-המשפט המחוזי בירושלים, 16.11.2021 (צילום: אורן פרסיקו)

"ההפרעות של מר ציפורי הביאו לידי כך שאפילו הסנגורים ביקשו ממנו לחדול מהן. ביום 1.11.2021, בהפסקה בדיון, מר ציפורי התנגח בי ובעיתונאים ניצן שפיר, משה גורלי ואיתמר לוין. בשלב מסוים ביקש ממנו עו"ד ז'ק חן, הסנגור של שאול אלוביץ', להפסיק כי זה מפריע לו להתרכז בהכנת המשך החקירה הנגדית, אך מר ציפורי התעלם מהבקשה והמשיך. ביום 7.2.2022 פנה מר ציפורי לתובעת עו"ד יהודית תירוש, צילם אותה ושאל: 'גב' תירוש, ידעת או לא ידעת על פרשת פגסוס?! הציבור מחכה לתשובות'. מר ציפורי חזר על השאלה שוב ושוב עד שעו"ד עמית חדד, סנגורו של נתניהו, ביקש ממנו להפסיק".

התנהגותו של ציפורי הובילה לשינוי בסדרי האולם, נטען בתצהירו של הח"מ. "כך, לדוגמה, ביום 19.9.2022 מר ציפורי העיר במהלך הדיון לעו"ד נוית נגב, באת-כוחו של נאשם מס' 4, מו"ל 'ידיעות אחרונות' מר ארנון מוזס, וביקש ממנה להפסיק לדבר עם עמיתתה לצוות ההגנה של מוזס.

"נגב אמרה לו: 'אתה לא תיתן לי ציונים ואתה לא תדבר אלי ככה', היא פנתה לשופטים ואמרה: 'סליחה כבודכם אבל אי-אפשר ככה'. מר ציפורי אמר לשופטים: 'אי-אפשר שהן ידברו כל הזמן. שתיהן מדברות כל הזמן'. השופטת פרידמן-פלדמן אמרה למר ציפורי: 'הן עורכות-דין שיושבות בתיק והן יכולות לדבר, ואם זה מפריע למישהו אפשר לשבת אחורה יותר, אלה שולחנות של עורכי-הדין, זה תפקידן, הן יושבות כאן והן יכולות לדבר'. מר ציפורי ניענע בראשו לשלילה. למחרת, ביום 20.9.2022, אנשי האבטחה בבית-המשפט הקפידו על שולחן אחד ריק בין הסנגורים לעיתונאים.

"אני זוכר שכאשר העיתונאי גידי וייץ הגיע לאולם הדיונים אחרי חודשים ארוכים שבהם לא נכח הסתכלתי על הנעשה באולם, על התנהגותו של ציפורי ועל התנהגותם של יתר העיתונאים מנקודת מבטו, החיצונית, והבנתי שחלה הרעה ממשית בתנאי העבודה של העיתונאים מאז הפעם הקודמת שבה העיתונאי וייץ נכח בדיונים, וזאת בגין התנהגותו מטילת האימה של מר ציפורי. בהמשך פִרסם וייץ את המאמר שבמוקד תביעה זו".

בחודש מאי 2022 פרסם גידי וייץ ב"הארץ" מאמר תחת הכותרת "כשהנאשם יגיע לניחום אבלים", ובו יצא להגנתו של עיתונאי חדשות 13 אביעד גליקמן ולהגנת עיתונאים אחרים המסקרים את משפט המו"לים וסובלים מהתנכלויות מצד נאמניו של הנאשם נתניהו. וייץ כתב על ההסתה נגדם, בעידודו של נתניהו, והזהיר מפני השלכותיה. בין היתר התייחס וייץ לציפורי, אז בעל טור ב"מעריב".

"נאשם מספר 1 יודע בוודאי שלמסרים המכובסים שלו ושל הפרקליטים תהיה תיבת תהודה שתפמפם באובססיביות ותוך שימוש בשמות תואר מצחינים את המסר", כתב וייץ. "יש כמה כאלה בינינו. הבולט והדוחה שבהם, אלי ציפורי מ'מעריב', התמקם בקביעות באולם בית-המשפט. הוא לא בא רק כדי לסקר. נדמה שמטרתו המרכזית היא הפעלת טרור נפשי נגד התובעים ואנשי התקשורת 'המגויסים'.

"הוא נוהג לקרב את הנייד שלו מרחק סנטימטרים מפניהם של התובעים והעיתונאים, לעקוב אחריהם, לעלוב בהם, להטריד אותם גם כשהוא מתבקש להפסיק. לאחר מכן הוא מפרסם את תמונות התקריב של 'הקושרים' ו'התופרים' בליווי שמות תואר, שכל אחד מהם היה מזכה אותו בהוצאות כבדות במשפט דיבה".

באותו בוקר צייץ שפר בחשבונו הפרטי בטוויטר תצלום של המאמר שפרסם וייץ, והוסיף את המילים "חכמים היזהרו בדבריכם! קראו על אווירת טרור ואלימות מילולית כנגד פרקליטים ועיתונאים מצדו של [אלי ציפורי] במשפט נתניהו. אך הוא אינו לבד ומדובר בצבא של צייצנים התוקפים כל מי שמפריע להפצת הפייק בשפה אלימה, למשל [ינון מגל] שרק אתמול התלוצץ על 'כדור בראשו' של בנט".

כותרת המאמר של גידי וייץ ב"הארץ"

בעקבות זאת הגיש ציפורי תביעה בסך 280 אלף שקל נגד שפר. לדבריו, שפר הפיץ מאמר "דיבתי" מאת וייץ, וצירף אליו מילים שהציגו את ציפורי כ"מטריד, מאיים ורוצח פוטנציאלי ולמעשה". ציפורי לא הגיש תביעה נגד וייץ או "הארץ".

בכתב התביעה של ציפורי נטען כי "מערכת אכיפת החוק החליטה להילחם באדם שמעביר עליה ביקורת, והיא עושה זאת באמצעות בכיר בפרקליטות לשעבר! קשה להדגיש את חומרת הדברים!!".

מלבד הוצאת דיבה טען ציפורי כי שפר ומשרד המשפטים הפרו, בין היתר, את חוק הגנת הפרטיות, את פקודת הנזיקין, את חוק האזנות סתר, את תקנון בתי-המשפט, את תקנון האתיקה של העיתונות, את חוק לשכת עורכי-הדין ואת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. את ציפורי מייצגים עורכי-הדין עדי בן-חור ואוהד מחרז.

שפר טען להגנתו כי בציוץ שכתב לא היתה כל לשון הרע כלפי ציפורי וכי הוא התריע מפני "האווירה הקשה והאלימה שמשליט התובע באולם המשפט שבו מתקיים משפטו של ראש הממשלה לשעבר, מר נתניהו". בכתב ההגנה נטען כי "הטענה המקופלת בתביעה היא שהתובע איננו משליט אווירת טרור או אלימות מילולית כלפי פרקליטים ועיתונאים במשפט נתניהו. ככל שזוהי אכן טענתו, הרי שהנתבע יפריך אותה בקלות יתרה ויוכיח את הגנת 'אמת הפרסום' העומדת שלו".

כעת, כאמור, הוגשו התצהירים שנועדו להוכיח זאת.

שלב ההוכחות במשפט אמור להתחיל בחודש הבא. שפר ביקש לזמן לעדות גם את וייץ עצמו. ציפורי, מצדו, הזמין לעדות את רפאל שמיר, אוהד נתניהו שביקר פעמים רבות באולם בית-המשפט בירושלים, צפה בנעשה בו ואף נוהג להפגין הפגנות יחיד כשהוא עומד עם מגפון מחוץ לבניין בית-המשפט ברחוב צלאח א-דין וקורא קריאות נגד הפרקליטות.

13954-06-22