מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם דו"ח ובו ביקורת על בזבוז כספי ציבור לשווא לצורך תוכניות מיגון ושיפוץ לקויות של מעונות ראש הממשלה. במיוחד נמתחה ביקורת על ההוצאות בבתיו הפרטיים בירושלים ובקיסריה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהסתכמו מאז ינואר 2019 ב–26.8 מיליון שקלים. כך למשל, מומן מיגון של המעון ברחוב עזה על אף שהיה ידוע מראש שאינו מותאם לאיומי מלחמה.
מול קודמו בתפקיד המבקר יוסף שפירא, שפרסם דו"ח נוקב על האופן בו מגבלות התקציב נעקפו בדרכים נפתלות בכל הנוגע לבתיו של נתניהו, המבקר אנגלמן שוב מוכיח את עצמו כמבקר מפנק.
בדו"ח שנפרש על 84 עמודים, וכולל גרפיקות ותרשימי זרימה רבים, אנגלמן מתאר ביבשושיות את השתלשלות התוכניות הבזבזניות, הלקויות או התקועות. תוכניות לשיפוץ ומיגון המעון הרשמי והבתים הפרטיים של ראשי הממשלה, ולהקמת מעון חדש. הקריאה של הדו"ח על השתלשלות ההתרסקות של תוכניות עם שמות של מבצעים צבאיים ("פרויקט שירה", "פרויקט אלמוג", "פרויקט אמיר" ו"פרויקט וילה תהילה"), מזכירה צפיית בינג' בסדרת "פשע אמיתי" כושלת בנטפליקס שבסיומה לא ברור מי הרוצח, איפה האקדח ומה רצה הבמאי.
הדו"ח מקפיד לפזר רק רמזים לכך שמשהו רקוב בממלכת משרד ראש הממשלה. למשל, המטבח שעלה למשלם המיסים 1.38 מיליון שקלים. לפי אנגלמן, "במרץ 2018 הוציא משרד הביטחון הזמנה לביצוע עבודה לייצור ולהרכבה של מטבח במבנה המעון, וסמוך לכך הוציא משרד רוה"מ הזמנה לרכישת מוצרי חשמל למטבח". זאת מאחר שהשיפוץ התעכב, המטבח "התיישן" ו"התבלה".
בנוסף, התגלעה מחלוקת ממושכת לגבי ההבחנה בין פעולות תחזוקה באחריות המדינה לבין פעולות העשויות להשביח את מבנה המעון הפרטי בקיסריה, וכן לגבי המעון הרשמי בבלפור: "במשך שנים רבות לא היה קיים מעקב, פיקוח ובקרה על הריהוט שהוכנס אליו ושהוצא ממנו".
אנגלמן לא מנסה לחבר את חלקי הפאזל ולהסביר לציבור מי אחראי לבזבוז ולשרשרת התקלות החוזרות והמוזרות. אפילו כאשר מדובר בבתים הפרטיים של משפחת נתניהו, הפרטים האלה נעדרים מהדו"ח. הוא מציין באופן עמום ש"ממצאיו של דו"ח ביקורת זה משקפים חולשה מתמשכת של משרד ראש הממשלה לאורך עשור", בלי לציין מי אחראי לחולשה של "שומרי הסף" במשרד.
במקום זאת, אנגלמן מציע הצעות בנאליות לייעול, כגון לשקול מראש עלויות כלכליות וחלופות וכן שחשב המשרד יבקר את הליכי הרכש שבאמצעותם המשרד רוכש מוצרים. באופן דומה, אנגלמן לא הפנה ביקורת ישירה כלפי נתניהו בדו"ח שפרסם בעניין פרויקט "כנף ציון", מטוס ראש הממשלה המקורקע על אף שהושקעו בו כ-580 מיליון שקלים מכספי הציבור.
לנוכח ההתנהלות חסרת השיניים של אנגלמן ו"שומרי הסף" במשרדי הממשלה, מתחדדת החשיבות של אותם העיתונאים שממשיכים לחקור ולסקר באופן סיזיפי את הניהול והבזבוז במעונות ראש הממשלה נתניהו
גם ללא סיוע מאנגלמן מצטיירת תמונה עגומה, לפיה מי שאמורים להיות "שומרי הסף" במשרד ראש הממשלה ובמשרד האוצר, הביטחון והמשפטים, ולדאוג לניהול תקין של כספי הציבור, אינם מצליחים למלא את תפקידם בפיקוח על הוצאות מעונות ראש הממשלה הרשמי והפרטיים, ובכלל על המימון הציבורי למשפחת נתניהו. נראה שאין הבדל בפרטאץ', בין הפיקוח על המימון הציבורי לרכישת גלידה למעון ראש הממשלה, לבין הפיקוח על המימון וההקמה של סידורי הבטיחות והביטחון שאמורים להיות "קודש הקודשים".
כפתרון להסתבכות האינסופית של המדינה במימון ההוצאות בשלל המעונות הרשמיים והפרטיים של משפחת נתניהו, אנגלמן מציע לשקול רכישת או שכירת מבנה חדש. מן הסתם, כל מי שחי בישראל ב-30 השנים האחרונות יודע שאין שום סיכוי שמשפחת נתניהו תסכים לכך שהמבנה החדש הזה יוביל לסיום או צמצום מימון הציבור של שאר מעונותיה, אלא רק שיצטרף ל"אוסף" שלה.
הניהול המופקר של מעונות ראש הממשלה והמימון הציבורי שלהם, כמעין שטח אקס-טריטוריאלי, הרגיל את משפחת נתניהו להתנהלות חסרת גבולות ומאפיין משטרים לא דמוקרטיים. כך למשל, החל משנת 1982 שולט בקמרון הדיקטטור פול ביה. בהעדר שומרי סף חזקים, לא רק שאין שליטה ציבורית על ההוצאות שלו ושל בני משפחתו בקמרון עצמה אלא גם מחוץ לה. תחקיר עיתונאי מצא שרק עלות השהות בחדר במלון אינטרקונטיננטל בג'נבה הצופה למון בלאן, שבו אהב ביה להתארח בין השנים 1982-2018, הייתה כ-65 מיליון דולר.
לנוכח ההתנהלות חסרת השיניים של אנגלמן ו"שומרי הסף" במשרדי הממשלה, מתחדדת החשיבות של אותם העיתונאים שממשיכים לחקור ולסקר באופן סיזיפי את הניהול והבזבוז במעונות ראש הממשלה נתניהו. זאת על אף שהם מסומנים כמטרה מרכזית של "מכונת הרעל" ברשתות החברתיות וגם על ידי קולגות שמאשימים אותם בעיסוק ב"רכילות". האמת היא שמעונות ראש הממשלה הפכו לבולען ששואב כספי ציבור, מתיש "שומרי סף" ומפרק כללים של מנהל תקין וטוהר המידות.