בשבוע החולף דווח בכלי-התקשורת כי הממשלה אישרה הצעת חוק לסגירת ערוץ "אל-ג'זירה" בישראל. ברקע המהלך עמד פרסום של דובר צה"ל לפיו אחד מכתבי הערוץ בעזה שימש במקביל בחבר בזרוע הצבאית של חמאס.

עם זאת, החוק שאושר על-ידי השרים אינו מתייחס ל"אל-ג'זירה" באופן ישיר ולמעשה מקבע בחוק, כהוראת שעה, סמכות שכבר היתה נתונה לממשלה מתוקף תקנות חירום שנקבעו אחרי פרוץ המלחמה הנוכחית. למרות שנטלה לעצמה את הסמכות, ולמרות המלצות חסויות של גורמי הביטחון שבאופן יוצא דופן קבעו כי הערוץ אכן פוגע בביטחון, ראש הממשלה נתניהו הורה שלא להשתמש בתקנות להגבלת פעילות "אל-ג'זירה" בישראל. ספק אם המעבר מתקנות חירום להוראת שעה ישנה זאת.

בחודש נובמבר האחרון אישרה הממשלה תקנות שעת חירום לפיהן בסמכותו של שר התקשורת, בהסכמת שר הביטחון ובאישור הקבינט המדיני-ביטחוני, להורות על הסרת ערוץ שידורים זר מפלטפורמת שידור שנמצאות תחת פיקוח המועצה לשידורי כבלים ולוויין, להורות על סגירת משרדים של ערוץ זר הנמצאים בשטח ישראל, להורות על תפיסת ציוד שידור של הערוץ וכן להורות על חסימת הגישה לאתרי האינטרנט של הערוץ, ככל שנקבע שערוץ זה פוגע בביטחון המדינה.

כשתוקנו התקנות, המטרה המוצהרת שלהן היתה בלימת שידורי רשת הטלוויזיה הקטארית "אל-ג'זירה" מישראל, אולם נתניהו בלם את השימוש בתקנות נגד הערוץ, יתכן שלאור המעורבות של קטאר במשא ומתן לשחרור החטופים הישראלים שבשבי חמאס. התקנות מומשו בסופו של דבר נגד הערוץ הלבנוני "אל-מיאדין", המזוהה עם חיזבאללה.

וואליד אל-עומרי, ראש משרדי "אל-ג'זירה" בירושלים, מתראיין לרשת הקטארית על איומי סילוקה מישראל (צילום מסך)

גם הצווים שהוציא שר התקשורת שלמה קרעי נגד "אל-מיאדין" היו מוגבלים בהשפעתם, וזאת בלשון המעטה. הצו לחסימת הגישה לאתר האינטרנט של "אל-מיאדין" הביא לחסימה סמלית בעיקרה שכן שידור חי של הערוץ עדיין זמין לכל דורש באתר יוטיוב וסרטונים של הערוץ זמינים ברשתות החברתיות. בנוסף, כל גולש ישראלי שמעוניין לצפות בערוץ דווקא באתר הרשמי, יכול לעקוף את החסימה בלחיצת כפתור.

צו נוסף שהוציא השר קרעי הורה על תפיסת ציוד השידורים של "אל-מיאדין" בישראל, אולם כאן מדובר בפעולה שהיא ככל הנראה אפילו לא סמלית, וזאת משום שלערוץ כלל אין ציוד בישראל. כיוון שמשרדי הערוץ נמצאים ברמאללה, מחוץ לשטחי ישראל הריבונית, לשר קרעי לא היתה סמכות להורות על סגירתם. בשל כך שיגר מכתב למפקד פיקוד מרכז, האלוף יהודה פוקס, כדי שזה יפעל לסגירת משרדי "אל-מיאדין" בעיר הפלסטינית. בדיון שנערך בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת התנער השר קרעי מאחריות וטען כי הוא רק "צינור שמעבירים דרכו הוראות".

התקנות שתוקנו בחודש נובמבר הוארכו בחודש דצמבר אך פקעו ב-20 בינואר ומאז אינן עוד בתוקף (למרות זאת לא הוסרה ההגבלה הסמלית על הגישה לאתרי "אל מיאדין" מישראל ומי שלא ישנה את הגדרות הדפדפן שלו עדיין ייתקל בהודעה כי האתר חסום מטעמי ביטחון).

כיוון שהמלחמה טרם הסתיימה, ו"לאור הזמן שחלף מאז פקיעת תוקפן של תקנות שעת החירום אשר אינו מאפשר בעת הזו להאריך את תוקפן של התקנות", החליטה הממשלה להגיש תזכיר חוק שיעניק לשר התקשורת את הסמכויות שהעניקו לו התקנות בדרך של חקיקה, כהוראת שעה המוגבלת לתקופה של שלושה חודשים.

הממשלה החליטה לבצע את המהלך בסד זמנים קצר. בשבוע שעבר הגיעה מנכ"לית משרד התקשורת ענבל משש לוועדת הכנסת כדי לקבל אישור לקצר את תקופת ההנחה לפני הקריאה הראשונה. איש בוועדה לא התייחס לבקשה והיא אושרה פה אחד.

עוד באותו היום הונחה ההצעה על שולחן הכנסת. "אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק הזו לקריאה ראשונה על מנת שבידי הממשלה יהיו הכלים המתאימים להתמודד עם שידורים זרים הפועלים בישראל ופוגעים בביטחון המדינה", אמר השר קרעי מעל בימת הכנסת.

בהמשך סיפק השר קרעי דרשה על פרשת השבוע. "לפני שבועיים, קראנו בשבת פרשת בשלח, 'אדוני יילחם לכם ואתם תחרישון'. השם יתברך הוא בעל המלחמות אבל יש ציווי שאפשר לפרש אותו גם כלפינו. 'ואתם תחרישון', זו משימה שמוטלת עלינו. תשתיקו את התקשורת שפוגעת בביטחון המדינה", אמר.

אחרי ש-13 חברי-כנסת, מכל הקשת הפוליטית, ניצלו את ההזדמנות כדי לדבר מעל דוכן הנואמים על נושאים שאינם הצעת החוק, הגיע ח"כ אחמד טיבי מחד"ש-תע"ל וטען כי זו נועדה לסתימת פיות. "רוצים שכולם יהיו ערוצים 14, רוצים שכולם יהיו ערוצים 11, 12, 13, שלא מראים מה קורה בעזה, או מה קורה בשכם, לא רוצים לשמוע, לא רוצים לראות", טען.

בהמשך, אחרי שעוד כמה וכמה חברי-כנסת דיברו על נושאים שאינם הצעת החוק, עלה לדוכן ח"כ צבי סוכות מהציונות-הדתית. ח"כ סוכות טען כי מדובר ב"אחד החוקים הכי חשובים שיצא לי להצביע עליהם בכנסת מאז שאני כאן" וקרא לסגור כמה שיותר מהר את שידורי ערוץ "אל-ג'זירה" בישראל, אותו תיאר כ"ערוץ הטרור והרעל [...] אולי המפיץ הגדול בעולם של שנאת יהודים ושנאת חיילי צה"ל". ח"כ סוכות סיפר כי יום קודם לכן ביקר באולפני "אל-ג'זירה" בירושלים וטען כי מציאות בה לערוץ משרדים בישראל הינה בלתי נסבלת.

בהצבעה במליאת הכנסת תמכו בהצעת החוק 25 לעומת ארבעה מתנגדים והוחלט כי ההצעה תעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון. יומיים לאחר מכן הועברה ההצעה לדיון בוועדה לביטחון לאומי. הדיון בוועדה לביטחון לאומי צפוי להתקיים ביום שלישי הקרוב.

גם בהנחה שחברי הוועדה יאשרו את החוק לקריאה שנייה ושלישית, ושזה יאושר בכנסת, תחזור הסוגיה של סגירת שידורי "אל-ג'זירה" בישראל לנקודת המוצא: ממשלת ישראל תצטרך לשקול את הפגיעה הנטענת של שידורי הערוץ בישראל בביטחון המדינה לעומת הנזק הדיפלומטי והפגיעה האפשרית בשיתוף פעולה קטארי לשחרור החטופים ברצועת עזה.