דוקטור גדי טאוב חוגג, ודורש התנצלויות לרוב. בשעה טובה, לאחר ארבע שנות חקירה, פורסם דו"ח דורהאם, או בשמו המלא "דו"ח על עניינים הנוגעים לפעילויות מודיעין וחקירה שנבעו מן הקמפיינים לבחירות לנשיאות של 2016". תומכי תיאוריית אובמהגייט - ובראשם, לפחות עבור הקורא העברי, טאוב – טוענים שהדו"ח מוכיח את טענותיהם, ושמגיעה להם התנצלות רבתי מכל מי שקראו להם קונספירטורים.
באנלוגיה לא מושלמת, אבל מועילה בהחלט לדיון, אפשר להשוות את הצהלות של תומכי אובמהגייט למי שהיה טוען בעקבות פרסום דו"ח ועדת שמגר לעניין רצח רבין, שדו"ח הוועדה מוכיח את תיאוריות הקונספירציה לפיהן השב"כ הוא זה שרצח את רבין בהוראת שמעון פרס.
הן דו"ח דורהאם והן דו"ח שמגר מצביעים על כשלים, חלקם חמורים. אבל שני הדו"חות דוחים מכל וכל את תיאוריות הקונספירציה בנושא לו הוקדשו.
תזכורת: אובמהגייט איננה תיאוריה לפיה אנשי ה-FBI התרשלו או לקו בהתלהבות יתר בחקירה של מטה טראמפ. אובמהגייט היא תיאוריה לפיה כלל זרועות המודיעין של ארה"ב, בהובלת ה-FBI וה-CIA, ביצעו בהוראת נשיא ארה"ב ברק אובמה (מכאן שמה של הקונספירציה) ו/או בכירים אחרים בממשלו, ניסיון הפיכה צבאית, במודע ובמתכוון. ניסיון הפיכה שלווה בכסת"ח ארכי-פלילי שכלל השמדה סיטונאית של ראיות ושקרים מובהקים בחקירות רשמיות.
ישנה כמובן חשיבות לדיון ציבורי בשאלה האם ועד כמה השב"כ התרשל בכל הקשור לרצח רבין, כשם שישנה חשיבות לדיון ציבורי בשאלה האם ועד כמה התרשל ה-FBI בחקירת הקשר בין הקמפיין של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ לבין המשטר הרוסי. אבל בכל הנוגע לחקירות טראמפ, לפני ואחרי דו"ח דורהאם, אובמהגייט היתה ועודנה תיאורית קונספירציה מגוחכת ומסוכנת, וכך צריך להיות מקובל גם על מי שמחזיק בעמדות הביקורתיות ביותר בנוגע להתנהגות ה-FBI.
להלן ההסבר המלא.
מה מצא דורהאם
חשוב להתחיל עם שורה תחתונה חשובה מאין כמותה, ששום תעלול רטורי או ציטוט חלקי מדו"ח דורהאם לא יכולים לשנות: ועדת החקירה של דורהאם, שפעלה במשך יותר מארבע שנים עם סמכויות חקירה נרחבות מאד, ושמטרתה המוצהרת היתה הגשת כתבי אישום, הניבה רק כתב אישום אחד נגד איש ממשל - סוכן בדרג ביניים ב-FBI - על עבירה שנחשפה כבר בדו"ח ועדת החקירה הקודמת (שינוי אימייל שהוגש לבית המשפט כראיה – כתבתי על כך בהרחבה כאן).
בעסקת הטיעון שנחתמה עם אותו סוכן, העונש שהוטל עליו היה 400 שעות עבודות שירות. השופט שדן בתיק ציין שהוא מקבל את הטענה לפיה הסוכן לא פעל מתוך הטייה פוליטית ושהוא מאמין לו שחשב בכנות גם אם באופן שגוי ("genuinely but wrongly") שהשינוי שביצע באימייל שיקף את האמת. טאוב עצמו כינה זאת "עסקת טיעון חלבית".
ועדת דורהאם הגישה עוד שני כתבי אישום נגד שני אנשים מחוץ לממשל האמריקאי בטענה שהם ניסו להונות את ה-FBI (כלומר, ה-FBI הוא זה שכלפיו ניסו לבצע הונאה, ולא מי שביצע את ההונאה. ראו פירוט בדו"ח דורהאם, החל מעמ' 97). שני כתבי האישום האלו כשלו בבית המשפט והסתיימו בזיכוי מלא של הנאשמים. יתר על כן, אחד התובעים בצוות של דורהאם התפטר מתפקידו על רקע ההחלטה להגיש את אחד משני כתבי האישום האלו. מלבד כתבי אישום, דורהאם המליץ גם על יצירת תפקיד של ממונה על חקירות רגישות פוליטיות ב-FBI (דו"ח דורהאם, עמוד 306).
וזהו.
אין שום דרישה בדו"ח דורהאם לשינויים ארגוניים משמעותיים ב-FBI מעבר למה שה-FBI יישם כבר בעצמו, או דרישה לשינויים בכל זרוע ממשלתית אחרת. אף לא אדם אחד הועבר מתפקידו באף סוכנות מודיעין, אכיפה, או ממשל בעקבות דו"ח דורהאם, לא כל שכן פוטר בעקבותיו (סוכן בכיר אחד פוטר מן ה-FBI כבר בשנת 2018 בגלל הודעות טקסט שבהן הביע שנאה לטראמפ), וכאמור אף לא איש ממשל אחד הואשם בעבירה דרמטית במיוחד, ואף אחד - בתוך הממשל או מחוץ לו - לא הורשע בעבירה חמורה במיוחד.
כתב אישום פושר אחד, 400 שעות עבודות שירות, וזהו. כמעט מיותר לציין, ובכל זאת - אין שום דרך ליישב תוצאה של 400 שעות עבודות שירות לסוכן אחד בדרג ביניים עם קנוניית ענק, פלילית לפני ולפנים.
כך שאחרי שישקע אבק הציטוטים והניסוחים שכן או לא אומרים את מה שנשמע שהם אולי אומרים, עובדה אחת תישאר: שום כתב אישום משמעותי, שום רפורמה משמעותית, ושום פיטורין או אפילו העברה מתפקיד לא התרחשו בעקבות דו"ח דורהאם. הטענה שהדו"ח תומך בתיאורית קונספירציה ארכי-פלילית מופרכת לחלוטין.
לחקור את החוקרים שחקרו את החוקרים
טאוב יכול היה כמובן לטעון שדורהאם עצמו הוא חלק מה"דיפ-סטייט", הישות הדמונית - והדמיונית - המככבת כארכי-נבל בתיאוריות הקונספירציה של הימין הקיצוני בארה"ב. תיאוריות שטאוב ודומיו ייבאו לישראל. טאוב היה יכול לטעון שהמסקנה הפושרת של דו"ח דורהאם היא תעלול שקרי שרק מוכיח את עומקה והיקפה של הקנוניה, שהצליחה לרכך את הדו"ח ולמנוע הגשת כתבי אישום. זהו הרי תעלול רטורי בסיסי של קונספירטורים: כל בדיקה שדוחה את קיומה של קנונייה רק מוכיחה שהבודק הוא חלק מהקנוניה.
אבל גם אם טאוב היה טוען זאת, והוא אינו טוען זאת, לא ניתן היה לטעון שממצאי דו"ח דורהאם תומכים בלוז טענותיהם של מקדמי תיאורית אובמהגייט, לא כל שכן שהם מוכיחים שהן היו אמת. אם מגיעה כאן התנצלות, טאוב איננה הכתובת.
דורהאם עצמו, בדפי הסיכום של הדו"ח, בפרק שכותרתו "הטייה או מוטיבציות בלתי ראויות", מאשים את ה-FBI ב"הטיית אישוש", לא בהטייה פוליטית ובוודאי שלא בקנוניית ענק. במחילה על מתיחת סבלנותו של הקורא, שווה לצטט באריכות מתוך הסיכום הזה:
בדו"ח זה התייחסנו לאפשרות ש'הטיית אישוש' השפיעה על החלטות חקירת [השת"פ בין מטה טראמפ לרוסים]. הטיית אישוש היא תופעה שמתארת כיצד אינפורמציה מעובדת על ידי אנשים או קבוצות. היא קובעת שבאופן כללי ישנה נטייה אנושית - בעיקרה לא מכוונת - לקבל כאמת אינפורמציה וראיות שעקביות עם מה שאנו מאמינים שהוא האמת, ובאותו זמן להתעלם או לדחות אינפורמציה וראיות שמאתגרות את אותן אמונות.בקיצור, אנשים נוטים לייחס יותר אמינות לאינפורמציה שתומכת במה שהם האמינו בו לכתחילה. השפעתה של הטיית האישוש יכולה להתגבר בקבוצות שפועלות במצבים של מתח גבוה ותחת לחץ זמן. במשך החקירה, עובדות ונסיבות שהיו בלתי עקביות עם הנחת העבודה שטראמפ ו/או אנשים הקשורים לקמפיין שלו היו מעורבים בשיתוף פעולה עם הממשלה הרוסית, זכו להתעלמות או הוערכו כחסרות חשיבות.
[...] הכשל של ה-FBI לנתח בביקורתיות אינפורמציה שהייתה מנוגדת לנרטיב של שת"פ טראמפ/רוסיה לכל אורך החקירה היא מטרידה מאד (extremely troublesome) [...] בקיצור, הערכתנו היא שה-FBI לא ייחס חשיבות מספקת, או התעלם במכוון מאינפורמציה חשובה שלא תמכה בנרטיב של שת"פ טראמפ/רוסיה […] בהינתן כל זאת, מתוך בחינת הראיות באור המחמיא ביותר לחוקרים […] סביר מאד שהתקיימה, לכל הפחות, הטיית אישוש".
מישהו מסוגל להאמין שכך, בהרצאת טד על טיבה של תופעה פסיכולוגית בשם הטיית אישוש שהיא "בעיקרה לא מכוונת", יחתום את דבריו דו"ח שממצאיו תומכים בקיומה של קנוניית ענק, שבה ה-FBI, ה-CIA ובכירים בממשל אובמה היו שותפים לביצוע ניסיון הפיכה צבאית? שנגד טראמפ התנהלה - במילותיו של טאוב - "חקירה עבריינית"? שהייתה זו קנונייה שהיא "ווטרגייט על סטרואידים"?
אסור לתת לטאוב לשכוח מה שהוא עצמו טען שיקרה כתוצאה מהחקירה שניהל דורהאם: "דורהם כנראה לא יכתוב דו"ח", קבע טאוב, "הוא יגיש כתבי אישום, וקרוב לוודאי שהם יכללו בכירים מממשל אובמה". חשוב לזכור ולהזכיר את הדברים האלה, כי בהם, בניגוד להתפתלויות בדיעבד, טאוב חושף את מה שהוא באמת חושב: שדו"ח, ללא קשר לתוכנו, כלל אינו משמעותי - רק כתבי אישום. הגיוני אם אתה מאמין בקיומה של קונספירציית ענק המגיעה עד נשיא ארה"ב.
אבל דורהאם כן כתב דו"ח, ועל כתבי האישום שהגיש כבר כתבנו: כתב אישום אחד נגד סוכן בדרג ביניים שחטף עבודות שירות ושני אישומים נגד אזרחים שהסתיימו בזיכוי.
מדוע נפתחה החקירה?
את המחלוקת שלו עם הגרסה הרשמית של ה-FBI, טאוב עצמו סיכם כך - "את ליבת הוויכוח בין המחנות אפשר לזקק לכדי שאלה אחת: האם היתה או לא היתה סיבה טובה לחקירה?".
לפי הגרסה הרשמית, שוועדת החקירה הראשונה (דו"ח הורוביץ) אימתה, החקירה נגד מטה טראמפ נפתחה בעקבות מידע שהגיע ל-FBI מדיפלומט אוסטרלי, על שיחה בין מתנדב זוטר במטה טראמפ (ג'ורג' פאפאדופולוס) ובין פרופסור מלטזי מסתורי, בעל קשרים נרחבים לממשלה הרוסית, בשם ג'וזף מיפסוד (ראו פירוט בעמוד 89 בדו"ח מולר).
אבל טאוב לא קונה בקלות גרסאות רשמיות, וכתב כך (בתגובה לדברים שכתבתי אני): "העניין הוא שאם מוציאים את האף לרגע ממסמכי הטיוח שבתוכם איבד צימרינג את דרכו, ורוכשים מעט אוריינטציה לגבי הקשרם של הדברים, מבינים חיש קל שגם האף-בי-איי לא באמת חשב שהשיחה בין פאפאדופלוס למיפסוד היא הסיבה רצינית לחקירה". לא זו אף זו: "לאמיתו של דבר לא זו היתה עילת החקירה. זה היה רק התירוץ בדיעבד". תירוץ, כן? וכמובן שרק בדיעבד.
מסתבר שגם דורהאם, לאחר ארבע שנות חקירה עתירת משאבים וסמכויות, איבד את דרכו במסמכי הטיוח, כיוון שהוא הגיע בדיוק לאותה המסקנה שאליה הגיע הדו"ח הקודם
טאוב האריך מאד בפירוט כל הסיבות שמוכיחות לחלוטין שהסיבה האמיתית לפתיחת החקירה איננה הפגישה בין פאפאדופולוס ומיפסוד, ושלמעשה "החקירה התבשלה בהדרגה בתוך האקו-סיסטם של המפלגה הדמוקרטית, מתוך הקשרים בין קמפיין קלינטון, שבחוגיו אספו חומר – לפחות מאז מאי 2016 – במטרה להעליל על טראמפ קנוניה עם פוטין, לבין רשויות הביון והאכיפה של ממשל אובמה, לרבות הסי-איי-אי והאפ-בי-איי. והקשרים האלה, כפי שנראה להלן, היו דו כיווניים".
ובכן, הפתעה: מסתבר שג'ון דורהאם, לאחר ארבע שנות חקירה עתירת משאבים וסמכויות, איבד גם הוא את דרכו במסמכי הטיוח, כיוון שהוא הגיע בדיוק לאותה המסקנה שאליה הגיע הדו"ח הקודם - פגישת פאפאדופולוס ומיפסוד אכן הייתה הסיבה לפתיחת החקירה. הסיבה הרשמית - והאמיתית.
דורהאם כן מביע ביקורת כלפי האופן שבו טופל המידע הזה - מיד נגיע לכך - אבל אין שום דבר בדו"ח דורהאם שאפילו רומז שהפגישה הזו היתה רק תירוץ בדיעבד לפתיחה בחקירה, ואין שום טענה בדו"ח דורהאם לקונספירציה על חקירה שהתבשלה "באקו-סיסטם של המפלגה הדמוקרטית", דרך "קשרים דו-כיווניים" בינה לבין ה-CIA וה-FBI.
הביקורת של דורהאם
ליבת הביקורת של דורהאם איננה שהיו סיבות אחרות לפתיחת החקירה, מלבד פגישת פאפאדופולוס ומיפסוד. אם כבר - להיפך. הביקורת שלו היא על כך שלא היו בידי אלו שקיבלו את ההחלטה לפתוח בחקירה שום סיבות אחרות, שהיו יכולות לחזק את הצורך בפתיחת חקירה.
דורהאם מבסס את דבריו על הבחנה בין שלוש רמות של חקירה שה-FBI יכול לפתוח בהן, כאשר כל רמת חקירה מתאימה לרמה שונה של כמות ואיכות המידע שהגיע לידי ה-FBI. רמת החקירה הנמוכה ביותר, שהרף הדרוש לפתיחתה הוא הנמוך ביותר, ושהאמצעים שניתן להפעיל במסגרתה הם המצומצמים ביותר, היא "הערכה" (Assessment). כאשר יש מידע נרחב יותר, ה-FBI רשאי לפתוח ב"חקירה ראשונית" (Preliminary Investigation), שבמסגרתה אפשר להפעיל אמצעים נרחבים יותר. הרמה הגבוהה ביותר של חקירה, שדורשת את רמת המידע הגבוהה ביותר ומאפשרת שימוש באמצעים הנרחבים ביותר, היא "חקירה מלאה"' (Full Investigation).
ועדת החקירה הקודמת (דו"ח הורוביץ) הגיעה למסקנה שההחלטה לפתוח חקירה מלאה בעקבות המידע על פגישת פאפאדופולוס ומיפסוד היתה מוצדקת ועמדה בכללים הפנימיים של ה-FBI (דו"ח הורוביץ, עמ' iii).
דו"ח הורביץ על ההחלטה לפתוח בחקירה
לעומת זאת, החקירה של דורהאם הגיעה למסקנה שהמידע לא הגיע לרף הדרוש, ושהיה "ראוי יותר" לפתוח רק "הערכה" או "חקירה ראשונית" (דו"ח דורהאם, עמ' 294).
דו"ח דורהאם על ההחלטה לפתוח בחקירה
וכדי להסיר כל צל של ספק שהמידע שהגיע לידי ה-FBI אכן הצדיק בדיקה, דורהאם קובע: "ייאמר מיד, אין שאלה שהיתה חובה על ה-FBI לבחון מקרוב את המידע ב'פסקה חמש' [הפסקה שהכילה את המידע על פגישת פאפאדופלוס ומיפסוד]".
דו"ח דורהאם על החובה לפתוח בחקירה
כדי לבסס את הביקורת שלו על ה-FBI, דורהאם השווה את ההחלטות בחקירת מטה טראמפ, שהיו פזיזות לדעתו, להחלטות בנוגע למידע מחשיד בנוגע למטה קלינטון, שהיו זהירות ומדודות יותר (וכלפיהן לא נראה שיש לדורהאם טענות).
הביקורת הזו אולי נשמעת זרה לאוזן הישראלית - ממתי ועדות חקירה מבקרות את מושאי החקירה שלהן על כך שהן עשו יותר מדי והתייחסו ברצינות רבה מדי למידע מחשיד? ועדות חקירה בדרך כלל מבקרות את מושאיהן על כך שעשו פחות מדי, ונתנו מעט מדי משקל למידע מחשיד.
ובכל זאת, אדם הגון צריך לשאול את עצמו איך היה מרגיש אילו הטיית האישוש הייתה פועלת ב-FBI נגד המועמד המועדף עליו בבחירות. עד כמה קשה לדמיין FBI קצת אחר, שבבחירות קצת אחרות, היה אך נכון מדי להאמין שברני סנדרס משתף פעולה בצורה לא חוקית עם ממשלות שמאל בדרום אמריקה? הדיון הזה צריך להתקיים, בכך אין ספק.
אובמהגייט הייתה ונשארה קונספירציה מופרכת. מעבר לאינספור הפרטים שפשוט לא מסתדרים, התיאורה כולה נטולת היגיון באופן בסיסי. אם כל מטרת החקירה הייתה למנוע את בחירתו של טרמאפ, מדוע לא הודלף דבר קיומה לפני הבחירות?
אבל מכאן ועד לפנטזיות של טאוב על שיתוף פעולה חשאי בין המפלגה הדמוקרטית ל-FBI ול-CIA, בניצוחו של אובמה, שפעלו בצוותא מתוך כוונה לשבש את מועמדותו של טראמפ, המרחק, אפעס, משמעותי.
אובמהגייט הייתה ונשארה קונספירציה מופרכת. מעבר לאינספור הפרטים שפשוט לא מסתדרים, התיאורה כולה נטולת היגיון באופן בסיסי. אם כל מטרת החקירה הייתה למנוע את בחירתו של טרמאפ, מדוע לא הודלף דבר קיומה לפני הבחירות? החקירה נשמרה כל כך בסוד, שכפי שכותב טאוב - טראמפ עצמו למד על קיומה רק בתדרוך שקיבל מראש ה-FBI לאחר היבחרו לנשיא.
אם מטרת החקירה היתה להחדיר אמצעי ניטור לתוככי מטה טראמפ, מדוע צווי הניטור הוצאו נגד קרטר פייג', מתנדב זוטר שמעולם לא פגש את טראמפ, ולא נגד פול מנפורט, יעד אחר של חקירת השת"פ הרוסי, שהיה ראש המטה של טראמפ ושהיה נתון תחת חקירה פלילית עוד לפני שנפתחה החקירה בנוגע לשת"פ של מטה טראמפ עם גורמים רוסיים (דו"ח הורוביץ, עמ' 2)?
אם הכשלים במסמכים שהגיש ה-FBI לבית המשפט לצורך קבלת צו ההאזנה הן הוכחה מוחצת שלא ניתן להכחישה לקיומה של קנוניה - טענה שטאוב חזר עליה פעם אחר פעם - מדוע דורהאם עצמו קובע, לאחר ארבע שנות חקירה, שהראיות שנאספו בנושא הבקשות לצו ניטור נגד פייג' לא מספיקות אפילו כדי להגיש כתב אישום בנושא, למעט כתב האישום הפושר שהסתיים בעונש של עבודות שירות (דו"ח דורהאם, עמ' 233-237)?
במה טאוב באמת מאמין?
קשה לדעת אם טאוב עצמו באמת מאמין בכל ליבו בתיאורית הקונספירציה אובמהגייט. קשה לדעת האם הוא באמת מאמין שיש אפשרות שההסתערות על הקפיטול ב-6 לינואר 2020 בויימה על ידי הרשויות, כפי שהוא טוען כאן.
נדמה לי שמעבר להתלהבות מכל רעיון קונספירטיבי חדש משולי הימין האמריקאי, לטאוב פשוט לא באמת אכפת מהי האמת - הדבר היחיד שחשוב הוא לריב עם סמולנים
קשה גם לדעת אם הוא באמת מאמין - כפי שטען בראיון עם ארז תדמור - שהדמוקרטים בפנסילבניה בבחירות 2020 תיכננו לנצל פסיקה של בית המשפט שם, שאפשרה ספירת קולות בדואר שהגיעו ללא חותמת עם תאריך, כדי לזייף עשרות אלפי קולות ולגנוב את הבחירות: "ברור מה הם עושים", הסביר טאוב, הם "מחכים שתהיה התוצאה, ואז הם יחשבו כמה פתקים צריך, ואת זה הם יזייפו. זה ברור מה הם עושים".
איפה להתחיל בכלל להסביר עד כמה הרעיון הזה מופרך? האם טאוב באמת, בתוך תוכו, מאמין בשטויות האלו?
אבל נדמה לי שמעבר לנכונות להיתפס שוב ושוב באמירת אי-אמת (רשימה חלקית), מעבר להתלהבות שלו מכל רעיון קונספירטיבי חדש משולי הימין האמריקאי, לטאוב פשוט לא באמת אכפת מהי האמת - הדבר היחיד שחשוב הוא לריב עם סמולנים. והרי הם התחילו! הם אלו שהחליטו שלאמת אין שום חשיבות, וערוצי התקשורת בישראל הם הרי ערוצי תעמולה. המצב קשה מדי כדי לנסות לתקן, אז יאללה, נפנה את הנשק שלהם חזרה כלפיהם. גם לנו לא אכפת יותר מהאמת!