למעלה משנה לאחר שוועדת הכלכלה התכנסה לראשונה כדי לפעול נגד אלימות כלפי עיתונאים, התברר אתמול (18.3) כי חלה התקדמות קטנטנה בנושא. נציגת משטרת ישראל שנכחה בדיון עדכנה כי המשטרה הוסיפה לנוהל הפנימי שמסדיר את יחס השוטרים לעיתונאים באירועים מבצעיים משפט בודד ולפיו: "משטרת ישראל שותפה לחשיבות הסיקור התקשורתי במתן האפשרות לגורמי התקשורת לבצע את תפקידם".

התוספת הזו, למרבה הצער, נראית נלעגת כשלוקחים בחשבון את מסקנות המעקב שעורך ארגון העיתונאים והעיתונאיות אחר מספרי מקרי האלימות שבהם הותקפו עיתונאים. הנתונים חד-משמעיים: המצב בשנה החולפת רק החמיר.

לפי דברי ענת סרגוסטי, מנהלת תחום חופש העיתונות בארגון העיתונאים והעיתונאיות שנכחה בדיון, בעוד שבשנת 2022 נרשמו 28 מקרים שבהם עיתונאים הותקפו, בשנת 2023 נרשמו 61 מקרים, יותר מפי שתיים.

חלק מהתקיפות היו "על ידי קהל באירועים שעיתונאים מסקרים, חלקם על ידי כוחות משטרה", ציינה סרגוסטי. לדבריה, "גם ב-2024 יש מקרים של עיתונאים שנאלצו לסיים את האירוע בחדרי מיון עם פגיעות חמורות שנמשכו חודשים אחר כך ופגעו באפשרות שלהם להמשיך לעבוד".

סרגוסטי מחתה על תרבות הטיוח הפנימית במשטרה, שמונעת טיפול בשוטרים אלימים. "במקרים שמוגשות תלונות למחלקה לחקירות שוטרים, מח"ש סוגרת את התיקים למרות שיש ראיות ברורות, למרות שיש סרטונים, למרות שיש עדים", אמרה, "לדעתנו מח"ש לא נותנת מספיק תשומת לב למשקל הסגולי שיש לעבודה של העיתונאי כמשרת ציבור וכמשרת את זכות הציבור לדעת". לא זו אף זו, לדברי סרגוסטי, "כשהתיק נסגר שוטרים מקודמים בתפקיד שלהם, גם שוטרים שנצפו ותועדו כמפעילים אלימות".

פער בלתי נסבל

הניסיון של ועדת הכלכלה לרסן את האלימות כלפי עיתונאים החל בפברואר 2023, אז קיימה הוועדה, בראשות ח"כ דוד ביטן מהליכוד, דיון מהיר לבקשת חברי-הכנסת עידן רול מיש-עתיד ואפרת רייטן ממפלגת העבודה, בנושא האלימות הגוברת נגד עיתונאים. בסופו של הדיון ביקשה הוועדה כי המשטרה תגבש בתוך שלושה שבועות נוהל חדש שיבטיח את ביטחון העיתונאים באירועים רגישים.

כחצי שנה לאחר מכן, בחודש יולי האחרון, התכנסה ועדת הכלכלה של הכנסת לדיון תחת הכותרת "יישום החלטת הוועדה בנושא גיבוש נוהל משטרתי שימנע תקיפת עיתונאים". בסופו של דיון זה נקבע כי משטרת ישראל בשיתוף משרד המשפטים ייפגשו עם נציגי מועצת העיתונות לצורך עדכון הנוהל המשטרתי.

אתמול, אותה ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח"כ ביטן קיימה דיון נוסף תחת אותה הכותרת, "יישום החלטת הוועדה בנושא גיבוש נוהל משטרתי שימנע תקיפת עיתונאים", שכן מרבית ההנחיות של הוועדה בסיום הדיון הקודם לא מומשו ובינתיים מקרי האלימות נגד עיתונאים רק הולכים ומתרבים.

ציוץ של העיתונאי איתמר כהן (צילום מסך)

אחת ההחלטות העקרוניות של הוועדה בסיום הדיון הקודם היתה כי משטרת ישראל ונציגי העיתונאים ממועצת העיתונות וארגון העיתונאים יקיימו פגישה קבועה, אחת לחודש, בנושא האלימות כלפי עיתונאים בשטח. מדברי משתתפי הדיון אתמול עלה כי התקיימה רק פגישה אחת שכזו מאז חודש יולי.

"אי אפשר יותר לסבול את היעדר ההתייחסות לכנסת, לוועדה החשובה, לכך שהאלימות כלפי עיתונאים הולכת וגואה בחודשים האחרונים ויש לתת על כך את הדין", אמרה ח"כ רייטן בפתח הדיון.

שופט בית-המשפט העליון בדימוס ונשיא מועצת העיתונות בהווה חנן מלצר, קבל על-כך גם הוא. "שום דבר לא נעשה, שום כלום", אמר וטען כי "בזמן האחרון חזרה המשטרה להכות עיתונאים". כדוגמה הביא מלצר את המקרה של העיתונאי החרדי איתמר כהן, שהותקף בידי שוטרים.

"הוא רצה לסקר את הפיגוע בשער שכם", סיפר מלצר למשתתפי הדיון. "אני לא רוצה לדבר על הצבע שלו אבל הוא יותר קרוב לדעות בצבע...", הוסיף מלצר, "מה שקרה, למרות שהיתה לו תעודת עיתונאי אמרו לו שהוא יתרחק מהזירה, בניגוד לכל הסיכומים וגם בניגוד לנוהל שתקף במשטרה. ואז כשהוא התרחק קצת מהמקום באו אותם שוטרי מג"ב והכו אותו עד כדי כך ששברו לו יד והכו אותו מכות כאלה נמרצות שהוא היה צריך להיות מאושפז".

השופט בדימוס מלצר, שלאורך הדיון הרבה לאכול ולחלופין להתפרץ לדברי משתתפים אחרים בלא שקיבל את רשות הדיבור, דרש לקבל מהמשטרה נתונים על כל תלונה ותלונה שהוגשה בגין אלימות משטרתית כלפי עיתונאים. "אם זה לא ייעשה אז אנחנו נעשה מעשה, נשקול צעדים משפטיים", אמר נשיא מועצת העיתונות. "אנחנו נפתח בהליכים אזרחיים נגד כל שוטר שהיה מעורב בהליכים האלה, על פי הדוגמה והתקדים שיצר השר בן-גביר", הוסיף.

ח"כ קריב: "יש פער בלתי נסבל בין ההצהרות שנאמרות כאן בכנסת, שהן חשובות ותמיד נאמרות בכיוון הנכון, לבין מה שקורה בשטח"

 סנ"צ עו"ד מירית בן-מיור, ראש מדור תקשורת בחטיבת הדוברות של משטרת ישראל, טענה כי המקרה של העיתונאי איתמר כהן הוא חריג וכי הוא טופל מיידית. "מפקד משמר הגבול מיד ובסמוך לאירוע הורה על השעייתו של הלוחם הזה ממשמר הגבול עד להודעה חדשה", אמרה, "נפתח תיק במחלקה לחקירות שוטרים, לא המתנו לפנייה של אף אחד. באופן מיידי זה קרה כיוון שההתנהלות הזו לא תאמה ואינה תואמת את ערכי משטרת ישראל".

לדברי סנ"צ בן-מיור, "לעיתונאים יש מקום של כבוד בכל מקום כיוון שלא רק שאנחנו מאמינים בצורך לאפשר את חופש הסיקור, זה חלק מהדמוקרטיה שלנו. אנחנו בוודאי ובוודאי מאפשרים ונמצאים ומגנים ולעיתים ישנם מקרים שהם מקרים לא תקינים והם אמורים להיות מטופלים על ידי המחלקה לחקירות שוטרים וגם על ידי משטרת ישראל".

סנ"צ בן-מיור הוסיפה כי בתחילת חודש אוקטובר האחרון, בהמשך לדיון שנערך בין נציגי המשטרה לנציגי משרד המשפטים, הוחלט, כאמור, להוסיף לנוהל המשטרתי את המשפט לפיו המשטרה "שותפה לחשיבות הסיקור התקשורתי במתן האפשרות לגורמי התקשורת לבצע את תפקידם". בנוסף, ציינה סנ"צ בן-מיור, בנוהל נפרד של אגף החקירות מובהר כי ככל שיש צורך בפתיחה בחקירה נגד עיתונאי הרי שנדרש אישור מיוחד לכך.

"יש פער בלתי נסבל בין ההצהרות שנאמרות כאן בכנסת, שהן חשובות ותמיד נאמרות בכיוון הנכון, לבין מה שקורה בשטח", העיר מנגד ח"כ גלעד קריב ממפלגת-העבודה.

"אני בא בטענות פה למשרד המשפטים בעיקר", הרגיע היו"ר ח"כ ביטן. "זה היה תפקיד שלכם, אתם הייתם צריכים לפקח ולדאוג שהדברים יתבצעו במועד. עכשיו אתם כותבים לי חוות דעת, מה זה עוזר לי? אני צריך פעולה, שנה זה מספיק זמן כדי שהדברים האלה יבוצעו".

"בהחלט נכנסנו לעניין בעקבות דיונים שהיו כאן בוועדה וקיימנו ישיבה בראשות בכירים במשרד מתוך התפיסה שלנו לחשיבות הרבה שיש לפעילות של עיתונאים", אמר עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי במחלקת ייעוץ וחקיקה של משרד המשפטים. "קיימנו את הישיבה הזו כדי להביא את שני הגופים יחד לשולחן וסיכום הדיון היה מאוד אופרטיבי, שתי סוגיות משמעותיות שחשבנו שכדאי שהמשטרה תשקול לתקן בנוהל. המסר היה שהמשטרה צריכה להיפגש עם מועצת העיתונות. זה קרה לפני הקיץ והרעיון היה מפגשים תקופתיים".

לדברי סנ"צ בן-מיור, נקבעה פגישה כזו לסוף חודש יולי, אולם השופט בדימוס מלצר שהה בחו"ל ועל כן נדחתה הפגישה לחודש אוקטובר אולם המלחמה בעזה מנעה את קיומה. "אנחנו בהחלט נרצה להיפגש בקרוב כדי לדבר ולראות איך אנחנו מקדמים", אמרה.

היו"ר ביטן, שביקש לסיים בזריזות את הישיבה, הודיע כי תתקיים ישיבת המשך בעוד כחודשיים וביקש מכל הצדדים להתקדם עד אז ככל הניתן.