בשנת 2023 המשיכה הירידה הכללית בשיעור הדוברים הערבים בתקשורת המשודרת בישראל, כך עולה מנתוני מדד הייצוג שפורסמו לאחרונה ב"עין השביעית". כעת, נתונים נוספים מלמדים על המגמות הפרטניות בתוכניות החדשות והאקטואליה המובילות בתקשורת הישראלית בכל הקשור לייצוג החברה הערבית בישראל - והדרתה.

הנתון הבולט במדד התוכניות הוא הציונים הנמוכים שמקבלות תוכניות החדשות והאקטואליה הנצפות ביותר במדינה, אלה שמשודרות בערוץ קשת 12. מהדורת החדשות המרכזית של הערוץ היא המהדורה הנצפית ביותר אך שיעור הייצוג של החברה הערבית נמוך יותר מאשר שתי מתחרותיה.

דוגמה מובהקת לצניחה של נתוני קשת 12 אפשר למצוא בהתרסקות שיעור הייצוג בתוכנית "פגוש את העיתונות", שהידרדרה מהמקום הראשון בטבלת שנת 2022 למקום ה-16 ב-2023 (מתוך 24 תוכניות שנבדקו). ברקע ההדרה הבוטה של הציבור הערבי: כניסתם של עמית סגל ובן כספית לעמדת מנחי התוכנית בשלהי השנה שעברה, במקומה של רינה מצליח שהגישה את התוכנית לאורך שנים ארוכות ופרשה מהערוץ.

בן כספית (מימין) ועמית סגל, מגישי "פגוש את העיתונות" בערוץ 12. התוכנית הציגה את ההידרדרות החדה ביותר בשיעור הייצוג של החברה הערבית ב-2023 (צילום מסך)

המדד, מיזם מתמשך בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויחד עם חברת יפעת מחקרי מדיה, בודק באופן קבוע את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל. המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל.

מתן ייצוג הולם לחברה הערבית, המונה כ-18% מאזרחי ישראל, אינו רק הצעד ההוגן והמקצועי עבור מערכת עיתונאית המעוניינת לשקף את המציאות הישראלית כהווייתה. ייצוג כזה תורם גם ללכידות החברתית, להורדת מפלס האיבה והקיטוב ולחיזוק הדמוקרטיה בישראל.

מבט ממוקד בתוכניות האקטואליה המובילות מעלה כי חלה אצל רובן ירידה בשיעור הייצוג שהעניקו לחברה הערבית בישראל. לצד "פגוש את העיתונות", שתי התוכניות שהציגו את ההידרדרות החריפה ביותר בשיעור הייצוג לעומת השנה שעברה הן "אולפן שישי" של קשת 12, בהגשת דני קושמרו ובעריכת רון ירון, המגיעה למקום האחרון בטבלה; ו"חדשות שישי" של כאן 11, בהגשת מואב ורדי ובעריכת עמית שהם (המגיעה למקום 20). שתי התוכניות ירדו בשנה שעברה בשיעורים ניכרים בייצוג החברה הערבית.

בראש טבלת התוכניות של מדד הייצוג ניצבת "סדר יום" של כאן ב', שמגישה קרן נויבך וערכה מירית הושמנד, עם שיעור ייצוג ממוצע של 6.4%, ירידה קלה ביחס לשיעור הממוצע בשנת 2022, שעמד על 7%.

"סדר יום" מקפידה להעניק ייצוג גבוה יחסית לחברה הערבית בישראל מזה שנים, ומגיעה למקומות הראשונים במדד הייצוג מאז החלו המדידות ב-2016. התוכנית גם מקפידה לאורך השנים לשלב נשים ערביות ומומחים ערבים רבים, הרבה יותר מאשר הממוצע בקרב התוכניות שבמעקב מדד הייצוג. כך היה גם ב-2023. בסוף השנה פרשה הושמנד מעריכת התוכנית, אחרי שנים ארוכות של שיתוף פעולה פורה עם נויבך, ושוחחה עם "העין השביעית" על האני-מאמין של התוכנית.

במקום השני נמצאת "עצם העניין" של כאן 11, בהגשת קלמן ליבסקינד ובעריכת עמית וינטר, שאחרי ה-7.10 הפכה לרצועת שידור המוקדשת למלחמה בעזה. את שנת 2022 סיימה "עצם העניין" עם שיעור ייצוג של 2.2% בלבד, ואילו ב-2023 כמעט שילשה את שיעור הייצוג של החברה הערבית. עם זאת, בחינה לעומק של הופעות הדוברים הערבים ב"עצם העניין" מעלה כי רק חלקם הקטן שודר בתוכניות שהגיש ליבסקינד. מרבית ההופעות שודרו בתוכניות שהגישו מגישים מחליפים, ובהם סולימאן מסוודה וערן זינגר.

מצטייני מדד הייצוג, מימין בכיוון השעון: קרן נויבך, סולימאן מסוואדה, ערן זינגר ורינו צרור (צילומים: "העין השביעית" ויחסי-ציבור)

במקום השלישי ניצבת "רינו צרור" של גלי-צה"ל, עם שיעור ייצוג של 5.8%, עלייה קלה מהנתון של השנה שעברה, שעמד על 5.7%. נתון זה בתוכנית של צרור בא בהמשך לביצועים יפים שהפגינה התוכנית לאורך השנים.

התוכנית של צרור חריגה לטובה בגלי-צה"ל, ומגיעה לשיעור ייצוג של יותר מפי 2 מהתוכנית הבאה של גל"צ בטבלה. לפער הזה משמעות: מערכת עיתונאית של תוכנית בודדת יכולה לקבוע לעצמה סדר עדיפויות שמקדם ייצוג של החברה הערבית גם אם הדבר אינו חלק מהתרבות הארגונית של גוף השידור. כל שצריך הוא להחליט על כך, ולהקדיש למשימה את המאמץ הנדרש.

אם מתמקדים בתוכניות הרדיו בלבד ניתן לראות כי מחצית מהתוכניות הגיעו לשיעור ייצוג נמוך מהממוצע, וזאת בשונה ממרבית שנות המדד כשמרבית תוכניות הרדיו הפגינו הישגים נאים יחסית בייצוג החברה הערבית. עוד עולה כי התוכניות של גלי-צה"ל השיגו נתונים טובים פחות מאלו של כאן ב', אף ששני הערוצים ציבוריים ואינם אמורים לפעול לפי שיקולי רייטינג.

אחרי "סדר יום" (6.4%) של כאן ב' ו"רינו צרור" (5.8%) של גלי-צה"ל ניצבת "הבוקר הזה" של כאן ב', בהגשת אריה גולן, עם שיעור ייצוג ממוצע של 4.9%, לעומת 6.2% בשנת 2022. "קלמן ליברמן" של כאן ב', בהגשת קלמן ליבסקינד ואסף ליברמן, הגיעה ל-3.3% בשנת 2023, ירידה קלה של עשירית האחוז לעומת השנה שקדמה לה.

"חמש בערב" של גלי-צה"ל השיגה 2.6%, עלייה משמעותית מנתון של 1.7% שקיבלה ב-2022. "ספי עובדיה ויניר קוזין", תוכנית האקטואליה המשודרת מדי בוקר בגלי-צה"ל, סיימה את 2023 עם נתון זהה של 2.6%, אך עבורם זו ירידה קלה לעומת הנתון שהשיגו בשנה הקודמת, 2.9%. גם "בנימיני וגואטה", בהגשת רן בנימיני ויגאל גואטה, רשמה ירידה, מ-3% בשנת 2022 ל-2.2% בשנה האחרונה.

בולטת לרעה בזירת הרדיו היא "נכון להבוקר" של גלי-צה"ל, שמשודרת אחת לשבוע בהגשת אילנה דיין. התוכנית הדירה כמעט לחלוטין את החברה הערבית במחצית הראשונה של השנה. רק עשרה דוברים, כ-0.7% מכלל הדוברים שהופיעו ב"נכון להבוקר" לאורך השנה, היו מהחברה הערבית בישראל.

תוכנית החדשות הנצפית והמשפיעה ביותר בכל אחד מהערוצים היא מהדורת החדשות המרכזית המשודרת בשעה שמונה מדי ערב. בדיקת חברת יפעת מחקרי מדיה העלתה כי גם ב-2023 הובילה "חדשות הערב" של כאן 11 על פני שתי המהדורות בערוצים המסחריים, ולמעשה השיגה נתון גבוה יותר משתי הרצועות המסחריות גם יחד.

"חדשות הערב", אותה הגישו מיכל רבינוביץ' וטלי מורנו וערכו עילי לוין ועפרה ארליך-לוין, סיימה את 2023 עם שיעור ייצוג ממוצע של 5.2%, כמחצית האחוז מעל הנתון שהשיגה בשנה שעברה. את שיעור הייצוג הגבוה יחסית לשתי המהדורות המתחרות חבה "חדשות הערב" בין היתר לעיתונאי ערן זינגר, שאחראי בין היתר על סדרת הכתבות "ברית בסכנה", שהוקדשה לעדה הדרוזית בישראל.

המהדורה המרכזית של חדשות 13, בהגשת אודי סגל והילה קורח ובעריכת הדר שיפר וניר נוימן, סיימה את 2023 עם 2.1% בלבד, נתון נמוך אף יותר מזה שהשיגה בשנה שעברה (3.2%). בכל זאת הספיק לה הנתון העגום למקום השני, לפני מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 12, שסיימה את 2023 עם 1.6% בלבד.

כישלון מתמשך. יונית לוי, מגישת המהדורה המרכזית של חדשות 12

קשה להפריז בחשיבות הנתון הנמוך של מהדורת חדשות 12. תוכנית הדגל של חברת החדשות הפופולרית במדינה היא באופן קבוע תוכנית החדשות הנצפית בישראל. למעשה, מהדורת החדשות המרכזית של חדשות 12 היא אחת התוכניות הנצפות בכלל, גם בהשוואה לתכניות בידור. ערב אחר ערב מתקבצים מאות אלפי ישראלים לצפות במהדורה של חדשות 12, וערב אחרי ערב המהדורה מעלימה מהקיום כמעט לחלוטין כחמישית מאזרחי המדינה.

האחראים העיקריים לנתונים הנמוכים במיוחד הם המגישה יונית לוי והעורך גיא סודרי, להם היכולת הישירה להשפיע על התכנים במהדורה. אולם את השינוי יש לדרוש גם ממנכ"ל חברת החדשות אבי וייס ומנכ"ל קשת 12 אבי ניר.

זהו אינו רק כישלון ערכי, אלא גם מקצועי. לא יתכן שבחברה שבה כחמישית מהאוכלוסייה ערבית, מהדורת חדשות מרכזית ששואפת לספק לצופיה תמונת עולם מלאה של המקום בו הם חיים, תצליח במשימה עם תת-ייצוג מחפיר שכזה.

כל תוכניות האקטואליה המשודרות ברצועת הפרה-פריים בערוצי הטלוויזיה, למעט "עצם העניין" של כאן 11 ובמידה מסוימת גם "אזור בחירה" של רשת 13, רשמו נתונים נמוכים במיוחד ב-2023.

אחרי "עצם העניין" (7.5%) אפשר למצוא את "אזור בחירה" (3.1%) של רשת 13 בהגשת רביב דרוקר, שהפכה לאחר ה-7.10 ל"אזור מלחמה". כל יתר תוכניות הפרה-פריים השיגו נתונים נמוכים במיוחד.

"שש עם אמנון לוי" של רשת 13, שירדה משידור בחודש מאי, השיגה 1.5%; "שש עם עודד בן-עמי" של חדשות 12 עם 1.4%; "תוכנית חיסכון" של חדשות 12, בהגשת קרן מרציאנו סיימה עם 1.1% ואילו "חמש עם רפי רשף" של קשת 12 הדירה כמעט לחלוטין את החברה הערבית בשנה החולפת עם נתון של 0.7% בלבד.

למעשה, "חמש עם רפי רשף" השיגה נתון נמוך יותר לא רק מכל תוכניות הפרה-פריים בטלוויזיה אלא גם את אחד הנתונים הנמוכים בכלל. מתחתיה רק "נכון להבוקר" של גל"צ בהגשת אילנה דיין ו"אולפן שישי" של חדשות 12. בשנה שעברה מתוך למעלה מאלף מרואיינים שונים שהופיעו ב"אולפן שישי", רק שמונה (8) היו מהחברה הערבית בישראל.

"אולפן שישי", בהגשת דני קושמרו ובעריכת רון ירון, השיגה בשנים עברו נתונים נאים, בין היתר הודות לכך שהיא משדרת כתבות מגזין, בהן פשוט יותר להשיג אחוזי ייצוג גבוהים. להבדיל מאייטם בתוכנית רדיו כמו "סדר יום", שבה בכל אייטם מדבר מרואיין אחד או שניים בלבד, בכתבת מגזין המוקדשת לחברה הערבית יכולים להופיע דוברים רבים. ובכל זאת, למרות היתרון המבני, "סדר יום" ניצבת בראש הטבלה ואילו "אולפן שישי" צמודה לתחתית. נראה כי לזהות העורכים והמגישים של כל תוכנית השפעה גדולה יותר מאשר למדיום.

אלימות בראש

בחינת הנושאים שבלטו באייטמים שכללו דוברים ערבים מעלה כי סוגיית הפשיעה בחברה הערבית כבשה את המקום הראשון, ובהפרש ניכר.

כ-930 דוברים הופיעו באייטמים שנגעו לרצח, אלימות ופשיעה בחברה הערבית, כ-29% מכלל הדוברים הערבים.

כ-500 דוברים הופיעו באייטמים הנוגעים למלחמה בעזה, בין היתר נציגי הסברה, מתנדבים ובני משפחה של נרצחים וחטופים. כ-466 דוברים הופיעו באייטמים שעסקו בפוליטיקה ארצית. כל יתר הנושאים משתרכים מאחור.

* * *

פרויקט "מדד הייצוג" של "העין השביעית" מתפרסם בשיתוף עמותת סיכוי-אופוק ויפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​