עתירה לבג"ץ דורשת מהרשות השנייה להטיל סנקציות על ערוץ 14 בשל הפרות חוזרות ונשנות של תנאי הרישיון.

בשבוע שעבר הגישו מפיקת הטלוויזיה ליאורה ניר ומכון זולת עתירה לבג"ץ נגד הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו וחברת ערוץ יהודי ישראלי בע"מ, המפעילה את ערוץ 14. בעתירה, שהוגשה באמצעות עורך-הדין יוסי עבאדי ממשרד מיתר, מונות העותרות שורה ארוכה של הפרות לכאורה של הוראות הדין ותנאי הרישיון שהעניקה הרשות השנייה למפעילי הערוץ ודורשות מהרגולטור לפעול על פי סמכותו כדי לאלץ את ערוץ 14 לחדול מלהפר את תנאי הרישיון.

לפי העתירה, ניר ושותפיה לתנועת "רגולציה הוגנת" עקבו במשך כשבעה חודשים אחר שידורי ערוץ 14, מצאו עשרות הפרות סדרתיות של הוראות הדין והרישיון והגישו 55 תלונות לרשות השנייה ולנציב תלונות הציבור ברשות דוד רגב. אף שהרשות מצאה חלק מן התלונות מוצדקות, היא נמנעה מהטלת עיצומים כלשהם על ערוץ 14.

בעתירה מוזכרים מקרים רבים של הפרות לכאורה של חוקי הרשות ותנאי הרישיון. בין היתר מוזכרים שידורי כזב כמו המקרה שבו האשים אמנון יצחק בראיון לשמעון ריקלין את ההנהגה הציונית בניצול של מכונת ההשמדה הנאצית; המקרה שבו דנה ורון טענה שנשיאת העליון לשעבר אסתר חיות הפעילה קשרים כדי לחלץ את נכדה מהתופת של ה-7.10; המקרה שבו ינון מגל פרסם ב"פטריוטים" סרטון ערוך ממנו עולה כאילו נכדתו של יצחק רבין, נועה רוטמן, קראה לערפאת "מקסים"; המקרה שבו סמדר שמואלי טענה בשידורי הערוץ כי מנהיגת המחאה נגד ההפיכה המשטרית שקמה ברסלר מחקה פוסטים שפרסמה לפני ה-7.10 כדי להסתיר שהיה לה כביכול מידע מוקדם על פלישת חמאס; והמקרה שבו הערוץ שילב בכתבה חדשותית על סופת גשמים בקליפורניה סרטון ממצג שיטפונות בפארק שעשועים.

עוד מוזכרים בעתירה שידורים שבהם עבר הערוץ לכאורה על סעיף בחוק הרשות שאוסר על שידורים שיש בהם משום עבירה פלילית או עוולה אזרחית. בהקשר זה מצוינים בין היתר המקרה שבו קרא שמעון ריקלין לא לציית לפסק-דין של בית-המשפט העליון בעתירת הנבצרות של בנימין נתניהו, אם יפסוק העליון נגד ראש הממשלה; המקרה שבו קרא איתמר פליישמן ב"פטריוטים" לעלות "לא מטאפורית" עם בולדוזר D9 על בית-המשפט העליון, אם וכאשר יחליט על הוצאת נתניהו לנבצרות; והמקרה שבו קרא נועם פתחי "לדרוס את מי שמפריע" לקיים הפרדה מגדרית בשמחת תורה.

כמו כן מוזכרים בעתירה מקרים שבהם שידורי ערוץ 14 הפרו לכאורה את כללי האתיקה של הרשות האוסרים על פגיעה ברגשות הציבור או בכבודו של אדם, כמו המקרה שבו הלל ביטון-רוזן ובועז גולן דיברו על החייל והחיילת שנהרגו בגבול מצרים וקישרו זאת לעובדת היותם לבד בבוטקה כל הלילה; והמקרה שבו יצא שמעון ריקלין נגד שילוב נשים ביחידות לוחמות בטענה כי הן "משמרות את ההגמוניה".

פרק נפרד בעתירה מוקדש למקרים שבהם שידורי הערוץ קידמו אינטרסים כלכליים ואישיים שונים, כמו המקרה שבו קרא ינון מגל "להפיל את הבכר הזה" בכוונו לעו"ד עמית בכר, יו"ר לשכת עורכי הדין, שהתנגד להפיכה המשטרית; או הקריאות בשידור להחרים את חברת שטראוס שהפסיקה לפרסם בערוץ 14.

חלק מהדוגמאות בעתירה מייחסות לערוץ הפרה של כללי האתיקה של המועצה האוסרים על ערבוב בין דיווח עובדתי להבעת דעה וכן מחייבים לתת ביטוי נאות ומאוזן לדעות השונות הרווחות בציבור. דוגמאות אחרות מתייחסות לעריכה "מגמתית ומסולפת" כמו המקרה שבו בערוץ 14 טענו שנשיא העליון לשעבר אהרן ברק אמר שהוא "מאוד מעורב" במו"מ על ההפיכה המשטרית, אף שבפועל אמר "לא מאוד, אבל די מעורב". מקרים אחרים בעתירה מייחסים לערוץ פרסום סמוי בניגוד לכללים, כזה שבעקבותיו כבר הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד הערוץ.

"הפצה סדרתית של כזבים"

"תופעת ההפצה המסיבית של מידע מפוברק ומוטה הפכה לאיום של ממש על דמוקרטיות ברחבי העולם, כי היא משמשת כלי לתעמולה שזורעת שנאה ופילוג, ועלולה לשבש את המשטר הדמוקרטי לרבות תוצאות בחירות", נכתב בעתירה. "[...] הפצה סדרתית של News Fake (ובעברית ידיעות כזב) מנוצלת לעתים באופן יזום ומכוון כדי להנדס תודעה, להשפיע על תוצאות בחירות, לחרחר מחלוקות וקיטוב חברתי.

"בהיעדר אכיפה כלשהי של הרשות את הוראות הדין ותנאי הרישיון של ערוץ 14, הפכו שידורי הערוץ לתמהיל פסול של הפצת פייק ניוז, הסתה וקריאות לאי -ציות לפסקי דין, הזדהות מופגנת עם צד הפוליטי, ושידור של תכנים מונוליטיים התומכים בראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו"

"[...] חומרה מיוחדת יש בהפצה סדרתית של כזבים ומידע מוטה ומניפולטיבי בערוץ טלוויזיה מפוקח הכפוף לרגולציה. [...] כעולה מריבוי ההפרות, ערוץ 14 אינו נוהג כערוץ חדשות עיתונאי, אינו מציית לדין לרבות לא לכללי עיתונאות אחראית, ולא פעם דיווחיו אינם נכונים או שקריים והדעות המובאות בו מוטות לטובת צד פוליטי ולטובת אינטרסים כלכליים ואחרים של בעל הרישיון. בהיעדר אכיפה כלשהי של הרשות את הוראות הדין ותנאי הרישיון של ערוץ 14, הפכו שידורי הערוץ לתמהיל פסול של הפצת פייק ניוז, הסתה וקריאות לאי -ציות לפסקי דין, הזדהות מופגנת עם צד הפוליטי, ושידור של תכנים מונוליטיים התומכים בראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו".

העותרות טוענות כי ערוץ 14 פועל "כערוץ תעמולה לכל דבר ועניין" תוך שהוא עושה שימוש "במדיניות מכוונת של 'פגע וברח' או 'פגע והתנער'".

טענה נפרדת של העותרים נוגעת לכך שבשנת 2018, כשהרשות העניקה לערוץ 14 את הרישיון לשידורי חדשות, היא "התפרקה ללא כל הצדקה מסמכויות פיקוח ואכיפה" שמוקנות לה ברישיונות של חברות החדשות בערוצים 12 ו-13, כולל הסמכות ליטול זמני שידור, לקבוע חובות והנחיות חדשות לבעל הרישיון ולחייב אימוץ תקנון אתי. לפיכך דורשות העותרות מהרשות להסביר מדוע נמנעה מלכלול סעיפים אלה ברישיון הערוץ.

בעתירה מובהר כי "העותרות, כהשקפת עולם, אינן תומכות בסגירת ערוצי טלוויזיה או כלי תקשורת כלשהם ועתירה זו לא נועדה למנוע מהערוץ לשדר, ואינה מבקשת לשלול את רישיונו, אלא רק לאכוף עליו את הדין והכללים הנוהגים והמחייבים את שאר חברות החדשות, כללים שאותם הערוץ מפר תכופות כמפורט בעתירה, ולמנוע את הישנותן של הפרות כאלה", נכתב בעתירה.

טרם הוגשה תשובה לעתירה.

בג"ץ 8674/23