חברת-הכנסת טלי גוטליב מהליכוד טוענת כי בית-המשפט המחוזי אינו מוסמך להידרש לתביעת הדיבה שהגישה נגדה שקמה ברסלר, זאת לנוכח חסינותה האבסולוטית העומדת לה כחברת-כנסת. לדבריה, בהגשת התביעה נגד ברסלר מנסה להטיל עליה אימה ולהשתיקה.

ח"כ גוטליב חוזרת על עמדתה כי "אנשי המרי האזרחי ובכללם שקמה ברסלר אחראים ישירים לתופת אוקטובר" וטוענת כי דפוס הפעולה של ברסלר נועד להבטיח כי בשעת אמת לראש הממשלה בנימין נתניהו לא יהיה מודיעין על מזימות חמאס.

"דם נרצחינו על ידיה של שקמה ברסלר", מוסיפה וקובעת ח"כ גוטליב, "והיא במעשיה והכל על יסוד הפצת שקרים בוטים והפחדות איומות הביאה להחלשת עוצמת העם ועוצמת צה"ל תוך עידוד וקריאת לסרבנות ואי ציוד והכל לנגד אויביי מדינת ישראל אשר חיכו לשעה הנכונה לזנב ולפגוע קשות באזרחי המדינה".

ברסלר, ממובילות המחאה נגד ההפיכה המשטרית של ממשלת נתניהו, הגישה לפני כחודשיים תביעה בסך 2.6 מיליון שקלים נגד ח"כ גוטליב ומספר אזרחים שהדהדו את דבריה, דברים שברסלר הגדירה כ"אסופת שקרים בוטה, קונספירטיבית ומעוררת חלחלה" הכוללים "עלילת דם כנגד התובעת והאשמתה בבגידה במולדת, בקשר עם ארגון הטרור חמאס, ובאחריות לטבח הנורא שביצעו מחבליו ביום 7.10.2023".

שקמה ברסלר (צילום: דויד כהן)

שקמה ברסלר (צילום: דויד כהן)

כמה ימים לפני מתקפת חמאס בחודש אוקטובר האחרון פרסמה ח"כ גוטליב בטוויטר כי "שמעה" שברסלר "נפגשה בפגישה אישית עם ראש המוסד" וכי "מישהו מיהר להוציא צו איסור פרסום על כך", מכאן שהפגישה לא היתה "תמימה". בעקבות הפרסום הכחיש המוסד את תוכנו והציוץ נמחק.

לאחר הטבח, ובעקבות ציוץ של ברסלר בדבר אחריות נתניהו לאירוע, פרסמה ח"כ גוטליב בטוויטר ובפייסבוק כך: "שקמה ברסלר תסתמי את הפה שלך! את מה שהבאת על עם ישראל עוד נשמע במסקנות וועדת החקירה. שתינו יודעות איזה חלק יש לך בזוועות שבאו על עם ישראל. תפסיקי להסית בעת מלחמה! כדאי שתעבדי על הסברים משכנעים על מעשייך וקשרייך עם גורמי ביון בישראל. רוב העם מתעב אותך ואת חברייך מחוללי השנאה. לא עוד".

בחודש ינואר האחרון פרסמה ח"כ גוטליב צילום מסך של פרסום באתר הכפשות וקונספירציות בשם "עדנה קרנבל", הטען כי האמריקאים יירטו שיחה בין יחיא סינוואר לבן-זוגה של ברסלר ימים ספורים לפני ה-7.10. ח"כ גוטליב הוסיפה וכתבה: "ראש המוסד זימן את ברסלר לפגישה. זוכרים שרשמתי כאן על פגישה בין ברסלר לראש המוסד? זוכרים שמשרד רוה"מ הוציא הכחשה לדבריי ואני הבהרתי שאני עומדת מאחורי דבריי? המקורות שלי ברזל!". גוטליב לא ציינה אם היא עצמה המקור לפרסום ב"עדנה קרנבל".

בהמשך אותו יום צייצה ח"כ גוטליב: "אף עיתונאי אמיץ לא מסוגל לבדוק למה היה מפגש בין שקמה ברסלר לבין ראש המוסד. פגישה עליה רשמתי עוד לפני תופת אוקטובר. עד כה ברסלר לא הכחישה. המוסד הכחיש וזה הספיק לעיתונאים הפחדנים.. אבל חמגשיות של שרה נתניהו, זה מספיק לברוכי קרא לפרסם ולטנף. אני ח"כ ואהיה מחוייבת תמיד לעם ולאמת!".

באותו יום פירסם המוסד הודעה לפיה "מדובר במחזור של ידיעה שקרית. ראש המוסד לא נפגש, לא שוחח ולא זימן לפגישה את שקמה ברסלר מעולם. מדובר בפעם שנייה שבה חברת הכנסת גוטליב מפיצה שקרים משוללי כל יסוד".

עוד הוסיפה ח"כ גוטליב באותו היום: "ולסיום סיומת. מישהו מוכן להסביר לי או לעצמו למה המוסד לא הכחיש שיחה בין יחיא סינואר רב המרצחים לבעלה של ברסלר? למה מכחישים רק את הפגישה בין ברסלר לראש המוסד? גם ההכחשה של ברסלר לא מתייחסת בשום אופן לפגישה או לשיחה. 'כל הכבוד' לעיתונאים הפחדנים והמתודרכים שלא מסוגלים לחקור ולתהות".

יציון כי ברסלר מכחישה גם מכחישה כל מה שנאמר על-ידי גוטליב. "הנתבעים פרסמו שקר בדבר שיחה שגופי המודיעין בארה"ב יירטו כביכול בין בן זוגה של התובעת לבין רב המרצחים יחיא סינוואר; פרסמו שקר בדבר פגישה כביכול של התובעת עם ראש המוסד שהתקיימה עקב כך, עובר לטבח יום 7.10, וחוסה כביכול תחת צו איסור פרסום, פרסמו שקר בדבר קשרים כביכול של התובעת עם בכירים בגופי המודיעין והביטחון, שהובילו כביכול לטבח יום 7.10; פרסמו שקר בדבר בריחה כביכול של התובעת מהארץ לאחר טבח יום 7.10, פרסמו שקר בדבר מחיקה כביכול של פרסומים שלהתובעת ברשתות החברתיות, בניסיונה כביכול להעלים או לטשטש 'ראיות'; ועוד בדיות והשמצות", נכתב בכתב התביעה.

ח"כ גוטליב חזרה על טענותיה בין היתר מעל בימת הכנסת, במכתב רשמי ששלחה ליו"ר הכנסת, בראיון לרדיו גלי-ישראל ובתוכנית "הפטריוטים" בערוץ 14.

ח"כ טלי גוטליב עם חברי כנסת חדשים נוספים של הליכוד, יום לפני פתיחת מושב הכנסת בנובמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל)

ח"כ טלי גוטליב עם חברי כנסת חדשים נוספים של הליכוד, יום לפני פתיחת מושב הכנסת בנובמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל)

לאחר שקיבלה ח"כ גוטליב התראה טרם הגשת תביעה, שיגרה מכתב "אזהרה" משלה לברסלר, ובו טענה בין היתר כי ברסלר "מחקה את פרסומיה הממרידים והפוגעים בביטחון המדינה עם פרוץ המלחמה, אך צילומי המסך נמצאים בידי רבים הדואגים לעתיד מדינת ישראל והחפצים בבדיקה מעמיקה בין הוגי ויוזמי המרי האזרחי על גבול הפיכה צבאית לאירועי תופת אוקטובר למען לא תבוא על ישראל תופת שכזו שנית חלילה".

"שקמה ברסלר מוטב לך להיזהר", הוסיפה ח"כ גוטליב בטוויטר, "טוב עשית כשברחת מהארץ עם פרוץ המלחמה. אמנם מחקת את כל ציוצייך המסיתים והממרידים אך הכל שמור. לפני שאת מדמיינת שאסיר חסינות קבלי מכתב אזהרה ממני. אמנם אירגוני המודיעין יחד עם התקשורת מגוננים עליך, אך עם ישראל לא טיפש. האמת סופה להתגלות. לא לעולם חוסן".

ברסלר הצהירה בתביעתה כי "לא עזבה את גבולות הארץ, ודאי לא 'ברחה' ממנה, בסמוך לטבח יום 7.10. התובעת גם לא מחקה לאחר יום 7.10 פוסטים שכללו אזהרות מהשלכות ההרסניות של ההפיכה המשטרית ואי-ציות של הממשלה לבגי"ץ על מוכנות הצבא ומערך המילואים בפרט. יתרה מכך, התובעת מלכתחילה לא כתבה פוסטים אלו. הם נכתבו על ידי אנשי מחאת יוצאי מערך המ"מ (מבצעים מיוחדים) והסייבר מאגף המודיעין [...] והתובעת סייעה בהפצתם, בדומה לאחרים".

ברסלר דרשה מגוטליב פיצוי בסך 1.8 מיליון שקלים בגין 24 פרסומי לשון הרע, ובנוסף דרשה פיצוי בסך 250 אלף שקלים מסמדר שמואלי, 150 אלף שקלים ממני אסייג ועוד 100 אלף שקלים מפני סבג, יונתן יהב, ירוחם מירב ויצחק עמר (כל אחד בנפרד), בשל הדהוד והפצת דבריה של גוטליב, תוך תוספות שונות.

"דומה כי אין צורך להכביר במילים עד כמה יש בכלל הפרסומים השקריים והנוראיים של הנתבעים לעשות את התובעת מטרה לשנאה מצד הבריות; וכן להשפילה ולבזותה בשל מעשים והתנהגויות שייחסו לה (לשון המעטה)", כתבה ברסלר בתביעה, שהגישה באמצעות עורכי-הדין עידן סגר ואוהד רוזן.

טלי גוטליב כותבת על טלי גוטליב

לפני ימים אחדים התקבל בתיק ההליך המשפטי מכתב מאת ח"כ גוטליב תחת הכותרת "הודעה על חסינות אבסולוטית העומדת לנתבעת 1 חברת הכנסת טלי גוטליב ואי וויתור על החסינות", שבו היא מתייחסת לעצמה בגוף שלישי ומביעה את עמדתה. גוטליב, יש לציין, שהתפרסמה בעיקר כמי שמגנה על חשודים באונס, היא עורכת דין במקצועה.

לדברי ח"כ גוטליב, חסינותה היא חסינות מוחלטת על מידע שהגיע לידיה עקב מילוי תפקידה. לדבריה, "כל אמירותיה ודבריה בהתייחס לשקמה ברסלר נעשו במסגרת תפקידה כחברת כנסת ולמען תפקידה כחברת כנסת". ח"כ גוטליב מוסיפה ומדגישה כי "חברת הכנסת טלי גוטליב רואה בשקמה ברסלר אשמה עיקרית בתופת אוקטובר 2023".

"הגשת התביעה על אף החסינות הקיימת ואשר לא ניתן להסירה היא ניסיון חרפתי להטיל אימה על חבר כנסת ולהשתיקו", טוענת ח"כ גוטליב.

לגופן של טענות התביעה משיבה ח"כ גוטליב כי "דבריה אמת מובהקת המהווים הבעת דעה באשר להתנהלותה של שקמה ברסלר ושיתוף עם ישראל במידע רב חשיבות העומד בבסיס הפגיעה הקשה במדינה על ידי שקמה ברסלר עצמה".

אשר לטענה כי התקיימה שיחה בין סינוואר לבן-זוגה של ברסלר ימים אחדים לפני ה-7.10 כותבת חברת-הכנסת: "הרי ובעלה אינו תובע בתיק ולא בכדי, ולא נמסרה כל הכחשה ממנו ועל כן אין חברת הכנסת מוסרת דבר מעבר לכך וממילא עומדת לה חסינות מהותית".

לדברי ח"כ גוטליב, היתה לה "חובה לפרסם את דבר הפגישה בין שקמה ברסלר לראש המוסד" כחלק מעבודתה כחברת כנסת. ח"כ גוטליב גורסת כי "פגישה זו התקיימה לנוכח חשש להתססה במוסד כנגד הממשלה" ומייחסת מידע זה ל"מקור חסוי אותו לא ניתן לחשוף" ושעליו יש "חסינות בלתי ניתנת להסרה". לדבריה, החשש במוסד הוא "חלק מתכנון ודפוס פעולה של שקמה ברסלר אשר הבטיחה כי רוה"מ בנימין נתניהו ימצא עצמו בין השאר בלי מודיעין (יובהר בהמשך)".

לפי ח"כ גוטליב, "שקמה ברסלר לצד אהוד ברק משה רדמן בוגי יעלון דן חלוץ אהוד אולמרט ועוד לשעברים למינהם הובילו את מדינת ישראל לאבדון תוך הינדוס תודעה ושטיפת מוח בהפחדות שקריות מפני הממשלה אשר נבחרה בבחירות דמוקרטיות, והכל כי שנאתם לרוה"מ חזקה משנאתם לאירגוני טרור מרצחים [כך, ללא סימני פיסוק, במקור, א"פ]".

"ניצול ציני ומניפולטיבי של מוסד החסינות"

ברסלר טרם השיבה להודעת ח"כ גוטליב אולם בתביעתה התייחסה מראש לאפשרות שחברת-הכנסת תטען לחסינות.

"הדין אינו מעניק הגנה אוטומטית לחבר הכנסת, ועל הנתבע הנטל לשכנע את בית המשפט שעסקינן בפרסום המקיים בנסיבות המקרה את תנאיו של ס' 1 לחוק החסינות", טענה ברסלר בתביעתה.

"קל להיווכח כי מדובר במסע צלב שיטתי ומתוכנן של חברת פרלמנט נגד אזרחית: שורה של פרסומים שקריים שפורסמו בזמנים שונים ובפלטפורמות שונות"

ח"כ גוטליב הודיעה לביהמ"ש כי "אין זה מתפקידו של בית המשפט להחליט מהו היקף תפקידו של חבר כנסת" אולם ברסלר טענה בתביעתה כי "המיקום הגיאומטרי לבירור העניין הוא במסגרת טענות ההגנה של גוטליב, ובמענה של התובעת לטענות אלו".

"חוק החסינות לא נחקק על מנת לאפשר לחבר הכנסת לפעול בניגוד לדין - ודאי שלא במכוון ובאופן חוזר ונשנה", הוסיפה טענה ברסלר בתביעתה. "[...] לשון הרע שהפיצה גוטליב בעניין התובעת לא פורסמה באופן ספונטני או אגבי לעבודתה הפרלמנטרית, תוך גלישה מנאום פוליטי או מדיני שנשאה. קל להיווכח כי מדובר במסע צלב שיטתי ומתוכנן של חברת פרלמנט נגד אזרחית: שורה של פרסומים שקריים שפורסמו בזמנים שונים ובפלטפורמות שונות".

"מעבר להטחת תיאוריות קונספירציה הזויות, בסימן 'לכי תוכיחי שאין לך אחות', שנדחו באחת על ידי משרד ראש הממשלה, המוסד והשב"כ, ובכל זאת גוטליב קראה לציבור 'לתהות' בהן; גוטליב כאמור הגדילה לעשות ופרסמה על גבי נייר מכתבים רשמי של הכנסת 'עובדות' נוספות אשר ניתן - גם בבירור פשוט - להיווכח בשקריותן.

"[...] התובעת יודעת שגוטליב משקרת במצח נחושה. יודעת שלא בכדי שלא הציגה 'ראיה' או 'אסמכתא' כלשהי לסיפורי המעשיות שהפיצה, ואפילו לא הייתה מוכנה לעמוד מאחוריהם בפה מלא כשנשאלה על כך. אך בהעדר הליך משפטי שבו ינוקה כליל שמה של התובעת, הציבור הרחב - שנחשף לדברי הבלע של
גוטליב - לא יוכל לדעת זאת. מצב בו חברת כנסת שהפיצה באופן מכוון שקרים בוטים נגד אזרחית, לכאורה בנושאים קרדינליים לביטחון המדינה, מסרבת לקיים עליהם דיון ומבקשת להסתתר מאחורי חסינותה - הוא בלתי נסבל. מדובר בניסיון לניצול ציני ומניפולטיבי של מוסד החסינות, שאל לבית המשפט הנכבד לתת לו יד".

4129-02-24