הוקלט במרכז לתרבות מונגשת
יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ דוד ביטן מהליכוד, קטע היום באגרסיביות את הישיבה שנועדה לדון בהצעת חוק לפיה הציבור יממן את מערך עידן פלוס, והבהיר כי בכוונתו לקדם את החוק מעתה ואילך באופן עצמאי ללא שמיעת עמדות משרדי הממשלה וארגוני החברה האזרחית.
הצעת חוק "הגברת התחרות בשוק השידורים" ממשיכה את מדיניות משרד התקשורת בראשות השר שלמה קרעי מהליכוד, המיטיבה עם ערוץ 14 ופוגעת בשידור הציבורי. ההצעה הוגשה כהצעה פרטית, כך שלא היתה צריכה לעבור את הייעוץ המשפטי לממשלה ואת רשות האסדרה כמו הצעת חוק ממשלתית.
"טוב, אני החלטתי", הודיע ח"כ ביטן אחרי כשעה וחצי של דיון, "אני לא שומע אף אחד. אני מחוקק את החוק הזה בלי לשמוע. תגישו בג"צ. אוקיי? אני נמאס לי, הישיבה סגורה. זה הכל, כולם שילכו. אתם צריכים להתבייש כולם. בושה וחרפה".
חמתו של ח"כ ביטן ניצתה לשמע אמירתו של נציג משרד האוצר נעם שרלו בריגה כי מערך שידורי עידן פלוס הוא "בזבזני", אם כי עוד קודם לכן איים כי יפוצץ את הדיון.
"הוא לא רוצה את עידן פלוס", התמרמר ח"כ ביטן, "אז מה זה בזבזני, לא בזבזני? הרי תמכתם בעידן פלוס כל השנים! מה זה הדבר הזה תגידו לי? משרד האוצר השתגע? זה ענייני? הישיבה הסתיימה רבותיי".
לאחר נעילת הישיבה נותר היו"ר ח"כ ביטן במקומו, כך שניתן היה לשמוע את השיחה שקיים עם היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד איתי עצמון.
"טוב תשמע", אמר ח"כ ביטן לעו"ד עצמון, "אנחנו נשב, ננסח את החוק איך שאנחנו רוצים, ואני מעביר אותו איך שאני רוצה. שם פס על כל המשרדי ממשלה והכל".
"איזה חוק?", שאל עו"ד עצמון.
"החוק הזה", השיב ח"כ ביטן.
"של התקשורת?", ביקש לוודא עו"ד עצמון.
"כן", הבהיר ח"כ ביטן. "את זה אני אעביר איך שאני רוצה, שיגישו בג"ץ שאני לא נתתי לדבר. עזוב אותי. אני מקבל מכתבים מאנשים, מקבל התייחסויות, אני לא חייב לשמוע אותם בישיבה. אני אתייחס להתייחסויות. גם את המשרדי ממשלה אני לא רוצה לשמוע. נגמר הסיפור הזה. פעם אחת אני אלמד אותם לקח. אוכיח להם מי בעל הבית".
שר התקשורת שלמה קרעי (במרכז) בישיבת ועדת הכלכלה על חוק "הגברת התחרות בשוק השידורים", 18.3.24 (צילום מסך)
ישיבת ועדת הכלכלה נועדה לדון בהצעת חוק פרטית שהגיש ח"כ אריאל קלנר מהליכוד ובה שני תיקוני חוק. התיקון הראשון פוטר ערוצים במעמד של "בעל רישיון ערוץ זעיר" מתשלום דמי הפצה למערך שידורי עידן פלוס. המוטב העיקרי הוא ערוץ 14, שלו חוב עתק לרשות השנייה בגין אי תשלום דמי הפצה לעידן פלוס. לאחרונה תבעה הרשות 6.5 מיליון שקלים מהערוץ בשל אי תשלום החוב.
התיקון האחר מחייב את תאגיד השידור הישראלי לגבות עבור השימוש בתכניו על-ידי גורמים חיצוניים אך ורק תעריף שמגלם את עלות התפעול של הארכיון. בנוסף הציע ח"כ קלנר כי שר התקשורת, בהתייעצות עם מועצת התאגיד, יקבעו יחדיו את התעריפים הללו.
עוד בטרם החלה הישיבה תוקן נוסח הצעת החוק בין היתר כדי להעניק פטור גורף מתשלום דמי הפצה לכל ערוצי שידורי הרדיו והטלוויזיה המסחריים בישראל, כולל קשת 12 ורשת 13. במילים אחרות, תאגיד השידור הישראלי, הממומן מכספי ציבור, ייאלץ לשלם עוד כ-3 מיליוני שקלים בשנה כדי לכסות את עלויות הפעלת מערך עידן פלוס.
בנוסף שונה נוסח הצעת החוק כך ששר התקשורת יוכל לקבוע את תעריפי השימוש בחומרי הארכיון של תאגיד השידור גם ללא התייעצות המועצה, ככל שזו לא תמסור את עמדתה בתוך 45 ימים. גם לתיקון זה השלכות שליליות על תקציב תאגיד השידור הישראלי.
ח"כ אריאל קלנר בישיבת ועדת הכלכלה על חוק "הגברת התחרות בשוק השידורים", 18.3.24 (צילום מסך)
בפתח הישיבה אמר היו"ר ח"כ ביטן כי הוא מבין שישנן טענות כלפי הצעת החוק. "נשמע את האנשים ולפי זה נקבל את ההחלטות", הבטיח היו"ר, אך מהר מאוד אזלה סבלנותו.
מגיש ההצעה, ח"כ קלנר, טען כי מטרת התיקונים היא הגברת ה"גיוון בשוק התקשורת בישראל". לדבריו, כוונתו היא "שכל אזרח במדינת ישראל יוכל לבחור במה שהוא רוצה מתוך כמה שיותר אפשרויות". הוספת הערוצים 9, 24, הלאTV וערוץ 14 למערך שידורי עידן פלוס תאפשר לאוכלוסיה החלשה שלא יכולה להרשות לעצמה מנוי לחבילות הכבלים והלוויין מגוון רחב יותר של אפשרויות צפייה, אמר.
אשר להצעתו לתקן את חוק תאגיד השידור טען ח"כ קלנר כי "המטרה היא שהצרכן הישראלי למעשה לא ישלם פעמיים", שכן כספי המסים כבר מימנו את הפקת חומרי הארכיון. בפועל, המוטב העיקרי של החוק הם דווקא גופים מסחריים, שלא צפויים להוריד מחירים בעקבות ההקלה שיעניק להם קלנר על חשבון כספי משלם המיסים.
"היוצרים", הבטיח ח"כ קלנר, "בכל מקרה נשמור על הזכויות שלהם, לא ייפגעו זכויות יוצרים. הם יקבלו את אותו הסכום שהיו מקבלים לפני כן". בהקשר זה יצוין כי נוסח הצעת החוק העדכני מבהיר כי חומרי הארכיון אליהם מתייחס התיקון הם אך ורק חומרים שבהם יש לתאגיד את מלוא זכויות הקניין הרוחני.
שר התקשורת שלמה קרעי הכריז בפני הנוכחים כי עמדתו העקרונית גורסת שיש לפטור את השידור המסחרי בישראל מתשלום על הפצה במערך עידן פלוס. "אנחנו מכאן ולהבא לא רוצים יותר שערוצים פרטיים ישלמו על מערך ממשלתי", אמר.
לדבריו, הצעת החוק הנוכחית לא תוגש לקריאה שנייה ושלישית לפני שמשרד התקשורת יגבש בהסכמה רחבה הצעת שידורים ממשלתית שתכלול התייחסות למערך עידן פלוס. במסגרת חוק השידורים המורחב שמתכנן קרעי, תעבור האחריות על הפעלת מערך עידן פלוס לידי תאגיד השידור וזה יפתח לשם כך אפליקציה ייעודית, שהפעלתה, לדבריו, תעלה רק 2 מיליון שקלים בשנה.
נכון להיום, אמר השר קרעי, משלם תאגיד השידור כ-26 מיליון שקלים בשנה מתוך עלות כוללת של הפעלת מערך עידן פלוס, שעומדת על כ-42 מיליון שקלים בשנה. עלות זו, הסביר עו"ד זיו גלעדי מהלשכה המשפטית במשרד התקשורת, כוללת הפעלת שני מרבבים, האחד מאפשר לשדר שישה ערוצים והשני 11 ערוצים נוספים.
בכוונת משרד התקשורת, הוסיף השר קרעי, לסגור באופן מיידי, בתוך חודשים בודדים, את המרבב הראשון ובכך לחסוך לתאגיד השידור כ-8 מיליון שקלים בשנה. בתוך שנתיים, הוסיף השר קרעי, בכוונתו לסגור גם את המרבב השני ולחסוך סכום נוסף לתאגיד. "בכל מקרה ערוצים פרטיים לא ישלמו", הדגיש השר קרעי, "לא כאן ולא כאן".
מנכ"ל תאגיד השידור גולן יוכפז נקב במספרים אחרים משל השר. לדבריו, התאגיד משלם כיום כ-31 מיליון שקלים מדי שנה להפעלת המערך ואם הצעת החוק של ח"כ קלנר תעבור הוא יידרש לשלם עוד 10 מיליון שקלים. יוכפז ניסה להביע ספק לגבי הבטחות השר ותהה מה יהא על מימון מערך עידן פלוס בינתיים, עד לביטולו, אולם היו"ר ביטן והשר קרעי התקשו לאפשר לו להשלים משפט.
מנכ"ל תאגיד השידור גולן יוכפז (במרכז) בישיבת ועדת הכלכלה על חוק "הגברת התחרות בשוק השידורים", 18.3.24 (צילום מסך)
לאורך כל הדיון הפגין היו"ר ח"כ ביטן עצבנות. כשמנכ"לית "לובי 99" עו"ד לינור דויטש התפרצה בהערת ביניים הורה לה ח"כ ביטן לעזוב את הישיבה ורק לאחר שהבטיחה לא לדבר יותר בלי רשות הותיר לה להישאר. "התפקיד של הוועדה זה לא להלל את העמותה שלך", אמר לה בהמשך הדיון, כשביקשה את רשות הדיבור.
חלק מחברי-הכנסת הביעו התנגדות להצעת החוק. "לא הגיוני ולא נכון ולא יכול להיות שלוקחים משאב ציבורי שהציבור משלם עליו ונותנים את הכסף הזה מתנה לאנשים פרטיים שהם בעלי הון", אמר ח"כ בועז טופורובסקי מיש-עתיד.
"יש הרבה דברים שאנחנו נותנים מתנה", העיר בתגובה היו"ר ביטן, "אתה משלם על כל כביש שאתה נוסע?". השר קרעי הטיח: "אתה קומוניסט, ח"כ טופורובסקי". שר התקשורת הסביר את ההאשמה בכך שחבר-הכנסת מיש-עתיד תומך בהמשך חיוב הערוצים המסחריים לשלם דמי הפצה למערך עידן פלוס.
"הצעת החוק הזו נולדה בחטא, היא מובאת כהצעת חוק פרטית כדי לעקוף את הייעוץ המשפטי", טען בהמשך הדיון ח"כ עופר כסיף מחד"ש. "המטרה האמיתית של הממשלה ושל השר היא לפגוע בציבור הרחב בשתי רמות, בשתי זכויות, גם ברמה של זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות וגם ברמה של כיסו".
לדברי ח"כ כסיף, הצעת החוק היא המשכה של ההפיכה המשפטית של ממשלת נתנהו. "קאט דה בולשיט ואל תרבבו לנו את המוח", מחה ח"כ כסיף. "הניסיון להשתיק את 'אל-ג'זירה' והניסיון לקדם את ערוץ 14 הם שני צדדים של אותו מטבע", הוסיף בהתייחסו לדיון שנערך במקביל בוועדה לביטחון לאומי על הצעת החוק להגבלת שידורי ערוץ זר שפוגע בביטחון המדינה.
הדיון החל להתלהט עם תום דברי חברי-הכנסת והעברת רשות הדיבור לנציגי משרדי הממשלה.
עו"ד עדי ליברוס, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, טענה כי על חברי הוועדה לשאול את עצמם מה ההצדקה להטיל על תאגיד השידור את החובה להשלים את עלות הפעלת מערך עידן פלוס, ולא למצוא מקור תקציבי אחר לכך. בין ההפרעות הרבות של חברי-הכנסת לדבריה ציינה עו"ד ליברוס כי אין אפשרות לסגור את המרבב הראשון באופן מיידי, "לא מבחינה משפטית ולא מבחינה מעשית" והוסיפה כי סגירת המערך כולו במתכונתו הנוכחית "תעלה כסף".
אלעד זמיר, ראש מטה שר התקשורת, הגיב ואמר: "אומרת הרבה אי אמיתות, לפי השקפת עולמך". עו"ד ליברוס ניסתה להבהיר כי "קופת התאגיד היא לא קופה קטנה" אולם היו"ר ביטן שב והתפרץ ואיים להפסיק את הדיון.
כמה דקות אחר כך הצטרף לישיבה, באמצעות זום, נועם שרלו בריגה ממשרד האוצר. "ככלל", אמר, "החוק מבקש להעביר משאבים וכספים ציבוריים לידי ידיים פרטיות. הוא עושה את זה פעם אחת באמצעות סבסוד של הפצה של גופים פרטיים במערך עידן פלוס ופעם שנייה באמצעות הנגשה בחינם של תכנים ציבוריים לגופים פרטיים שיוכלו להפיק מהם רווח".
לגבי עידן פלוס, הוסיף נציג משרד האוצר, "העמדה המקצועית שהובעה גם על ידי משרד התקשורת וגם על ידי משרד האוצר במספר מקומות היא שהמערך הזה הוא מערך בזבזני שיש לסגור אותו".
בשלב זה התפרץ ראש מטה שר התקשורת זמיר ואמר: "סליחה, זה ממש לא העמדה של משרד התקשורת. אל תדבר בשם שר התקשורת". זמיר החל לצעוק ואמר: "אתה מת לסגור אותו אבל זה לא יקרה".
"טוב, תנתקי אותו", הורה ביטן למזכירת הוועדה, והורה לנוכחים להתפזר.
רמ"ט שר התקשורת אלעד זמיר בישיבת ועדת הכלכלה על חוק "הגברת התחרות בשוק השידורים", 18.3.24 (צילום מסך)
בשל הסיום המוקדם של הישיבה, לא ניתנה למוזמנים הזדמנות להביע את דעתם, אולם שלושה ארגונים הגישו לוועדה מראש את עמדתם.
בארגון "לובי 99" טענו כי הצעת החוק נותנת הטבות לערוצים המסחריים ולבעלי ההון השולטים בהם, על חשבון הקופה הציבורית, ומאפשרת להם לעשות שימוש במשאבים ציבוריים בעלות מינימלית באמתלה של הגברת התחרות והמגוון בשוק התקשורת.
עורכות-הדין לינור דויטש ונטע דגן מ"לובי 99" טענו כי "חיובה של הרשות השנייה להפיץ את שידוריו של ערוץ 14 למרות החוב, נוטל ממנה את הכלי האפקטיבי ביותר לגבותו, ולכן מהווה מחיקתו הלכה למעשה".
אשר לתיקון בחוק תאגיד השידור טענו ב"לובי 99" כי הגופים המשדרים המסחריים ירוויחו פעמיים על חשבון הציבור, "פעם אחת בקבלת חומר, שנוצר במימון ציבורי ושייך לציבור, בעלות זניחה, ופעם שנייה - באמצעות קבלת מימון מפרסומות או מדמי מנוי על שימוש בחומרים אלה. המפסיד המרכזי מהצעת החוק הוא הציבור".
בארגון "זולת" טענו כי שני התיקונים בהצעת החוק "מגלמים הסדרים פרסונליים פסולים שיש בהם משום העדפה ברורה של בעלי הון אינטרסנטים על חשבון הקופה הציבורית והאינטרס הציבורי".
עורכי-הדין רונן ריינגולד ואורי בסט מ"זולת" טענו כי "הסדרים פסולים אלה הובאו ללא כל בסיס עובדי או בדיקה כלכלית ותחרותית, ומבלי שתעמוד בפני המחוקק האפשרות לבחון את ההצדקה הכלכלית והציבורית להטבות כה משמעותיות לגורמים המשדרים ולבעלי ההון. הענקת הטבות כלכליות מסוג זה בסך של עשרות מיליוני ש"ח פסולה בכל מקרה, ופסולה שבעתיים במצב החירום המלחמתי הנוכחי".
בתנועה למען איכות השלטון טענו כי החוק "נועד בבירור להיטיב עם ערוץ 14 המזוהה במובהק עם מפלגת השלטון והקואליציה הנוכחית, ונתפר למידותיו". לפי הארגון, "המדובר בחקיקה פרסונלית פסולה ומזיקה, אשר מתהדרת ביומרה ל'הגברת התחרות', כאשר תכליתה בפועל הפוכה. מטרת החוק היא קידום שחקן פרטי ספציפי בשל העדפותיו הפוליטיות, והיא אינה תורמת מאום לתחרות בשוק השידורים".
עורכי-הדין אריאל ברזילי ואורי הס מהתנועה למען איכות השלטון טענו כי "מדובר, הלכה למעשה, בהמשך צעדיו של שר התקשורת מהתקופה שקדמה לשבעה באוקטובר, שתכליתם החלשת התקשורת העצמאית בישראל, והגברת שליטתו של הדרג הפוליטי על הדיווח התקשורתי".
כאמור, ביקורת זו לא זכתה להיות מושמעת בכנסת.