הדיון הראשון בתביעת מיליון השקלים שהוגשה נגד העיתונאי אלי ציפורי, סגן עורך "גלובס" לשעבר, התמקד בסוגיה אינטימית: מצבו הנפשי. התובע, כתב המשפט של "גלובס" אבישי גרינצייג, יזם את תביעת הדיבה בסוף 2020 בעקבות רצף ארוך של השתלחויות שספג מציפורי במדיה חברתית, יחד עם עיתונאים אחרים שסיקרו את משפטו של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו או הביעו את דעתם על ציפורי והתבטאויותיו.

ציפורי, בתגובה, הגיש תביעת דיבה משל עצמו נגד גרינצייג בשל דברים שכתב עליו במדיה חברתית. בשבוע שעבר נפגשו הצדדים בבית-משפט השלום בהרצליה, באולמו של השופט יעקב שקד, לדיון שעד מהרה גלש לפסים ייצריים.

ציפורי, שכיום מפרסם טור שבועי ב"מעריב", מזוהה בשנים האחרונות עם המחנה הביביסטי בתקשורת – קבוצה של עיתונאים ואנשי מדיה שמפיצים מידע ומסרים שמקורם במעגל המקורבים של נתניהו. במקביל, צוות הדוברות של נתניהו ובנו יאיר מרבים להדהד את התבטאויותיו של ציפורי ברשתות החברתיות. לאחרונה, במסגרת משפט המו"לים, נחשף באתר "העין השביעית" כיצד פרסם ציפורי מידע כוזב שהופץ על-ידי אחד מדוברי נתניהו.

בדיון שהתקיים ביום חמישי האחרון (9.9) בבית-המשפט בהרצליה, עורך-דינו של ציפורי ביסס את אחד מקווי ההגנה שלו על תיאוריית קשר שמופצת על-ידי נתניהו וסביבתו. זה קרה אחרי שהשופט שקד אמר שלדעתו חלק מהאמירות שבגינן נתבע ציפורי, בעיקר אלו שבהן דימה את גרינצייג ל"שופר" של מערכת המשפט, יכולות להיחשב כהבעת דעה לגיטימית – אולם יש גם אמירות שלו שקשה יותר להגדיר כך. למשל, "ילדון אומלל", "אידיוט", "גזען" ו"קבלן משנה של ארגון פשע" (וליתר דיוק: "קבלן משנה" שמספק "שירותי חיסול חשבונות" מטעם משרד המשפטים, שהוא לטענת ציפורי "ארגון פשע של עבריינים כמו מנדלבליט, שי ניצן וליאת בן-ארי").

לדברי עורך-הדין של ציפורי, בזמן שמרשו מתבסס על עובדות – גרינצייג יתקשה להוכיח שציפורי אינו בקו השפיות. "הוא יצטרך להוכיח שמר ציפורי הוא מטורלל, משוגע ולא שפוי, ואני לא יודע איך אפשר להוכיח את זה. אני חושב שהרף שלנו הרבה יותר נמוך". עורך-הדין של גרינצייג חלק עליו

בא כוחו של ציפורי, עו"ד אוהד מחרז ממשרדו של יוסי כהן (עורך-הדין הוותיק של משפחת נתניהו), טען שהדברים הללו מתגמדים לנוכח אמירותיו של גרינצייג – שלדבריו ניסה ליצור לציפורי תדמית של "משוגע", "אדם שאבדה עליו הדעת", "הזייתי" ו"מטורלל". השופט שקד פִקפק בקביעה הזאת, ותהה אם המונחים האלה באמת יותר חמורים מהכינוי "קבלן של ארגון פשע". "תצטרך להוכיח את זה – מי הארגון, מה מטרותיו, מי ראשו", אמר השופט לעורך-הדין של ציפורי, ואז הוסיף בסרקזם: "יכול להיות שיש ארגון מסודר, עם היררכיה – אבל צריך לבדוק את זה".

"אבל אדוני, אני רוצה להסביר את האמירה 'ארגון פשע'", הגיב עו"ד מחרז. "לא ניכנס עכשיו לרקע הפוליטי ולמשפט הפלילי שמתנהל נגד ראש הממשלה לשעבר, אבל אנשים רבים במדינת ישראל חשים בשנים האחרונות שמוסדות מסוימים במדינה, באמצעות עזרה מסיבית של התקשורת, חברו יחדיו כדי להפיל ראש ממשלה מכהן. זו לא רק דעה של מר ציפורי – שאגב, מבסס אותה על נתונים ועובדות. הוא חוקר ומעמיק, הוא אחד האנשים הרציניים".

למרות היומרה להתבסס על עובדות, עו"ד מחרז ביסס את תיאוריית הקשר על רחשיו המשוערים של ההמון ועל התבטאויות של פוליטיקאים. "מה זה 'ארגון פשע'? זו דעה שנכתבת ונאמרת גם על-ידי שרים וחברי-כנסת בכל יום. אין הכוונה למשפחת פשע שאנחנו מכירים כהגדרתן הפורמלית, נגיד שלום דומראני – אבל בואו לא נכתוב את זה", אמר. "חצי מהעם הזה – אני לא רוצה להגיד 'חצי', אני לא יודע כמה – חש שתפרו פה תיקים כדי להוריד ראש ממשלה", הוסיף. "מר ציפורי מביע דעות שהן לא מיינסטרים בתקשורת – אבל הן מ-ב-ו-ס-ס-ו-ת. כל מה שהוא כותב, כעבור שנה-שנתיים מתברר כנכון. יש פה עיתונאי שמתעסק בעיתונות חוקרת".

לדברי עו"ד מחרז, בזמן שמרשו מתבסס על עובדות – גרינצייג יתקשה להוכיח שציפורי אינו בקו השפיות. "הוא יצטרך להוכיח שמר ציפורי הוא מטורלל, משוגע ולא שפוי, ואני לא יודע איך אפשר להוכיח את זה. אני חושב שהרף שלנו הרבה יותר נמוך".

עורך-דינו של גרינצייג, צביקה מצקין, הביע כצפוי דעה הפוכה. לדבריו, לומר על אדם שהוא נמצא ב"מחוזות ההזיה" או שהוא "צריך עזרה", כפי שהתבטא גרינצייג על ציפורי, זה לא יותר חמור מלומר למישהו "כל כלב ביג'י יומו" ולכנותו "פודל", "כלבלב חצר", "מכוער", "עיתונאי רקוב" ו"שקרן" – כפי שכינה ציפורי את גרינצייג.

"ההגנה של מר ציפורי מבוססת כולה על הנושא של הבעת דעה, אבל הפסיקה מאוד ברורה: צריך שהעובדות שבבסיס הבעת הדעה יגלו את הדעה, והיום כבר ברור – הוא לא יצליח להוכיח", אמר עו"ד מצקין. "מה הוא יצליח להוכיח, שאבישי גרינצייג הוא קבלן חיסולים? נביא לפה סיאנס שיראה לנו את נבכי נשמתו של גרינצייג ויוכיח שהוא איש רשע? מה הוא יעשה? הוא יוכל להוכיח שהוא ראש ארגון פשע?".

"זה יהיה קשה מאוד", הסכים השופט שקד.

"במקרה כזה", העיר בסרקזם עורך-דינו של גרינצייג, "הממצאים שיוצגו במשפט יצטרכו להוביל להגשת כתב אישום נגד היועץ המשפטי לממשלה, על חברות בארגון פשע".

"מאיפה השגתם? אתם לא עונים"

השופט שקד ניסה לאתגר גם את הקו של גרינצייג, ותהה כיצד יצליח להוכיח שציפורי אינו שפוי. "אנחנו נוכיח. לנו יש יכולת ראייתית – כל פסיכיאטר שמנתח פרסומים יוכל להגיד, זו לא בעיה", השיב עורך-הדין של גרינצייג. "אתה", פנה אל ציפורי, "אין לך מומחה שאתה יכול להביא, אין לך ראיה עובדתית. לי יש".

עורך-הדין של גרינצייג: "מה הוא יצליח להוכיח, שאבישי גרינצייג הוא קבלן חיסולים? נביא לפה סיאנס שיראה לנו את נבכי נשמתו של גרינצייג ויוכיח שהוא איש רשע? מה הוא יעשה? הוא יוכל להוכיח שהוא ראש ארגון פשע?"

ציפורי, בתגובה, התפרץ: "כן? מאיפה השגת את המסמכים הרפואיים?". במסגרת ההליך המשפטי, גרינצייג אכן הגיש לבית-המשפט מסמכים רפואיים של ציפורי, שאותם ציפורי בעצמו הגיש בעבר לבית-המשפט במסגרת הליך משפטי שיזם. אף שהמסמכים זמינים לכל עיתונאי המחזיק בהיתר עיון במערכת הממוחשבת של הנהלת בתי-המשפט – ומן הסתם זמינים גם לכתב משפטי כמו גרינצייג – ציפורי טען בתוקף שהם הושגו שלא כדין.

"הן גרינצייג והן מרשו פלשו בדרך לא דרך למסמכים רפואיים שלי דרך הביטוח לאומי והפרו את הסודיות הרפואית שלי", טען ציפורי, והוסיף בקול נרגש: "שני האנשים האלה עברו את כל גבולות המוסר, הערכים והאנושיות בחשיפת התיק הרפואי רק כדי לחסל איתי חשבונות, להפיץ עלי שאני חולה נפש, לעשות קמפיין".

בחודש יוני, במסגרת התכתבות בין הצדדים, דרש ציפורי מגרינצייג ומעורך-דינו למסור לו כיצד השיגו את המסמכים (שבניגוד לדברי ציפורי, אינם כוללים את "התיק הרפואי" שלו), אך לטענתו לא נענה. גם במהלך הדיון העכשווי, כשהטיח בהם שוב את השאלה, גרינצייג ועו"ד מצקין מילאו פיהם מים. "אני ומשפחתי וכל הסביבה הקרובה אלי צריכים לקרוא את כל הדפים הרפואיים שלי במיילים אנונימיים ששולחים לי, דרך רשת טוויטר, דרך רשת פייסבוק, שאני חולה נפש. היעלה על הדעת כדבר הזה? מאיפה השגתם? אתם לא עונים", הטיח בהם ציפורי.

אבישי גרינצייג עם עורך-דינו, צביקה מצקין, בתום הדיון שהתקיים בשבוע שעבר בבית-משפט השלום בהרצליה (צילום: איתמר ב"ז)

בהמשך טען ציפורי שגרינצייג ועורך-דינו דאגו לפרסם את דבר הגשת התביעה ב"שורה של כלי תקשורת שגרינצייג חבר של כתבי המשפט שלהם, כולל הכתב שיושב פה מ'העין השביעית' – ואני מקווה שהוא ירשום את הדברים. הם עובדים במשותף".

"מותר לשבת באולם ולכתוב", העיר השופט שקד.

"אני חושב שזה חסר תום לב", טען ציפורי, "חשיפת הנתונים הרפואיים שלי, ואחרי זה לשלוח את התביעה למערכות העיתונים. ורק אחרי חמישה ימים לשלוח לי את התביעה". בניגוד לדבריו של ציפורי, כתב התביעה של גרינצייג אינו כולל את מסמכיו הרפואיים, ואלו לא פורסמו באף אחד מהאתרים שדיווחו על הגשת התביעה – "העין השביעית", "ישראל היום", "אייס", "סרוגים" ו"כיפה". למעשה, גרינצייג הגיש את המסמכים לבית-המשפט רק כחצי שנה לאחר מכן, ואף כלי תקשורת לא דיווח על תוכנם או על עצם הגשתם.

כשהשופט תהה האם במסמכים הרפואיים יש עדות לכך שציפורי סובל מנכות נפשית כלשהי, עורך-דינו השיב ש"זה לא רלבנטי להליך", והוסיף: "אני מאחל לכולם להיות שפויים ומחוברים למציאות ולעובדות כמוהו. ואני מכיר אותו שנים".

כיצד מסביר גרינצייג את ההחלטה להגיש את מסמכיו הרפואיים של ציפורי? לטענתו, היקף וחריפות ההשמצות שהטיח ציפורי בעיתונאים, באישי ציבור ובפקידי ממשל – בעיקר על רקע משפט נתניהו – מצביעים על כך ש"משהו בהחלט אינו כשורה עם רוחו ונפשו של אדם זה"

עו"ד מצקין, בא-כוחו של גרינצייג, ביקש שיירשם בפרוטוקול שהוא מכחיש את ההאשמה של ציפורי שלפיה הוא היה שותף להשגת מסמכים בדרך בלתי חוקית. "איך אתה חושב שקיבלתי אותם? שילמתי לבלאק קיוב?", אמר עו"ד מצקין. "המסמכים האלה פומביים, הם נמצאים באינספור תביעות, כולם מודעים לעבר הפסיכולוגי שלו".

"הם לא פומביים, זה שקר וכזב", התפרץ ציפורי, ובא-כוחו הוסיף: "אני מאוד מחבב את חברי (עו"ד מצקין; א"ב), אבל זה מה שנקרא 'חרטא'. נו באמת. זה לא צורף לשום הליך, וזה לא פומבי". לדברי עו"ד מחרז, המסמכים הוגשו לבית-המשפט "מתוך ידיעה או רצון שזה יפורסם בתקשורת". חרף דבריהם של ציפורי ושל עורך-דינו, וכפי שצוין לעיל, המסמכים שהם מלינים על חשיפתם אכן הוגשו לבית-המשפט, ודווקא על-ידי ציפורי עצמו, בהליך שניהל מיוזמתו בעבר – וכאמור, כלל לא פורסמו בדיווחים על התביעה הנוכחית.

ובכל זאת, כיצד מסביר גרינצייג את ההחלטה להגיש את מסמכיו של ציפורי? באחד המסמכים שהגיש לבית-המשפט טען גרינצייג שהיקף וחריפות ההשמצות שהטיח ציפורי בעיתונאים, באישי ציבור ובפקידי ממשל – בעיקר על רקע משפט נתניהו – מצביעים על כך ש"משהו בהחלט אינו כשורה עם רוחו ונפשו של אדם זה". המסמכים הרפואיים, כך נטען, מוכיחים שציפורי "העיד על עצמו כמי שחווה התמוטטות עצבים והוא איש ריב ומדון שאינו שולט על המחסום בין מחשבתו, לבו ולשונו", אדם שכאשר הוא נתון ב"לחץ נפשי כבד" מתרגם אותו ל"צרחות, השפלות וביזוי הזולת".

השופט הציע פשרה, הצדדים נותרו חלוקים

לכל אורך הדיון, השופט שקד ניסה לגרום לצדדים להגיע לפשרה שתייתר את המשך ניהול ההליך. "אני חושב שצריך לגדוע את המשפט הזה בעודו בתחילתו", אמר להם. "המשפט הזה יעלה הרבה כסף, ואני לא בטוח שיהיו מנצחים. אולי יהיו מנצחים בפסק הדין, אבל לא בטוח שיהיו מנצחים ממש". לדברי השופט, שני הצדדים הטיחו זה בזה עלבונות שבדיעבד, כך הוא משער, הם אינם גאים בהם. "נכון שהביטויים שמר ציפורי אמר היו רבים מאוד וקשים, אבל גם מספר ביטויים שאמר מר גרינצייג לא היו חייבים להיאמר", ציין.

השופט, יעקב שקד, דחק בצדדים להתפשר. "אני חושב שצריך לגדוע את המשפט הזה בעודו בתחילתו", אמר. "המשפט הזה יעלה הרבה כסף, ואני לא בטוח שיהיו מנצחים. אולי יהיו מנצחים בפסק הדין, אבל לא בטוח שיהיו מנצחים ממש"

השופט שקד ביקש מהצדדים ("ברוח הימים הנוראים") לשקול פשרה שאת פרטיה ניסח בעצמו. את הביטויים שבגינם הוגשו תביעות הדיבה ההדדיות של גרינצייג וציפורי חילק השופט לשני סוגים: עלבונות אישיים (כינויי גנאי דוגמת "מכוער"), ומנגד עלבונות שהם בגדר דעה לגיטימית, גם אם לא בהכרח נכונה ("שופר" וכדומה). לפי הצעת הפשרה, כל צד יתחייב להפסיק לפרסם עלבונות מהסוג האישי ויתנצל "מעומק הלב" על העלבונות האישיים שהשמיע בעבר – אך יצהיר שהוא לא חוזר בו מהעמדות העקרוניות שהביע. הטענות בדבר הפגיעה בחיסיון הרפואי של ציפורי יירדו מעל הפרק.

שני הצדדים שקלו את ההצעה, אבל עד מהרה הדיון שב והתלקח. זה קרה כשגרינצייג ביקש לציין שלפני הגשת התביעה הוא ביקש מציפורי כמה פעמים לנהל מולו "שיח מכבד", והתריע שאם לא ייפסקו ההשמצות תוגש נגד ציפורי תביעת דיבה. "שיח מכבד זו לא פלישה לסודיות רפואית", התפרץ ציפורי, וגרינצייג הגיב: "אולי מספיק כבר עם השקר הזה?".

"זה לא שקר", התעקש ציפורי. "שיח מכבד זו לא פלישה לנתונים רפואיים של קולגה. זה מה שעשית, אבישי גרינצייג. הפרת את הסודיות הרפואית שלי, הפצת נתונים שקריים על בריאותי. אתה לא שה תמים, מספיק".

אלי ציפורי עם עו"ד אוהד מחרז בבית-משפט השלום בתל-אביב, בשולי דיון שהתקיים בדצמבר 2020 באחת מתביעות הדיבה האחרות שהוגשו נגדו (צילום: אורן פרסיקו)

לאחר מכן נרגע מעט הדיון, אבל תוך זמן קצר – כשהצדדים דנו באפשרות שהפשרה המונחת על השולחן תכלול רכיב של פיצויים – הרוחות שבו והתלהטו. זה קרה כשגרינצייג אמר שאת הכסף למימון התביעה הוא הוציא מכיסו, ואילו ציפורי מימן את הוצאותיו באמצעות קמפיין מימון המונים. עו"ד מחרז, בא-כוחו של ציפורי, אמר לגרינצייג שהוא לא יודע זאת בוודאות, וגרינצייג הטיח בו בקול רם: "למה לשקר?".

"מר ציפורי הוא נתבע סדרתי על לא עוול בכפו, וכל פסיקה או קביעה, אפילו על דרך הפשרה, יש לה השלכות", אמר עורך-דינו, אוהד מחרז. לדבריו, אם השופט יורה לציפורי לשלם אפילו שקל אחד, הדבר יפגע בסיכוייו לנצח בשלושת ההליכים האחרים שמתנהלים נגדו ויזיק ל"עבודת הקודש שהוא עושה"

"יש לך בעיה באיך שדבריך מובנים", השיב לו עו"ד מחרז, "כשאתה אומר 'למה לשקר', מובן לכל שאני שקרן". ציפורי מיהר להצטרף אליו והטיח: "מאיפה השגת את המסמכים מר גרינצייג?". גרינצייג, בתגובה, האשים את ציפורי בניהול התיק בחוסר תום לב, והזכיר לו את הכפשותיו. חילופי הדברים נמשכו עוד כמה רגעים, עד שלשופט נמאס. "שבו שניכם, די", חרץ, אך ללא הועיל. "הוא הטיח בנו שאנחנו שקרנים ולא מגלה מאיפה השיג את המסמכים הרפואיים, כי הוא יודע שהוא השיג אותם שלא כדין", התלונן ציפורי. רק לאחר מכן השתרר שקט באולם.

שני הצדדים הסכימו לסיים את התיק בפשרה שתכלול הודעה משותפת מהסוג שניסח השופט שקד – אך נותרו חלוקים בנוגע לתנאים הנלווים. גרינצייג, שבתביעה המקורית דרש פיצויים בסך מיליון שקל, הסכים להמיר את הפיצויים בסכום שציפורי ישלם כדי לכסות את הוצאותיו המשפטיות. השופט הסכים לקבוע סכום כזה, ורמז לצדדים שהוא אכן עשוי לפסוק תשלום הוצאות לטובתו של גרינצייג – אך ציפורי סירב.

עורך-דינו של ציפורי הזכיר שבבתי-המשפט מתבררות בימים אלה עוד שלוש תביעות דיבה שהוגשו נגד ציפורי בגין התבטאויותיו ברשתות החברתיות. "מר ציפורי הוא נתבע סדרתי על לא עוול בכפו, וכל פסיקה או קביעה, אפילו על דרך הפשרה, יש לה השלכות", אמר עו"ד מחרז. לדבריו, אם השופט יורה לציפורי לשלם אפילו שקל אחד – הדבר יפגע בסיכוייו לנצח בהליכים האחרים ויזיק ל"עבודת הקודש שהוא עושה". לפיכך, אמר, הוא יסכים רק להצעת פשרה שלא תכלול רכיב של תשלום.

השופט ניסה להניא אותו מהעמדה הזאת, וציין שאפילו אם רק עשר מתוך 160 ההתבטאויות שנכללו בתביעה של גרינצייג יוגדרו כהתבטאויות דיבתיות – הדבר יכול לעלות לציפורי כסף רב, אפילו מאות אלפי שקלים. "אני לא מסכים", התפרץ ציפורי. "כמה שווה פיצוי על הפיכת בן אדם לחולה נפש ולמעשה גניבת – כן, גניבת – מסמכים רפואיים?", תהה, ואז פנה לגרינצייג: "אתה השגת אותם שלא כדין, ואתה יודע את זה".

השופט שקד לא הסתיר את אכזבתו. בתום הדיון הוא קבע מועדים להמשך ניהול התביעה, אך מצא לנכון להבהיר לשני הצדדים: "אני לא רוצה להגיד שזה נראה לי מטופש – אבל זה נראה לי לא חכם". למרות המחלוקת, ואף שהצדדים לא ביקשו, השופט הוסיף שהוא נותן להם עשרה ימים לשקול שוב את הפשרה שהציע.

עדכון, 19.9: גרינצייג וציפורי הודיעו באופן רשמי על דחיית הצעת הפשרה שהציג השופט שקד.

21557-11-20