בשנת 2010 השתתף איל גבאי, אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בכמה ישיבות שעסקו ביוזמה של איל העסקים ההודי ראטן טאטא להקים אזור סחר חופשי בשיתוף פעולה ישראלי-ירדני-פלסטיני.

14 שנה מאוחר יותר הגיע גבאי אל אולם 315 בבית-המשפט המחוזי בירושלים כדי להעיד על מה שהוא זוכר מאותם הימים. גבאי לא זכר הרבה, אולם זכר מספיק בשביל לאשר כי ככל הנראה אמר אז לאלו שניסו לדרבן אותו לקדם את המיזם שהוא לא מעוניין בכך ו"לא מוכן ללכת על זה לבית סוהר".

סיפורו של אזור הסחר החופשי נכלל בכתב האישום נגד ראש הממשלה נתניהו במסגרת הפרשה המכונה "תיק 1000", שבה מואשם ראש הממשלה במרמה והפרת אמונים בשל קבלת טובות הנאה בסך מאות אלפי שקלים משני המיליארדרים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. במקביל, כך נטען בכתב האישום, פעל נתניהו מתוקף תפקידו הציבורי כדי לסייע למילצ'ן, בין היתר בקידום מיזם אזור הסחר החופשי.

מילצ'ן, באמצעות חברה בשם BSI, סיפק באותם הימים שירותי ביטחון לרשת המלונות של טאטא בהודו. כמה מאנשי החברה של מילצ'ן היו מעורבים ביוזמה להקמת איזור הסחר החופשי שבו יוקם מפעל למכוניות זולות תוצרת טאטא-מוטורס.

עבור איל התעשייה ההודי מדובר ביוזמה רווחית ביותר, ציין גבאי. אנשי מילצ'ן העידו עוד על המשמעות הכלכלית של הידוק היחסים עם טאטא, התאגיד הגדול בהודו, לו היה המיזם קורם עור וגידים. הם גם העידו כי שאפו להשתלב במנהלת שתפעיל את אזור הסחר החופשי. המיזם עצמו לא התממש ואיזור הסחר מעולם לא הוקם.

"זה היה דיון הזוי לחלוטין"

כשעו"ד אלון גילדין מהפרקליטות ביקש מגבאי לשחזר את מעורבותו הוא אמר כי "יום אחד" נקרא ללשכת ראש הממשלה, שם פגש מלבד נתניהו גם את טאטא עצמו וככל הנראה גם את מילצ'ן (עו"ד חדד טען לאורך הדיון כי מילצ'ן חיכה במסדרון ולא נכנס לפגישה, והתעקש על כך נמרצות תוך שהוא מציין פעם אחר פעם כי ממילא אין לכך חשיבות).

איש העסקים ההודי ראטן טאטא (צילום: ממשלת הודו, נחלת הכלל)

נתניהו, אמר גבאי בעדות שמסר במשטרה, הציג בפניו את רצונו של טאטא להקים את המיזם וביקש ממנו "לבדוק איך ניתן לקדם את העניין". בהמשך הפגישה טאטא סיפר על הרעיון. גבאי לא התלהב.

"אני הצעתי לראש הממשלה שיוג'ין יטפל בזה", העיד היום בבית-המשפט גבאי, כשהוא מתייחס ליוג'ין קנדל, אז יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה.

"ומה הוא ענה?", שאל עו"ד גילדין מהפרקליטות.

"הוא ביקש שאני אטפל בזה", השיב העד ביובש.

למן הרגע הראשון חשב גבאי שלמיזם הזה אין סיכוי להתממש וכי למעשה עדיף למדינה שלא יתממש.

"אזור סחר חופשי זה לא דבר חדש במדינת ישראל", העיד גבאי. "הייתי מנהל תחום כלכלי במשרד ראש הממשלה בסוף שנות ה-90, כשרצו להקים אז משהו בנגב. אחד האירועים שהכי זכורים לי מאותה תקופה במשרד ראש הממשלה זה דיון שמתכנס מעכשיו לעכשיו אצל ראש הממשלה לבקשת שר התשתיות הלאומיות אריאל שרון ובהשתתפות שר האוצר השר יעקב נאמן, על קידום ביצוע חוק כזה.

"זה היה דיון הזוי לחלוטין. בזמנו מי שזכה כבר בזיכיון להקים את אזור הסחר החופשי, זה לארי סילברסטיין ממגדלי התאומים. לדיון אפילו לא הזמינו את אגף התקציבים ממשרד האוצר, שהוא פרטנר מהותי לדיון כזה. אני זוכר שאני בא ומושך את המנכ"ל משה ליאון ואומר לו 'תקשיב, לא יכול להיות שלא יהיה פה משרד האוצר, אגף תקציבים'.

"מזמינים את רון אילון, שלאחר מכן היה מנכ"ל יס, הוא מגיע מזיע כולו, נותנים לו להגיד שלושה משפטים ומכריעים בניגוד לעמדתו. כמובן שלא יצא מזה כלום כי אזורי סחר חופשי זה אירועים של שנות השישים, השבעים, במדינות נחשלות. הם לא רלוונטיים לישראל של שנות האלפיים. לכן אמרתי מרגע שהיה הסיפור הזה של טאטא, שעם כל הכבוד, אם רוצים להקים אזור עם הפלסטינים וירדן שיקימו, לנו אין משהו להרוויח מאירוע כזה, זה לא אינטרס כלכלי של המדינה".

מימין: רה"מ בנימין נתניהו מגיע לביהמ"ש המחוזי בירושלים ליומה הראשון של עדות ארנון מילצ'ן; משמאל: ארנון מילצ'ן מגיע למקום מתן העדות בברייטון, אנגליה; 25.6.23 (צילומים: אורן בן חקון וצילום מסך)

בחקירות קודמות, פעם אחר פעם, הציג בא-כוחו של בנימין נתניהו עו"ד עמית חדד את המיזם בצורה ההפוכה: כמיזם פילנתרופי, שלטאטא ומילצ'ן אין מה להרוויח ממנו. מעין מתנה שמעניק טאטא למדינה הקטנה שהתאהב בה, כדי לקדם את השלום האזורי. גבאי, כשנשאל על ידי עו"ד גילדין על התנגדותו להקמת המיזם, הסביר מדוע אין לישראל אינטרס כלכלי לעשות זאת. לדבריו, הקמת אזור סחר חופשי משמעה גיוס של משאבים ממשלתיים עצומים, כולל שינויי רגולציה וחקיקת חוקים.

"אנחנו במידה מסוימת מאפשרים עבדות", אמר מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, "כי חוקי העבודה לא חלים שם, שעות עבודה ומנוחה ותנאים סוציאליים לא חלים, ומה בדיוק אנחנו מקבלים מזה? מה העניין שלנו? המטבע הזה לא ייכנס אלינו אלא יילך לטאטא ולפלסטינאים".

לדברי גבאי, "כנראה מישהו משך לי בשרוול ואמר לי 'צריך לקיים את זה'"

איזור הסחר החופשי שהציעו מילצ'ן וטאטא היה אף גרוע יותר מזה שנכשלו בקידומו בשנות התשעים, הוסיף גבאי: "העובדים זה בעיקרם פלסטינאים, בעוד שבחוק מ-97' זה נועד להיות בנגב וזה עובדים ישראלים וגם אז זה לא התרומם".

גבאי העיד כי הגיע למסקנה זו כבר בפגישה הראשונה שבה הציג לו טאטא את המיזם, אולם לא ביטא זאת בזמן אמת מפאת כבודם של איש העסקים ההודי ומארחו, ראש הממשלה. לאחר הפגישה, לעומת זאת, אמר לנתניהו כי לדעתו אין למיזם כזה סיכוי.

"איך הוא הגיב?", שאל עו"ד גילדין את גבאי. "משיכת כתפיים", השיב העד.

בכל זאת, כשבוע ימים לאחר הפגישה בלשכת ראש הממשלה בנוכחות טאטא וככל הנראה גם מילצ'ן, התקיימה פגישה נוספת בנושא, הפעם בלשכתו של גבאי. לדבריו, אם איש לא היה מבקש ממנו לקיים דיון נוסף, לא היה מקיים. אולם מישהו ביקש, והוא קיים.

לדברי גבאי, "כנראה מישהו משך לי בשרוול ואמר לי 'צריך לקיים את זה'". בהמשך הסביר: "כמנכ"ל משרד ראש הממשלה יש הגנה והתקפה. יש נושאים שהם באג'נדה של מנכ"ל המשרד לקדם, של ראש הממשלה, ויש נושאים שמדרדרים לשולחן אחרי שניסיתי לבעוט אותם, ובצדק כי יש משרדים אחרים שאחראים. טיפלתי בהם לא מבחירה אלא כי הבנתי שאין מישהו אחר וצריך להכריע. זה מסוג הדברים שראש הממשלה ביקש. אני חושב שביחסים בינינו מה שהוא ביקש תמיד עשיתי. הוא לא מאוד ביקש, אין כאן עניין של דחיפות וגם בסיכום הדיון לא עולה רצון מיוחד לקדם את העניין, ובזאת נגמרה ההגנה".

זאב פלדמן (צילום: אוליבייה פיטוסי)

בפגישה שהתקיימה בלשכת גבאי נכחו, בין היתר, מנהל העסקים של מילצ'ן בישראל זאב פלדמן ומתאם פעולות הממשלה בשטחים איתן דנגוט. פלדמן העיד בבית-המשפט כי לאחר הפגישה פנה אישית לגבאי וביקש לבדוק האם הנושא יקודם. לדברי פלדמן, גבאי "אמר שהוא לא יצא מגדרו כי הוא לא מוכן ללכת על הנושא הזה לבית סוהר".

גם דנגוט העיד בבית-המשפט כי כשפנה אל גבאי באופן פרטי שמע ממנו כי הוא "לא מתכוון לעסוק בפרויקט הזה, הוא לא מתכונן להיכנס לבית סוהר מהפרויקט הזה". עם זאת, לאחר חקירה נגדית ארוכה ובמענה לשאלת השופטת רבקה  פרידמן-פלדמן, השיב דנגוט כי הוא אמנם זוכר אמירה כזו אולם "יכול להיות" שזה למעשה תרגום שלו לאמירה רכה יותר של גבאי, לפיה יש "עניינים חוקיים וחוקתיים" עם קידום המיזם.

היום, כשעו"ד גילדין ציין בפני גבאי כי עדים במשפט טענו שאמר להם שהוא לא מוכן ללכת על הנושא הזה לבית סוהר, עצם העד את עיניו לשנייה ארוכה, שאף שאיפה ואמר: "בחקירה טענו שאמרתי את המשפט הזה לזאביק פלדמן. לא זכרתי שאמרתי את זה. אבל אגיד מיד שזה מטבע לשון מתקופת רשות החברות, כן, מטבע לשון שלי. בעיקר לגורמים חוץ ממשלתיים שאני רוצה לנער אותם מהשרוול שלי".

"אדוני אומר 'בית סוהר', יש לזה ניחוח פלילי", העיר השופט משה בר-עם.

"זה יכול להיות כל מנעד בין לא כדאי למדינה לבין פלילי", השיב גבאי. "זה היה, אני חוזר, מטבע לשון מתקופתי כמנהל רשות החברות הממשלתיות".

"פלילי באיזה הקשר?", התעניינה השופטת פרידמן-פלדמן.

"פלילי במובן הזה של לעשות דבר כזה זה בניגוד לטובתה של המדינה", השיב גבאי.

"אדוני ידע על נסיבות שעשויות להצמיח אישום פלילי?", תהה שופט בר-עם.

"לא לא", השיב גבאי, "אני אסביר: למה אמרתי שהגיוני שאמרתי את זה לגורם חוץ? כי זו היתה אמירה שהשתמשתי בה מאז רשות החברות לגורמי חוץ. עד כאן הלחץ, מעבר לזה יש קו בחול, רגלי נטועות ואני לא זז. זו דרכי. האמירה הזו עושה רושם כמו שכבודכם רואים פה. יש לה משמעות מאוד גדולה ומהניסיון היא עובדת".

"אין לה תוכן של ממש בהיבט הפלילי", העיר השופט בר-עם.

ארנון מילצ'ן עם בנימין נתניהו ושמעון פרס בכנסת, 28.3.2005 (צילום: פלאש 90)

"למרות שיש לי השכלה משפטית בוודאי אני לא מכריע, באמירה הזו אני לא בהכרח חושב שיש היבטים של חוק העונשין", השיב גבאי, "לטעמי זה לא לטובת המדינה. אני אישית לא מוכן לעשות משהו שהוא נגד אמונתי למען טובת המדינה".

גם בחקירתו במשטרה התייחס גבאי לאותה אמירה: "יכול להיות לפי מה שאתם מתארים שיש לחץ על הפרויקט מטעם גורמים חיצוניים כמו טאטא וחברים לקדם פרויקט שהוא לא נכון למדינת ישראל, ובכל זאת זה מתקדם, ואתה חושד במניעים של מי שמקדם את זה שיש לו אינטרסים אחרים. לא זוכר מה חשדתי באירוע הזה".

בהמשך עדותו במשטרה הוסיף: "נראה לי שזה מסוג המקרים שראיתי נושא מתקדם שהוא לא צריך להתקדם כי הוא לא לטובת מדינת ישראל, ואני לא יודע לתת עכשיו פרשנות אם אז חשבתי שהוא לא לטובת המדינה בפלילי או לא טובת המדינה בהיגיון כלכלי [...] זה פרויקט של המון כסף והמון אינטרסים לשינוי חקיקה של משהו שלא עושים אותו במדינות נאורות".

כשעו"ד גילדין מהפרקליטות ביקש להקריא בפני גבאי את הציטוטים שלעיל התנגד לכך נמרצות עו"ד חדד, בא-כוחו של הנאשם נתניהו, תוך שהוא שב ומתפרץ לדברי עו"ד גילדין ואף לדברי השופטים, שאך בקושי הצליחו להשתיקו.

"אני חוזר ואומר: מבחינה כלכלית למדינת ישראל לא ראיתי יתרון במיזם. יכול להיות שיש אינטרסים מדיניים אחרים שאני לא מכיר"

"זה ספקולציות", הגיב גבאי כשסוף סוף קיבל את רשות הדיבור. "אני לא זכרתי שאמרתי את האמירה הזו, מרגע שאמרו שזה נאמר אמרתי לכבודה שזה מטבע לשון שהוא שלי, זה סימן ייחודי, אז יש מקום לחשוב שהאמירה הזו נאמרה על ידי". לדבריו, כשהתבקש במשטרה כמעט שבע שנים לאחר האירוע להסביר את אותה אמירה, נתן "שורה של הסברים על אותו מנעד מאוד רחב בין 'לא כדאי' לבין 'פלילי' שמסבירים למה אני חשבתי שזה לא נכון לקדם את זה".

"אני חוזר ואומר: מבחינה כלכלית למדינת ישראל לא ראיתי יתרון במיזם", הדגיש גבאי והוסיף: "יכול להיות שיש אינטרסים מדיניים אחרים שאני לא מכיר".

בהמשך, כשנדרש שוב לאמירה על בית הסוהר, תרגם אותה למה שכינה "לשון בני האדם", ואמר כי היא שוות ערך לביטוי "באמא שלך, תעזוב אותי".

השופטת פרידמן-פלדמן ביקשה מהעד להתייחס לאמירה שלו בחקירתו במשטרה לפיה האינטרסים שעליהם דיבר לא היו רק אינטרסים של היזם לגרוף רווחים אלא "אינטרסים שיכולים להגיע לפלילי".

"אני יוצא מנקודת הנחה, שהיא לגיטימית דרך אגב, צריך לשים את זה על השולחן, שהיזם רוצה להרוויח. אנחנו רוצים שהוא ירוויח, כי אחרת לא היה בא. כשמדברים על אינטרסים זה למה יש עוד אחרים שרוצים, או למה יש עוד סיבות שזה לא רק של היזם. יכול להיות אינטרסים מדיניים יכול להיות אחרים, כל דבר יכול להיות".

"ראש הממשלה לא ביקש ממני לקדם את זה"

בחקירה הנגדית התעכב עו"ד חדד על היחס המשפיל שקיבל גבאי מסגן ניצב מומי משולם, שחקר אותו תוך צעקות, עלבונות, הטעיות ושימוש לא תקני בשפה העברית. גבאי אישר כי החקירה היתה לא נעימה, כי משולם ניסה לטעון בפניו כי מסמך שנוסח על ידי חברת BSI היה למעשה מסמך של משרדו, וכי החוקר אכן נטה לשגות בהטיות פעלים בשפה העברית. עו"ד חדד ביקש להראות כי היחס התוקפני של משולם גרם לגבאי להפליג בסברות, למרות שלא היה לו כל זיכרון שמבסס אותן, עד שהחוקר הניח לו.

לגופו של עניין טען עו"ד חדד כי גבאי לא ראה באירוע הזה כל חשד אמיתי לפלילים, אחרת היה זוכר אותו כפי שהוא זוכר עד היום את האירוע שבו נכח בסוף שנות ה-90.

"האירוע הזה לא חשבת שהוא מעניין", הוסיף עו"ד חדד, "הוא כמו הקיקיון של יונה, שבין לילה היה ובין לילה אבד, ולא השאיר בך שום חותם נכון?".

"לא השאיר בי שום חותם", אישר גבאי אולם בהמשך אמר כי אפשר שהאירוע מסוף שנות ה-90 נחרט בזיכרונו גם משום שהיה אז צעיר וחסר ניסיון במשרד ראש הממשלה ואילו האירוע של טאטא היה רק אחד מתוך אלפים שבהם טיפל באותה תקופה כמנכ"ל המשרד.

כך או אחרת, "ראש הממשלה לא ביקש ממני לקדם את זה", אמר גבאי. לדבריו, כל מה שהתבקש לעשות זה לבדוק את העניין ואחרי הפגישה הנוספת הוא התמסמס מאליו.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.19MB)