פסטיבל "קינוחים ואהבה", מיזם "ילקוט לכל", מתחם "נינג'ה" אקסטרים לילדים – מבדיקת "שקוף" עולה כי בשלושת החודשים האחרונים, השקיעה עיריית פתח תקווה כ-120 אלף שקלים בקידום ממומן בפייסבוק של הודעות שונות לציבור התושבים. כמעט 90% מהסכום הזה, יותר ממאה אלף שקלים, יועדו לפרסום בעמוד של ראש העיר רמי גרינברג, ולא בזה של העיר עצמה.

עמוד הפייסבוק של גרינברג הוקם ב-2012 ושימש אותו לקידומו האישי לאורך השנים, כולל במהלך קמפיין הבחירות המקומיות היצרי ב-2018, שבסופו נבחר לראשונה לראשות העיר. לטענת דוברות העירייה, עם ניצחונו של גרינברג בבחירות הפך העמוד לנכס ציבורי בניהול העירייה, והוא אינו משמש עוד כעמוד פרטי.

אך בדיקה של התכנים המתפרסמים בעמוד מראה כי אין זה תמיד המקרה. כך למשל, באפריל 2020 עלה פוסט בעמוד של גרינברג המאשים את חברי האופוזיציה בעירייה ב"מעשה נבזי" ו"פוליטיקה קטנה" – באופן שאינו תואם את ההגדרה לשימוש "ציבורי".

לפי בדיקת "שקוף", התופעה אינה ייחודית לפתח-תקווה והיא ממשיכה להתקיים בערים נוספות. זאת בניגוד לפסיקת ועדת הבחירות המרכזית בנושא כשנה לאחר קיום הבחירות המקומיות, בדצמבר 2019, אז קבע השופט חנן מלצר עקרונית כי "לא ניתן 'להסב' עמוד פרטי-פוליטי לעמוד רשמי של ראש העיר".

פסיקתו של מלצר תואמת את עמדת היועמ"ש שהובאה גם היא במסגרת אותה עתירה: "מקרה שבו דף פרטי שנעשה בו שימוש לצורכי תעמולה בתקופת בחירות, ולאחר הבחירות 'מוסב' לעמוד של ראש הרשות, הממומן על ידי הרשות המקומית – נופל לגדר האסור".

למי שייכים הלייקים שנצברו בתשלום?

שאלה משמעותית לא פחות העולה מהשקעת המשאבים בניהול וקידום העמוד הפרטי של ראש עיר, נוגעת לבעלות על הדף בתקופת הבחירות הבאה, או ביום שלאחר סיום כהונתו של ראש העיר.

כך למשל חלק מהמודעות המקודמות בעמוד של ראש עיריית פתח תקווה הן מסוג "Page Likes", המיועדות להגדלת כמות העוקבים בעמודי הרשתות החברתיות של גרינברג בפייסבוק ובאינסטגרם – ולא לקידום תכנים ספציפיים. החזרת העמוד לניהולו הפרטי של גרינברג בעתיד תעניק לו את האפשרות לפנות באופן ישיר וממוקד לאנשים שנצברו כעוקבים, בזכות אותה השקעה של כסף ציבורי. בשיחות שקיימנו עם דוברות עיריית פתח-תקווה, וכן בתגובה הרשמית שהתקבלה (ראו מטה), לא ניתנה התייחסות לגורל הבעלות על העמוד בעתיד.

בחוות הדעת של היועמ"ש במסגרת העתירה לוועדת הבחירות המרכזית שהוזכרה לעיל, הועברה התייחסות ברורה גם לנושא הבעלות העתידית על העמוד: "ראש הרשות המקומית לא יוכל להסב את עמוד הפייסבוק בחזרה לעמוד פרטי עם תכנים פוליטיים, בתקופת זמן אחרת כלשהי, לרבות במועד הבחירות". החלטה דומה ניתנה בידי ועדת הבחירות המרכזית במקרה של רון חולדאי, שם נאסר על חולדאי להשתמש בדף בפייסבוק שנוהל עד אז בידי עיריית תל-אביב-יפו – לטובת קידום מפלגת "הישראלים" במסגרתה התמודד לכנסת. עמדה ברוח דומה נוסחה בידי השופט סלים ג'ובראן שכיהן כיו"ר ועדת הבחירות עוד בשנת 2013.

נראה כי העמדה הברורה שהובעה שוב ושוב בהחלטות משפטיות אינה ידועה או ברורה לגורמים הרלוונטיים ברשויות המקומיות. מבחן נוסף לשמירה על החוק בנושא זה יגיע לפני הבחירות המקומיות באוקטובר 2023, אז תידרש "תקופת צינון" שבה העמודים הקרויים על שם ראש העיר לא יופעלו בידי עובדי עירייה.

פתח תקווה לא לבד

השימוש בכספי ציבור לקידום עצמי בניגוד לחוק אינו נחלתה הבלעדית של פתח תקווה. באשדוד למשל הושקעו 10,000 שקלים בקידום בפייסבוק בתקופה שנבדקה, וגם פה 90% מהסכום הוקדש לעמוד של ראש העיר יחיאל לסרי. בראשון לציון 42 אלף שקלים הוקדשו כולם לפרסום בעמוד של ראש העיר רז קינסטליך.

באשקלון הוקדשו למימון פוסטים בשלושת החודשים האחרונים 24 אלף שקלים, ואלה הושקעו באופן כמעט מוחלט בעמוד של ראש העיר. אם ישנה רשות אחת שאמורה להכיר היטב את פסיקתו של השופט מלצר בנושא הרי שזו עיריית אשקלון, שכן העתירה שנדונה בוועדת הבחירות ב-2019 הוגשה נגד המועמד דאז והיום ראש העיר, תומר גלאם. ואכן, מהעירייה נמסר כי "העמוד שייך לעירייה וימשיך להיות שייך לעירייה". אנחנו ב"שקוף" נמשיך לעקוב ולוודא שזה אכן המקרה.

כל העמודים הנ"ל עברו "המרה" מפרטי לציבורי (הנה דוגמאות לשימוש פרטי בזמן קמפיין הבחירות באשדוד, אשקלון, ראשון לציון), באופן שעומד בניגוד לפסיקת השופט מלצר, שניתנה כאמור כשנה לאחר ניצחונם של המועמדים בבחירות.

לצד זאת חשוב להדגיש כי "המרה" של עמודים אסורה כאמור בשני הכיוונים – מפרטי לציבורי, ומציבורי לפרטי. הגדרת עמוד כ"ציבורי" אינה נוגעת רק לקידום ממומן של תכנים ספציפיים, אלא לעצם עבודת הניהול של העמוד בידי גורמי עירייה. עובדה זו מרחיבה מאוד את מעגל הרשויות וראשי הערים שצפויים להיות חשופים לעבירה על החוק לקראת הבחירות המקומיות הקרובות, אז צפויים דפים רבים המנוהלים כיום בידי העירייה לחזור לשימוש פוליטי פרטי.

תגובות

מעיריית אשקלון נמסר בתגובה: "יש לך טעות מהיסוד – לא מדובר בעמוד פרטי אלא בעמוד ציבורי לחלוטין וכך הוא מוגדר. העמוד שייך לעירייה וימשיך להיות שייך לעירייה".

מעיריית אשדוד נמסר בתגובה: "בין כל הפלטפורמות הקיימות, גם עמוד ראש העיר נתפס כנכס שיווקי של הרשות, בדיוק כמו העמוד העירוני ויתר הנכסים הדיגיטליים, דרכו אנו מעבירים אותם מסרים ומידע לשירות התושב".

מעיריית פתח תקווה נמסר בתגובה: "דוברות העירייה מפעילה מגוון נכסים דיגיטליים בפלטפורמות עירוניות שונות, כמו העמוד הציבורי של ראש העיר והעמוד של העירייה, וזאת כדי להגיע לחשיפה מיטבית ומותאמת ככל שניתן לקהלי היעד. במסגרת הקידומים בעמוד הציבורי של ראש העיר קודמו גם הנחיות הקורונה ועידוד החיסונים, כשברור לכל שההשפעה מבחינה סמכותית במקרה זה תהיה גבוהה יותר בעמוד של ראש העיר. העמוד הציבורי יופעל גם בעתיד בהתאם לחוק ולהנחיות בנושא".

מעיריית ראשון לציון נמסר בתגובה: "מטרת עמוד הפייסבוק הציבורי של ראש העירייה היא לקדם  אירועים, הסברה ועדכון שוטף לתושבי העיר, כפי שמצופה מראש עירייה המקפיד על שקיפות מלאה מול תושביו. כפי שניתן לראות, כל הפוסטים עוסקים אך ורק בנושאים שיש להם ערך לציבור ואנו מקפידים על כך באדיקות. העמוד הוא אחד מהעמודים העירוניים של העירייה וכל תוכנו יישאר נכס עירוני".