תהלוכת "ויה דולורוזה" בעיר העתיקה בירושלים, יום שישי הטוב, 19.4.19 (צילום: הדס פרוש)
סקירת עיתונות

לחייך ולהיות מודרניים

ב"ישראל היום" חוגגים ניצחון על העיתונות | ב"ידיעות אחרונות" רוקדים עם הדיפ-סטייט טנגו חמוץ | "בשבע" לא מתייאש מחלום השליטה המגזרי | "הארץ" רוצה להחליף את המציאות | "מעריב" מקדיש שער למי שמנופף במסמך משפטי שקובע שהוא אינו עבריין מין

שוקי טאוסיג 19.04.2019
נגד ערביי ישראל - מתוך תעמולת הבחירות של הליכוד, בחירות 2019 (צילום מסך)
מדד הייצוג

מתוך 14,500 אייטמים על הבחירות – רק 20 התמקדו בעמדות הפוליטיקאים הערבים

עכשיו זה בדוק: התקשורת התעלמה מהנעשה בחברה הערבית בסיקור בחירות 2019 – למרות ההסכמה כי מדובר באחד הנושאים הקריטיים במערכת הבחירות • רק ב-13% מהאייטמים בחודש האחרון למערכה הוזכרה החברה הערבית • פחות מ-2% הוקדשו לסיקור מהותי של מפלגה או פוליטיקאי ערבי • רק 0.1% עסקו בעמדות פוליטיות • מדד הייצוג, בשיתוף עמותת סיכוי

אורן פרסיקו 17.04.2019
מימין: יו"ר ישראל-ביתנו אביגדור ליברמן, מזכ"לית המפלגה לשעבר פאינה קירשנבאום ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס (צילומים: פלאש 90)
פרשת ישראל-ביתנו

רגע לפני הסוף הנאשמת הבהירה: לא בגדתי

תמה עדותה של פאינה קירשנבאום, בכירת הנאשמים ב"פרשת ישראל-ביתנו" • כמו בתיקי נתניהו, גם כאן חשוד פוליטיקאי בדיל מושחת עם כלי תקשורת • המסר שביקשה להדגיש: ליברמן לא מעורב • ואכן, חלקו של "הבוס" מעולם לא התברר במלואו • גם לא תפקידם של "ידיעות אחרונות", ynet ונוני מוזס

איתמר ב"ז 17.04.2019

סקירות עיתונות

מאי
אפריל 2019
מרץ
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

רייטינג

נתונים הבאים
יום רביעי, 17.04
נתונים קודמים
  • %
    6.32025 (קשת 12)
  • 6.2%
    חדשות 12 (קשת 12)
  • 4.4%
    חי בלילה (קשת 12)
  • 4.4%
    תוכנית חיסכון (קשת 12)
  • 3.8%
    ערב טוב עם גיא פינס (קשת 12)
הנתונים באדיבות הוועדה הישראלית למדרוג, לפי פרטים בני 4+ מקרב כלל האוכלוסייה
להסבר על שיטות מדידת הרייטינג

ע״ע | עיתונות עצמאית

בני גנץ באירוע בחירות של רשימת כחול-לבן ברמת-גן, 27.3.2019 (צילום: גילי יערי)

תום עידן האידאולוגיות הגדולות: מיאוס בפוליטיקאים או קץ הדמוקרטיה?

הדינמיקה שהעלתה את קרנו של בני גנץ, איש בעל עבר מרשים אך נעדר כל ניסיון פוליטי, משקפת מגמה שמאפיינת את מצב החברות הדמוקרטיות בכללותן, ולא רק את החברה הישראלית. אלא שהמיאוס מהפוליטיקה המכונה ‘ישנה’ עלול להיות צעד ראשון לקראת כינון משטרים טוטליטרים. החברה האזרחית חייבת לפעול על מנת לשנות מצב זה

זווית אחרת 18.04.2019
מרגרט תאצ'ר, 1977 (נחלת הכלל)

התאצ'ריזם של ביבי משרת את השמאל – ולכן ימשיך להפסיד

בדיוק כמו בבחירות 2015, גם ב-2019 אופי ההצבעה התפלג באופן סוציו-אקונומי מובהק: המעמדות הנמוכים עם הימין והדתיים, והגבוהים עם המרכז שמאל. כדי לשבור את החלוקה הזאת, השמאל צריך להציע מדיניות מקיפה של שירותים ציבוריים איכותיים לכל ולצאת נגד משטר ההפרטה

המקום הכי חם בגיהנום 18.04.2019
עטיפת הספר "למה הם עושים את זה לעצמם: פגיעה עצמית באמנות גוף רדיקלית"

כחול-לבן-אדום: הניב המקומי של אמנות גוף רדיקלית

איזו משמעות פילוסופית ניתן לאתר בתופעת הפגיעות העצמיות כמעשה של אמנות, ואיזו מורכבות מגולמת בפגיעה עצמית באמנות גוף ישראלית (או בהעדרה)? פרק מספרה של ד"ר חנה פרוינד-שרתוק "למה הם עושים את זה לעצמם: פגיעה עצמית באמנות גוף רדיקלית"

ערב רב 18.04.2019
לוגו פסטיבל הקולנוע לסטודנטים בבית לחם

הנשים כבשו את הפסטיבל הראשון לסרטי סטודנטים בפלסטין

פסטיבל הקולנוע הבינלאומי לסטודנטים שהתקיים לראשונה בבית לחם הציג סרטים אמיצים וחושפניים, עיסוק בזהות, ונשים שלא מפחדות להעביר ביקורת על החברה בה הן חיות. "הן נלחמות במשפחות שלהן, בסטריאוטיפים ובמסורת - והן מצליחות"

שיחה מקומית 14.04.2019

דעות לרשימת כל הכותבים

מאמר אורח

מדוע הוחרג "ישראל היום"
מה הקשר בין "חוק V15", שהרחיב את הפיקוח על פעילות פוליטית בתקופת בחירות, ובין החינמון רב-התפוצה של משפחת אדלסון
14.02.2019
"אני אומר לחברי הוועדה, פה, בפרוטוקול, שכל מי שמצביע בעד החוק הזה, עם הסעיף הזה, שמחריג את 'ישראל היום', יגמור בחקירה משטרתית. נקודה". את הדברים האלה אמר ח"כ יואל חסון לפני שנתיים, באחד הדיונים על ההצעה שזכתה לכינוי "חוק V15". מה עמד מאחורי האמירה החריפה הזאת, והאם יש סיכוי שהתחזית תתממש? ואיך קשור "ישראל היום" לחוק שנועד בכלל לפגוע בגוף שפעל לחיזוק גוש המרכז-שמאל בבחירות הקודמות? "חוק V15", ובשמו הרשמי "תיקון מס' 35 לחוק מימון מפלגות", הונח על שולחן הכנסת...
הציעו מאמר לפרסום

מאמרים נוספים

תגובות אחרונות

הספרייה | ממדפי הארכיון

פרקים נבחרים

תחנת הרדיו א-שמס בתפר שבין רגולציה, פוליטיקה וכלכלה
תחנת הרדיו א-שמס בתפר שבין רגולציה, פוליטיקה וכלכלה
שלומי דסקל, תהילה שוורץ אלטשולר
המכון הישראלי לדמוקרטיה 2015
בראשית ימיה שידרה א-שמס בשעות הבוקר של ימי שישי את תוכנית התרבות והבידור אוראק א-נענע (أوراق النعنع; "עלי מנטה"). היה זה ניסיון ליצור תוכנית בסגנון של "מה יהיה" ברשת ב' או "בילוי נעים" בגלי צה"ל, כלומר תוכנית שמסכמת את אירועי השבוע בתחום התרבות והבידור. מגישת התוכנית סַנָאא' להבּ לקחה את התוכנית לכיוון אחר והתמקדה בה בשיחות עם מאזינים בשידור חי. תוך כדי כך התחוור כי לתוכנית יש קבוצת מאזינים-משתתפים מובחנת – בני משפחות של אסירים שנמצאים בבתי כלא בישראל, שביקשו למסור דרישות שלום לקרוביהם. כיוון ששיחות עם מאזינים לא היו בתחום המנדט של התוכנית המדוברת, והואיל וסוגה זו – שיחות עם מאזינים – כבר התקיימה בתחנה, עלתה לאוויר באפריל 2004 תוכנית ד"שים מיוחדת בשם "סלם לי עליה" ("מסור לו דרישת שלום בשמי"), בהחלטה לייחד תוכנית לאסירים בחרה תחנת א-שמס לחקות נוהג נפוץ בתחנות רדיו וטלוויזיה פלסטיניות – תוכניות שמיועדות לבני משפחות...

סקירת ספרות

דיבורים מפוצצים וצבעים צעקניים
דיבורים מפוצצים וצבעים צעקניים
"הריני מודה ומתוודה אחרי כל החקירות, כי יותר שאני סומך על ההכרה, אני סומך על החוש – אפילו בנוגע אל עמנו", כתב ב-1913 נחום סוקולוב, עורך "הצפירה". המעבר שעשה העיתון מביטאון לענייני מדע לבימה לטיפוח רעיון הלאומיות הישראלית עומד בבסיס "אין לפלפל!", ספרו החדש של אורן סופר

העיתונאים

האיש שלנו בפריז
ישעיהו בן-פורת, עיתונאי "ידיעות אחרונות", איש רדיו וספר, מראיין קוסמופוליטי ובוהמיין, היה אחד העיתונאים הנודעים והמשפיעים בישראל של המחצית השנייה של המאה ה-20

ראיונות

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, נושא דברים בפני נציגי התקשורת. ירושלים, 14.6.15 (צילום: מרים אלסטר)
חופשית, אבל פגומה
ראש דסק המזרח התיכון ב"עיתונאים ללא גבולות" מסבירה מדוע מונגוליה נמצאת מעל ישראל במדד חופש העיתונות של הארגון • "העיתונות בישראל לא מושלמת, היא יותר מושחתת ממה שנוטים לחשוב"

עוד בספרייה

משפט פסקי דין חקיקה תקנוני אתיקה מחקרים מפת הבעלויות בתקשורת