מסגרות מדיה (גיליון 17)
"והמשכיל בעת ההיא ישמיע קולו"
חוקר, מורה ואזרח • דברים לזכרו של פרופ' דן כספי
מדד הייצוג
מדד הייצוג 2018: ההדרה נמשכת, גם השיפור בייצוג
מדד הייצוג, סיכום שנת 2018: נמשכת ההדרה של החברה הערבית בתקשורת הישראלית, נמשך גם השיפור בייצוג בכמה פרמטרים מאז הושק המדד • שיעור הייצוג בתוכניות האקטואליה המרכזיות עלה ל-4.7% • שיעור הייצוג הכללי: 2.9% • התוכניות המובילות: "לונדון את קירשנבאום", "מה בוער", "אולפן שישי", "חדשות השבוע" ו"ערב ערב" (כאן 11) • כלי התקשורת המדיר ביותר הוא גלי-צה"ל, שנה שלישית ברציפות • חברת החדשות מובילה בשיעור הייצוג, אך בהקשרים שליליים, ונמצאת בתחתית טבלת המומחים והנשים • תאגיד השידור מוביל בהקשרים חיוביים ובטבלת המומחים והנשים – לא מעט הודות לתוכנית "סדר יום" • מדד הייצוג, בשיתוף עמותת סיכוי
סקירת ספרות
הוצאה לאור בע"מ
מוטי נייגר הצליח בספר זה, למרות שאיננו חף ממגרעות, לשלב לתוך מחקר אחד את סיפור לידתן, התפתחותן ושקיעתן של רוב הוצאות הספרים שצמחו בארץ • המחקר המקיף ביותר שנכתב עד היום על עולם המו"לות העברי בישראל לא מצא מו"ל מקומי שיוציאו במהדורה מודפסת • על הספר "מוציאים לאור כמתווכי תרבות"
הנקראים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
רייטינג
יום ראשון, 20.01
-
%10.4הכוכב הבא (קשת 12)
-
7.2%חדשות 12 (קשת 12)
-
6.1%אנשים (קשת 12)
-
5.5%תוכנית חיסכון (קשת 12)
-
5.5%חדשות 13 (רשת 13)
ע״ע | עיתונות עצמאית
"הייתי רוצה שיהיה לנו תפקיד בהפחתת גובה הלהבות"
״אני חושבת שלמען העולם ולמען ארגון כמו ארטיס, חשוב לצאת מתיבות התהודה שלנו, בהן רואים רק את מי שלגמרי מסכים אתך, או מי שלחלוטין לא מסכים אתך. זה לא פשוט, אבל זה הכיוון שבו אנחנו צריכים ללכת״. יהונתן ה. משעל בראיון עם הילית צביק לרגל כניסתה לתפקיד מנהלת ארטיס
הפרעה גבולית
התערוכה היא חלק מפרויקט הכולל שיתוף פעולה בין הגלריה האוניברסיטאית לבין המכון למחקרי ביטחון לאומי, בהשתתפות חוקרים, אנשי צבא, אנליסטים, מדינאים ואנשי תקשורת. בתוכנייה לא צויין מי הם אותם אנשי צבא, אנליסטים, מדינאים ואנשי תקשורת, וכיצד סדרת הרצאות "בניהול המכון" תשרת את המהלך האוצרותי והיצירות שבתערוכה. רועי זנדר על התערוכה "קווי הגנה. מאז'ינו, בר-לב ומעבר" בגלריה האוניברסיטאית
לשוח בשדה האמנות
הריחוק של יהודים מגילדות האמנים באירופה וההדרה של אמנים דתיים כיום מתוך שדה האמנות הכללי יצרו דימוי שאמנות ודתיות אינן הולכות יחדיו. היהדות מצדה הביטה בחשד על העולם של הביטוי החזותי ועל אתוס האמן. העיסוק באמנות היה נדמה בעיניה לביטול תורה, וההערצה של האמנים הייתה זרה לה. בימינו, עם התרחבות תרבות הפנאי, חובה עלינו לפתח שפה אמנותית עשירה משלנו, שתתן מענה להצפה הויזואלית השוטפת את העולם. הדרך לכך אינה קלה. היא דורשת עבודה של רבנים, שיתנו לגיטמציה לאמנות, ושל אמנים, שיהיו סוכני תרבות. יחד הם ייצרו בסיס לשיח חרדי בוגר על אמנות. עבודתם של אמנים חוזרים בתשובה המצויים בידנו יכולים להיות בסיס לשפה אמנותית אחרת. אמנות לשמו
תגובות אחרונות