רזי ברקאי, מגיש "מה בוער", ועורכת התוכנית נורית קנטי (צילומים: משה שי ויוסי זמיר)

סקירות עיתונות

פברואר 2019
א ב ג ד ה ו ש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
2425262728  

רייטינג

יום שלישי, 19.02
  • %
    6.9חדשות 12 (קשת 12)
  • 6.0%
    2025 (קשת 12)
  • 5.0%
    חדשות 13 (רשת 13)
  • 4.7%
    תוכנית חיסכון (קשת 12)
  • 4.3%
    ערב טוב עם גיא פינס (קשת 12)

ע״ע | עיתונות עצמאית

מטפלת וקשישה בתל-אביב (צילום: משה שי)
חרדי נושא מטריה בצפת, דצמבר 2018 (צילום: דוד כהן)
עובדי חברת החשמל מפריעים לישיבת דירקטוריון, 2014 (צילום: רוני שיצר)

דעות לרשימת כל הכותבים

תגובות אחרונות

הספרייה | ממדפי הארכיון

פרקים נבחרים

"מעריב זו גם כן מפלגה בישראל, וזו אולי המפלגה הגדולה ביותר עכשיו", אמר ב-1949 זלמן ארן לעמיתיו בצמרת מפא"י, וקרא להם לשקול מחדש החלטה כלכלית שנויה במחלוקת, בעקבות מאמר ביקורת של עזריאל קרליבך. במערכת יחסיו של בן-גוריון עם מעריב יש עניין מיוחד בשל מעמדו של העיתון באותן שנים כנפוץ ביותר במדינה, ומשום ששני עורכיו הראשונים, ד"ר קרליבך ואריה דיסנצ'יק, היו מבכירי העיתונאים באותן שנים. קרליבך היה הפובליציסט הבולט בתקופתו, ואילו דיסנצ'יק היה עיתונאי שקשריו עם צמרת השלטון הביאו לעיתון מספר רב של ידיעות בלעדיות, שפרסום רבות מהן לא היה לרוחו של ראש הממשלה. במערכת היחסים בין בן-גוריון לעיתון יש להבחין בשתי תקופות עיקריות: האחת, מהקמת המדינה עד שנת 1960, יחסים אשר ידעו עליות ומורדות, הסכמות ומחלוקות; השנייה – מ-1960, לאחר פרוץ פרשת לבון, תקופה שבה בלט מעריב בתמיכתו בצמרת מפא"י ובלבון, אגב ביקורת בולטת על עמדותיו של בן-גוריון ועל מהלכיו. קרליבך התאמץ...