למיס עמאר ב"לונדון את קירשנבאום" (צילום מסך)

סקירות עיתונות

מאי 2018
א ב ג ד ה ו ש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

רייטינג

יום ראשון, 20.05
  • %
    7.0בשבילה גיבורים עפים (קשת 12)
  • 6.8%
    האח הגדול (רשת 13)
  • 6.5%
    בשבילה גיבורים עפים (קשת 12)
  • 3.7%
    חדשות החג קשת (החדשות)
  • 3.6%
    חדשות החג רשת (החדשות)

ע״ע | עיתונות עצמאית

דעות לרשימת כל הכותבים

תגובות אחרונות

סדר יום

הספרייה | ממדפי הארכיון

פרקים נבחרים

בבית ההבראה בגבעת ברנר קיבלתי מכתב מעורך "הארץ", גרשום שוקן. הוא הציע לי לעבוד בעיתונו כשאשתחרר מצה"ל. כבר לפני המלחמה כתבתי לשוקן וביקשתי להתקבל לעבודה אצלו. "הארץ" היה אז אחד משלושת העיתונים החשובים ביישוב (לצד "דבר" ו"הבוקר") והיחיד שלא היה קשור לשום מפלגה. ענתה לי מזכירה שביקשה להתקשר לשם קביעת פגישה. אם אכן התקיימה פגישה כזאת, היא נמחקה מזכרוני. בתחילת המלחמה התחיל "הארץ" לפרסם עיתון ערב בשם "יום-יום", כדי להתחרות ב"מעריב", שהוקם אז על-ידי פורשי "ידיעות אחרונות". לכל עיתוני הערב היה פורמט דומה, חיקוי לעיתוני ה"טבלואיד" הבריטיים והאמריקאיים. למען הצדק ההיסטורי יש להזכיר שהמתכונת הזאת נוצרה בארץ על-ידי אנשי לח"י, שעם יציאתם מהמחתרת הקימו עיתון ערב בשם "מברק", שהופיע במשך זמן מה, נסגר ונשכח. התפקיד של עורך "יום-יום" נמסר על-ידי שוקן, כדרכו, לאיש קשיש וסולידי, אך בלתי מתאים. העורך האמיתי היה סגנו, ידידי משכבר הימים בנימין תמוז. כאשר התגייסתי לצה"ל הציע לי תמוז לשלוח...