קמפיין השפעה של ארגון רוסי פורסם באתרי החדשות "וואלה" ו"ג'רוזלם פוסט", כך עולה מחשיפת "העין השביעית". האתרים הם חלק מקבוצת התקשורת של טייקון הגז וההימורים אלי עזור, שמחזיק גם בבעלות על העיתון "מעריב", תחנת הרדיו 103FM וחברת שידורי הספורט צ'רלטון.

קבוצת התקשורת של עזור קיבלה תשלום עבור הפצת המסרים, התואמים את עמדת הקרמלין וכוללים את מסר העל שלפיו ישראל צריכה להישאר ניטרלית ביחס למלחמת רוסיה-אוקראינה. ב"וואלה" וב"ג'רוזלם פוסט" סירבו להסגיר מי שילם עבור הקמפיין, שפורסם בפורמט של תוכן עיתונאי חדשותי.

איש התקשורת שחתום על הפרסומים, ניק קוליוחין, נחשף בעבר על-ידי "העין השביעית" כמי שמקבל כסף מגורמים עלומים כדי לפרסם בתקשורת הישראלית "כתבות" מטעמם בלי להותיר טביעת אצבע ארגונית.

הממשל הרוסי מנהל בשנים האחרונות מסע תעמולה גלובלי שמשלב בין גופי התקשורת המסורתיים ברוסיה וקמפיינים הממוקדים במדיה חברתית. הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022 ופשעי המלחמה שרוסיה ממשיכה לבצע עד היום הפכו את ממשל פוטין למצורע במדינות רבות בעולם. מאז, חלק ניכר מהמאמצים הרוסיים מוקדש להפצת הנרטיב של הקרמלין לגבי נסיבות פריצת המלחמה, השחרה של האוקראינים ונסיונות לשכנע את הציבור במערב שיש לסיים את המלחמה בתנאים המועדפים על פוטין.

אסור להרגיז את פוטין

הכתבות הראשונות בקמפיין עלו לרשת בנובמבר 2023. קוליוחין וגורם נוסף, שזהותו לא ידועה, ערכו סדרה של ראיונות עם פוליטיקאים ישראלים, מומחי ביטחון ומדע המדינה מהאקדמיה, וגם עם אח של ישראלי ששוחרר מהשבי העזתי כמחווה של חמאס לנשיא פוטין. התוכן הוצג בצורה מתעתעת כפרויקט של "וואלה" ו"ג'רוזלם פוסט" בשם "העולם בוער". העובדה שמאחורי הקמפיין עומד ארגון רוסי הוסתרה מהגולשים.

הפרסומים נערכו כך שישרתו את האינטרס הרוסי, לעתים תוך הוצאה מהקשר של דברי המרואיינים. לפחות חלקם לא ידעו מה טיבו של הפרויקט שעבורו התראיינו. אחדים מהם מצטיירים כפרו-רוסים בעמדתם, אחרים מתחו ביקורת נוקבת על משטרו של פוטין. אבל העריכה – ניסוח הכותרות, וההחלטה אילו ציטוטים יופיעו בטקסט שנלווה לראיונות המצולמים – הבליטה את המסרים שמשרתים את הנרטיב הרוסי ואף הקצינה אותם. הביקורת הועלמה.

אלי עזור, הבעלים של "וואלה" וה"ג'רוזלם פוסט" (צילום: מרים אלסטר)

"ישראל לא מעוניינת בעימות עם רוסיה", נמסר בכותרת אחת, ציטוט מתוך ראיון עם מוסי רז, חבר-כנסת לשעבר ממרצ. הקריאה לניטרליות ישראלית צצה גם בראיון עם האנליסטית הפוליטית רחל אברהם. "לישראל יש אינטרס חשוב – לתקוף מטרות איראניות בסוריה, ויאיר לפיד סיכן את האינטרס הזה כשהרגיז את פוטין. הוא הרגיז את האדם הלא נכון", אמרה אברהם. בחלק אחר של הראיון כינתה את האמריקאים "פחדנים" וקראה לאוקראינים לא להצטרף לנאט"ו, כלומר להיכנע לאחת הדרישות של פוטין.

"ישראל צריכה להתרכז בענייניה ולהימנע ממעורבות בקונפליקט האוקראיני", נמסר בכותרת אחרת, הפעם של ראיון עם ח"כ חנוך מילביצקי מהליכוד. מי שיצפה בראיון המלא יגלה שח"כ מילביצקי דווקא מתח ביקורת על הקשרים החמים בין ממשלת רוסיה לחמאס, שלטענתו "כמעט" עולים לכדי תמיכה בארגון הטרור הפלסטיני. ואולם, הביקורת הזאת לא קיבלה ביטוי באייטם הכתוב. במקומה הופיעו אמירות על כך ש"רוסיה היא כוח עולמי חשוב מאוד" ושיש לנהוג בה בכבוד.

טיפול דומה קיבל ראיון עם ד"ר יבגני קלאובר מאוניברסיטת תל-אביב. קלאובר יצא נגד "אמירות בזויות" ואף "אנטישמיות" של פוטין, אבל מי שיסתפק בגרסה הכתובה של הראיון לא ימצא זכר לכך ויתרשם שעיקר הביקורת שלו מופנית לממשל האוקראיני, ש"מנותק מהמציאות" ועוסק ב"נסיונות אימפולסיביים" לכפות על ישראל "קו אנטי-רוסי". בכותרת של אייטם אחר נמסר ש"עבור רוסיה, הצבת כוחות נאט"ו באוקראינה משולה לאיום הגרעין האיראני על ישראל".

סדרת הכתבות עוררה תהיות בקרב מומחים העוקבים אחר המלחמה באוקראינה ומבצעי הנדסת התודעה של הקרמלין. ארקדי מיל-מן, בעבר שגריר ישראל ברוסיה ואזרבייג'ן וכיום ראש תוכנית רוסיה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), תהה בטוויטר מה מקור הכסף שמאחורי התוכן ה"פרו-רוסי" הזה, כהגדרתו. דניאל ראקוב, חוקר ביטחון יוצא אמ"ן שמתמחה בזירה הרוסית, הצטרף לתהייה.

ניק קוליוחין, שחתום על סדרת הכתבות הפרו-רוסית ב"וואלה" וב"ג'רוזלם פוסט", בצילום מסך מתוך אחד מהראיונות שהעניק לערוץ הטלוויזיה השלטוני Russia Today

התהיות התחזקו לנוכח זהותו ומשלח ידו של העיתונאי שחתום על הכתבות, ניק (ניקיטה) קוליוחין (Nick Kolyohin), אזרח ישראלי יליד רוסיה. בתחילת הקריירה העיתונאית שלו עבד קוליוחין ככתב ותחקירן בערוץ 10. אחרי שעזב את הערוץ הקים "משרד תחקירים ומודיעין", ובמקביל החל לעבוד עם שינחואה, סוכנות הידיעות הבינלאומית של המשטר הקומוניסטי הסיני, שמתפקדת כשופר שלטוני.

ב-2018 הודה קוליוחין בשיחה עם "העין השביעית" שה"משרד" שהקים גובה כסף מגורמים חוץ-עיתונאיים כדי לפרסם בתקשורת הישראלית "כתבות" שמשרתות אותם. במקרה ההוא נשכרו שירותיו כדי לסכל הצעת חוק נגד השפעתן הרעילה של כתות, כחלק מקמפיין הכפשה. את שמו של הגורם ששכר אותו סירב למסור. "לפעמים אנשים רוצים להיות בפרונט, ולפעמים הם לא רוצים. אז כשהם לא רוצים להיות בפרונט ומבקשים ממני לא להגיד – אני לא אגיד", נימק.

בשנים האחרונות מרבה קוליוחין להופיע בתקשורת הרוסית. בערוצי היוטיוב והטלגרם שלו ניתן למצוא דיווחים וראיונות שהעניק לרשת הממשלתית Russia Today, למהדורה המקוונת של "איזבסטיה" ולערוץ הטלוויזיה של התועמלן ולדימיר סולוביוב. כל הפלטפורמות הללו קשורות בעבותות לקרמלין, ומתפקדות כחלק ממכונת הפרופגנדה והדיסאינפורמציה של משטר פוטין. שידורי Russia Today אף נחסמו ברבות ממדינות אירופה.

בדיקת "העין השביעית" מעלה שה"כתבות" שפורסמו ב"וואלה" וב"ג'רוזלם פוסט" הן יוזמה של ארגון רוסי, עובדה שהוסתרה על-ידי אתרי החדשות הישראליים

בדיקת "העין השביעית" מעלה שגם ה"כתבות" שפורסמו ב"וואלה" וב"ג'רוזלם פוסט" הן יוזמה של ארגון רוסי, עובדה שכאמור הוסתרה על-ידי אתרי החדשות הישראליים.

ב"וואלה" ציינו שהאייטמים מתפרסמים "בשיתוף" ניק קוליוחין – חיווי חריג שממנו השתמע שהעיתונאי שחתום עליהם הוא זה ששילם עבור פרסומם. ב"ג'רוזלם פוסט" כלל לא הופיע בהתחלה חיווי לגבי מקור המימון, רק בהמשך הוסיפו את אותו חיווי מטעה שהתפרסם ב"וואלה".

קוליוחין עצמו דוחה את הרעיון שלפיו הוא זה שמימן את הפרויקט, ומאשר כי ארגון רוסי סיפק את המימון. בשיחה עם "העין השביעית" מספר קוליוחין שאחרי פרוץ המלחמה באוקראינה הוא ביקר ברוסיה מספר פעמים, וגם עוכב בשדה התעופה ועבר חקירה. לדבריו, באחד הביקורים נפגש עם נציגים מ"ארגון של עיתונאים רוסים" בשם "הפלטפורמה לתקשורת בין רוסיה לאיחוד האירופי" (Russia-EU Communication Platform), שפנו אליו והציעו לו לשתף פעולה.

קוליוחין הסכים להצעה. לדבריו, הכסף ששילם הארגון הרוסי לא עבר דרכו, אלא שולם ישירות ל"וואלה" ו"ג'רוזלם פוסט". הוא הוסיף שבין הראיונות יש גם כאלה שלא ביצע בעצמו, אלא קיבל ממקור חיצוני. במקרים הללו, טען, הטיפול שלו הסתכם בעריכתם.

מאתר האינטרנט של הארגון הרוסי קשה להבין מי עומד מאחוריו. לפי התיאור העמום שמופיע באתר, הארגון פועל ממוסקבה ומבקש ליצור דיאלוג בין מדינות האיחוד האירופי לרוסיה, משום ש"הבנת ההיגיון של הפעולות הרוסיות היא מרכיב חיוני לשמירה על הביטחון העולמי". הנוכחות המקוונת של הארגון דלה, וגם ממנה קשה לדלות פרטים מהותיים על טיבו.

צילום מסך מתוך אתר "הפלטפורמה לתקשורת בין רוסיה לאיחוד האירופי" (Russia-EU Communication Platform)

השגריר לשעבר ארקדי מיל-מן עיין בגרסה הרוסית של האתר לבקשת "העין השביעית". לדבריו, האתר נראה כמו פלטפורמה של ארגון קש: השמות של מפעיליו לא מופיעים בו, והתוכן נראה כמו "תעמולה רוסית באמצעות אידיוטים שימושיים או לא שימושיים מערביים, עם מסרים חד-משמעיים נגד אוקראינה, ובהתאם לגישה של הקרמלין", כהגדרתו. "אפשר למצוא שם גם חומר של קוליוחין מישראל", הוסיף מיל-מן.

קוליוחין מתנגד לניתוח הזה. "זה לא תוכן פרו-רוסי", הוא אומר, ומאיים כי יגיש תביעת דיבה נגד מי שיכנה אותו "סוכן רוסי".

לדברי קוליוחין, הארגון הרוסי שעומד מאחורי הכתבות בסך הכל רוצה לקדם "שיח של פיוס" בין רוסיה לאירופה. "הם ביקשו ממני לחבר אותם לכלי תקשורת בארץ כי קשה מאוד לעשות את זה בתקשורת המערבית, שמתחילת המלחמה באוקראינה התגייסה בצורה מאוד חריפה נגד רוסיה. הרעיון מאחורי זה הוא לנסות לסיים או לא להתחיל איזושהי מלחמה עולמית. זה משהו שאני מסכים איתו, יש לו הרבה חשיבות".

ניק קוליוחין: "אין ספק שהסבל הנורא והטרגדיה שעובר העם באוקראינה הוא כאין וכאפס לעומת הפשעים שמבצע המערב נגד הגזע הרוסי ברחבי העולם"

הוא עצמו, טוען קוליוחין, לא חש בנוח לבחור צד כלשהו במלחמה. עם זאת, נראה שהוא דווקא בחר. "כרוסי, הרגשתי שהרוסים מוצגים בצורה לא הוגנת", הוא אומר בשיחה עמו. בטור שפרסם ב"וואלה" ב-2022 טען קוליוחין ש"אין ספק שהסבל הנורא והטרגדיה שעובר העם באוקראינה הוא כאין וכאפס לעומת הפשעים שמבצע המערב נגד הגזע הרוסי ברחבי העולם". באותה הזדמנות מצא לנכון לצאת נגד "כלי התקשורת המרכזיים במערב", ש"התגייסו כולם למכונת הפרופגנדה בהובלת מנהיגי העולם החופשי".

את עצמו, כאמור, קוליוחין לא תופס כחלק ממכונת הפרופגנדה של הקרמלין. כשהוא נשאל מה הוא יודע על הארגון שהשתמש בשירותיו והאם באמת ניתן לראות בו ארגון עצמאי שמנותק מהממשל הרוסי, קוליוחין לא מספק תשובה בהירה: "אני לא יודע, אני לא מכיר אותם בצורה עמוקה. הם סיפרו לי שהם עיתונאים שהקימו ארגון בשביל לקדם את השיח בין רוסיה לאירופה. זה משהו שאני מתחבר אליו, אז אמרתי: 'אוקיי, בוא נראה אם בארץ אפשר לעשות תוכן שיווקי עם מישהו', כי תוכן רגיל אף אחד לא יכתוב לכם על דברים כאלה".

על שאלה אחת סירב קוליוחין להשיב: האם קיבל תשלום על עבודתו. "אני לא מפרט בלי אישור של כל הצדדים מי וכמה משלם לי ועל מה", מסר.

מעבר לבעייתיות האתית והמוסרית, להתמסרות לקמפיין הרוסי יש גם היבטים חוקיים. סוגיית התשלום רגישה במיוחד משום שמאז הפלישה לאוקראינה התגברו מאוד הסנקציות הבינלאומיות על רוסיה. המערכת הבנקאית בישראל יישרה קו עם המערב והטילה הגבלות כבדות על האפשרות להעביר או לקבל כסף מישויות רוסיות.

אם קוליוחין מדייק והפרויקט אכן מומן על-ידי הארגון הרוסי, לא מן הנמנע שהעובדה הזאת תרמה להחלטה של "וואלה" וה"ג'רוזלם פוסט" לא לציין את שם הגורם ששילם על פרסום הכתבות ולפרסם את החיווי המטעה כאילו מומנו על-ידי קוליוחין.

גורם בקבוצת התקשורת של אלי עזור אישר בשיחה עם "העין השביעית" שהקבוצה קיבלה תשלום עבור פרסום סדרת הכתבות, אך סירב לספק פרטים נוספים.

עורך "וואלה" ערן טיפנברון ועורך ה"ג'רוזלם פוסט" צביקה קליין סירבו להגיב לדברים.

תגובת ניק קוליוחין

לאחר פרסום הכתבה ביקש ניק קוליוחין להוסיף את הדברים הבאים: "מעולם לא עסקתי בתוכן שיווקי, חוץ מהמקרה הזה. בנוסף, המשפט שציטטתם מהטור ב'וואלה' ('אין ספק שהסבל הנורא והטרגדיה שעובר העם באוקראינה הוא כאין וכאפס לעומת הפשעים שמבצע המערב נגד הגזע הרוסי ברחבי העולם') היה טעות שלי, ולמעשה המשמעות הפוכה ('אין ספק שהפשעים שמבצע המערב נגד הגזע הרוסי ברחבי העולם הם כאין וכאפס לעומת הסבל הנורא והטרגדיה שעובר העם באוקראינה'). בזכות הכתבה שמתי לב לכך ואף ביקשתי מ'וואלה' שיתקנו את הטעות, והיא אכן תוקנה.

"הגורם שהזמין ממני את הכתבה על המרכז לנפגעי כתות אינו עלום, מדובר ב'וואלה'. כשהתייחסתי לשאלה על 'סוכן רוסי' התכוונתי אך ורק לסוכן השפעה, ובוודאי לא לסוכן מסוג אחר – השערה שאני בטוח שכלל אינה עולה על הדעת של אף אחד מהצדדים. בנוסף, ההתייחסות לישראל במסגרת הפרויקט 'העולם בוער' היתה רק בגללי, כי רציתי שנישאר רלבנטיים לסדר היום התקשורתי של תקופת המלחמה בעזה.

"אבקש גם להדגיש כי במסגרת העריכה של הפרויקט, בכתבות הכתובות, לא הצנענו רק ביקורת על רוסיה אלא גם על המערב ואוקראינה. כמו כן, מבין המרואיינים בפרויקט, עם כל מרואיין שאני עצמי ריאיינתי, הקפדתי לציין שמדובר בפרויקט שנעשה גם בשיתוף פלטפורמה רוסית. לסיום, אני אמנם מופיע בתקשורת רוסית וסינית, אולם גם בכלי תקשורת מערביים וישראליים".

גרסת האודיו של הכתבה הוקלטה באולפני המרכז לתרבות מונגשת