ההצתה העצמית של אהרון בושנל במחאה על הרג אזרחים בעזה בידי ישראל, הציתה שובל שקרים וזיופים ברשתות החברתיות, כך עולה מניתוח של איזבל פרנסס-רייט מארגון ISD.

ההתפשטות המהירה של מידע שגוי ודיסאינפורמציה מדגישה את החולשות במדיניות של פלטפורמות המדיה החברתית להתמודדות עם תיאוריות קונספירציה, כותבת החוקרת. המערכת האקולוגית המקולקלת של הרשתות איפשרה לגורמים שונים על פני הקשת האידיאולוגית לנצל את האסון כדי לקדם את האג'נדות שלהם.

בושנל, חייל אמריקאי בן 25, הצית עצמו ב-24 בפברואר מול שגרירות ישראל בוושינגטון. הוא שידר את התאבדותו בשידור חי ברשת החברתית Twitch, אחרי ששלח הודעת דואר אלקטרוני למספר כלי תקשורת והודיע על "פעולת מחאה קיצונית נגד רצח העם הפלסטיני".

ב-24 השעות שלאחר ההצתה, תוכן המתייחס אליה הפך ויראלי וזכה ל-3.62 חשיפות (impressions). בשבוע שלאחר ההצתה תוכן המתייחס אליה הגיע ל-8.59 מיליארד חשיפות בטוויטר (X). מעשהו של בושנל הפך כר להפצת תיאוריות קונספירציה ודיסאינפורמציה. כך למשל הופצו פוסטים אנטישמיים מזוייפים שיוחסו לבושנל.

חשבון מזויף של המוסד, גוף הביון הישראלי, צייץ צילום של בושנל עולה בלהבות לצד הכיתוב "האויבים שלנו הורגים את עצמם". הוא זכה למיליון חשיפות לפני שנמחק, וממשיך להיות מופץ כצילום מסך. החשבון המזויף פירסם ציוץ נוסף, שכלל את סרטון ההתאבדות המלא של בושנל עם הכיתוב: "חייל חיל האוויר האמריקאי מצית את עצמו כדי למחות נגד ישראל. איזה אידיוט".

העובדה שהחשבון ממשיך להיות פעיל מעידה על החולשה של מערכת האימות של טוויטר. לאחר רכישתה של הרשת החברתית בידי אילון מאסק, כל אחד יכול לשלם עבור ה"וי הכחול" המאמת כביכול כי מדובר בחשבון אותנטי. כך עבור כמה דולרים ניתן להתחזות לחשבון רשמי של המוסד.

גם מערכת בדיקת העובדות הקהילתית של טוויטר אינה יעילה. המחקר מצא כי רק ציוץ אחד של צילום המסך המזוייף כלל הערה של מערכת בדיקת העובדות לפיה מדובר בחשבון מזוייף.

זיוף אחר שנפוץ ברשתות החברתיות הוא של איש השירות החשאי האמריקאי המכוון אקדח כלפי בושנל המצית את עצמו. התמונה הופצה במספר גרסאות עם כיתוב הטוען כי מדובר בסוכן ישראלי, וזכתה ל-4 מיליון צפיות בטוויטר. גם במקרה הזה, מערכת הבקרה הקהילתית לא עבדה.

המחקר מתאר גם כיצד שלל גורמים השתמשו ברשתות החברתיות על מנת לנצל את ההצתה העצמית של בושנל, מקבוצות ניאו-נאציות ועד למשטר האייתולות באיראן והחמאס.

לדברי החוקרת, הממצאים מעידים כי החברות המפעילות את הרשתות החברתיות "אינן מוכשרות להתמודד עם מבול תיאוריות הקונספירציה והמידע השקרי המתפרסמים במהירות בעקבות אירועים חדשותיים גדולים. נרטיבים כוזבים אלו עלולים להוביל למגוון של נזקים, חלקם גלויים (הגברת הקיטוב חברתי, הפצת שיח שנאה והגברת חוסר האמון בתקשורת) וחלקם יתבררו רק בעתיד. הדבר גם חושף את ההשפעה של הקיצוצים של צוותי הבטיחות בפלטפורמות המדיה החברתית".