ישראל מפסידה במערכה על דעת הקהל בעולם, והדבר בולם את השגת יעדיה. ישראלים משלים את עצמם שזה בגלל אנטישמיות, אבל כדי להצליח בהסברה נדרש סיפור שאפשר להסביר, ואי אפשר להסביר את מדיניות ממשלת נתניהו. לא מספיק כדי לשכנע את מי שלא משוכנע מראש.

ביליתי שנים הן בעיתונות הבינלאומית והן ביחסי ציבור. בשני התחומים, עליך להבין את אבני הבניין הבסיסיות של סיפור. ביח"צ מתחילים כל קמפיין בבניית מסמך מסרי מפתח. לקוח גרוע רוצה להנחית ליועציו "מה לשים בעיתונים". יועץ טוב אומר ללקוח מה ריאלי ואף מציע שינויים בהתנהגות.

יש הבדל גדול בין מה שנתניהו מוכר למה שיש לישראל למכור.

קיימת אהדה רבה בעולם לדרישת ישראל להחזיר את החטופים ולנחישותה של ישראל להסיר את החמאס מהשלטון בעזה, במיוחד לאור העובדה שהארגון מבטיח ביהירות לחזור על מה שעשה ב-7 באוקטובר. יש לחמאס אידיוטים שימושיים בקמפוסים, נכון, אך אנשים רציניים מבינים עם מי יש להם עסק.

אבל יש הבדל בין תמיכה במטרה לבין תמיכה בדרך השגתה. חשוב שג'ון ספנסר, המומחה מווסט-פוינט, אומר שהיחס בין לא-לוחמים ללוחמים שנהרגו – קצת פחות מ-2:1 ככל הנראה - הוא קביל ואפילו "טוב". אבל זה לא מספיק כשמספר הלא-לוחמים הוא מעל 20 אלף.

ישראל יכולה לומר כמה שהיא רוצה שחמאס אשם. זה מה שאומרים כדי לנצח בוויכוח, לא כדי לרכוש לבבות. כשישראל היא זו שמטילה את הפצצות, כשישראל היא זו שמפוצצת קבוצת אנשים שהולכת על שביל עפר בסרטון שכל העולם יכול לראות ואחרי זה אפילו לא טורחת לספק הסברים, כאשר זו דרגת השאננות והיהירות והניתוק – אף אחד מלבד הגרעין הקשה של תומכיה לא ירצה לשמוע. ואז הורגים שבעה מתנדבים, ומגלים כמה מעט אשראי נשאר באמינות.

אם אתה מתכוון לגרום רמה כזו של נזק, אתה חייב להיות זהיר ביותר עם הדיפלומטיה הציבורית שלך. למשל, מדוע ישראל לא מציפה את התקשורת במסר שהמלחמה יכולה להסתיים מיידית אם החמאס יעשה כך וכך? כי זה ממילא ידוע? זו גישה של מי שלא מבין כלום בשיווק.

ההבנה הזו הייתה צריכה גם לעצב את המדיניות עצמה.

מצבה של ישראל היה שונה לחלוטין אילו היתה אומרת "כן" למסגרת שהנשיא ביידן הציג לפני ארבעה חודשים - שמהותה היא לאפשר את החזרה לעזה של הרשות הפלסטינית, שגירושה מעזה הוא עצם הסיבה לכך שישראל הטילה סגר כה חמור על הרצועה. ישראל היתה גם מקבלת נורמליזציה עם סעודיה ומטריה אסטרטגית אמריקאית אזורית נגד איראן, שעליה הרי חלמה בימים מטופשים פחות.

זה היה גם מעניק לישראל אשראי מחודש להמשך פעולות לחימה. אבל נתניהו אומר לא לכל הטוב הזה, ואז מסמא את עיני הציבור כאילו הוא גיבור שעומד בלחץ.

תוצאת הגבורה? כעת מדברים על אמברגו נשק על ישראל בכל העולם, כולל בארצות הברית - מערכת היחסים היחידה שישראל לא יכולה להרשות לעצמה להפסיד. תזעק כמה שתרצה על עצמאות - בלי אמריקה ישראל לא יכולה להשיג את מטרותיה, והיא גם תתמודד עם מתקפות נוספות כי בידודה יקרין חולשה. לחפש מריבות עם אמריקה כדי לרצות את בן-גביר הוא מעשה של טירוף על גבול הבגידה.

המצב גם היה שונה לחלוטין אם ישראל לא היתה משחקת משחקים בעניין הסיוע ההומניטרי. שרים מופקרים יכולים לקשקש כמה שהם רוצים שאין חפים מפשע בעזה - אף אחד מחוץ לבייס לא יקבל את השטות הזו, כי האוכלוסייה שם מוחזקת בבירור כבת ערובה ומכילה בבירור חפים מפשע, ולו רק הילדים.

אחרי חודשים שבהם העולם השתכנע שישראל מנסה ליצור רעב בעזה, פתאום מגלים שאפשר לשלש את קצב "בידוק" המשאיות הנכנסות - ובלחץ ארה"ב זה בדיוק מה שקורה. אז הם אכלו את הדגים הסרוחים וגם גורשו מהעיר. חלם שלא יתואר. וכן, יש רעב בעזה.

נתניהו סובל מתסמונת ישראלית מסוימת שגורסת שהכל קשור בהסברה - זה הרי מקור המילה. להסביר, כדי שיבינו. אבל נתניהו פונה לבייס ותו לא. הדאגה שלו היא לשמר את הקואליציה. זה מאפשר הסברה שתשכנע את המשוכנעים בלבד.

אתנחתא קומית: לאחרונה התלונן נתניהו שהוא מוקף באנשים שאינם יכולים לחבר מילה למילה באנגלית. זה אופייני לשקריו: הוא בוחר את סביבתו, הוא פיטר את הדובר המוצלח אילון לוי מסיבות פוליטיות, וישראל מלאה באנשים שיכולים לחבר לא רק מילים אלא פסקאות ממש. רק שאין על מה.

ההיסטוריה משופעת במצבים שלא ניתן היה "להסביר" אותם. לא ניתן היה להסביר את האפרטהייד בדרום אפריקה ולכן ספגו סנקציות עד שנכנעו. לא ניתן להסביר באופן משכנע את עמדתה של רוסיה כיום - ולכן היא תחת סנקציות ונגד ולדימיר פוטין הוצא צו מעצר על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי.

זה הכיוון שאליו גורר נתניהו את ישראל.

דן פרי היה העורך הראשי של סוכנות AP באירופה, באפריקה ובמזרח התיכון ויו"ר התאחדות עיתונאי החוץ בישראל, כיום שותף מנהל של חברת יחסי הציבור Thunder11