עתירה שהוגשה לבג"ץ מבקשת שיורה לראש שירות הביטחון הכללי (שב"כ) דוד זיני ולראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים דדי ברנע, לחשוף את הסכמי ניגוד העניינים שעליהם חתמו עם כניסתם לתפקיד.
העתירה מושתתת על עקרון השקיפות השלטונית והחובה לחשוף מידע ציבורי. את העתירה הגישה בשבוע שעבר עמותת "הצלחה" יחד עם כותב שורות אלה, באמצעות עו"ד אלעד מן.
בעתירה ביקשנו לחשוף גם את חוות הדעת שנערכו בקשר לניגודי עניינים אפשריים, כפי שמפורסמים לציבור הסדרים וחוות דעת דומים של נבחרי ציבור ובכירים במשרות ציבוריות. העתירה מכוונת גם נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, בבקשה שתנחה לפרסם גם הסדרים וחוות דעת עתידיות.
על בית המשפט, טענו בעתירה, "לקבוע כי עקרונות הגילוי והשקיפות חלים גם על הסדרי ניגוד העניינים של ראש השב"כ וראש המוסד ושכמותם וכי יש להעמידם לעיון הציבור, כפוף לאותם עקרונות, מגבלות ואיזונים הנערכים ביחס להסדרי ניגוד עניינים וחוות דעת בעניין ניגוד עניינים של בכירים אחרים בשירות המדינה".
בינתיים, שופטת בית המשפט העליון רות רונן קבעה כי על היועצת המשפטית לממשלה וראש המוסד וראש השב"כ להשיב תשובה מקדמית על העתירה עד ל-8 ביוני 2026.
זיני, ברנע וגופמן גם
מאז שגבר קצב הבקשות למסירת הסדרי ניגוד עניינים, הוחלט לפרסם אותם באופן מרוכז ויזום באתר משרד המשפטים. עד עתה פורסמו שם מאות הסדרים של שרים, סגני שרים, מנכ"לי משרדי ממשלה, עובדי מדינה בכירים (החשב הכללי, המפכ"ל), ממונים על מחוזות במשרד הפנים, ראש רשות התחרות, ראש הרשות להגנת הצרכן, יושבי ראש ועדות מחוזיות, שגרירים וקונסולים, השמאי הממשלתי, מנהלי רשויות ממשלתיות ומינהלים ועוד.
אלא שמבין כל אותם בכירים וראשי מערכות, נפקד עדיין מקומם של שניים – ראש המוסד וראש השב"כ. לא ניתן גם לקבל מהם מידע רלבנטי בנושא זה מכוח חוק חופש המידע, זאת משום שהחוק מחריג את השב"כ, המוסד, המל"ל וגופים נוספים במערכת הביטחון.
לנושא יש משמעות מיוחדת עבור זיני, שכן ניגודי העניינים שלו עלו גם בהסתייגויות ממינויו שהוגשו לוועדת גרוניס וגם בעתירה נגד המינוי
לפני כחצי שנה פנתה "הצלחה" למשנה ליועצת המשפטית לממשלה גיל לימון, בבקשה שיחשוף את הסכמי ניגוד העניינים של ראש השב"כ וראש המוסד. בהמשך הצטרפתי גם אני לפנייה, אך עד להגשת העתירה לא התקבלה תשובתו.
לנושא יש משמעות מיוחדת עבור זיני, שכן ניגודי העניינים שלו עלו גם בהסתייגויות ממינויו שהוגשו לוועדה המייעצת למינויים בכירים בשרות המדינה (ועדת גרוניס), וגם בעתירה נגד המינוי שהוגשה בזמנו לבג"ץ על ידי ארבעה ראשי שב"כ לשעבר: כרמי גילון, עמי איילון, יורם כהן ונדב ארגמן.
ועדת גרוניס התייחסה לטענות שהועלו נגד זיני בקשר לבנו ולקרוב משפחה אחר. בתוכנית "עובדה" נטען כי בנו היה בדוקאי של החטיבה היהודית בשב"כ, על רקע פעילות מתנחלים נגד פלסטינים בגדה. בעניין זה כתבה ועדת גרוניס "למותר לציין, לגבי כל מי שימונה לראש השירות, אם בגדר כהונתו יהיו מקרים בהם יהיה מידע מסוים לגבי בני משפחה, יהיה עליו, לכל הפחות, להימנע מלעסוק בנושא נוכח ניגוד עניינים, ועל כן אחרים בשירות יעסקו במקרה כזה".
בוועדה הוסיפו כי "אם תהא מידת הקירבה רבה מאד, ואם יהיה מדובר במידע לגבי מעשים קיצוניים, מן הראוי שיתפטר מתפקידו ואם לא יעשה כן יהיה נכון להפסיק את כהונתו. זאת בשל ניגוד עניינים בדרגה גבוהה, לרבות פגיעה באמון הציבור. כללים דומים יחולו אף אם ניגוד העניינים לא יהיה קשור בנושא בני משפחה אלא בנושאים אחרים".
רומן גופמן, 5.2.26 (צילום: יונתן זינדל)
יודגש כי העתירה חלה גם על האלוף רומן גופמן, מזכירו הצבאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שמינויו השנוי במחלוקת לראשות המוסד אושר השבוע והוא אמור להיכנס לתפקידו בראשית יולי 2026.
בינתיים הגיש אורי אלמקייס עתירה לבג"ץ נגד מינוי גופמן. אלמקייס, לפי העתירה, היה קטין עת הופעל בינואר 2022 ביוזמת קצין המודיעין של אוגדה 210 שעליה פיקד גופמן, למשימות מבצעי השפעה וריגול נגד חיזבאללה בסוריה.
כעבור ארבעה חודשים הוא הוחשד, על לא עוול בכפו, ואולי גם בזדון, בריגול, נעצר לכמה שבועות ועבר לטענתו עינויים בכלא בידי השב"כ, וגם לאחר שחרורו חלו עליו הגבלות. מפעיליו נשארו בצללים והפקירו אותו.