נתוני חשיפה תקשורתית של חברת "יפעת" שהוזמנו על-ידי פורום "מיקרופון לכולם" חושפים הטייה פוליטית משמעותית של כלי התקשורת המרכזיים בישראל לטובת קואליציית נתניהו.

ההטייה לטובת הקואליציה הנוכחית היא גם בחשיפה הכללית, הגדולה פי כמה וכמה מהיחס שבין הקואליציה והאופוזיציה במציאות או מנתוני הפופולריות של הקואליציה; גם בחשיפה בצמרת הטבלה, ממנה נעדרים כמעט לגמרי נציגי האופוזיציה; ובולטת במהדורות החדשות המרכזיות: הבימות החשובות ביותר של שידורי האקטואליה.

נתונים אלה, לצד אישוש נוסף להדרה מדאיגה של נשים וערבים מהייצוג הפוליטי בתקשורת המרכזית, עומדים בסתירה גמורה לטענות חוזרות ונשנות מצד נתניהו עצמו, כביכול התקשורת המרכזית עוינת אותו.

הנתונים תואמים גם את הסקירות השונות שהתפרסמו ב"העין השביעית", על האופן בו התקשורת המרכזית משרתת באופן עקבי את הנרטיב והאינטרסים של רה"מ הנאשם בנימין נתניהו.

כ-70% חשיפה לקואליציה

הנתונים, שנאספו על-ידי מחלקת מחקרי המדיה של "יפעת" ופורסמו גם ב"וואלה", כוללים את כלל ההופעות של חברי הכנסת והשרים בכלי התקשורת המרכזיים, בתקופה שבין ה-1 בנובמבר 2025 ועד ה-16 בפברואר 2026. כלי התקשורת שנבדקו הם כאן 11, קשת 12, רשת 13, כאן רשת ב' וגלי צה"ל. נתוני החשיפה בערוץ 14 יובאו בפרסום נפרד, משום שמדובר בערוץ תעמולה ולא בערוץ חדשות.

הבדיקה כללה מופעים של הדמויות הנסקרות בראיונות ובציטוטים ("סינקים"), ולא אזכורים בלבד של שמות הנסקרים. הבדיקה לא כללה חיווי לגבי הסנטימנט והמסגור של המופעים השונים. סך הכל נבדקו 137 פוליטיקאים: חברי כנסת, שרים וראשי מפלגות שאינם ח"כים (יאיר גולן, נפתלי בנט, גדי אייזנקוט, סאמי אבו-שחאדה ויועז הנדל).

הממצא העיקרי העולה מהבדיקה: הקואליציה זוכה ל-68% חשיפה בתקשורת המרכזית לעומת 32% בלבד שמקבלת האופוזיציה. חברי הממשלה זוכים מטבע הדברים לחשיפה גדולה יותר בתקשורת, אך הפער גדול פי כמה מאחוז חברי הקואליציה (57%) בפועל או מהתמיכה בהם בסקרים, וכפי שנראה להלן - מתפרש גם על קטגוריות חשיפה נוספות.

מדובר בחוסר איזון מובהק שמגביל את יכולת חברי האופוזיציה להשמיע את קולם ולהפיץ את מסריהם, ומעניק יתרון ברור לחברי הקואליציה לקידום האג'נדה שלהם. התנהלות בעייתית זו הופכת משמעותית פי כמה בשנת בחירות, בה החשיפה התקשורתית מיתרגמת באופן ישיר להשפעה פוליטית.

נראה כי במקום לשמש כשומר סף ולשקף את מגוון הדעות בפוליטיקה הישראלית, ערוצי התקשורת המרכזיים מתפקדים כתיבת תהודה המעניקה יתרון מובנה לצד אחד, תוך החלשת הדיון הציבורי הביקורתי ופגיעה בזכות הציבור לדעת.

החשיפה הגדולה ביותר לקואליציה: בכאן 11

ממצא חד-משמעי זה גם סותר את טענת נתניהו, מקורביו ותומכיו, לפיה התקשורת הישראלית מתנכלת לנתניהו, רודפת אותו ועוינת את שלטון הימין. טענה שמיתרגמת לקמפיין רחב-מימדים של מערך התעמולה של נתניהו נגד התקשורת הישראלית.

קורבן מרכזי של קמפיין ההכפשה הוא השידור הציבורי, המואשם תדיר על-ידי קואליציית נתניהו בהטייה פוליטית ונמצא באיום סגירה תמידי על-ידי הממשלה.

כאשר בוחנים את הנתונים מגלים כי כלי התקשורת הכי פחות מאוזן הוא אכן ערוץ כאן 11 של תאגיד השידור, אלא שחוסר האיזון הוא דווקא לטובת קואליציית נתניהו: החשיפה הנמוכה ביותר לאופוזיציה (27%) והגבוהה ביותר לקואליציה (73%) היא בכאן 11.

לצד כאן 11, נתניהו מרבה לתקוף באופן מסורתי את ערוץ 13 (ובגלגולו הקודם כערוץ 10), ולהאשימו בשירות יריביו הפוליטיים ו"השמאל". אלא שערוץ 13 הוא הערוץ השני, אחרי כאן 11, בהענקת חשיפת יתר לקואליציה: 70% מול 30%.

אחרי כאן 11 וערוץ 13 מגיעים שני הערוצים המרכזיים הנוספים של השידור הציבורי: כאן ב' וגלי-צה"ל, עם 68% חשיפה לקואליציה.

את הרשימה סוגר ערוץ 12 עם 67% חשיפה לקואליציה, אולם החשיפה הגדולה באופן יחסי לשאר הערוצים, שנתן ערוץ 12 לאופוזיציה, מקורה כנראה בחרם של שרים וחברי כנסת מהקואליציה על הערוץ, בעקבות תחקירים של הכתבים יוסי מזרחי ועמרי מניב שחשפו מעשי שחיתות במשרדי הממשלה.

נתניהו זוכה לחשיפה בלתי פרופורציונלית

כאשר בוחנים את הנתונים בחתך אישי, הממצא העיקרי הוא החשיפה העצומה לה זוכה נתניהו, השולט ביד רמה בתקשורת הישראלית. ראש הממשלה, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, תופס את המקום הראשון בטבלת החשיפה עם 6,548 דקות שידור בתקופה שנבדקה.

הערוץ המוביל בו מככב נתניהו הוא ערוץ 12, עם 2,022 דקות שידור. נתון העומד ביחס הפוך להסתה המתגברת של נתניהו וממשלתו נגד הערוץ, שהתגברה באופן מיוחד בחודשים האחרונים. למקום השני בטבלת החשיפה של נתניהו הגיעה רשת 13 עם 1,873 דקות שידור ובמקום השלישי כאן 11 עם 1,368 דקות שידור.

יש היגיון בכך שהפוליטיקאי הזוכה לחשיפה התקשורתית הגדולה ביותר יהיה מי שעומד בראש המערכת הפוליטית, אולם הפער בין כמות החשיפה התקשורתית של נתניהו לבין זו של יתר הפוליטיקאים בישראל הוא עצום. נתניהו זוכה לכפי 3.5 חשיפה מנבחר הציבור שבמקום השני בטבלה (כ-250%), ולחשיפה גדולה יותר משל ארבעת הפוליטיקאים הזוכים לחשיפה הגבוהה ביותר - גם יחד.

נתון זה מדהים עוד יותר בהתחשב בכך שנתניהו מחרים את כלי התקשורת הישראלים ולא מתראיין אצלם מזה חמש שנים. בנוסף, הרוב המוחלט של הצהרותיו לתקשורת אינן כוללות שאלות עיתונאים ולמרות זאת, עד לאחרונה, שודרו במלואן בפריים טיים של החדשות בישראל.

נתון זה מלמד כי בזמן שנתניהו מחרים את העיתונאים והעיתונאיות בישראל, תוקף אותם באופן אישי ומפעיל נגדם קמפיין הסתה אדיר, הם ממשיכים לשרת לא רק את הקואליציה שלו אלא גם אותו אישית.

חשיפה גבוהה: כמעט אך ורק לנציגי הקואליציה

כאשר ממשיכים ובוחנים את הנתונים לפי זהות הפוליטיקאים, מוצאים כי בחמישייה הפותחת של הפוליטיקאים הנחשפים ביותר נמצא נציג אחד בלבד של האופוזיציה: יו"ר האופוזיציה וראש מפלגת יש-עתיד, יאיר לפיד. בעשירייה הפותחת מצטרף רק נציג אחד נוסף מהאופוזיציה, ח"כ אביגדור ליברמן, יו"ר מפלגת ישראל-ביתנו.

כלומר, האופוזיציה זוכה לחמישית מדקות השידור והחשיפה לה זוכה הקואליציה, כאשר בוחנים את עשרת הפוליטיקאים המושמעים ביותר בתקשורת.

הפוליטיקאי במקום השני, אחרי רה"מ נתניהו, הוא שר האוצר בצלאל סמוטריץ', יו"ר מפלגת הציונות-הדתית, עם 1,963 דקות שידור. אחריו במקום השלישי נמצא השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, יו"ר מפלגת עוצמה-יהודית, עם 1,693 דקות שידור.

ניתן לשער שסמוטריץ' ובן-גביר זוכים לחשיפה בשל תפקידיהם המיניסטריאליים, אך לא ניתן לנתק נתון זה מהעובדה ששניהם מזוהים עם אג'נדה גזענית ומסיתה ועומדים בראש מפלגות עליונות יהודית קיצוניות. החשיפה התקשורתית האדירה שהם זוכים לה מציעה כי התקשורת הישראלית נירמלה לחלוטין הסתה אלימה וגזענית. בהקשר זה מעניין להזכיר גם כי סמוטריץ' ומפלגתו נמצאים באופן עקבי בסקרים השונים מתחת לאחוז החסימה.

כאמור, במקום הרביעי נמצא ח"כ יאיר לפיד עם 1,635 דקות שידור, הנציג היחידי מהאופוזיציה בחמישייה הראשונה של הטבלה. אולם הנתון המדהים עוד יותר הוא זהותו של הפוליטיקאי במקום החמישי: חבר הכנסת מהליכוד משה סעדה, שזכה ל-1,027 דקות שידור, על אף שאינו שר או חבר כנסת מוביל ברשימת הליכוד.

הבולטות של סעדה היא תעודת עניות אמיתית לתקשורת הישראלית: מדובר בדמגוג המפיץ דיסאינפורמציה, פוליטיקאי המנהל ונדטה נגד מערכת אכיפת החוק לאחר פרישה מפוקפקת מתפקידו במחלקה לחקירות שוטרים, ומי שבית-המשפט קבע כי לא אמר אמת בעדות בשבועה ותלה בו את האשם בהחרבת תיק פלילי מרכזי.

המהדורה ע"ש נתניהו

ממצא מטריד נוסף מתגלה כאשר בוחנים את הנתונים בפילוח לפי תוכנית. בבדיקה זו נמצא כי הקואליציה זוכה תמיד לחשיפה גדולה באופן משמעותי מזו של האופוזיציה דווקא במהדורות החדשות המרכזיות - וזאת בשלושת ערוצי החדשות.

בחדשות כאן 11 נתוני החשיפה במהדורה המרכזית דומים לאחוז החשיפה הממוצע, אולם בחדשות 12 החשיפה לקואליציה עולה ל-72% (לעומת ממוצע של 67%) ובחדשות 13 ל-74% (לעומת ממוצע של 70%).

ממצא זה מטריד במיוחד כיוון שמהדורות אלו זוכות לרייטינג הגבוה ביותר ובאמצעותן צורך הציבור הישראלי את מרבית המידע האקטואלי שלו. כאשר מידע זה אינו מאוזן אלא מוטה פוליטית לכיוון אחד, לא ניתן לגבש עמדות מושכלות על המציאות ועל הפוליטיקאים.

בלי ערבים ובלי נשים

פער עצום נוסף ניתן לזהות בהעדר הייצוג של ח"כים מהמפלגות רע"ם, חד"ש-תע"ל ובל"ד. ח"כ מנסור עבאס, יו"ר רע"ם, הוא הנציג הערבי הזוכה לחשיפה הרבה ביותר, אך גם הוא מגיע רק למקום ה-26 מכלל הפוליטיקאים, עם 481 דקות שידור בלבד (עבאס הוא גם הפוליטיקאי הראשון בטבלה שיורד מתחת ל-500 דקות שידור).

הנציג הערבי הבא הוא ח"כ אחמד טיבי, ממפלגת חד"ש-תע"ל, שקיבל 243 דקות שידור והגיע למקום ה-52. ח"כ איימן עודה ממפלגת חד"ש-תע"ל זכה ל-227 דקות שידור והגיע למקום ה-56 בטבלה.

מדובר בפער משמעותי והרסני, הבולט עוד יותר על רקע הפשיעה והאלימות הגואות בחברה הערבית כולה. נבחרי הציבור הערבי כמעט ואינם זוכים לחשיפה בתקשורת, והצופה הישראלי אינו נחשף לנקודת המבט שלהם ולסוגיות המעסיקות את אזרחי ישראל הערבים. הממצאים הולמים גם את אלו של "מדד הייצוג".

פער משמעותי דומה נמצא במידת החשיפה לה זוכים פוליטיקאים גברים, לעומת תת-החשיפה לפוליטיקאיות נשים. מתוך 50 הפוליטיקאים הראשונים בטבלת החשיפה בתקשורת, רק 12 הן נשים.

אישה אחת בלבד הגיעה לעשירייה הפותחת, שרת התחבורה מהליכוד מירי רגב, שזכתה ל-881 דקות שידור. האישה במקום הבא בטבלה, המקום ה-12 עם 742 דקות שידור, היא חברת הכנסת טלי גוטליב. גם כאן מדובר בעדות עצובה לחוסר האחריות של התקשורת הישראלית, המעניקה חשיפה משמעותית כל-כך לפוליטיקאית מתלהמת ומסיתה, המפיצה תיאוריות קונספירציה זדוניות.

מיד אחרי חברת הכנסת גוטליב מגיעה הח"כית הראשונה מהאופוזיציה, מירב בן ארי מיש-עתיד, שזכתה ל-693 דקות שידור. חברת הכנסת הבאה מהאופוזיציה, מירב כהן, גם היא מיש-עתיד, נמצאת רק במקום ה-31 בטבלה עם 436 דקות שידור. אחריה חברת הכנסת והשרה לשעבר אורית פרקש-הכהן מכחול-לבן, עם 424 דקות שידור. מחצית מהחשיפה לה זכתה רגב.

החמישייה הפותחת של פוליטיקאיות נשים כוללת את רגב, גוטליב, בן ארי, גילה גמליאל וגלית דיסטל אטבריאן. ארבע נציגות לקואליציה ורק אחת לאופוזיציה.

מצב החשיפה התקשורתית של חברות הכנסת מהאופוזיציה הנמנות על מפלגת הדמוקרטים עגום עוד יותר: נעמה לזימי ואפרת רייטן מגיעות למקום ה-39 ו-42 בהתאמה, עם כ-360 דקות שידור בלבד.

הטייה פוליטית בשנת בחירות

בדיקת החשיפה התקשורתית של השחקנים הפוליטיים מעלה אם כן הטייה ברורה של התקשורת המרכזית לרעת האופוזיציה הנוכחית ולטובת הקואליציה בכלל ורה"מ נתניהו בפרט.

נתונים אלו עומדים בניגוד גמור לטענות האפלייה של נתניהו וחברי הקואליציה ומחזקות את טענותיהם של חברי האופוזיציה באשר להעדר איזון פוליטי  - לא רק בערוצי התעמולה המסורים לשירות ממשלת נתניהו אלא גם בתקשורת המרכזית.

המשמעות של מציאות כזו היא הנצחת המצב הפוליטי הקיים ועיקור המשחק הדמוקרטי, בוודאי כשההטייה מתרחשת בשנת בחירות.