בשנת 2014, לפני שראש הממשלה בנימין נתניהו הקליט שתיים משיחותיו עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, הוא נפגש עם קרוב משפחתו ועורך דינו דוד שמרון.

עד המדינה ארי הרו, מי שהיה ראש הסגל בלשכת נתניהו והקליט בפועל את השיחות לבקשתו, העיד במשפט על אותה פגישה: "עלה העניין הזה שצריך לדבר על החוק מכיוונים... מהותיים. ועל דברים אחרים לדבר בנפרד ... שלא יהיה הקשר בין הדברים... היה חשוב לו שראש הממשלה לא יציג את הדברים בצורה כזאת, של 'תן וקח'".

גם שמרון עצמו אישר זאת בעדותו במשפט שנה לאחר מכן. לדבריו, הוא הסביר לנתניהו על המותר והאסור בהקלטות סתר, וגם נתן לו עצה כללית: "לעולם לא לייצר מצב של 'quid que pro'. לעולם לא לייצר מצב שבו יש 'דבר תמורת דבר' כי זה רע".

נתניהו, תלמיד נאמן, הקפיד לשלב בשיחות המוקלטות עם מוזס אמירות חוזרות על כך שאין כל קשר בין סיקור כזה או אחר שמוזס יספק או לא יספק לו ולמשפחתו, לבין חוק כזה או אחר שנתניהו יסייע או לא יסייע לקדם, ואשר יוביל או לא יוביל לפגיעה ביריב המסחרי הגדול ביותר של "ידיעות אחרונות", החינמון של שלדון אדלסון "ישראל היום".

ואולם, מדי פעם בכל זאת נכרכו זה בזה המתת והתמורה של פרשת השוחד: הסיקור וקידום החוק. לא רק בדברי מוזס, שלא ידע כי הוא מוקלט, אלא גם בדברי נתניהו, שהחזיק את מכשיר הטלפון המקליט של ארי הרו בכיס מקטורנו.

היום (9.6), יום עדותו ה-93 של ראש הממשלה הנאשם בשוחד, הוקדש כמעט כולו לשיחה בינו לבין מוזס מה-13.12.2014, השיחה השנייה מבין שתי השיחות המוקלטות שמהוות את הבסיס לפרשת השוחד המכונה "תיק 2000".

שיחה זו התקיימה אחרי שהכנסת כבר פוזרה בקריאה שנייה ושלישית, וכיממה אחרי שנתניהו נפגש עם חברי הכנסת יריב לוין וזאב אלקין, כדי לשמוע מהם שלא ניתן באופן מעשי להעביר עוד בתקופת הבחירות חוק שיפגע ב"ישראל היום".

עו"ד יהונתן תדמור, המשנה לפרקליט המדינה, ומי שמנהל את החקירה הנגדית של נתניהו ב"תיק 2000", הציף כמה וכמה אמירות משיחת מוזס נתניהו מאותו היום, שמהן עולה כי גם מוזס וגם נתניהו הבינו היטב שדבר כרוך בדבר, הסיקור וקידום החוק.

הנאשם, בתגובה, טען כי אינו זוכר כלל שקיבל מעו"ד שמרון עצה שלא לקשור בין הדברים וכי ממילא השיח בינו לבין מוזס הוא לא יותר מסאטירה ("ארץ נהדרת", בלשונו), "שיח סרק" או "שיחות שועלים", שאין לקחת ברצינות, וכי במקומות אחרים גם אמר את ההפך.

שועל סרק

בשלב מסוים בשיחה עם מוזס אמר לו נתניהו כי לוין ואלקין הסבירו לו שלא ניתן לקדם בתקופת הבחירות חוק נגד "ישראל היום" משום ש"ציבורית זה לא יעבוד".

מוזס, מתוסכל מהתשובה השלילית, אמר: "אבל ביבי, בוא תסביר לי, בוא באמת עכשיו... תגיד לי איך אתה חושב שאנחנו יכולים לשנות 360 מעלות, או 180 מעלות, למה אנחנו, ציבורית. כן יכולים לשנות וזה לא?".

עו"ד תדמור הציע לנתניהו כי מו"ל "ידיעות אחרונות" קובל על כך שמצופה ממנו לשנות מהקצה אל הקצה את הסיקור באימפריית התקשורת שלו לטובתו של נתניהו, בעוד שהצד השני של המשוואה, קידום החוק שיפגע במתחרה שלו, נותר מוקפא.

נתניהו, בתגובה, התחמק: "אדם יכול לשנות את עסקיו של ביטאון שברשותו, אבל בכנסת זה דבר אחר", הסביר.

"אני לא מתווכח מה יותר מורכב", הדגיש עו"ד תדמור, "אני רק אומר שמוזס כורך בין הדברים".

תדמור הציג את פרשנותו לדברי מוזס ושאל: "אדוני הבין בזמן אמת שיש כאן עסקה שיש לה שני צדדים ומר מוזס אומר לו 'אם אתה לא יכול לעשות את חלקך למה אתה חשוב שאני יכול לעשות את חלקי?'".

"אין פה שום עסקה, לא האמנתי שיש עסקה והוא גם לא באמת אומר את זה, יש פה שני שועלים שמדברים", היתה תשובת הנאשם, שלאחריה פצח בעוד נאום שכלל את הביטויים "לא רציני", "אמירת סרק", "שיחות סרק", ו"לא התכוון לכלום".

מטחנת הבשר

בהמשך השיחה המוקלטת נשמע מוזס אומר לנתניהו "אתה אומר לי: בוא תסמוך עליי", ועל כך השיב נתניהו בזמן אמת: "כן... קודם כל אני אומר לך, כן. אבל אני רוצה להיות מסוגל גם לדעת שאני לא נמצא במטחנת בשר".

"אני אומר לך, מר נתניהו, שהנה הם שני הצדדים של העסקה", הטיח עו"ד תדמור בנאשם. "מצד אחד נעביר את החוק אחרי הבחירות, אבל אני רוצה לדעת שאני לא נמצא במטחנת בשר. זו בדיוק המטרה של אדוני פה בשיחה הזו. מה זה 'מטחנת בשר' אדוני?".

"אני לא יודע בדיוק למה התכוונתי, אבל מה זה שייך?", היתמם נתניהו והסביר כי ברור שאם כלי התקשורת של מוזס ישמיצו אותו ואת משפחתו הוא יילחם בחזרה. נתניהו שב והדגיש שבחלקים אחרים של השיחה הסביר כי ברצונו להעביר גרסה מרוככת של חוק "ישראל היום" משום ש"זה הדבר הנכון לעשות".

הביטוי "מטחנת בשר" חוזר גם בהמשך השיחה המוקלטת בין מוזס לנתניהו, כשראש הממשלה מדבר על אפשרות שידבר ישירות עם אדלסון, כשזה יגיע לישראל.

"הוא מגיע הנה עוד שבועיים, נדבר איתו? נדבר איתו על שינוי בחוק", אומר נתניהו למוזס. מיד בהמשך מדגיש ראש הממשלה כי הוא "לא יכול לקבל מצב שאנחנו מצד אחד, אני מנסה להגיע לחוק ניטרלי ובסוף... במקביל אני נכנס למטחנת בשר".

"אני מציע לאדוני", אמר עו"ד תדמור לנתניהו, "שאדוני אומר למר מוזס 'תראה, זו עסקה, אי אפשר שמצד אחד אני אביא את אדלסון אבל במקביל אני אהיה במטחנת בשר', הכוונה שאני אותקף ב'ידיעות אחרונות' קדימה ואחורה. כאן מובהר בדיוק מה היה טיב השיח ביניכם, כריכה בין שני הצדדים – מצד אחד אדוני יקדם חוק ניטרלי או מרוכך ומוזס צריך לוודא שאדוני לא יהיה במטחנת בשר".

"אני קורא את זה לגמרי אחרת, אבל לגמרי אחרת", השיב נתניהו, וסיפק את פירושו לחילופי הדברים: "אני אעביר את החוק, החוק הוא טוב, אבל אני לא נכנס למטחנת בשר כשהמובן הוא אני אתקוף אותך. אני לא נותן לך את החופש, זה מה שיש כאן".

"מה זה 'אני לא יכול לקבל מצב שאני מצד אחד... ובמקביל...'", שאל עו"ד תדמור, "זה לא דבר תמורת דבר?".

"לא", השיב נתניהו בביטחון מוחלט. "זה אתה תתקוף אותי – אני אתקוף אותך. ואגב אני אומר לו את זה אחר כך. אני אוציא אותך מהאנונימיות הזו, שעבור מוזס היתה דרך חיים. הוא אף פעם לא חיפש את הזרקורים, אני אשים עליך זרקור, זו הכוונה".

הסימנים של אדלסון

כשנתניהו הזכיר בשיחה עם מוזס את בואו הקרוב של אדלסון לישראל ואת האפשרות שידבר איתו על החוק, הוא אמר למו"ל: "אני יכול לדבר איתו ואני יכול לנסות לשכנע אותו, ואני לא בטוח שאני לא יכול להוציא ממנו הסכמה בחוק, אני לא יודע... אבל, אני בטוח בדבר אחד: ... הוא כן יכול, אם הוא רוצה והשתכנע... הוא יכול להחליט לתת סימנים, הוא יכול לתת סימנים".

עו"ד תדמור הקריא גם את הקטע הזה מהשיחה וטען כי נתניהו אומר למוזס שגם אם החוק המרוכך אפשר יהיה להעביר רק אחרי הבחירות, אפשר יהיה לבקש כבר כעת מאדלסון "לתת סימנים". לפי עו"ד תדמור, הסימנים יהיו כש"מר אדלסון ייקח על עצמו מגבלות תוך כדי תקופת הבחירות".

נתניהו התכחש. "לא חשבתי את זה משום ששלדון, ואני אומר את זה כאן, יכול גם לשלש את התפוצה", אמר וחזר לנאום מדף המסרים שהכין מבעוד מועד.

"מה זה סימנים?", התעקש עו"ד תדמור עם סיום התשובה של הנאשם.

"אצל שלדון, באמת?", תהה נתניהו, "לא יכולתי לעשות שום דבר".

עו"ד תדמור הטיח בנתניהו כי הוא מנסה למנוע ממוזס לשבור את הכלים, כעת כשהתברר שלא ניתן לקדם את החוק בתקופת הבחירות, ועושה זאת בין היתר בכך שהוא מבטיח לו לדבר עם אדלסון כדי לקבל ממנו כבר כעת מחווה חיובית.

"אני אנסה לדבר איתו כדי להגיע להסכמה לגבי חוק עתידי", התעקש נתניהו, "לגבי מה שאתה אומר, אין היגיון במה שאתה אומר".

"איזה סימנים?", התעקש עו"ד תדמור.

"הסימן הכי חזק שאני נותן למוזס...", התחיל הנאשם להדוף שוב את השאלה.

"איזה סימנים אדלסון יתן?", עמד התובע על הנקודה.

"לא יודע", היתה תשובת נתניהו, שמיד חזר לטיעון שאותו שזר לאורך כל יום העדות: לו היה רוצה להוביל את מוזס בכחש כדי לסחוט ממנו סיקור חיובי בתקופת הבחירות, לא היה מגלה לו שלוין ואלקין שללו את האפשרות של העברת החוק בימים אלה. מכאן עולה, הסיק נתניהו, שהתזה של התביעה שגויה. ממילא, אמר, הסיקור לא עניין אותו "כקליפת השום".

זהו אותו נתניהו, אגב, שטען באוזני חוקרי המשטרה שהלך לאלקין ולוין לברר איתם את הפרטים על הצעת החוק כיוון שלמוזס יש נאמנים בכל מקום, ואם לא היה עושה זאת המו"ל היה יודע על כך.

לא עניין את נתניהו

בחלק אחר של השיחה העלה מוזס תהיה לגבי האפשרות שנתניהו לא ינצח בבחירות, ואמר בהקשר זה: "סליחה על השאלה, גם עם עזרה שלנו, גדולה ככל שתהיה, אב..... אם לא תנצחו...".

"מה אדוני הבין במילים האלה?", שאל עו"ד תדמור את נתניהו. "איזו עזרה מר מוזס יכול לתת כדי למנוע הפסד של אדוני?".

נתניהו התחמק מלהשיב.

"ועכשיו לשאלתי", אמר עו"ד תדמור, "מה זה 'עזרה גדולה שלנו ככל שתהיה'?".

"שאל אותו", הציע נתניהו.

"האם מוזס שולח פעילים, מכוניות להסעת בוחרים", התלוצץ התובע. "מה אתה מבין כשמוזס אומר 'עזרה גדולה שלנו ככל שתהיה'?

נתניהו טען כי מוזס יכול לייצר קואליציות ובריתות בין פוליטיקאים.

"זה מה שאדוני הבין שמוזס עושה?", שאל עו"ד תדמור, אך לא קיבל תשובה ישירה.

"אדוני לא מאשר שהעלה על דעתו שמוזס יכול להשתמש בכלי התקשורת שהוא בעלים שלהם כדי לעזור לאדוני לנצח בבחירות?", שאל מפורשות עו"ד תדמור.

"זה לא עניין אותי", אמר נתניהו.

"לא עניין", הדהד התובע את גרסת הנאשם.

איפה שרה

בשיחה עם נתניהו הפנה המו"ל את ראש הממשלה למחווה שכבר ביצע: הצנעה של ידיעה על שרה נתניהו. באיזו ידיעה מדובר? בין הפגישה המוקלטת הראשונה לשנייה פורסמה ב"ידיעות אחרונות" רק ידיעה אחת על שרה נתניהו. היא הופיעה בתחתית עמוד 9 של גיליון יום שישי, תחת הכותרת "לזמן את שרה נתניהו לעדות בביהמ"ש".

בידיעה, עליה היה חתום איתמר אייכנר, נכתב כי מני נפתלי ביקש להוציא צו זימון לאשת ראש הממשלה במסגרת התביעה שהגיש בבית הדין לעבודה בגין התעללות. באותו הערב נפגשו נתניהו ומוזס לפגישה המוקלטת השנייה.

"אתה ראית ביום שישי איך הייתה הידיעה על שרה?", שאל מוזס את נתניהו במפגש המוקלט.

ראש הממשלה השיב בטרוניה. מוזס התעצבן: "I can't win, I can't win", אמר המו"ל. "איפה הידיעה הייתה, אתה ראית באיזה עמוד?".

נתניהו המשיך להתלונן, והמו"ל אמר לו: "הידיעה הזאת הוחבאה הכי הרבה שיכולה להיות מוחבאת, ביום שישי בעיתון... אתה חושב שהיה יותר נכון בכלל לא לתת את זה? כשזה נמצא בכל העי... בכל התקשורת שזה ישנו אתה חושב שזה היה טוב שזה לא אצלנו?".

בהמשך הוסיף מוזס: "אתה יודע, הייתה בקשה לתת את זה הכי קטן שאפשר. כי אם לא היה בכלל, היית, היו מרימים גבה. הכי קטן שאפשר. בעמוד הכי נידח שאפשר, אז גם זה לא בסדר".

"מוזס מנסה להגיד לך שאי אפשר לא לדווח על זה בכלל", אמר עו"ד תדמור לנתניהו.

"למיטב ידיעתי זה שקר, אף אחד לא התעסק עם זה", השיב הנאשם. בהמשך הוסיף: "הוא יכול להיתמם ולהגיד שהוא לא תוקף עכשיו כי הוא מצא ידיעה על שרה וקבר אותה. אבל הוא הביא את הידיעה והוא היחיד שפרסם אותה".

"אדוני זוכר שזה פורסם בעוד מקומות, נכון?", שאל עו"ד תדמור.

"אני זוכר שזה לא פורסם במקומות אחרים", היתה תשובת נתניהו, על אף שבדיקה פשוטה מעלה כי ידיעה דומה אכן פורסמה גם בכלי תקשורת אחרים.

מדוע המשפט נמשך כבר שש שנים

הדיון היום היה היחיד שהתקיים השבוע במשפט המו"לים, שאמור להתקיים במשך ארבעה ימי דיונים בכל שבוע.

הדיון ביום ראשון בוטל בשל בקשת התביעה שטענה כי צוות "תיק 4000" יהיה בהרכב חסר ועל כן יעדיפו שלא תמשיך חקירתו של עד ההגנה אלי לוי. הדיון ביום שני בוטל בשל התקיפה האיראנית ומצב החירום שהוכרז במדינה.

הדיון היום החל באיחור של חצי שעה בהמשך לבקשת נתניהו (להתחיל באיחור של שעה), בנימוק שהיה עסוק בעניינים ביטחוניים ומדיניים עד לשעות הקטנות של הלילה. בפתח הדיון הודיעה השופטת רבקה פרידמן-פלדמן כי הוא יסתיים בשעה שתיים, מבלי לנמק.

הדיון מחר בוטל כבר לפני כמה ימים, יחד עם שניים מהדיונים בשבוע הבא, בהחלטה לא מנומקת של בית המשפט. לפי הדיווחים, העילה היא יציאה של אחד השופטים לחו"ל.

עמית חדד החצוף

במהלך הדיון היום נזפה השופטת פרידמן-פלדמן בחריפות חסרת תקדים בעו"ד עמית חדד, סנגורו של ראש הממשלה הנאשם בשוחד.

התובע, עו"ד תדמור, הציג לנתניהו עוד מקטע מהשיחה המוקלטת בינו לבין מוזס וביקש את התייחסותו. "בוא נראה מה התשובה שלו!", התפרץ באופייניות הסנגור, תוך שהוא רומס את הכללים ומכוון את מרשו למידע שעשוי לסייע לו בתשובתו. עו"ד נועם הירש, האחראי מטעם הפרקליטות על גלילת המסמכים שמוצגים על מסכי בית המשפט, גלל את תמליל השיחה בכיוון הנגדי לדרישתו של הסנגור, כך שרק המקטע שעו"ד תדמור הקריא הוצג על המסך.

בהמשך הסביר עו"ד אלון גילדין מהפרקליטות כי הגלילה מעלה בוצעה כדי להסתיר מידע אישי על בנו של נתניהו, שנכלל בהמשך השיחה אך לבקשת נתניהו לא נידון בדלתיים פתוחות מחמת צנעת הפרט. עו"ד חדד פירש אחרת את הגלילה והאשים את הפרקליטות בהעלמת המידע.

השופטת פרידמן-פלדמן הורתה לעו"ד תדמור להמשיך בשאלתו שכן ממילא, כך אמרה, הקטע עם תשובתו היה מולו עד לפני רגע (מה גם שהתמליל המלא, בגרסה מודפסת, מונח על שולחנו). עו"ד חדד לא היה שבע רצון מהחלטת השופטת.

"גברתי סניגורית מצוינת", שחרר עו"ד חדד מחמאה לעגנית מפיו, והציע לשופטת להצטרף לספסלי הסנגוריה כיוון שהיא משמשת בפועל כסנגורית של התביעה.

"עו"ד חדד אדוני חצוף!", נזפה השופטת. "אדוני חצוף!".

"אני חצוף?!", התנפח הסנגור.

"כן", אישרה השופטת, "אדוני חצוף!".

"אני חושב שמגיעה לי התנצלות", פלט עו"ד חדד.

"אדוני ישמור על הכבוד של בית המשפט!", הורתה השופטת למי שבפועל מנהל את האולם מזה חודשים ארוכים.

"אני שומר", טען עו"ד חדד.

"לא", קבעה שופטת, "אדוני חצוף!".

עו"ד חדד המשיך להתווכח אך השופטת נותרה איתנה בדעתה. "אדוני חצוף!", אמרה, "וזה לא פעם ראשונה. זה פעם ראשונה שאני אומרת את זה!".

"אני חושב שאני לא חצוף", אמר עו"ד חדד בחוצפה.

"אדוני יישב עכשיו!", הורתה לו השופטת.

"אני חושב שמגיעה לי התנצלות גברתי", אמר החצוף בעודו מתיישב.

"אדוני יקרא את הפרוטוקולים ויראה", הפנתה אותו השופטת למקרים קודמים שבהם החציף פנים.

"אני חושב שמגיעה לי התנצלות", התעקש הסנגור.

כשהתחדש הדיון ועו"ד תדמור ביקש פעם נוספת את התייחסותו של נתניהו למקטע שהקריא בפניו, ביקשה עו"ד נועה מילשטיין, מצוות הסנגוריה, להראות לנתניהו את התשובה שנתן למוזס בזמן אמת.

"בית המשפט חושב שזה חוצפה להראות את זה", פלט עו"ד חדד, והשופטים הכריזו על הפסקה של חמש דקות.

כשחזרו, אחרי 13 דקות, פנה עו"ד חדד לשופטים ואמר: "לפני שראש הממשלה נכנס, אני רוצה לומר משהו. אני חושב שגברתי דיברה בי בצורה חריפה מדי אבל על חלקי אני רוצה להתנצל. אני חושב שזה לא היה הוגן כלפי מה שנאמר, אבל על חלקי אני לוקח אחריות".

את האחריות שנטל על עצמו ביטא עו"ד חדד בהמשך הדיון. אחרי ששוב התפרץ לשאלת התובע בלי רשות, והשופט משה בר-עם העיר לו, השיב עו"ד חדד במילים: "אולי זו חוצפה מצדי".

"עו"ד חדד לא היה מספיק להיום?", שאלה אותו השופטת פרידמן-פלדמן

מעט בהמשך, כשהנאשם יצא בשל התנגדות רשמית של הסנגור, ניצל עו"ד חדד את ההזדמנות כדי להסביר את דבריו: "מקודם כשאמרתי על חוצפה זה היה טיפה להקליל את הדברים. בכל זאת אנחנו מבלים ביחד הרבה שעות, חשוב להקליל".

השופטת-פרידמן פלדמן לא נראתה משועשעת, ובוודאי שלא קלילה. למעשה, דומה כי משקל העולם מונח על כתפיה והיא מתקשה לשאתו.

חקירתו הנגדית של נתניהו צפויה להסתיים בדיון הבא, ולאחריו תחל החקירה החזורת מטעם הסנגורים.

67104-01-20