משטרת ישראל וגורמי אכיפת החוק עדיין מטפלים בתלונות שהוגשו נגד ערוץ 14 בטענה להסתה לרצח עם, אלימות וגזענות, כך עולה מתגובת המדינה לעתירה שהוגשה לבג"ץ.

בחודש מאי האחרון עתרו הבלוק הדמוקרטי, מכון זולת והתנועה לרגולציה הוגנת נגד ערוץ 14, משטרת ישראל, פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה בדרישה כי העליון יורה על פתיחה בחקירה פלילית נגד ערוץ 14 בטענה ששידר "התבטאויות חוזרות ונשנות המהוות הסתה לרצח עם, הסתה לאלימות והסתה לגזענות".

לפי העתירה, "החל ממוצאי השבת הנוראה, החלו להישמע בערוץ 14, המשדר לכל בית בישראל, קריאות מפורשות ובוטות לרצח, הרג המוני והשמדה של אזרחי עזה, ולעיתים אף של הפלסטינים או הערבים כולם".

עוד נטען בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ועינת גייר, כי "קריאות אלו, אשר נאמרו על ידי דוברים שונים בערוץ, בהם מנחים ומשתתפים קבועים בתכניות הערוץ כמו גם אורחים חוזרים, המשיכו להישמע בערוץ באופן קבוע אף בחלוף הימים והשבועות, והפכו למגמה עקבית ומתמשכת ולהסתה בוטה, גלויה, אשר אינה ניתנת לפרשנות אחרת.

"דברים אלו הופיעו בתכניות הערוץ כמעט מדי יום וערב, כך שאפילו הצופה האקראי בשידורי הערוץ נחשף כמעט בהכרח להסתה בוטה ושיטתית לאלימות, לגזענות ואף לרצח עם".

לפי בדיקת "העין השביעית", מפרוץ המלחמה שודרו בערוץ 14 שוב ושוב דברי הסתה כלפי האוכלוסייה הפלסטינית בעזה ובכלל זה קריאה לביצוע פשעי מלחמה. התבטאויות כאלה אף נכנסו לתלונה שהוגשה נגד ישראל בבית המשפט הבינלאומי בהאג. למעשה, ערוץ 14 היה כלי התקשורת המצוטט ביותר בדו"ח.

בתגובה מקדמית לעתירה טוענת חברת ערוץ יהודי ישראלי כי היא "אינה תומכת או מעודדת או קוראת לרצח עם בעזה". לפי החברה, שמפעילה את ערוץ 14, "אלה הם דברי הבל ורעות רוח שנועדו להשחיר את שמו של ערוץ 14".

העותרים תיעדו 250 התבטאויות אשר שודרו בערוץ 14 או הועלו לחשבונות המדיה החברתית של הערוץ או של שדרניו, שלטענתם מהוות רק מדגם אשר אינו מתיימר לייצג את כל האמירות המסיתות ששודרו בערוץ או שותפו ברשתות החברתיות.

לאחרונה הגישה המדינה תגובה מקדמית ובה היא טוענת כי העתירה שהוגשה מוקדמת כי הטיפול בתלונות של העותרים טרם הסתיים.

"הטיפול בתלונת העותרים נמשך אף בימים אלה", מעדכנת המדינה באמצעות  עורכי הדין מיטל בוכמן-שינדל ואופיר גבעתי, "במסגרתו נמשכת בחינת כלל ההתבטאויות שצורפו לתלונתם, והוא עודנו מצוי בעיצומו".

עוד מציינת המדינה כי בינתיים נפתח תיק חקירה נוסף לאור תלונה נוספת של התנועה לרגולציה הוגנת בגין התבטאויות בשידורי ערוץ 14 ובחשבונות הרשתות החברתיות של עובדי הערוץ. "תלונה זו מצויה אף היא בבחינה", נמסר לבג"ץ.

"במסגרת הטיפול בתיקים אלה, מתבצעת בחינה של חטיבת החקירות במשטרה באשר לכלל הפרסומים", טוענת המדינה.

לדברי באי כוח המדינה, אין מקום עדיין להתערבות משפטית. "טרם ניתנה החלטה סופית על ידי גורמי אכיפת החוק אשר ניתן להעמידה לביקורתו השיפוטית של בית המשפט הנכבד, שכן טרם הושלמה בחינת כלל הפרסומים", נטען. לפיכך מבקשת המדינה לדחות את העתירה על הסף.

כאמור, תגובה מקדמית מטעם ערוץ 14 ניתנה כבר לפני שבועות אחדים, ובה הכחיש הערוץ כי הוא מסית לרצח עם.

לטענת הערוץ, שמיוצג על ידי עורכי הדין יגאל דנינו ושרית בר, כל ההתבטאויות כולן הן או "התבטאויות לגיטימיות לחלוטין המצויות בתוך תחומי חופש הביטוי" או "התבטאויות אשר ייתכן כי רצוי היה שלא ייאמרו, אך הדין הפלילי איננו הכלי המתאים והנכון לטיפול בהן".

בערוץ מדגישים כי "ההתבטאויות נאמרו בעיצומה של מלחמה קשה, בימים של ימים רוויי מתח, זעזוע וכאב ציבורי", כאשר "הציבור הישראלי נסער ורגשות הזעם עלו על גדותיהם". לפיכך, טוענים בערוץ, יש לראות בהתבטאויות כולן "כביטוי רגשי ספונטני לפריקת זעם ותסכול" ולא "קריאה לפעולה או רצון להגשמה בפועל".

בנוסף מוצאים לנכון לציין בערוץ כי קריאות ההסתה שבגינם הוגשה העתירה "מופנות כולן כלפי החמאס ותושבי עזה". לפי הערוץ, כיוון שכך, הסיכוי שבקריאות כאלה ישנה "אפשרות ממשית" להביא לאלימות הוא אפסי. "על מנת שההתבטאויות תגענה ל'אפשרות ממשית' להביא למעשי אלימות כלפי העזתים, ל'מחיקתם', נדרשת כברת דרך ארוכה מאוד, בלתי מסתברת בעליל".

בערוץ טוענים כי "האמירות 'למחוק את עזה'; 'מחה את זכר עמלק'; 'פצצת אטום'; 'גירוש' וכיו"ב, הן לא יותר ממשאלות לב מופשטות, ובוודאי שאינן מתקרבות למימוש מעשי כלשהו, אפילו ברמת הסתברות הנמוכה ביותר".

לטענת הערוץ העתירה היא חלק ממהלך כללי לפגוע בערוץ 14 במטרה "'לאלף' את הערוץ כדי שיתאים את תכניו להשקפה הפוליטית" של העותרות. בערוץ קושרים את העתירה לחרם מפרסמים על הערוץ ולהליכים משפטיים אחרים שהוגשו נגדו.

לפי ערוץ 14, "העותרות דורשות שבית המשפט יכריח את רשויות האכיפה לפתוח בחקירה פלילית נגד ערוץ 14 על התבטאויות של עיתונאים, פאנליסטים  ומרואיינים. בפועל - הטלת משטר פיקוח מתמיד של משטרת ישראל והפרקליטות על ערוץ טלוויזיה; לא על משדר מסוים או תוכנית מסוימת, אלא על לוח השידורים כולו, על מערכת החדשות, ועל כל עיתונאי הערוץ. ככל הידוע לנו, מדובר בדרישה חסרת תקדים שאם תתקבל חלילה, תרעיד את אמות הסיפים ותשנה מוסכמות יסוד בחופש העיתונות בישראל".

18344-05-25