השבוע, כמעט שבע שנים אחרי שהגיש את תביעת ההשתקה הראשונה שלו נגד העיתונאי רביב דרוקר וכחמש וחצי שנים מאז שהגיש את תביעת ההשתקה שלו נגד "העין השביעית", הגיעה לסיומה הסאגה המשפטית שיזם וולטר סוריאנו.
סוריאנו, איש עסקים בריטי שלפי עדות עורך-דינו מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, קיבל (12.11) את המלצת בית-המשפט המחוזי ומשך את הערעורים שהגיש על הפסיקה החריפה של בית-משפט השלום נגדו.
שופט השלום אילן רונן דחה בשנה שעברה את התביעות של סוריאנו (ושל עורך-דינו אילן בומבך, שהצטרף כתובע בתביעה נגד "העין השביעית") ופסק כי מדובר בתביעות השתקה מובהקות שנועדו להלך אימים על עיתונאים שסיקרו אותו. על סוריאנו ובומבך הוטל לשלם הוצאות בסך עשרות אלפי שקלים (על הרקע לתביעות ניתן לקרוא בהרחבה כאן).
פסק הדין בתביעה נגד "העין השביעית" היה בולט בחומרתו, אחרי שקבע כי בפרסומים נשוא התביעה כלל לא היה לשון הרע, וכי גם אם היה כזה הרי שהוא מוגן בהגנות השונות הקבועות בחוק; כי עיתונאי "העין השביעית" פעלו בתום-לב ומכוח חובתם הציבורית; וכי התביעה הינה תביעת השתקה, בין היתר משום שהיא "מופרכת בעליל".
"כאשר נמצא שהביטויים עליהם הלין סוריאנו אינם 'לשון הרע', כאשר נמצא שבכלל עומדת לנתבעים הגנת 'פרסום מותר', וכשאלו מתווספות למכלול הנסיבות כאמור – המסקנה הינה שתביעה זו של סוריאנו הינה תביעה מופרכת בעליל", קבע השופט, "תביעה אשר בבחינתה הכוללת – קשה להבין מדוע בכלל הוגשה.
"קשה להבין מדוע בחר סוריאנו לבוא חשבון עם הנתבעים במקום להמשיך בבירור אותה טענה שטלטלה אותו מלכתחילה – פרסום שמו כחשוד בעיני המשטרה. לא קשה להבין את בחירת סוריאנו בניהול תביעה שנמצאה כמתבססת על טענות מופרכות בעליל, אם מתברר שזו בכלל מסתירה מניע שונה לחלוטין. זה המכונה: 'תביעת השתקה'".
בדיון בערעורים, שנערך השבוע בפני שופטי המחוזי אביגיל כהן, אריאל צימרמן ועידית ברקוביץ, הקשו השופטים למן הרגע הראשון על בא-כוחו של סוריאנו. עו"ד בומבך ניסה ככל יכולתו לשכנע את השופטים כי למרשו נגרם עוול עצום. שותפו לניהול מסע תביעות ההשתקה, עו"ד יריב רונן, נראה נרגז ומתוסכל מהערות בית-המשפט.
סוריאנו עצמו לא הגיע לדיון, לאחר שקיבל פטור מהתייצבות. תחילה ביקש לפטור אותו מלהגיע לבית-המשפט משום שלטענתו לא ניתן למצוא טיסות מלונדון, מקום מגוריו. לאחר שהוכח שהדבר אינו נכון, ביקש פטור משום שהוא חולה.
לאחר שגם באי-כוח הנתבעים טענו בקצרה, עורכי-הדין דורון קול ויסמין פפרמן מפירמת עורכי הדין פישר (FBC) בשם דרוקר ועו"ד אלעד מן בשם "העין השביעית" ועיתונאיה, הודיעו השופטים כי הם ממליצים על משיכת הערעורים.
למרות זאת, ניסה בא-כוחו של סוריאנו להתמקח עם בית-המשפט. השופטים רמזו לעו"ד בומבך באופן שלא משתמע לשני פנים כי בכוונתם לאשרר את קביעת השלום גם לגבי עובדת היות התביעות שהגיש תביעות השתקה ובכל זאת סוריאנו, שעמד בקשר טלפוני רציף עם בא-כוחו, לא נכנע.
עו"ד בומבך ביקש עוד 24 שעות כדי לדון לעומק עם מרשו על האפשרויות. עו"ד מן הצהיר בשם "העין השביעית", כי אין התנגדות שככל שסוריאנו ימשוך את הערעורים יתחשב בכך בית-המשפט בכל הקשור לשאלת ההוצאות. עו"ד קול אמר בשם דרוקר כי הוא משאיר את הסוגיה לשיקול דעת בית-המשפט.
כעבור יממה הודיע סוריאנו הוא מקבל את המלצת בית-המשפט ומושך את ערעוריו. בית-המשפט נתן להסכמה תוקף של פסק-דין וקבע כי לא יוטלו על סוריאנו הוצאות נוספות, מעבר לעשרות אלפי השקלים שחויב לשלם לנתבעים על ידי בית-משפט השלום.
סוריאנו, שהגיש לפחות עשר תביעות דיבה ברחבי העולם כדי להישאר אנונימי, השיג את ההיפך המוחלט. בהתאם למה שמכונה "אפקט סטרייסנד", דווקא ניסיון ההשתקה של סוריאנו הכניס אותו עוד ועוד לאור הזרקורים. איש העסקים הבריטי הפך מדמות עלומה, שקשה למצוא אפילו תצלום שלה באינטרנט, לשם מוכר שתצלומיו זמינים בחיפוש פשוט וניתן להורידם אף מ"ויקיפדיה".
קשה שלא לתהות מה היה קורה לו סוריאנו היה פשוט מניח לדרוקר להגיד את שמו באותו ראיון בגל"צ מתחילת 2018 מבלי לנקוט נגדו בהליכים משפטיים. מן הסתם אחרי כמה ימים היה חוזר סוריאנו לתהום הנשייה, והיה יכול להמשיך בחייו השקטים, בצללים. מנגד, העולם היה מפסיד שיעור משפטי בתביעות השתקה, וככל הנראה גם סדרה של ספרים על מעשי החסד וטוב הלב של אחד, העונה לשם וולטר סוריאנו.
56732-12-23
57967-12-23
13820-01-24