אחרי שפניות לרשויות לא הניבו כל פעולה, הוגשה עתירה לבג"ץ בדרישה לפתוח בחקירה נגד שידור הסתה לרצח עם, אלימות וגזענות בערוץ 14. בערוץ סירבו להגיב.
העתירה הוגשה על-ידי הבלוק הדמוקרטי, מכון זולת והתנועה לרגולציה הוגנת נגד ערוץ 14, משטרת ישראל, פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה.
העותרים מבקשים מבג"ץ להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד ערוץ 14 בטענה ששידר "התבטאויות חוזרות ונשנות המהוות הסתה לרצח עם, הסתה לאלימות והסתה לגזענות".
"החל ממוצאי השבת הנוראה, החלו להישמע בערוץ 14, המשדר לכל בית בישראל, קריאות מפורשות ובוטות לרצח, הרג המוני והשמדה של אזרחי עזה, ולעיתים אף של הפלסטינים או הערבים כולם", לשון העתירה.
"קריאות אלו, אשר נאמרו על ידי דוברים שונים בערוץ, בהם מנחים ומשתתפים קבועים בתכניות הערוץ כמו גם אורחים חוזרים, המשיכו להישמע בערוץ באופן קבוע אף בחלוף הימים והשבועות, והפכו למגמה עקבית ומתמשכת ולהסתה בוטה, גלויה, אשר אינה ניתנת לפרשנות אחרת.
"דברים אלו הופיעו בתכניות הערוץ כמעט מדי יום וערב, כך שאפילו הצופה האקראי בשידורי הערוץ נחשף כמעט בהכרח להסתה בוטה ושיטתית לאלימות, לגזענות ואף לרצח עם".
כך לדוגמה, "במוצאי יום הטבח בעוטף, בשעה 19:00 בערב, צייץ שמעון ריקלין, מנחה התכנית 'ריקלין ושות'' ומי שמזוהה עם הערוץ ציבורית, בחשבון הטוויטר שלו: 'את עזה צריך למחוק מעל פני האדמה'. ציוץ זה זכה לכ-69,000 צפיות ולכ-2000 לייקים. עוד באותו ערב פרסם שמעון ריקלין פוסט נוסף בו העלה את השאלה הבאה: 'תגידו. למה בעצם יש לנו פצצת אטום?' פוסט זה זכה ללמעלה מ-156,000 צפיות".
העותרים תיעדו 250 התבטאויות אשר שודרו בערוץ 14 או הועלו לחשבונות המדיה החברתית של הערוץ או של שדרניו. בעתירה מדגישים כי מדובר במדגם אשר אינו מתיימר לייצג את כל האמירות המסיתות ששודרו בערוץ או שותפו ברשתות החברתיות.
מונה המופיע באופן קבוע בדף הבית של אתר ערוץ 14, המתייחס לכלל ההרוגים בעזה כאל "מחבלים". זאת בעוד גם לפי הערכות צה"ל, לפחות מחצית הם אזרחים
בסדרת הדו"חות "אזעקת אמת" שהציגו סקירה של הפרסומים בערוץ 14 ובחשבונות המדיה החברתית הקשורים אליו, נמצא כי הסתה לאלימות ולביצוע פשעים ופשעי מלחמה מאפיינת את הערוץ לצד הפצת מידע כוזב; הסתה נגד האופוזיציה, מערכת המשפט, הצבא ומתנגדי הממשלה; מתקפה על התקשורת והעיתונות; הפצת תיאוריות קונספירציה; הפצת תעמולה ודף המסרים של נתניהו והליכוד וקידום תפיסת עולם אנטי-ליברלית: מיזוגניה, להטבופוביה ואנטי-חילוניות.
לפי בדיקת "העין השביעית", מפרוץ המלחמה שודרו בערוץ 14 דברי הסתה כלפי האוכלוסייה הפלסטינית בעזה ובכלל זה קריאה לביצוע פשעי מלחמה. התבטאויות כאלה אף נכנסו לתלונה שהוגשה נגד ישראל בבית המשפט הבינלאומי בהאג. למעשה, ערוץ 14 היה כלי התקשורת המצוטט ביותר בדו"ח.
דוגמה מייצגת לרוח הערוץ היא מונה ההרוגים העזתים שהוצב בדף הבית של אתר האינטרנט של הערוץ, שהוגדרו כולם "מחבלים", זאת למרות שגם לפי ההערכות המקלות ביותר - מחצית מהם היו אזרחים, רובם נשים וילדים.
גם העותרים מדגישים כעת כי היקף האמירות ושכיחותן מבהירות כי לא מדובר בפליטת פה חד-פעמית או התנהלות של אדם יחיד בערוץ, אלא בקו מערכתי ברור ומכוון.
בעתירה נדרש בג"ץ להורות על חקירת ערוץ 14 בחשד לעבירה על שלוש עבירות פליליות: הסתה לרצח עם כמוגדר באמנה למניעת רצח עם עליה חתומה ישראל, והסתה לאלימות ולגזענות על-פי חוק העונשין הישראלי.
העתירה דורשת לברר חשדות אלו כנגד הגורמים העומדים מאחורי שידורי הערוץ, בהם בעלים, עורכים בכירים וחברי הנהלה, אשר עשויים לשאת באחריות פלילית בגין עבירות אלו. הבעלים של הערוץ הוא איש העסקים ממוצא רוסי יצחק מירילשוילי, בנו של האוליגרך מיכאל מירילשוילי.
"כמו כן", מוסיפים העותרים, "גם הדוברים עצמם עשויים לשאת באחריות פלילית בגין ההתבטאויות ועל כן ראוי כי חשדות פרטניים כנגד הדוברים השונים, בפרט הדוברים הקבועים להם מיוחסות התבטאויות מסיתות רבות, ייחקרו גם הם".
העותרים מבהירים כי העתירה הוגשה רק לאחר מיצוי ההליכים מול הרשויות הרלוונטיות. כבר ב-23.9.24 פנו העותרים ליועמ"שית ולפרקליט המדינה בבקשה לפתוח בחקירה נגד התבטאויות פליליות בערוץ 14, בטענה כי "הפך מאז ה-7 באוקטובר לפלטפורמה להסתה לביצוע פשעים חמורים". לפנייה נוסף נספח ובו כ-250 דוגמאות מתוך שידורי הערוץ ופרסומיו.
"למרות חומרת הדברים, ועל אף תיעוד מלא של ההתבטאויות, תלונות העותרים ופניותיהם למשיבים נתקלו עד כה בחוסר מעש ואדישות משוועת", נכתב כעת בעתירה, "חודשים ארוכים חלפו בעת שהפניות הועברו מגורם אחד לאחר, כאשר כל אחד מהמשיבים מושך את ידו מתפוח האדמה הלוהט ומסרב למלא את חובתו על פי דין לפתיחה בחקירה ולחקירת החשדות".
העותרים מוסיפים כי "שתיקתן של רשויות האכיפה לנוכח התבטאויות אלו עשויה להתפרש כמתן לגיטימציה לשיח אלים וגזעני הקונה אחיזה בציבור הישראלי".
העתירה מבקשת מבית המשפט "להורות למשיבים לנקוט בצעד שהם חייבים על פי דין לעשות - לפתוח בחקירה ולברר עד תום את החשדות בהקדם האפשרי", ומוסיפה כי "הימנעות מפתיחה בחקירה וקידומה היא מחדל בלתי סביר של המשיבים, לפיכך יש עילת התערבות ברורה של בית המשפט הנכבד במקרה זה".
העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד, שניר קליין ועינת גייר. בעתירה הם מעירים כי הם, "עורכי דין יהודים שנולדו בישראל וגדלו בה, לא העלו על דעתם כי עיסוקם המקצועי יוביל אותם לרגע בו יאלצו לעבור על מאות אמירות ששודרו על ידי כלי תקשורת מרכזי במדינה המוגדרת כבית הלאומי של העם היהודי, ובהן הסתה בוטה ומכוערת לביצוע פשעים כנגד קבוצה אנושית שלמה.
"לא האמנו שבמדינה שהוקמה לאחר השואה וחתמה מיד עם הקמתה על האמנה הבינלאומית למניעת וענישה של פשע רצח העם תתרחש הסתה עקבית לרצח עם; שמתוך העם שהיה קורבן לגזענות פרועה וארוכת ימים, יקומו מי שיסיתו באופן כל כך בוטה ונרחב לגזענות כלפי אחרים. העבודה על התיק הזה הייתה לא פשוטה לנו וקריאת העתירה לא תהיה פשוטה לקוראים אותה".