כמה עשרות מחברי הפרלמנט האירופי קוראים לנשיאת הנציבות האירופית ולסגניתה להגביר את הלחץ הפוליטי על ישראל כדי שזו תאפשר לעיתונאים בינלאומיים גישה חופשית לרצועת עזה. במקביל, העורכים הראשיים של מיטב כלי התקשורת בעולם פרסמו גם הם קריאה פומבית במחאה על הגבלת סיקור רצועת עזה.
מאז ה-7.10.2023 ישראל לא מאפשרת לעיתונאים זרים להיכנס לרצועת עזה ולסקר באופן חופשי את הנעשה בה, ואת תוצאות המלחמה ההרסנית שהשמידה את התשתיות האזרחיות והביאה למותם של עשרות אלפי בני אדם.
עיתונאים שמעוניינים להיכנס לרצועה נאלצים לעשות זאת בליווי צמוד של דובר צה"ל ויחידות הצבא הישראלי. הכניסה מותנית בהתחייבות לקבל מראש אישור לא רק מהצנזורה הצבאית - אלא גם מדובר צה"ל, לפני פרסום כל מידע שנאסף ברצועה. בנוסף, נאסר על העיתונאים לבחור לאן ללכת ועם מי לדבר.
עתירה שהגישה בסמוך לתחילת המלחמה אחרי טבח חמאס ב-7.10.23, התאחדות העיתונאים הזרים (FPA) לבג"ץ כדי לאפשר כניסה חופשית של עיתונאים נדחתה מטעמי ביטחון. עתירה נוספת שהוגשה לפני קרוב לשנתיים טרם הוכרעה.
במכתב פומבי, עליו חתמו 61 חברי פרלמנט מחמש מפלגות, נקראות נשיאת הנציבות אורסולה פון דר ליין וסגניתה קאיה קאלאס "לנקוט בצעדים דחופים כדי להגביר את הלחץ הפוליטי על ישראל לאפשר גישה עצמאית לעיתונאים זרים לעזה". בפרלמנט, הבית התחתון של מוסדות האיחוד, 720 חברים.
חברי הפרלמנט מזכירים במכתבם כי על אף שקיימת הפסקת אש מאז חודש אוקטובר האחרון, ישראל ממשיכה למנוע כניסה עצמאית של עיתונאים זרים לרצועה.
"גישה עצמאית היא עיקרון בינלאומי מקובל בסיקור מלחמה", כותבים חברי הפרלמנט וטוענים כי האיסור של ישראל על חופש עיתונות בשטח מלחמה "קובע תקדים מזיק". במכתב מוזכרת גם עתירת ה-FPA ומצוין כי ממשלת ישראל "לא סיפקה כל ראיות או הסבר נוסף לסיכונים הביטחוניים" שמונעים לדבריה כניסה חופשית של עיתונאים לעזה, או מדוע המצב ברצעת עזה "שונה מאזורי עימות אחרים".
לפי החתומים על המכתב, "ישראל כבר לא יכולה להשתמש בביטחון כהצדקה למניעת גישה. אנו קוראים לך להפוך את הגישה לעיתונאים זרים לדרישת מפתח ביחסים הבילטרליים שלך עם ישראל ולהשתמש בכל האמצעים הדיפלומטיים והפוליטיים האפשריים כדי להבטיח שזו תינתן".
לקריאת מכתב חברי הפרלמנט האירופי
לאחרונה פרסמה התאחדות העיתונאים הזרים מכתב פומבי מטעמה, עליו חתמו כמה מעורכי כלי התקשורת הבכירים בעולם, בקריאה להכנסת עיתונאים לעזה.
"באזורי סכסוך אחרים בתקופה האחרונה שבהם הסכנה הייתה מתמדת – מאוקראינה ועד עיראק וסוריה – עיתונאים זרים עדיין הצליחו לדווח באופן עצמאי יחסית", כתבו העורכים הבכירים, וקבלו על כך שברצועת עזה לא מתאפשר להם לעשות כן.
"הנוכחות בשטח היא הכרחית", הדגישו, "היא מאפשרת לעיתונאים לפקפק בגרסאות הרשמיות של כל הצדדים, לדבר ישירות עם אזרחים ולדווח על מה שהם עדים לו בעצמם. לכן ארגוני חדשות שולחים את הכתבים שלהם לשטח, לעיתים תוך סיכון אישי רב".
הגבלת הכניסה של עיתונאים זרים, הוסיפו העורכים הבכירים, "הטילה את האחריות לסיקור המלחמה ההרסנית הזו ותוצאותיה כמעט לחלוטין על עמיתינו הפלסטינים. כמו כל הפלסטינים בעזה, הם עובדים בתנאים קיצוניים — מתמודדים עם רעב, עקירה, אובדן יקיריהם, ומגבלות מתמשכות ותקיפות קטלניות. הם לא צריכים לשאת בנטל הזה לבדם, ויש להגן עליהם".
העורכים הזכירו כי הלחימה העצימה הסתיימה זה מכבר, אחרי הסכם השלום שכפה טראמפ על ממשלת ישראל, החטופים חזרו לישראל והעיתונאים לא מהווים עוד סיכון לפעילות צבאית ברצועה. "קיים מנגנון – מגביל אמנם — המאפשר לעובדי סיוע להיכנס ולצאת מהשטח. אז מדוע לא עיתונאים?", שאלו.
על מכתב העיתונאים הבכירים חתמו, בין היתר, העורכים והמנהלים של סוכנויות הידיעות AP, AFP ורויטרס, חטיבת החדשות ב-BBC, וכלי התקשורת בלומברג, ה"ניו יורק טיימס", ה"וושינגטון פוסט", ABC, NPR, סקיי ניוז, MS NOW, CNN, ה"גרדיאן", "אל פאיס", "לה מונד", "ליברסיון", וה"פייננשל טיימס".