יפעת בן-חי שגב, יו"ר מועצת הרשות השנייה שכהונתה הוקפאה בהוראת בג"ץ, טוענת שמאחורי ההליכים שמאיימים להדיחה מהתפקיד עומדת קונספירציה סמויה שרקמו ערוצי הטלוויזיה והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. תיאוריית הקשר של ד"ר בן-חי שגב, שאינה נתמכת בעובדות, הוגשה לבג"ץ בתצהיר שנועד להדוף חמש עתירות שהוגשו נגדה ונגד ממשלת נתניהו.

בתצהיר לא מוזכר שמה של היועמ"שית בהקשר זה, אך בן-חי שגב מבהירה שטענותיה מתייחסות ל"תביעה הכללית" בכובעה כייעוץ המשפטי לממשלה – התפקיד שבו נושאת בהרב-מיארה. בכך היא מיישרת קו עם אחד ממסרי העל של בנימין נתניהו ושותפיו לקואליציה, תיאוריית הקשר השקרית על ה"דיפ סטייט", שבמסגרתה היועמ"שית וכפיפיה משתפים פעולה עם "השמאל" ו"התקשורת" כחלק מקנוניה רחבת היקף ומושתקת שנועדה להפיל את ראש הממשלה.

"התביעה הכללית עושה שימוש לרעה בכובעה כייעוץ המשפטי לממשלה", טוענת בן-חי שגב. "יו"ר המועצה הפכה למטרה שהתאחדו כנגדה אנשי התביעה הכללית בכובעם כייעוץ המשפטי לממשלה והגופים המפוקחים שמעוניינים להשפיע על זהות המפקח והמאסדר שמופקד עליהם". בחלקים אחרים של התצהיר מוזכרת היועצת המשפטית כמי ש"הטעתה" את בג"ץ.

היועמ"שית בהרב-מיארה היא צד בעתירות שהוגשו נגד מינוי מועצת הרשות השנייה ואף הציגה בפני בג"ץ עמדה שמנוגדת לזו של הממשלה, ובה קשרה בין מינוי המועצה בראשות בן-חי שגב ליוזמות ממשלתיות אחרות שנועדו לפגוע בחופש העיתונות. את בן-חי שגב מייצג עורך דין פרטי, דוד פטר, איש פורום קהלת לשעבר שמקורב למעגלי השלטון ומרבה לייצג את הממשלה בבג"ץ.

במרכז הביקורת הציבורית נגד בן-חי שגב עומדת עדותה ב"תיק 4000", תיק השוחד של בנימין נתניהו. בן-חי שגב היתה מעורבת בפרשה ב-2015, כאשר כיהנה כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין תחת נתניהו, שאחז אז בתיק התקשורת. היא לא נחקרה כחשודה בתיק, אך החקירה העלתה שהאיצה את הטיפול בהליך שעומד במרכז עסקת השוחד-לכאורה – ואף הפעילה לחץ פסול על היועץ המשפטי של המועצה בטענה שגרר רגליים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו משוחח עם שר התקשורת שלמה קרעי. מליאת הכנסת, ינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל)

ב-2022 זומנה בן-חי שגב להעיד בבית המשפט במסגרת משפטו של ראש הממשלה, ובאופן מפתיע סתרה את הגרסה שסיפקה בחדר החקירות ותקפה את החוקרים במילים קשות. "חיכיתי לכבוד השופטים כדי לומר את דברי – כי אין לי אמון במערכת הזאת!", הכריזה. אחד המלווים שבאו איתה לאולם היה עו"ד אפרים דמרי, איש ליכוד שהיה מעורב בעבר בקמפיין הכפשה נגד מני נפתלי.

בתצהירה, שהוגש לבג"ץ בשבוע שעבר, טוענת בן-חי שגב שזאת הנקודה על ציר הזמן שבה החליטה היועמ"שית לנצל לרעה את סמכותה כדי לפגוע בה ללא הצדקה ו"להפוך אותה, בשיא הקריירה שלה, לפרסונה בלתי ניתנת למינוי", כהגדרתה.

"איש לא העלה בדעתו לפקפק במינויה של יו"ר המועצה לשלל תפקידים ציבוריים בעבר עד אשר חטאה במה שנתפס בעיני הייעוץ המשפטי לממשלה, כך נראה, כחטא הנורא מכל – מתן עדות כנה ב'תיק 4000', מתוך חובה אזרחית, מחויבות לאמת ומורא הדין", נכתב בתצהיר, זאת למרות שבעתירות נגד מינויה הועלו שלל טענות הנוגעות להתנהלותה ולהתבטאויותיה גם ללא כל קשר לעדותה במשפטו הפלילי של נתניהו.

בן-חי שגב קובלת על כך שמרגע ש"נקלעה בעל כורחה לאילוץ שבמתן עדות ב'תיק 4000'" החלו לצוץ טענות "דיבתיות, מכפישות, הרסניות ושופכות דמים", בין היתר מצד "הגופים המפוקחים".

הרשות השנייה מפקחת על 25 גופי שידור בטלוויזיה וברדיו, אך מההקשר מובן שהיא מתכוונת לחברת החדשות של ערוץ 12, שהיא אחת העותרות, ולעיתונאי ערוץ 13 – שמעורבים במאבק במסגרת מאמציהם לגרום לרשות לאשר את העברת השליטה בערוץ לקרן הפילנתרופית Merit Spread Foundation, שנתמכת בידי קבוצה של יזמי הייטק.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה (צילום: יונתן זינדל)

בתצהירה טוענת בן-חי שגב שאין לה שום קשר ל"תיק 4000", אך זוהי קביעה מטעה: היא אמנם לא נושאת באחריות פלילית למאורעות שמרכיבים את הפרשה, אך גם היא לא הכחישה שקידמה למען נתניהו את העסקה שבמרכז התיק, שבה מוזגה חברת בזק הציבורית עם yes הפרטית. לפי כתב האישום, המהלך היה שווה לצד השני בעסקת השוחד, משפחת אלוביץ', קרוב למיליארד שקל.

"לאחר שיו"ר המועצה ערכה הכנות לקראת כניסתה לתפקיד, בכללן ויתורים כלכליים מרחיקי לכת כמתחייב מהסדר ניגוד העניינים עליו היא חתומה, ולאחר שהיא נכנסה כבר לתפקידה, באבחה אחת, בחלוף כחודשיים, היא דה-פקטו הושעתה ללא כל הצדקה", מתלוננת בן-חי שגב.

"יש בכך גם פגיעה כלכלית ותעסוקתית חריפה וחסרת תקדים. זאת ועוד, ממילא מדובר בתמורה נמוכה ביותר ביחס לכישוריה והשכלתה, אשר היא ניאותה לקבל על עצמה בשל השליחות הציבורית שהיא רואה בתפקיד. בית המשפט הנכבד מתבקש לשים לכך קץ ולטהר את שמה של יו"ר המועצה, הן למען שמירת על זכויותיה, והן למען הבטחת אפשרותם המעשית והאפקטיבית של עדים למסור עדות כנה ומלאה גם בתיקים רגישים בעלי פרופיל ציבורי גבוה".

בתצהיר מכחישה בן-חי שגב מכל וכל את הטענות על הקשר שלה למפלגת הליכוד – שעלו, בין היתר, בדיווחים של חדשות 12 על הנסיונות המאומצים של שר התקשורת מהליכוד, שלמה קרעי, למנותה לדירקטורית בחברת דואר ישראל. בן-חי שגב תבעה את חדשות 12 ואת העיתונאים גיא פלג ועמליה דואק בגין הפרסומים הללו, אך הובסה ונדרשה לשלם לנתבעים 50 אלף שקל.

גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (צילום: יונתן זינדל)

ההליך הזה מוזכר בתצהיר, עם הטעיה שבן-חי שגב כבר נקטה בעבר: היא טוענת להגנתה שהשופט בתיק הגדיר את הפרסומים לגביה כ"לשון הרע" – אך אינה טורחת לציין שמדובר במונח משפטי שעשוי לתאר גם עובדות נכונות שמאירות אדם כלשהו באור שלילי. במקרה שלה, השופט אף קבע במפורש שהדיווחים שבגינם תבעה את העיתונאים הם פרשנות לגיטימית של עובדות שאין עליהן מחלוקת.

בחלק אחר של התצהיר מציינת בן-חי שגב שבעבר היתה לה זיקה פוליטית – אבל לא לליכוד, אלא למפלגת העבודה. לפני כעשרים שנה היא כיהנה באחד ממוסדות הניהול הפנימיים של המפלגה, וב-2005 מונתה לחברת מועצה ברשות השנייה ביוזמת שרת התקשורת דליה איציק, שייצגה אז את העבודה.

"איש לא פצה פה או פיקפק", נטען בתצהיר. "לעומת זאת כיום, לאחר למעלה מעשרים שנות ניסיון מקצועי עשיר, וללא כל זיקה פוליטית באשר היא, פתאום מינויה של יו"ר המועצה נתקף מכל עבר".

בן-חי שגב מצאה לנכון לתקוף גם את עו"ד גיל לימון, המשנה ליועמ"שית, שקבע כי נתניהו הפר את הסדר ניגוד העניינים שלו בהצבעה על מינוי מועצת הרשות השנייה. בתצהיר היא מאשימה אותו ב"ניסיון להסוות בכלים פסאודו-מִנהליים" את אי הסכמתו עם החלטות הוועדה לבדיקת מינויים בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן, שהכשירה את מועמדי הממשלה למועצה. לטענת לימון, הוועדה לא דנה במלוא הטענות שהועלו בעניין המועמדים – ובראשם בן-חי שגב.

שר התקשורת שלמה קרעי עם ראש המטה שלו, אלעד זמיר (משמאל), בחודש שעבר בוועדה המיוחדת שהוקמה כדי לקדם את ה"רפורמה" בתקשורת. בחזית: יו"ר הוועדה, ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן (צילום: יונתן זינדל)

הרשות השנייה, שתפקידה לפקח על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל באופן עצמאי ומקצועי, סובלת מאז העשור הקודם ממסכת אינטנסיבית של החלשה ובחישה פוליטית מצד ממשלות נתניהו. המשבר הנוכחי הוא כנראה החמור בתולדותיה. בסוף מרץ 2026 מינתה הממשלה את המועצה בהרכבה החדש, עם בן-חי שגב כיו"רית וכמה חברים בעלי זיקה מובהקת לשלטון, בהם אנשי התקשורת הביביסטים כנרת בראשי וחיים שיין.

חמש העתירות שהוגשו לבג"ץ זמן קצר לאחר מכן הובילו להקפאת פעילות המועצה החדשה – החלטה שהורחבה פעמיים בהמשך. בהוראת בג"ץ אף הוחזר לפעילות ההרכב הקודם של המועצה, בראשות היו"ר מרדכי מרדכי, אך בלי שיורשה לקבל החלטות מהותיות.

בסוף מאי, לקראת ההתכנסות הראשונה של המועצה החדשה-ישנה, חבריה החלו לדווח על לחצים שמופעלים עליהם כדי שיפרשו ממנה. תוך זמן קצר אכן פרשו שבעה מתוך 15 חברי המועצה החדשה-ישנה, רובם כאלו המזוהים עם קרעי דוגמת אודליה מינס, משה כספי, יוני שמעוני ואמיר עאסי.

גורמים ברשות השנייה ששוחחו עם "העין השביעית" העידו שאת הלחצים הפעיל ראש המטה של קרעי, אלעד זמיר, שגרם לחברי המועצה להבין כי מצופה מהם למלא את רצון השר ולהתפטר. "הוא דיבר על ה'מחויבות למי שמינה אותך', כלומר לשר, ואמר שצריך לעשות מה שהוא מבקש", פירט גורם אחד. גורם אחר תיאר את השיח עם זמיר כ"שתדלני ובלתי נעים".

חברי מועצת הרשות השנייה שאושרו לכהונה בהחלטת ממשלה מ-24 במרץ 2026, בגרפיקה שפורסמה על ידי שר התקשורת שלמה קרעי (לחצו להגדלה)

בעקבות גל הפרישות הקולקטיבי נותרו במועצה תשעה חברים בלבד – והיא נוטרלה. השר קרעי, שקיבל את מכתבי ההתפטרות של שבעת החברים, מיהר להודיע שלפי חוק הרשות השנייה המועצה אינה מוסמכת לפעול ולקבל החלטות. אחת המתפטרות, ד"ר מרלין וניג, ניסה לחזור בה ולהשיב לחיים את המועצה – אך קרעי דחה את בקשתה והותיר את המועצה החלופית מנוטרלת.

שניים מהעותרים, ארגון העיתונאים והעמותה שמובילה את "מחאת הגלימות השחורות", מיהרו לפנות לבג"ץ עם הגילויים על הלחצים, שנחשפו באתר "העין השביעית" וב"דה-מרקר" – וביקשו לפסוק שאין תוקף להתפטרותם של חברי המועצה, או לחלופין לקבוע שהמועצה הישנה תשמור על סמכויותיה. היום (7.6) הצטרפה לבקשה היועצת המשפטית לממשלה, ואף ביקשה מבג"ץ לאשר למועצה לדון בעסקת ערוץ 13.

הדיון בעתירות נקבע לשבוע הבא, ב-16.6, בפני הרכב שבו יישבו נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין ורות רונן.

* * *

לעיון בתצהיר שהוגש מטעם ד"ר יפעת בן-חי שגב

להורדת הקובץ (PDF, 835KB)

לעיון בתשובת המדינה לעתירות

להורדת הקובץ (PDF, 16.15MB)

63904-03-26
64783-03-26
75473-03-26
75014-03-26
4588-04-26