ימים אחדים לאחר שאישר בראיון לרשת כאן ב' כי קיבל תשלום כדי להריץ בישראל קמפיין השפעה פרו-רוסי, הבלוגר ניק קוליוחין התייצב בבית המשפט לדיון ראשון בתביעה שהגיש עקב חשיפת הקמפיין וקשריו עם מכונת התעמולה של הקרמלין.

ברקע לדברים עמדה הרחקתו של קוליוחין מהמטוס הממשלתי "כנף ציון" רגע לפני שאמור היה להצטרף למשלחת העיתונאים שליוותה את בנימין נתניהו בנסיעה רשמית לוושינגטון. בשב"כ טענו שהרחקתו קשורה ב"צמצום סיכון לראש הממשלה ולמידע המצוי בסביבתו".

סדרת כתבות של "העין השביעית" חשפה כיצד השתיל קוליוחין פרסומים פרו-רוסיים בשלושה גופי תקשורת מרכזיים בישראל: "וואלה", "ג'רוזלם פוסט" ואתר ערוץ 13. בשיחה עם "העין השביעית" הודה קוליוחין שמדובר בתוכן קנוי, ושהכסף הגיע מארגון רוסי. בשבוע שעבר, בראיון הרדיופוני, אישר לראשונה שחלק מהכסף הגיע לכיסו האישי – פרט שאותו הכחיש בעבר.

בתביעה, שהוגשה במרץ 2025, דורש קוליוחין פיצויים בסך 350 אלף שקל מ"העין השביעית" ומשני גופי מחקר בטחוניים, המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והמרכז למורשת המודיעין, בעקבות מחקר שמצא קשר בין התכנים שפִרסם למערך הדיסאינפורמציה של ממשלת רוסיה.

אתמול (15.2) נפגשו הצדדים לראשונה בבית משפט השלום בבת-ים, באולמו של השופט יאיר חסדיאל. אף שהיה זה דיון מקדמי שנועד לעסוק בעיקר בסוגיות פרוצדורליות, השופט חסדיאל חתך במהירות למהות. עם פתיחת הדיון פנה השופט ישירות לתובע: "מר קוליוחין, אתה יכול בבקשה להתקדם לדוכן העדים? ותזכור שאתה מעיד בבית משפט ושאתה מחויב להעיד את האמת ואת כל האמת". קוליוחין ציית, ונעמד מול השופט.

שקופית הפתיחה של סדרת הכתבות הממומנות שפרסם ניק קוליוחין באתר ערוץ 13 (צילום מסך)

לכתב ההגנה של "העין השביעית" צורף תמליל של שיחה שערך הח"מ עם קוליוחין במסגרת הכנת הכתבה הראשונה בסדרה. בשיחה הזאת הודה קוליוחין שפעל כמתווך בין הארגון הרוסי לכלי התקשורת הישראליים, ושה"כתבות" שהתפרסמו בחתימתו הן תוכן קנוי. "אני מנסה להבין", אמר לו השופט, "אתה מתייחס שם לארגון שנקרא Russia-EU communication Platform, ואתה אומר שמדובר בעצם בתוכן שהוא משולם, גם ב'ג'רוזלם פוסט' וגם ב'וואלה'".

"זה מה שאיתמר אמר, שהוא כותב על זה כתבה", השיב קוליוחין.

"לא", העיר השופט, "אתה אומר שם: 'זה משולם'".

"כן, אישרתי לו. אני זוכר", הודה קוליוחין.

העובדה שהקמפיין הרוסי ראה אור תמורת תשלום נמצאת בלב התיק: היא ממחישה שהפרסומים של קוליוחין אינם עיתונות, ושהם נולדו מתוך אינטרס רוסי והיו מספיק חשובים לארגון הרוסי כדי לשלם עליהם. השופט חסדיאל ציין שבהמשך התמליל קוליוחין גם אומר שהוא זה שהציע לארגון הרוסי לפרסם בישראל תוכן ממומן, כדי לסייע ב"קידום השיח" בין רוסיה למדינות המערב. לאחר מכן חזר השופט על השאלה: "אז זה תוכן שיווקי, בעצם?".

קוליוחין שוב לא נתן תשובה ישירה. "אם יש לך דקה, אדוני השופט, אני אסביר לך למה הכוונה, אולי זה דקויות של מקצוע העיתונות", אמר.

השופט אמר כי הוא דווקא מודע לדקויות: "יש לי עשר שנים ניסיון בעיתונות שידועה באתיקה שלה, העיתונות החרדית – אני צוחק – אמנם כפובליציסט ולא ככתב, בשנות התשעים, ועוד ארבע שנים במדור סאטירה ב'הארץ', בתחילת שנות האלפיים".

"אז ממש בקצרה, ואם אני חופר תגידו לי", אמר קוליוחין, וביקש מהנוכחים לחזור איתו לילדוּת. "עליתי מרוסיה בגיל תשע והתנתקתי מכל הרוסיוּת שלי. רציתי להיות כמו כולם. הפסקתי לדבר ברוסית. כשהתחילה המלחמה באוקראינה פעם ראשונה התחברתי שוב לרגש הרוסי. למה? כי האשימו את הרוסים בהכל. ואני הרגשתי שאני צריך אישית להתנצל".

עיתונאים ישראלים מחוץ לבית הלבן במהלך הביקור הרשמי שאליו קוליוחין אמור היה להצטרף, החודש (צילום: אריה לייב אברמס)

קוליוחין סיפר שכאשר הגיע לאולפנים כדי להתראיין על המלחמה, לא פעם הציבו מולו מרואיינים שייצגו את אוקראינה. "ניסו להציג אותי כפרו-רוסי, ואני אמרתי: אני ניטרלי, אני מציג את הדעות שלי". לאחר מכן סיפר על טור דעה שפִרסם ב"וואלה" ב-2022 ובו גרסה קיצונית במיוחד של הנרטיב הרוסי. "אין ספק שהסבל הנורא והטרגדיה שעובר העם באוקראינה הוא כאין וכאפס לעומת הפשעים שמבצע המערב נגד הגזע הרוסי ברחבי העולם", נכתב שם.

אף שהשופט כלל לא שאל את קוליוחין על הטור, לקוליוחין היה חשוב לומר שזאת היתה "טעות סופר", ושהתכוון לכתוב את ההפך. זה גם היה הטיעון שלו ב-2024, כשנשאל על כך במסגרת סדרת הכתבות של "העין השביעית". מיד אחר כך סיפר כיצד הגיע לרוסיה בחסות המלחמה וקיבל פנייה מהארגון ששילם על הקמפיין, שלטענתו הוצג לו כארגון עיתונאים: "הם כנראה פנו אלי כי הם ראו שאני פחות או יותר היחידי בישראל שלא מתראיין בצורה רוסופובית, נגד רוסיה בצורה קיצונית".

השופט קטע אותו: "אני מבין שחשוב לך לפרוש הכל, אבל אנחנו בדיון ראשון".

"אני אקצר", המשיך קוליוחין. "הם כנראה פנו אלי כי הם ראו שהעמדה שלי יותר מתחברת לעמדה שלהם. הם אמרו לי: אנחנו רוצים לפייס בין רוסיה והמערב, יש עמדה מאוד חד צדדית בתקשורת הבינלאומית – האם אתה יכול לעשות ראיונות כעיתונאי בכלי תקשורת בישראל עם בכירים ישראלים, פוליטיקאים בכירים, אנשי ביטחון, מהמערכת הצבאית, דיפלומטים, שיכולים לפרוש עמדה יותר אובייקטיבית או לפחות לא חד צדדית נגד רוסיה? כי הצופה הישראלי מקבל משהו מאוד חד צדדי.

"הסברתי להם שאני פרילנסר ואני לא יכול לעשות כאלה ראיונות. למה שכלי תקשורת בארץ ישלמו לי כסף כפרילנסר כדי לעשות ראיונות, כשהם יכולים לעשות את זה בעצמם? אני הרי לא מביא איזה סקופ. ואז הצעתי להם: 'שמעו, אני יכול לבדוק על תוכן שיווקי'. וכשפניתי לכלי תקשורת בארץ פחות או יותר כולם הסכימו, זה רק היה עניין של כסף".

בשלב הזה השופט חסדיאל הודה לו, והפסיק אותו. הסוגיה שניסה לברר מוצתה: אכן מדובר בתוכן ממומן, בדיוק כפי שהודה קוליוחין בשיחה איתו, וכפי שאישרו גופי התקשורת כשהתבקשו להגיב על כך. פרט שנותר לברר בהקשר זה הוא כמה כסף שולם להם, וכמה קיבל קוליוחין.

ניק קוליוחין, מתוך ראיון שהעניק לערוץ הטלוויזיה השלטוני Russia Today (צילום מסך)

קוליוחין אמנם התיישב במקומו, אך המשיך להשמיע הערות במהלך הדיון – עד כדי כך שבשלב מסוים גרם לשופט להציע לו לתת לעורך דינו לדבר בשמו.

עו"ד אלעד מן, שמייצג בתיק את "העין השביעית", את עורך האתר שוקי טאוסיג ואת הח"מ, הזכיר את תקרית "כנף ציון". "ביום שלישי", אמר עו"ד מן, "המריא ראש הממשלה לטיסה מדינית בארצות-הברית ומר קוליוחין היה אמור להצטרף לטיסה הזאת".

"אני הייתי על הטיסה הזאת", העיר קוליוחין.

"אבל בהוראת שב''כ מר קוליוחין הורד מהטיסה במה שהוצג כהגנה על שלומו של ראש הממשלה", המשיך עו"ד מן. "למחרת קוליוחין התראיין בתוכנית רדיו ששמה 'קלמן-ליברמן' ברשת ב'".

עו"ד ארנס גדייב, בא כוחו של קוליוחין, נעמד ואמר: "אני מנסה להבין למה זה רלבנטי".

"אני אסביר", השיב עו"ד מן, והגיש לשופט את תמליל הראיון. הוא ציין שזה הראיון שבו הודה קוליוחין לראשונה שקיבל כסף לכיסו. לפי התיאור של קוליוחין, מדובר בכסף ששילם הארגון הרוסי לגופי התקשורת הישראליים, והם אלו שהפרישו לו נתח מהסכום. עו"ד מן הוסיף שבכוונתו לזמן נציג של שירות הביטחון הכללי כדי שיעיד על נסיבות הרחקתו של קוליוחין מראש הממשלה.

"אני אשמח שיגיע איש שב"כ, אני רוצה שהוא יגיע", התפרץ קוליוחין.

"אדוני, תן לעורך הדין שלך להגיב", הציע לו השופט חסדיאל.

בא כוחו של קוליוחין, עו"ד גדייב, התנגד לאופן הצגת הדברים. "אדוני מנסה לייצר כאן איזשהו מצג שלפיו כביכול השב"כ כביכול הוריד את התובע מהמטוס", הוא התחיל לומר – אף שמדובר בתיאור עובדתי שאושר לא רק על ידי השב"כ, אלא גם על ידי קוליוחין.

"נוצר פה נראטיב, סיפור שיצרו סביב התובע...", המשיך עו"ד גדייב, אך נקטע על ידי השופט חסדיאל. "אתה חושב ששב"כ מושפע מ'העין השביעית'? אין לו מקורות משלו?", תהה השופט.

"לא אמרתי, אדוני!", הגיב עו"ד גדייב. "זה איזשהו באזז שתרם – כך אני מעריך, אני כרגע לא יודע – והם בעצם סייעו ועזרו לתקרית הזאת. מדובר בכתבות שבצורה חד משמעית וברורה מציגות את התובע כמי שחלילה – חלילה! – הוא סוכן, אני לא יודע איך לקרוא לזה. נורא קשה לי להביע את זה כי אם הוא היה אחד כזה, כנראה שהוא לא היה יושב איתנו כאן היום".

"אם כבר נכנסנו לזה", אמר לו השופט, "אתם טוענים בכתב התביעה שהוא הוגדר כ'סוכן רוסי' במרכאות, לכאורה כציטוט, והם אומרים שאין כזה ציטוט בפרסומים".

עו"ד גדייב טען שלמיטב זכרונו הביטוי כן מופיע באחת הכתבות, אך הוסיף ש"גם אם הוא לא מופיע – צריך להסתכל על התמונה בכללותה".

קוליוחין אמנם לא הוגדר בכתבות כ"סוכן רוסי", אך כפי שהובהר בכתב ההגנה של "העין השביעית" – מהעובדות עולה שהוא אכן תִפקד כ"סוכן לקידום אינטרסים ומסרים רוסיים". חוץ מלקבל כסף ולהפיץ מסרים פרו-רוסיים בתקשורת הישראלית ובמדיה חברתית, קוליוחין גם עובד עם כמה ערוצי טלוויזיה שמוגדרים כחלק ממכונת התעמולה של הקרמלין. בשנה שעברה הוא אף סולק ממסיבות עיתונאים של משרד החוץ עקב השמעת תעמולה רוסית – ומי שנזעק להגנתו היו אותם ערוצי תעמולה, ואליהם הצטרף הדובר האישי של ולדימיר פוטין.

הפרטים הללו הוצגו לקוליוחין כמה שעות אחרי הדיון בבת-ים, כשהתארח באולפן ערוץ 13 בעקבות הרחקתו ממשלחת ראש הממשלה ונשאל על קמפיין ההשפעה הרוסי. המנחה, רביב דרוקר, תיאר את קשריו של קוליוחין עם רוסיה, וחיבר אותם לתקרית בנתב"ג: "אם אתה לא עיתונאי, אתה לא זכאי למקום על טיסת ראש הממשלה כעיתונאי".

קוליוחין הציג את הצד שלו, ואחרי שספג ביקורת והוצג כמתחזה פוטנציאלי הסיט את הדיון ויצא נגד שירות הביטחון הכללי: "לפני כמעט שנתיים שב"כ חצה את כל הקווים האדומים, הוא פגע אנושות בחופש הביטוי – אני לא אספר מה הם עשו לי, אבל הם עשו דבר נורא". בתגובה לשאלת המנחה, קוליוחין סירב לפרט מה היה הדבר הזה.

שליט רוסיה ולדימיר פוטין עם דוברו האישי, דמיטרי פסקוב (שלישי מימין), ב-2019 (צילום: ממשלת רוסיה)

החלק הפרוצדורלי בדיון שהתקיים אתמול בבית המשפט בבת-ים עסק בעיקר במסמכים שקוליוחין נדרש לספק לנתבעים. חוץ מפרטים על קשריו ברוסיה, הוא התבקש לספק מסמכים בנוגע לחברותו בארגוני עיתונאים – אך סירב.

קוליוחין, שעבד בעבר בחדשות ערוץ 10, היה חבר במשך שנים בארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, ארגון העובדים המרכזי של העוסקים במקצוע העיתונות. ביולי 2025 אף הציג את מועמדותו לתפקיד יו"ר הארגון, אך נכשל ודורג במקום האחרון מבין המתמודדים. כעבור כמה חודשים קיים הארגון דיון על המשך חברותו.

"אתה חבר בארגון?", שאל אותו אתמול עו"ד מן.

"הייתי", ענה קוליוחין.

"אתה כבר לא?".

"לא", אמר קוליוחין, אך לא נידב פרטים נוספים. מחמת צנעת הפרט, בארגון העיתונאים בחרו לא למסור מה הוחלט בתום הליך הבירור.

סיום חברותו של קוליוחין בארגון המקצועי מצטרף לפסק דין חריף מהשנה שעברה, שבו נקבע כי הוביל מסע הכפשה נגד חברה מסחרית והטיל עליו ועל שותפתו לקמפיין, יחצנית שעבדה במשרדו של רונן צור, לשלם פיצויים והוצאות משפט בסך כ-755 אלף שקל.

"לא עיתונאות ייקרא למלאכתו של הנתבע בפרשה זו, אף לא דבר מה קרוב לכך", כתב על קוליוחין השופט שדן בתביעה ההיא, גיא הימן. תחקיר "העין השביעית" מ-2018 חשף שכבר אז ניצל קוליוחין את המוניטין שלו כעיתונאי עבור קמפיין צללים, בניסיון לסכל חקיקה נגד כתות פוגעניות.

* * *

לעיון בפרוטוקול הדיון

להורדת הקובץ (PDF, 514KB)

49860-03-25