דפוס עקבי של התבטאויות מסיתות של ערוץ 14 ואנשיו משמש את הערוץ לקמפיין על פגיעה בחופש הביטוי שלו.
ברקע הקמפיין, אליו התגייסו שרים וחברי כנסת מהליכוד, המפלגה אותה משרתים הערוץ ואנשיו, תגובה רפה של המשטרה והפרקליטות, הממסמסות את הטיפול בטענות נגד ההסתה הפלילית בערוץ.
באופן אבסורדי, את הקמפיין של ערוץ 14, המשדר דרך קבע תעמולה ממשלתית והסתה, התניעו עתירות נגד ההסתה בערוץ. באופן אבסורדי עוד יותר, הקמפיין גרר הודאה של המשטרה והפרקליטות כי הם כלל אינם בודקים את הטענות אלא רק "בוחנים" אותן.
הערוץ, בתגובה, טען כי המשטרה משקרת.
"פייק! המשטרה משקרת"
"בניגוד לפרסומים מהימים האחרונים לא מתבצעת חקירה או בדיקה פלילית בעניינו של גוף תקשורת כלשהו. הפרסומים בלתי מבוססים ומטעים את הציבור", כך הודיעה היום (11.5) דוברות המשטרה בתגובה לקמפיין של ערוץ 14, אליו התגייסו בין היתר רה"מ הנאשם בנימין נתניהו, שרי הליכוד ישראל כץ, ניר ברקת וגילה גמליאל, וחברי הכנסת מהליכוד עמית הלוי ויו"ר ועדת הכספים החשוד באונס חנוך מילביצקי.
"פייק! המשטרה משקרת ומנסה להטעות את הציבור", היתה תגובת הערוץ, "בתגובת הפרקליטות שהוגשה אמש לבג"צ נכתב במפורש כי אגף החקירות החל בבדיקה כנגד ערוץ 14 ואנשיו". בפועל, הפרקליטות והמשטרה הודיעו רק על "בחינה" של התלונות, שגם אותה ביקשו למתוח על פני פרק זמן ארוך.
שדרנים בערוץ 14, מימין למעלה בכיוון השעון: משה כהן-אליה, דרור קפאח, שמעון ריקלין, ינון מגל, ידידיה מאיר, עירית לינור, איתמר פליישמן, יותם זמרי (צילומי מסך משידורי הערוץ)
הקמפיין, שנוהל על-ידי הערוץ ובשלוחות אחרות של "מכונת הרעל", כפי שמכונה מערך התעמולה המשרת את הממשלה ובפרט את ראש הממשלה הנאשם בנימין נתניהו, טען כי המשטרה פוגעת בחופש הביטוי - הגם שעל הפרק לא עמדו פרסומים עיתונאיים אלא דברי הסתה קשים. כנהוג בערוץ, גם "מהדורת החדשות" גויסה - ועובדי הערוץ תקפו את המפכ"ל ("המפכ"ל בחר צד כדי לרצות את היועמ"שית").
את הקמפיין הציתה הודעת עדכון של המשטרה והפרקליטות שהוגשה אתמול, בתגובה לעתירה שהגישה בחודש שעבר התנועה לרגולציה הוגנת לבג"ץ נגד משטרת ישראל. בתנועה דרשו כי המשטרה תחקור את ערוץ 14 וכמה מכוכבי הערוץ שבבעלות המיליארדר יצחק מירילשווילי, בגין שורה ארוכה של התבטאויות מסיתות נגד מערכת המשפט.
"תעמולה מסוכנת והמרדה"
עוד בחודש פברואר 2025 הגישה התנועה לרגולציה הוגנת תלונה למשטרת ישראל בשל מה שהיא מגדירה "רצף בלתי נפסק של התבטאויות" נגד בית המשפט העליון, שופטיו ונשיאו. בתלונה נכללו 114 התבטאויות שונות שלפי העתירה "כל אחת בפני עצמה מצדיקה פתיחת חקירה פלילית" בחשד להמרדה, הסתה לאלימות, זילות בית המשפט, העלבת עובד ציבור ועבירות נוספות.
בין היתר התלוננה התנועה לרגולציה הוגנת בגין אמירה של שמעון ריקלין לפיה "קרוב היום, לא רק שהממשלה לא תציית לבית המשפט העליון, שעם ישראל יעלה על בית המשפט"; אמירה של איתמר פליישמן, לפיה נשיא העליון יצחק עמית הוא "דיקטטור" שמנהל בפועל את מדינת ישראל והקריאה להפסיק לציית לפסיקותיו; אמירה של פרופ' משה כהן אליה, שאמר "אנחנו רוצים את הראש של היועמ"שית, אנחנו רוצים להפיל את יצחק עמית, אנחנו רוצים להפיל את הדיקטטורה ואת הדיפ סטייט"; ואמירה נוספת של כהן אליה כי "נצטרך להיעזר בצבא ובשב"כ כדי להילחם" בבג"ץ משום ש"זה רק ילך בכוח".
"ערוץ 14 המציג מצג לפיו הוא פועל כערוץ חדשות ומשדר גם תכניות בענייני היום, פועל הלכה למעשה כמוקד ומחולל של תעמולה מסוכנת ולהמרדה נגד יסודות ומוסדות המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל", נטען בתלונה. "הצטברות הדברים מעלה חשש של ממש כי הוא משמש כלי שרת או מסייע בידי גורמים המבקשים לערער את יציבותה של השיטה הדמוקרטית במדינה ולהכין ולהכשיר את הקרקע ואת דעת הקהל לפעולה אלימה נגד מערכת המשפט ושופטיה בכלל - ובית המשפט העליון, נשיאו ושופטיו בפרט".
התבטאויות אלה, ואחרות, סבו סביב מספר נושאים ומסרים מרכזיים שלפי העותרת חוזרים ומופיעים בשידורי הערוץ, ובהם: בית המשפט משרת את אויבי המדינה; בית המשפט מושחת; בית המשפט פוליטי ומנסה לחסל את מדינת ישראל; בית המשפט מבקש לבטל את ישראל כמדינה יהודית; צריך להתעלם מפסיקות בית המשפט ולמרוד נגדו; צריך לפעול באלימות נגד בית המשפט; וכן הטענה כי בית המשפט חובבני, לא מקצועי ומרושע.
עתירה: ההסתה מביאה לאלימות בפועל
אחרי שחלפה למעלה משנה והמשטרה לא פתחה בחקירה, הגישה התנועה לרגולציה הוגנת את עתירתה, באמצעות עורכי הדין חיים רביה ואלעד מן (המשמש גם כיועץ משפטי של "העין השביעית").
העתירה הוגשה נגד משטרת ישראל, פרקליט המדינה והמשנה שלו, היועמ"שית, חברת ערוץ יהודי ישראל בע"מ שמפעילה את הערוץ, ועוד 18 מכוכביו ומשתתפיו הקבועים של ערוץ 14, בהם ינון מגל, משה כהן אליה, יותם זמרי, איתמר פליישמן, שמעון ריקלין, עירית לינור, אראל סגל, יעקב ברדוגו, יקי אדמקר, גיא בוסי, משתתפים אחרים בתוכניות הערוץ וכן מנכ"ל הערוץ אריאל אדרי והדירקטורים יאיר אריאל, נתנאל סימן טוב ויהודה עזרי.
ההסתה המתמשכת נגד מערכת המשפט ובג"ץ, טוענת העותרת, כבר הובילה לתוצאות חמורות. שוב ושוב הופסקו דיונים בבג"ץ בשל צעקות, הפרעות והתפרעויות של מפגינים. למרות זאת, המשטרה טרם פתחה בחקירת התלונה שהוגשה נגד הערוץ וכוכביו.
למעשה, בחודש אוגוסט האחרון הודיעה המשטרה כי החליטה לסגור את תיק התלונה, בטענה להיעדר עבירה פלילית, ורק לאחר שהתנועה לרגולציה הוגנת פנתה למשטרה ולפרקליטות במחאה טענה המשטרה כי התלונה נסגרה "בטעות" וכי היא תיפתח מחדש. עם זאת, כאמור, חקירה פלילית טרם נפתחה.
"משטרת ישראל, האמונה על אכיפת החוק, משרכת את רגליה זה למעלה משנה בבירור תלונות העוסקות בהתבטאויות חמורות ביותר נגד אחד משלושה החשובים במוסדות השלטון בישראל", נטען בעתירה שהוגשה באפריל. "מתעורר רושם ברור שהמשיבה 1 [משטרת ישראל, א"פ] לא רק מתמהמהת בבירור הדברים, אלא פועלת כדי להימנע מחקירתם, לרבות באמצעות סגירת התלונה בניגוד מוחלט להוראות החוק".
"לא ניתן לנקוב במועד"
העתירה הוגשה בחודש שעבר, אולם רק אתמול הגישו המשטרה והפרקליטות הודעה לבית-המשפט, אחרי שהשופטת, יעל וילנר, ביקשה לדעת "מהו המועד הצפוי לקבלת החלטה בעניין התלונה הנדונה, לנוכח פרק הזמן שחלף מאז שהוגשה, ובשים לב לטעות שאירעה בסגירתה".
המשטרה והפרקליטות חזרו בתגובה על דרישתם לדחות את העתירה על הסף, אולם הוסיפו כי פתחו ב"בחינה ראשונית" של ההתבטאויות המסיתות שצורפו לעתירה. לפי התגובה, מאחר שמדובר בעבירות "המשיקות לתחום חופש הביטוי", עליהן "להיבחן, ראייתית ומשפטית, ככלל על ידי חוליית חוות דעת באגף החקירות והמודיעין".
המשטרה והפרקליטות, באמצעות עו"ד רועי שויקה מהפרקליטות, אף העריכו כי פרק הזמן הדרוש הוא לא פחות מחצי שנה, ואולי אף יותר, ובכל מקרה "לא ניתן בשלב זה לנקוב במועד צפוי לקבלת החלטה סופית בתלונה".
מדובר בדפוס חוזר של ניסיון מצד המשטרה למסמס את הטענות הקשות בדבר עבירות פליליות של אנשי ערוץ 14. לפני שנה, במאי 2025, עתרו לבג"ץ התנועה לרגולציה הוגנת, הבלוק הדמוקרטי הישראלי ומכון זולת, בדרישה לחקור התבטאויות שהופיעו בערוץ 14 וכללו הסתה לרצח עם, גזענות ואלימות - האסורות על פי חוק.
על אף שעתירה זו, שהוגשה באמצעות עו"ד מיכאל ספרד, נפתחה כשנה לפני העתירה הנוכחית, היא טרם הצליחה להביא לפתיחת חקירה. בדצמבר 2025 הגישו המשטרה, היועמ"שית ופרקליט המדינה עדכון בעתירה זו, בדומה לעדכון שהגישו אתמול בנוגע לעתירה השנייה, ובו הצהירו על קצב איטי להחריד של בחינת ההתבטאויות (263 במספר), שתארך לפחות עוד שמונה חודשים.
בערוץ טענו אז בין היתר כי "האמירות 'למחוק את עזה'; 'מחה את זכר עמלק'; 'פצצת אטום'; 'גירוש' וכיו"ב, הן לא יותר ממשאלות לב מופשטות, ובוודאי שאינן מתקרבות למימוש מעשי כלשהו, אפילו ברמת הסתברות הנמוכה ביותר".
לטענת הערוץ העתירה היא חלק ממהלך כללי לפגוע בערוץ 14 במטרה "'לאלף' את הערוץ כדי שיתאים את תכניו להשקפה הפוליטית" של העותרות. בערוץ קשרו את העתירה לחרם מפרסמים על הערוץ ולהליכים משפטיים אחרים שהוגשו נגדו.
לפי ערוץ 14, "העותרות דורשות שבית המשפט יכריח את רשויות האכיפה לפתוח בחקירה פלילית נגד ערוץ 14 על התבטאויות של עיתונאים, פאנליסטים ומרואיינים. בפועל - הטלת משטר פיקוח מתמיד של משטרת ישראל והפרקליטות על ערוץ טלוויזיה; לא על משדר מסוים או תוכנית מסוימת, אלא על לוח השידורים כולו, על מערכת החדשות, ועל כל עיתונאי הערוץ. ככל הידוע לנו, מדובר בדרישה חסרת תקדים שאם תתקבל חלילה, תרעיד את אמות הסיפים ותשנה מוסכמות יסוד בחופש העיתונות בישראל".
כעת, כאמור, אחרי עתירה נוספת ואחרי הפגנה נוספת של אוזלת יד מצידן של המשטרה והפרקליטות, הפך ערוץ 14 את הסוגיה לקמפיין.
18344-05-25
14682-04-26
***
מבחר פרסומים בחשבון הטוויטר של ערוץ 14 ב-11.5.26, כחלק מהקמפיין על פגיעה כביכול בחופש הביטוי של הערוץ בשל "בחינה" של מאות התבטאויות מסיתות
