ביום העדות ה-91 של בנימין נתניהו, שנה וחצי לאחר שהחל להיחקר כנאשם בבית המשפט, עלה בידו לעשות את מה שנראה עד עכשיו כבלתי אפשרי: לעצבן את ראש ההרכב, רבקה פרידמן-פלדמן, עד כדי כך שתפסיק להעמיד פנים שהטיפות שנופלות עליה ועל עמיתיה הן גשם. זה קרה בפתח הדיון, רגע אחרי שהשופטת כיבדה את הנוכחים בברכת בוקר טוב ונערכה לעוד יום של צלילת עומק אל תמלילי שיחות השוחד שעומדות בבסיס פרשת "תיק 2000".

הנאשם השני בתיק, מו"ל "ידיעות אחרונות" נוני מוזס, ישב באולם וכהרגלו בקושי דיבר ורק רשם לעצמו דברים בעיפרון על בלוק נייר. לאחד הסנגורים הוא לחש, כנראה בהלצה, שהוא עובד על ספר זכרונות. נתניהו ישב שני מטרים ממנו, במקומו הקבוע. בתום דברי הפתיחה של השופטת לקח לעצמו את זכות הדיבור ואמר: "כבודכם, הבוקר מתרחש טקס חילופי ראש המלמ"ב".

מועד הטקס נקבע כמובן מראש, הממונה על הביטחון במערכת הביטחון לא כפוף לראש הממשלה, וכפי שהתברר בהמשך – נתניהו כלל לא טרח לפקוד את האירוע בשנים קודמות. ובכל זאת, ראש הממשלה ביקש, מהיום להיום, כי העדות תופסק למשך שעה וחצי לפחות, כדי שיוכל לקפוץ להפגין נוכחות.

"חייבים לעשות את זה הבוקר?", אמרה השופטת פרידמן-פלדמן באי נוחות.

"הזמינו מאות אנשים", אמר נתניהו.

התובע, יהונתן תדמור, העיר שאם כך מועד הטקס ודאי נקבע לפני זמן רב. עו"ד נועה מילשטיין מצוות ההגנה של נתניהו ציינה שהיא אישית למדה על כך רק אמש, בעשר וחצי בלילה. אף שבמקרים קודמים הוגשו בקשות לביטול או שינוי שעת הדיון גם באישון ליל – הפעם נתניהו בחר להציג את הבקשה לשופטים במו פיו, בבוקר, אחרי שכולם כבר הוטרחו לאולם התת-קרקעי בתל-אביב.

"זה נודע לו אתמול בלילה?", אמרה באי אמון השופטת פרידמן-פלדמן.

במקום להגיב, נתניהו ניצל את ההזדמנות כדי לציין שלמחרת מתוכננים עוד שני טקסים שהוא מבקש לנכוח בהם – טקס חילופי המזכיר הצבאי שלו, וטקס כניסתו של ראש המוסד החדש, המזכ"צ היוצא רומן גופמן. לפיכך, אמר נתניהו, הוא מבקש לקצר גם את הדיון הבא.

בנקודה הזאת, ובאופן נדיר, איבדה השופטת את סבלנותה. "סליחה", היא קטעה את ראש הממשלה. "שהם יתאימו את עצמם אלינו – זה לא יכול להיות. אם יש עניינים בטחוניים, אין מה לעשות. אבל טקסים, בכל הכבוד, או שיתאימו את עצמם או שאנחנו נמשיך כרגיל. אנחנו מקצרים רק כשאין ברירה".

עו"ד מילשטיין, שמילאה אתמול (1.6) את מקומו של הסנגור הבכיר עמית חדד עקב נסיעתו לכנס לשכת עורכי הדין באילת, ניסתה לשכנע את השופטת לשנות את דעתה: "זה טקס שמתקיים אחת ל... לא יודעת כמה. ארבע שנים".

"אז אפשר אחת לארבע שנים לעשות את הטקס אחר הצהריים. או לקבוע אותו ביום אחר – ראשון או חמישי", הגיבה השופטת. "כשאין ברירה אנחנו מבטלים דיונים, אבל טקסים זה באמת... במצב שאנחנו נמצאים היום, כשאנחנו רוצים לסיים את העדות, המינימום הוא שאם זה לא מצב חירום נקיים את הדיון כסדרו".

"אנחנו משקפים את הלך הרוח שלנו", הצטרף השופט עודד שחם.

נתניהו בכל זאת ניסה את מזלו: "האם אפשר להביא עדים אחרים?".

השופטת פרידמן-פלדמן השיבה בשלילה. השופט משה בר-עם הצטרף אליה: "אנחנו חייבים לסיים עם העדות של אדוני כמה שיותר מהר", אמר לנאשם.

נתניהו התווכח: "הדברים האלה הם פעולות חד פעמיות – אני המפקד הישיר של ראש המוסד וגם של המזכ"צ. אי אפשר למנות מזכ"צ בלי זה שממנה אותו".

השופטת פרידמן-פלדמן השיבה בנימוס שהיא ועמיתיה יקבלו החלטה בהמשך – וביקשה מהתביעה להתחיל את החקירה. כעבור כמה דקות מסרה שהוחלט לקבל את הבקשה של נתניהו באופן חלקי: הפסקת הצהריים תוארך כדי שיוכל להגיע לטקס, אך היא לא תימשך שעה וחצי כפי שביקש, אלא רק שעה, ולא תחל בשעה המבוקשת אלא מאוחר יותר.

"אני לא אספיק", התלונן נתניהו, ואז הרים את קולו ושיגר לעבר השופטים רמיזה עבה שנועדה להכתים אותם בחוסר פטריוטיזם: "אני חושב שאפשר לתת כבוד לאנשים שעובדים למען בטחון ישראל, שהקריבו את חייהם ועושים עבודה הירואית. אני לא יכול להגיע לטקס, להיכנס ולצאת מיד, גריעת עוד חצי שעה לא תפגע במשפט הזה – והיא תיתן את הכבוד הראוי לאנשים".

"הבעיה היא שדברים נקטעים", הסבירה השופטת לנאשם. "אני באמת חושבת שצריך לתת את הכבוד לכל מי שעוסק ותורם לבטחון ישראל – בהחלט – אבל העדות הזאת מתוכננת לא מהיום, ומי שתִכנן את הטקס היה צריך לקחת בחשבון שיש לו"ז אחר (של המשפט; א"ב), ונראה שהלו"ז הזה לא מובא בחשבון".

בכל הליך משפטי אחר, אפיזודה שבה השופטת מנסה לשכנע את הנאשם להגיע לעדות של עצמו היתה נראית כאילו נשלפה מתוך מחזה סאטירי, אבל לנוכח הדינמיקה המעוותת שנבנתה בין נתניהו לשופטים מאז תחילת עדותו – האבסורד הפך למציאות הטבעית. כך קרה גם בהמשך היום, כשהשופטת סילקה מהאולם את דובר הליכוד, גיא לוי, בעקבות הערת ביניים – אך לא אמרה דבר כשהוא חמק בחזרה פנימה כעבור זמן מה, ואף התלווה לנתניהו באזור המאובטח והנסתר מהעין.

בשני המקרים השורה התחתונה זהה: השופטים עשו שריר, אבל הוא התברר כסמלי ורופס. הדינמיקה חזרה על עצמה שוב בהמשך היום, כשהשופטים הסכימו לקצר גם את הדיון הבא, אך הבהירו שהקיצור לא נועד לאפשר לנתניהו להשתתף בטקס חילופי המזכיר הצבאי שלו – אלא רק לשם השתתפותו בטקס מינוי ראש המוסד וב"ישיבת ממשלה בעניינים בטחוניים".

הבוקר, בעקבות עוד בקשה של הנאשם, דחו את מועד תחילת העדות. הדיון שנקבע ליום רביעי בוטל לגמרי לבקשתו עקב אירוע אחר: ההצבעה בכנסת על זהותו של מבקר המדינה הבא. אף שגם האירוע הזה נקבע מבעוד מועד, השופטים לא מצאו לנכון לזמן עד אחר במקום נתניהו כדי להאיץ את התהליך.

תמונת המצב היא כזו: לקראת היום המאה של חקירת נתניהו, השופטים פרידמן-פלדמן, בר-עם ושחם כבר לא מפחדים לומר שראש הממשלה עושה מהם צחוק ומנסה לקבוע את סדרי המשפט ולמתוח אותו עד אינסוף – אבל הם עדיין לא מספיק אמיצים כדי לממש את הסמכות שנתונה להם ולגרום לזה להיפסק.

פינג-פונג על ריק

הדיון עצמו היה קולח מהרגיל עקב היעדרותו של עו"ד חדד. התובע, יהונתן תדמור, ניצל אותו כדי לצלול אל תמליל השיחה המוקלטת הראשונה שקיימו נתניהו ומוזס. היעד שעמד מול עיניו היה הפרכת גרסת ראש הממשלה שלפיה היתה זו שיחת סרק חסרת חשיבות – "שיח של שני שועלים" יריבים שאף אחד מהם לא חשב שבן שיחו מתכוון לספק את הסחורה.

לפי כתב האישום, מוזס הציע לנתניהו עסקת שוחד: הוא ירתום למענו את אימפריית העיתונות שלו ויסייע לו להישאר בשלטון כמה זמן שירצה – אם נתניהו יסייע לו להעביר חוק שיפגע ב"ישראל היום", המתחרה החינמי שניתץ את המונופול של "ידיעות אחרונות". נתניהו, לפי האישומים, לא סיפק את הסחורה אך ביצע שורה של פעולות שאותתו שיש בכוונתו לשתף פעולה – ועל כן הוא מואשם במרמה והפרת אמונים.

בדיון הקודם עו"ד תדמור כבר גרם לנתניהו לאשר שבניגוד לגרסתו המקורית – המגעים לא היו רק שיח סרק. נתניהו הודה שניסה לקדם גרסה מרוככת של "חוק 'ישראל היום'", יוזמת החקיקה שהוביל חבר הכנסת דאז איתן כבל למען מוזס. "אפשר לחוקק את זה", אמר נתניהו למוזס און-טייפ בשיחה שהתקיימה ב-4 בדצמבר 2014.

ההודאה של נתניהו בנוגע לחוק המרוכך מזכירה אדם שבניסיון לחמוק מאישום בלקיחת שוחד במיליונים יתגונן ויטען שלקח רק חצי מיליון – ולא שקל יותר. אתמול בבית המשפט אמר לו התובע שההודאה הזאת היא בדיוק מה שמקורבו, עו"ד דוד שמרון, הזהיר אותו לא לעשות: לכרוך בין הסיקור ב"ידיעות אחרונות" לחקיקה, ובעצם לסכם בשיחה מוקלטת על עסקת תן-וקח.

"ואני שואל את אדוני, למה אדוני לא עוצר את מר מוזס באותו רגע אלא אומר 'אין בעיה'?", שאל תדמור.

"קודם כל כי לא העליתי בדעתי שיש כאן הצעה, או שוחד", התגונן נתניהו. "שנית, לא חשבתי שמוזס באמת מתכוון לשנות את העיתון – והמשך השיחה מוכיח את זה באופן חד משמעי. ושלישית, אם הייתי חושב שניתנה לי הצעה כזו, הייתי מיד לוקח את ההקלטה והולך ליעקב וינרוט או דוד שמרון.

"אגב, עשיתי את זה במקרים אחרים כשחשבתי שיש דבר כזה – כבודכם, אני אוכל לפרט בדלתיים סגורות. במקרה הזה לא חשבתי שהוא נותן לי איזושהי הצעת שוחד, הצעה מגונה, לא חוקית – או הצעה רצינית אפילו. זה שיח בין שני שועלים פוליטיים, זה פינג-פונג על ריק, מטקות על החוף".

למרות ההתעקשות על כך שמדובר בשיח סרק, בדיון שהתקיים אתמול נידב נתניהו מיוזמתו עוד מהלך שהוזכר בשיחות, ושאותו לטענתו באמת ניסה לקדם: מכירת "ידיעות אחרונות" לענקית העיתונות הגרמנית אקסל-שפרינגר.

קבוצת אקסל-שפרינגר מוציאה לאור בין היתר את העיתון "בילד" ומתחזקת יחסים חמים עם נתניהו עוד לפני פרשת הדלפת המסמך הסודי שבעקבותיה הועמדו לדין מקורביו. נתניהו הודה שמטרת המכירה היתה החלפת האג'נדה של מוזס ונאמניו באג'נדה נוחה יותר, שתשרת אותו.

עו"ד תדמור הקריא לנתניהו קטעים מתוך השיחה וביקש ממנו לאשר שהרושם שעולה מהם הוא שבין השניים נרקמה עסקה שנמצאת כבר בשלב כלשהו של מימוש. נתניהו הכחיש בתוקף, וחזר שוב ושוב על מסר קבוע: לטענתו, הוא רק ניסה למשוך זמן כדי שהליך פיזור הכנסת שיזם יושלם בלי שיריביו הפוליטיים, יאיר לפיד וציפי לבני, יממשו תרחיש שכינה "פוטש" שבו תוקם ממשלה חלופית בראשות אחד מהם בלי ללכת לבחירות.

התובע פקפק בגרסה הזאת, וציין שהמאמצים לקדם "חוק מרוכך" נמשכו גם אחרי שסכנת ה"פוטש" חלפה. "אדוני פיטר את השרים, פיזר את הכנסת, לחוק של כבל אין שום היתכנות לעבור, ואדוני מתנגד לו בכל פה – אדוני, בשפה פשוטה, ניצח בקרב הזה. לא, זו מילה לא טובה. אדוני לא נמצא יותר בסכנה שהחוק הלא טוב הזה יעבור. מדוע אדוני בתקופה הקריטית הזאת לפני הבחירות מבקש לקדם חוק מרוכך שיתאם את האינטרסים של מר מוזס?", שאל תדמור.

התשובה של נתניהו, שעליה חזר כמה פעמים, המחישה שהיה לו אינטרס אמיתי לקדם גרסה מרוככת של החוק. לדבריו, אחד התרחישים שהוא נערך להם היה ניצחון שלו בבחירות 2015, אבל כזה שישחזר את מאזן הכוחות הפוליטי וישאיר למוזס רוב בכנסת שיאפשר לו להעביר את הצעת החוק המקורית. במקרה כזה עדיף מבחינתו לדון בחוק מרוכך.

אם כך, שאל התובע תדמור, "זה שיח סרק או שיח אמיתי?".

נתניהו התפתל, אבל אישר: "בזמן הבחירות זה לא מעשי, ואחרי הבחירות זה יכול להיות אמיתי".

ברית בין הבתרים של ביבי ונוני

חור נוסף בקו ההגנה של נתניהו הוא העובדה שבכמה הזדמנויות במהלך השיחה שלו עם מוזס הוא מבקש ממנו דברים. בדוגמה אחת שהוצגה אתמול בדיון מוזס ונתניהו מדברים על הצורך לשכנע את איל ההימורים האמריקאי שלדון אדלסון, מייסד "ישראל היום", להסכים ליוזמת החוק המרוכך.

"אתה יודע, זה סיכון מבחינתו שחס וחלילה אתה לא תיבחר", אמר מוזס. נתניהו השיב לו כך: "אתה צריך לדאוג שזה לא יקרה".

עו"ד תדמור פנה לנתניהו וביקש ממנו להסביר: "למה מר מוזס צריך לדאוג שזה לא יקרה?".

"זה Manner of speaking. התבדחות. אין בזה שום דבר אמיתי", השיב נתניהו.

התובע הקשה עליו: "אתם מנהלים כאן משא ומתן על חוק מרוכך, אתה משקף ביושר את עמדותיו של מר אדלסון, זה לא איזה שיח קליל ביניכם. ואני אומר לאדוני ששום דבר כאן לא נאמר בהומור, והשנינות שאדוני מציע לנו כרגע לא משקפת את הלך הרוח של השיחה".

"אני מציע לך את ההפך הגמור", סנט נתניהו.

תדמור, בתגובה, הזכיר לראש הממשלה דברים שאמר עליו עד המדינה ארי הרו, ראש הסגל שלו דאז, שהקליט את שתי השיחות והיה אחראי על מהלכי התיווך מול מוזס. הרו העיד שנתניהו אמר לו שאם יצליח להגיע להסכם עם מוזס – הוא ינצח בבחירות. והנה, אמר תדמור, גם בשיחה המוקלטת נתניהו נשמע כמי שמאמין שמוזס מסוגל להכריע את הבחירות.

"זה פשוט הבל רוח", הגיב נתניהו. "נוני מוזס לא מציע לי שום הצעה קונקרטית, ואם הוא מציע לי – לרגע לא ח-ש-ב-ת-י שהוא מציע", הגיב.

עו"ד תדמור קטע אותו, ועורר את חמתו.

"תן לי להשלים בבקשה", אמר נתניהו. "אני לא מפריע לך בשאלות, אל תפריע לי בתשובות. מה הוא מציע לי? לדבר עם סימה? לדבר עם נחום? (סימה קדמון ונחום ברנע, שני בעלי הטור הבכירים בעיתון דאז; א"ב). הוא מציע לי כלום. שום דבר. וואו! הוא הולך להביא אותי לראשות הממשלה – כמו שאומר לי כל אדם שני שאני פוגש ברחוב".

"אני לא אתנצח עם אדוני, רק אחדד את זכרונו", הגיב התובע. "אדוני אומר למר מוזס מיוזמתו: אתה צריך לדאוג שאני אהיה ראש הממשלה. עכשיו, מיהו מר מוזס? מר מוזס הוא לא אדם מהרחוב. מוזס הוא בעל השליטה בכלי התקשורת החזקים בישראל באותה תקופה. אדוני כינה את מוזס 'ממליך המלכים', 'יו"ר הקואליציה', 'יו"ר האופוזיציה'. הוא קרא לו 'מי שעל פיו יישק דבר בפוליטיקה הישראלית' – ולאיש הזה אתה אומר שצריך לדאוג שתהיה ראש הממשלה".

"באמת...", אמר נתניהו בטון מזלזל. "איזו ברית בין הבתרים יש פה – ואני אומר את זה בביטול. 'אתה תיתן לי את קדמון וברנע, שאני אדבר איתם והם יעשו אותי ראש ממשלה'?".

כמו במקרים אחרים, גם כאן הלשון המגחיכה שימשה את נתניהו כדי להסיט את הדיון ולהימנע מהתייחסות ישירה למהות הדברים.

בהמשך הדיון הקריא תדמור קטע מהשיחה שבו נתניהו אמר למוזס שהוא לא מסתפק בהורדת "רף העוינות" של "ידיעות אחרונות" מ-9.5 ל-7.5 – ומוזס משיב לו ש"זה ברור, צריך לדאוג שאתה תהיה ראש הממשלה". מה יש לנתניהו לומר על כך כיום?

"לא התייחסתי לזה ברצינות", אמר. "הוא לא התכוון להוריד את העוינות, והוא לא הוריד אותה אפילו לרגע. הדבר שתמיד הטריד אותי זה לא רף העוינות מולי אלא בעיקר השתלחויות מעבר למקובל ולמותר בג'ונגל התקשורתי שאנחנו נמצאים בו – ביחס לבני משפחתי".

תדמור אִתגר את הטיעון הזה: "אתה אמרת למוזס שהוא צריך לדאוג שלא תפסיד בבחירות. תפקידו של מר מוזס הוא לא רק להוריד את רף העוינות, כי זה לא מספיק – אלא לשנות את הקו של העיתון באופן מלא כדי שאדוני יישאר ראש ממשלה, או ייבחר שוב".

"אני אומר לכם, כבודכם, וגם לך מר תדמור – זה הכל קשקוש ע-נ-ק. אני לא חושב לרגע אחד שנוני מוזס מתכוון לשנות את הספינה, את הצופן", השיב נתניהו. מיד אחר כך ניצל נסיון השחלת שאלה מצד התובע כדי לשוב ולהשתלח בו: "תן לי בבקשה להשלים את דברי! עו"ד תדמור, יש לך תכונה נפלאה, אתה יכול להיות בתקשורת הישראלית כי אתה לא רוצה לשמוע תשובות, רק לשאול שאלות. זה זמן יקר למדינת ישראל!".

הימין המזויף של בנט וכחלון

עו"ד תדמור ניסה לתקוף חולשה נוספת בקו ההגנה של נתניהו: לפי הגרסה הרשמית של ראש הממשלה, נסיונות ההשתלטות שלו על מפת התקשורת הישראלית נועדו לתקן עוול ארוך שנים שמנע ייצוג תקשורתי הולם לעמדות שמזוהות עם הימין. בפועל, כפי שהתחוור במרוצת הדיונים, מאחורי הדרישה ל"גיוון" עומדת השאיפה של נתניהו להעמיד לשירותו שופרות פרסונליים דוגמת "ישראל היום" עד לפני שנים אחדות, או ערוץ 14 בתקופה הנוכחית.

אחת ההוכחות החותכות תועדה בהקלטה: הרצון של נתניהו לפגוע באמצעות "ידיעות אחרונות" במשה כחלון ונפתלי בנט, שני פוליטיקאים ימנים שעבדו עמו בעבר אך נטשו אותו והתמודדו בבחירות בראש מפלגות שהיו שותפות קואליציוניות שלו.

בחדר החקירות, מוזס אמר לחוקרים שכחלון ובנט היו היריבים שהכי הדאיגו אז את נתניהו. "הוא היה שמח שהיו מתפרסמות ידיעות נגדם", סיפר.

"תסביר לנו אדוני", ביקש תדמור מנתניהו, "אמרת שאתה פונה לגופי תקשורת כשאתה רוצה לשנות את הדי-אן-איי שלהם. חשבת שלמוזס יש אג'נדה של שמאל ושצריך לשנות את זה כדי שיהיה פלורליזם בתקשורת הישראלית, כדי שיהיה ביטוי לקולות של הימין – איך זה מסתדר עם רצון לתקוף את האדונים הנכבדים בנט וכחלון? ואני לא מדבר על היום, לאדוני אולי יש כל מיני טענות לגבי המיתוג הפוליטי שלהם כיום – אבל אז בשנת 2014 הם ימין על מלא".

למשמע הניתוח הזה התעוררו קולות צחוק בירכתי האולם, בספסלים שבהם יושבים אוהדיו של ראש הממשלה. נתניהו גיחך גם הוא: "אתה תגיד לנו מה זה ימין אמיתי ומה זה ימין מתחזה? מה זה טקטיקה של אנשים שהולכים למקומות כדי להפיל את הימין? תודה רבה. אתה רוצה, לך תקים מפלגה ותנהל את זה. עם כל הכבוד, מה שאתה אומר זה הבל הבלים! אתה לא יכול להגיד מה משרת קו פוליטי ומה לא. כאן זה ניסיון של מוזס להראות שהוא מאוזן. תודה רבה עו"ד תדמור, you're out of your depth".

תדמור לא הגיב לדברי הלעג. הוא רק ציין שאפילו מוזס – אדם שנתניהו תיאר כארכי-פוליטיקאי, מו"ל עם ותק של עשרות שנים והבנה עמוקה של יחסי הכוחות הפוליטיים – לא הבין מדוע ראש הממשלה הימני מבקש ממנו לתקוף פוליטיקאים מהימין, וביקש ממנו הסברים. ונתניהו אכן הסביר לו: הוא אמר שהאינטרס שלו הוא שבנט לא יקבל יותר מדי מנדטים, כדי להפחית את התלות בו בקואליציה עתידית.

נתניהו יכול היה לחזור על ההסבר הזה בבית המשפט, ואולי גם על הטענה שלמוזס היה כוח השפעה על בנט, אבל אז הוא היה מסתכן בהפללה עצמית – זו היתה הודאה בכך שציפה שמוזס יעזור לו להשיג תוצאה משופרת בבחירות. "זה פטפוטי סרק על פוליטיקה", התגונן נתניהו, וחזר על הטענה שניסה לקנות זמן עד פיזור הכנסת.

תדמור לא נדרש לכתבת חיסול נגד בנט שעלתה כעבור שלושה ימים ב-ynet והוצגה על ידי מוזס כתצוגת תכלית לשירות שהוא מסוגל לספק לנתניהו – תקרית שמוזכרת בכתב האישום ומן הסתם תעלה באחד הדיונים הבאים.

בחלק אחר של הדיון הקריא עו"ד תדמור קטע מהשיחה המוקלטת שבו הבהיר מוזס לנתניהו שהמניע שלו כלכלי גרידא: "אני רוצה להרוויח כסף", אומר המו"ל.

התובע הוסיף פרשנות: "ברור שמה שמעניין את מר מוזס ומה שהביא אותו לדון עם אדוני הם האינטרסים הכלכליים שלו. והוא גם אומר את זה לאדוני בצורה ברורה בשיחה. ואדוני מבין את זה. ולכן זה לא שיח סרק ולא איזה מין 'שיח שועלים'. זאת הבנה ברורה שיש כאן עסקה: צד אחד מבקש להרוויח כסף, והצד השני מבקש להישאר בשלטון – בצדק רב מבחינתו".

נתניהו שוב הגיב בזלזול. "הוא גם סיפר לי על תחרויות הספורט של בנו", אמר, ואז פנה לשופטים: "כבודכם, It's embarrassing. אנשים מדברים. אין פה שום קנוניות ושום דבר".

"אדוני הבין שמר מוזס רוצה להרוויח כסף?", שאל התובע.

"וואו!", אמר נתניהו בהגזמה. "אני חושב שצריך לשים אותו בכלא, הוא רוצה להרוויח כסף! זה בלשון סגי נהור. זו שיחת סרק. אם זה מה שאתם מביאים לבית המשפט, זה מראה לכם איזה מין תיק זה".

מחווה של רצון טוב, על חשבון הבית

התובע תדמור הזכיר לנתניהו עוד קטע לא נוח עבורו מהשיחה המוקלטת: במסגרת המשא ומתן, מוזס מזכיר שכבר היו "כמה דברים קטנים" שנתניהו או נציג מטעמו ביקש – "וזה קרה". תדמור הקריא את הציטוט לנאשם, ואז ביקש ממנו לאשר שהכוונה לבקשות הקשורות לסיקור עיתונאי.

"התשובה היא לא", הגיב נתניהו. "הוא אומר לי: 'תן לי ימני לכתוב, אני אומר לך את זה כבר הרבה זמן' – ואני אומר לו 'אני לא יכול להמציא'. זה חרוזים לאינדיאנים. הוא ייתן לי איזה חרוז ימני. תודה רבה! אני לא ילד וגם נוני מוזס לא ילד, הוא מציע הצעה שאין לה שום תוקף ושום ממשות. הוא רוצה נרמול של היחסים, ואני לא מוכן לתת לו".

"הוא גם התחיל לפעול", העיר תדמור.

"אני לא זוכר את זה, אבל אני יכול להגיד שאם הוא עשה או אומר שהוא עשה – זה לא עשה עלי שום רושם. זה כמו הדלקת מאוורר על הסיפון העליון של נושאת מטוסים, ביחס להנעת הבוכנות הגדולות", אמר נתניהו.

תדמור החזיר אותו לעיסוק של מוזס בניסיון לגייס כותבי מאמרים שתולים שישרתו אותו. בחקירה עלו ארבעה שמות: אנשי התקשורת אבי רצון ואמנון לורד, ומייסדי ארגון "אם תרצו" רונן שובל וארז תדמור. התובע הזכיר שמוזס הציע זאת "בלי קשר לכלום, לפני החוק, לפני הכל".

תדמור פנה לנתניהו: "הוא מציג את זה כמחווה של 'רצון טוב', און דה האוס. מה זה אם לא שיח על עסקה? מה זה 'רצון טוב' מבחינת מוזס?".

נתניהו שוב לא השיב ישירות. הוא האשים את התובע בהוצאת הדברים מהקשרם, והתעקש שמדובר בשיח סרק. תדמור הזכיר לו שחוץ מלדבר על גיוס בעלי טור, נתניהו ביקש ממוזס גם לשנות את ה"פריימינג", המסגור. "ומוזס אומר לך שזה הכל יחד – גם כותב מאמרים, וגם הפריימינג. זה לא סרק, תאשר לי", ביקש התובע.

נתניהו עיין ארוכות בתמליל. אחרי דקה שב ופנה אליו התובע: "מר נתניהו?".

"כן, אני קורא", השיב הנאשם.

"השאלה שלי מאוד ממוקדת: מה זה ה'פריימינג'?", אמר התובע.

"הכיוון המערכתי. לא כתבה כזו או אחרת", השיב נתניהו, וחזר ואמר שמדובר בשיח סרק. לאחר מכן פנה לשולחן התביעה ואמר: "מישהו חוץ מכם מאמין שנוני מוזס היה עושה הכל כדי שנתניהו יהיה ראש ממשלת ישראל?".

קצת אחר כך ציין התובע שמוזס בעצמו סיפק אינדיקציה לכך שבעבר הוא ונתניהו ידעו לשתף פעולה. "ניהלנו את זה ב-2009 – אתה שכחת אולי, וזה נוהל טוב", אמר מוזס בשיחה שהוקלטה. "לא שכחתי בכלל", השיב לו ראש הממשלה. "זה נוהל אינטליגנטי, טוב, והיינו לכאורה באותו מצב", המשיך מוזס, "כבר היינו בסרט הזה, זו מערכת הבחירות הרביעית שלנו".

מה יש לנתניהו להגיד על כך כעת? כלום. במקום לתת הקשר לאמירות של מוזס, הוא חזר ואמר שלא התכוון לשום דבר שאמר בשיחה – אף שכבר בתחילת הדיון הודה שבהחלט ניסה לקדם לפחות שני מהלכים שדרשו את שיתוף הפעולה של מוזס: יוזמת החוק המרוכך והמכירה לגרמנים. שני המהלכים, לו הבשילו, היו שווים למוזס ושותפיו הון עתק.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 1.71MB)