"אזרחי מדינת ישראל צריכים להבין שהתקשורת היום משחקת להם במוח, מזריקה לנו דברים שבינם לבין מציאות, לבין אמת, לבין עיתונאות – אין דבר וחצי דבר", כך אמרה השבוע (24.3) ח"כ אפרת רייטן ממפלגת הדמוקרטים בדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת, כשהיא מתייחסת לערוץ 14.
ח"כ רייטן ביססה את אזהרתה על דו"ח של האוניברסיטה הפתוחה ו"העין השביעית", שיצא לאור השנה על-ידי מכון ון-ליר.
הדו"ח, שנושא את הכותרת "על סף תהום", מציע תשתית מדידה חדשה לקשר בין דמוקרטיה לתקשורת, תוך ניתוח אמפירי של נתונים בשישה שדות שונים: מבנה הבעלות בשוק התקשורת, ריכוזיות ודומיננטיות בשוק התקשורת, החקיקה להגבלת חופש העיתונות, האלימות נגד עיתונאים, תביעות דיבה והשתקה ומידת הרעילות והקיטוב במדיה החברתית.
בוועדת הכלכלה דנו בהצעת חוק להענקת הטבה משמעותית נוספת לערוץ 14, ערוץ התעמולה ותיאוריות הקשר השקריות, שמשרת באופן קבוע את ראש הממשלה בנימין נתניהו. על רקע זה ציטטה ח"כ רייטן כמה ממצאים מהדו"ח, אותו תיארה כ"מחקר מקיף, שמציג לראשונה מדדים כמותיים לנסיגה הדמוקרטית בשוק התקשורת בישראל".
ח"כ רייטן התמקדה ראשית לכל במסקנת הפרק בדו"ח המוקדש לריכוזיות בשוק התקשורת בישראל.
"אני רוצה לומר שברור שהשוק שלנו הוא ריכוזי", אמרה ח"כ רייטן, "אבל צריך לומר בצורה מאוד מאוד מפורשת, וזה מופיע כאן בדו"ח, שאם לא היו התאגיד וגלי-צה"ל, שוק התקשורת היה מתאפיין בריכוזיות עוד יותר גבוהה. לריכוזיות הזאת, כולנו מבינים שיש השפעה שלילית על הדמוקרטיה".
על פי מדדי הריכוזיות שבהם נעשה שימוש, מדד CR4 ומדד HHI, נמצא כי הריכוזיות בשוק התקשורת בישראל מתונה-גבוהה. ואולם, לאור המהלכים של הממשלה לחיסול השידור הציבורי בישראל, מצאו לנכון מחברי הדו"ח להדגיש כי בהיעדר תאגיד השידור וגלי-צה"ל, שוק התקשורת בישראל היה מתאפיין בריכוזיות גבוהה. "השידור הציבורי תומך בשוק בריא יותר", פסקו מחברי הדו"ח.
נתח השוק המוערך של קבוצות הבעלות הגדולות, בבעלות מסחרית ובבעלות ממשלתית (מתוך הדו"ח)
פרק נפרד בדו"ח מוקדש לעליית כוחם של אילי תקשורת המזוהים עם השלטון. לפי הדו"ח, בשנים האחרונות בולטת התעצמותה של קבוצת תקשורת חדשה, בבעלות יצחק מירילשוילי, בנו של האוליגרך מיכאל מירילשוילי, שכוללת את ערוץ 14, ערוץ הכלכלה ("ערוץ 10"), רדיו קול-חי, האתרים 0404 ו"אמס" וכלי תקשורת נוספים.
מחברי הדו"ח כותבים כי "מירילשוילי מגלם בבעלות על קבוצת התקשורת שלו שתיים מהסכנות החמורות שבהטיית הבעלים, הן הפוליטית והן האידיאולוגית. בהיבט הפוליטי, ערוץ 14 הוא דוגמה קיצונית, אפילו יותר מזו של 'ישראל היום' ב-15 השנים הראשונות לקיומו, של כלי תקשורת המסור לחלוטין לקידומו של פוליטיקאי בודד, על כל המשתמע מכך לחופש העיתונות ולאתוס המקצועי שלה.
"בהיבט האידיאולוגי, ערוץ 14 הוא דוגמה ראשונה בישראל לכלי תקשורת מרכזי שבאצטלה של ערוץ חדשות מקדם אידיאולוגיה קיצונית ומשדר דרך קבע חדשות כזב והסתה לאלימות ולגזענות".
ח"כ רייטן ציטטה מהדו"ח כשאמרה לפרוטוקול, פעמיים ברציפות כדי להדגיש את חשיבות ההבחנה, כי "חלק מהמצג של ריכוזיות בינונית-גבוהה נובע מעלייתה של קבוצת תקשורת המתאפיינת באופי אנטי-עיתונאי מובהק, שתרומתה למגוון בשוק היא שלילית". במילים אחרות, בניכוי קבוצת מירילשווילי על השפעותיה השליליות, הרי שהריכוזיות בשוק התקשורת בישראל גבוהה עוד יותר.
לדברי ח"כ רייטן, מצבה הקשה של התקשורת החופשית בישראל כפי שהוא משתקף בדו"ח, נובע בין היתר משום ש"לנתניהו יש אובססיה בכל מה שקשור לתקשורת ולשליטה בה", אובססיה שגם סיבכה אותו כידוע בפלילים. זו הסיבה, לדבריה, שביקשה להיות חברה בוועדת הכלכלה של הכנסת, האמונה על פיקוח תהליכי חקיקה הנוגעים לתקשורת, ובוועדת דיסטל-אטבריאן שהוקמה כדי לעקוף את ועדת הכלכלה ולהעביר את חוק קרעי להשתלטות על התקשורת המסחרית.
"אני באמת חרדה לאמת במדינה, לתקשורת החופשית במדינה", אמרה ח"כ רייטן.
את הדו"ח חיברו פרופ' ענת בן-דוד וד"ר קרן צוריאל מהאוניברסיטה הפתוחה, לצד שוקי טאוסיג, חן אגרי ושבי גטניו מ"העין השביעית". מטעם ון-ליר היה אחראי על הפרויקט פרופ' חגי בועז, ראש פרויקט "טכנולוגיה ודמוקרטיה בנסיגה" במכון.
* * *
לקריאת הדו"ח המלא