מדינת ישראל ירדה 4 שלבים נוספים במדד חופש העיתונות של ארגון עיתונאים-ללא-גבולות (RSF) לשנת 2026, זאת בהשוואה למיקומה בשנת 2025, והגיעה למקום ה-116 מתוך 180 מדינות וטריטוריות. זהו המקום הנמוך ביותר אליו הגיעה ישראל מאז החל המדד להתפרסם.

מדד חופש העיתונות מתפרסם מאז 2002, והארגון נעזר במומחים מקומיים לצורך הכנת המדד. עמותת "העין השביעית" היא אחד הארגונים המסייעים ל-RSF במידע על חופש העיתונות בישראל.

"חופש העיתונות, ריבוי הקולות בתקשורת והעצמאות העריכתית הוגבלו יותר ויותר בישראל מאז תחילת המלחמה בעזה", נכתב בדו"ח לגבי המצב בישראל. לפי RSF, קרוב ל-220 עיתונאים נהרגו מתחילת המלחמה בידי כוחות צה"ל, כ-70 מהם ישירות בשל עבודתם העיתונאית. במקביל הלחץ על עיתונאים הפועלים בישראל גבר, בין היתר בשל "מסעות השפעה של חדשות כזב" וחקיקת חוקים שמדכאים את חופש הביטוי.

בסקירת מצב התקשורת בישראל בהקשר הפוליטי מזכירים בארגון את החרם של ראש הממשלה בנימין נתניהו על התקשורת בישראל, אחריו עוקבת "העין השביעית" מאז החל לפני כשש שנים. "מאז 2021, רק עיתונאים שעובדים בערוץ 14, כלי תקשורת המסקר את ראש הממשלה בנימין נתניהו באור חיובי, זכו לראיונות עם מנהיג המדינה, המאשים את התקשורת הישראלית בקשירת קשר נגדו", נכתב בדו"ח, זאת למרות שערוץ 14 כלל אינו כלי תקשורת עיתונאי אלא מכשיר תעמולה המרבה לפרסם הסתה וחדשות כזב.

המיקום הנמוך של ישראל מציב אותה השנה מתחת למדינות כמו לבנון, ניגריה, אנגולה, האיטי ואסווטיני.

המדד מתייחס גם לאזורים שבשליטת הרשות הפלסטינית בגדה המערבית ולרצועת עזה: "פלסטין" ניצבת במקום ה-156 מתוך 180 מדינות, עלייה של 7 מקומות במדד לעומת שנת 2025. עם זאת, מצב חופש העיתונות באיזורים אלה עודנו חמור, כך לפי הדו"ח, בעיקר בשל ההרג הסיטונאי של עיתונאים פלסטינים בידי כוחות צה"ל.

במקביל, נטען בדו"ח, בגדה המערבית סובלים עיתונאים מהפרת זכויותיהם בידי הרשות הפלסטינית וכוחות צה"ל גם יחד. מאז ה-7.10.23, העיתונאים בגדה סובלים מהתנכלויות ותקיפות מצד מתנחלים וחיילים. לפי הדו"ח, "פטור מעונש על פשעים שבוצעו נגד עיתונאים הפך לנורמה החדשה".

הידרדרות חופש העיתונות בישראל בשנה החולפת אינה מנותקת מהמגמה העולמית הכללית.

מצב חופש העיתונות העולמי הוא הקשה ביותר זה 25 שנה, כשבלמעלה ממחצית המדינות (52.2%) הוא מוגדר "קשה" או "חמור מאוד". בשנת 2002, מדגישים מחברי הדו"ח רק 13.7% ממדינות העולם היו במצב שכזה. באותה שנה 20% מאוכלוסיית העולם חיה במדינה שבה חופש העיתונות הוגדר "טוב". כיום פחות מאחוז אחד מאוכלוסיית העולם חיה במדינה כזו.

ב-25 שנות המדד, ממוצע 180 המדינות והטריטוריות שנכללות במדד מעולם לא היה כה נמוך. בשנה החולפת חלה ירידה חדה במיוחד במדד המשפטי, "סימן ברור לכך שהעיסוק בעיתונות הופך פלילי יותר ויותר ברחבי העולם", לשון מחברי הדו"ח. לפי RSF, ההפללה של העיתונות גוברת גם בדמוקרטיות, כשלצד צנזורה ואלימות פיזית ניכרת עליה בניצול לרעה של החוק כדי לחנוק את התקשורת.

"למרות שהתקפות על הזכות למידע מגוונות ומתוחכמות יותר, מבצעיהן פועלים בגלוי", מסרה אן בוקנד, העורכת הראשית של RSF. לדבריה, "מדינות סמכותניות, כוחות פוליטיים שמשתפים פעולה עם הגבלת חופש העיתונות או חסרי יכולת למנוע אותו, שחקנים כלכליים טורפניים ופלטפורמות מקוונות שאינן מוסדרות די הצורך אחראיות באופן ישיר ומכריע לירידה העולמית בחופש העיתונות".

בין המדינות שבלטו לרעה במדד השנה עומדת ארה"ב, שצנחה תחת נשיאות טראמפ השנייה שבע מקומות למקום ה-64, מתחת למדינות כמו ליבריה, סמואה וחוף השנהב. הירידה במיקום של ארה"ב נובעת בין היתר ממעצרו וגירושו של עיתונאי מאל-סלבדור והקיצוץ החד בתקציב השידור הציבורי.

השיפור הגדול ביותר חל בסוריה של אחרי שלטון אסד, שעלתה 36 שלבים אל המקום ה-141. את הרשימה סוגרות סעודיה, איראן, סין, קוריאה הצפונית ואריתיראה שניצבת במקום האחרון. בראש הרשימה, זו השנה העשירית ברציפות, ניצבת נורבגיה. אחריה הולנד, אסטוניה, דנמרק, שבדיה ופינלנד.