מפלגות עוצמה-יהודית וישראל-ביתנו מימנו הגשת תביעות לשון הרע בשם יושבי הראש איתמר בן גביר ואביגדור ליברמן, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (2.6). המבקר לא חשף את גובה המימון.
למרות שהגשת תביעות לשון הרע לא עולה לכאורה בקנה אחד עם הגדרת הוצאות מפלגות בחוק המסדיר את מימונן, המבקר מתניהו אנגלמן החליט להכיר בהן הפעם כאילו הן עומדות בהגדרת החוק, אך קבע כי על המפלגות לנסח נוהל שיסדיר את מימון התביעות של יושבי הראש.
בן-גביר מרבה להגיש תביעות דיבה: בשנים האחרונות הגיש מספר דו-ספרתי של תביעות, תוך שהוא מסתתר מאחורי חסינותו הפרלמנטרית מפני תביעות או תביעות שכנגד. כבר ב-2023 פורסם ב"העין השביעית" כי לפחות בחלק מהתביעות בן-גביר נוהג להשית את העלויות המשפטיות, המגיעות לפי הערכות למאות אלפי שקלים לפחות, על המפלגה.
מלשכת בן-גביר נמסר אז כי: "השר בן גביר מוצא לנכון לתבוע דיבה כאשר מכפישים אותו ומוציאים דיבה עליו או על מפלגת עוצמה יהודית וברור מאליו שגם עוצמה יהודית שהשר עומד בראשה מצורפת כתובעת, מאחר והניסיון הוא לפגוע גם בה".
"מזוהה באופן מלא עם שם הסיעה"
בדו"ח, שעסק ב"תוצאות ביקורת החשבונות השוטפים של הסיעות בכנסת העשרים וחמש" לאורך שנת 2024, נכלל תת פרק המוקדש להגשת תביעות לשון הרע על ידי סיעות. לפי ממצאי המבקר מתניהו אנגלמן, שתי סיעות – חזית יהודית לאומית (המוכרת כעוצמה-יהודית) וישראל-ביתנו – כללו בספרי החשבונות שלהן הוצאות על ייצוג משפטי בהליכי לשון הרע שהוגשו בשם יו"ר המפלגה, ולעיתים גם בשם הסיעה עצמה.
הוצאות סיעה, מזכיר המבקר, מוגדרות בחוק מימון מפלגות כ"הוצאות של סיעה לארגון פעולותיה, לתעמולה ולהסברה ולקיום הקשר הרעיוני והארגוני עם הציבור". כיצד הגשת תביעת לשון הרע בשם היו"ר יכולה להיכלל בהגדרה זו?
בסיעת ישראל ביתנו טענו כי "ההחלטה בדבר הגשת התביעות התקבלה על ידי המנכ"לית בהתייעצות עם גורמי מקצוע", כך לפי דו"ח המבקר. בעוצמה-יהודית טענו כי "ההחלטה בדבר הייצוג המשפטי התקבלה על ידי הנהלת הסיעה, הכוללת את יו"ר המפלגה בצירוף מורשי החתימה".
אשר להלימה בין הגדרת החוק לתביעות האישיות, בשתי המפלגות טענו כי יש להכיר בהוצאות משום ש"שמו של יו"ר המפלגה מזוהה באופן מלא עם שם הסיעה, ולפיכך כל פגיעה בשמו הטוב משמעה פגיעה בשמה של הסיעה".
איתמר בן-גביר (מימין) ואביגדור ליברמן, כנסת ישראל, 15.12.22 (צילום: אוליבייה פיטוסי)
במפלגות הוסיפו כי "התביעות האמורות הוגשו בשל הצורך להגן על השם הטוב הן של יו"ר המפלגה והן של הסיעה עצמה ולמנוע פגיעה בתדמיתם הציבורית", ועל כן "ההוצאות המשפטיות הכרוכות בהגשת התביעות האמורות הן בגדר הוצאות על תעמולה ועל הסברה, כאמור בסעיף 1 לחוק".
המבקר אנגלמן קיבל את ההסבר וקבע כי "בהתחשב בהסברי הסיעות בכל הנוגע לפגיעה בשמן הטוב בנסיבות האמורות, החלטתי זו הפעם להכיר בהוצאות המשפטיות האמורות כהוצאות אשר עומדות בהגדרת סעיף 1 לחוק".
לצד זאת, קבע המבקר כי "על הסיעות לגבש ולעגן בכתב נוהל סדור ומפורט כאמור גם בעניין מימון הליכים משפטיים אשר מוגשים ביוזמת הסיעה, לרבות תביעות לשון הרע, ולהקפיד לפעול בהתאם לנוהל זה".