גם כיום, קרוב לאלף ימים מאז פרוץ מלחמת עזה, המצב הביטחוני ברצועה לא מאפשר כניסה חופשית של עיתונאים, כך טוענת המדינה בתגובה שהגישה השבוע (3.6) לעתירת התאחדות העיתונאים הזרים (FPA).

"בשים לב להערכת המצב העדכנית, בשלב זה נותרה על כנה המסקנה שגם לעת הזו, אין לאפשר כניסת עיתונאים (בכלל, זרים כמו גם לא-זרים) ללא ליווי לרצועת עזה כמבוקש בעתירה", מסרה המדינה באמצעות עורכי הדין יונתן נד"ב ומיכל דניאלי צ'רני לבית המשפט העליון, וזאת אחרי כחצי שנה של המתנה לתגובה לעתירה.

תגובת המדינה צפויה להנחיל אכזבה לעיתונאים הזרים שפועלים בישראל, ומשדרים לקהל של מיליארדים ברחבי העולם, כמו גם לארגוני חופש העיתונות שביקשו להצטרף לעתירה. למעשה, המדינה מחזירה את העותרים לנקודת ההתחלה, על אף הזמן הניכר שחלף מאז פרוץ המלחמה והשינויים המהותיים שחלו בתנאי השטח ברצועת עזה.

המדינה אמנם מאשרת כי עיתונאים יוכלו להמשיך ולהיכנס לרצועה בליווי של כוחות צה"ל, אולם מדובר בלעג לרש. מעבר לכמות המוגבלת של עיתונאים זרים שזוכים להזמנה להצטרף לכוחות צה"ל בפעילותם ברצועת עזה, כל מי שנענה להזמנה מחויב לחתום על מסמך שמגביל מאוד את חירותו העיתונאית.

עיתונאים שנכנסים בליווי צה"ל אינם מורשים לשדר בשידור חי מהרצועה, לנוע במרחב כרצונם ולנהל ראיונות באופן חופשי עם תושבי הרצועה. בנוסף, כל חומר שיאספו ברצועה צריך לעבור אישור מראש לא רק של הצנזורה הצבאית, שבוחנת שאין בו סיכון לביטחון המדינה, אלא גם של דובר צה"ל, יחידת יחסי הציבור של הצבא. במילים אחרות, קשה עד בלתי אפשרי לצאת מסיור עיתונאי בליווי צה"ל עם דיווח בעל ערך עיתונאי.

ארגוני חופש העיתונות הבינלאומיים, הוועד להגנה על עיתונאים (CPJ) ועיתונאים ללא גבולות (RSF), ביקשו להצטרף לעתירה כידידי בית המשפט. על סמך ניסיונם הבינלאומי בסיקור אזורי מלחמה ברחבי העולם, הציגו הארגונים מתווים המאפשרים סיקור עיתונאי שיהיה חופשי לפחות בחלקו.

בין היתר הציעו הארגונים להטמיע עיתונאים בכוחות צה"ל באופן ששומר על חופש העיתונות ולא תחת המגבלות הדרקוניות שמטילה ישראל כעת ולהגדיר גישה מדורגת לאזורים תחומים, כך שבכל אזור כללי הסיקור יהיו שונים בהתאם למצב הביטחוני.

בארגון העיתונאים והעיתונאיות בישראל, שביקש גם הוא להצטרף לעתירה כידיד בית המשפט, התריעו כי מניעת כניסת עיתונאים זרים לרצועת עזה פוגעת גם בזכות הציבור הישראלי לדעת מה קורה בעזה.

העותרים והמצטרפים לעתירה ציינו בכתבי הטענות שלהם ובדיון האחרון כי ישנם זרים שנכנסים לרצועה, כגון עובדי סיוע הומניטרי, נציגי האו"ם ואנשי ארגונים בינלאומיים, כך שלכאורה לא אמורה להיות מניעה לאפשר כניסת עיתונאים, בוודאי שלא לאזור שבשליטת חמאס.

ואולם, המדינה כאמור מתעקשת שכניסת נציגי התקשורת תהווה סיכון ביטחוני כה חריף, שהוא גובר על עקרונות יסוד כחופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, ואף על הצהרתו של ראש הממשלה הישראלי, שהצהיר עוד באוגוסט 2025, בתגובה לשאלה ישירה של מראיין ב"פוקס ניוז" כי מותר לעיתונאים להיכנס לרצועה ("זו ההנחיה שלי מהבוקר". רה"מ הנאשם גם חזר על כך באוקטובר 2025 במסיבת עיתונאים.

תשובת המדינה ניתנה במענה לעתירה, שנייה במספר מאז פרוץ המלחמה, שהגישה ה-FPA, אשר מייצגת את העיתונאים הזרים שפועלים בישראל. בית המשפט העליון העניק כבר 12 אורכות למדינה בהליך זה וקיים שני דיונים, מבלי לקבל החלטה. בדיון האחרון מחודש ינואר השנה, הציגה המדינה לשופטים מידע חסוי במעמד צד אחד.

גם בתגובתה מאמש מבהירה המדינה כי היא "ערוכה, ככל שבית המשפט הנכבד ימצא זאת לנכון, להעביר לעיונו במעמד צד אחד פירוט בדבר התשתית הביטחונית שביסוד העמדה העדכנית כאמור".

בעקבות הודעת המדינה קבע השופט נעם סולברג כי הפירוט בדבר התשתית הביטחונית יוגש במעמד צד אחד בתוך שבוע.

27177-09-24