אחרי פרשת פולארד ב-1985, קהילת המודיעין הישראלית חדלה מריגול נגד ארצות-הברית. לא על אדמת ארה"ב ולא נגד יעדים או אישים אמריקאיים ברחבי העולם. נקודה.

הדבר נכון לכל הקהילה. לא 8200. לא המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים. לא שירות הביטחון הכללי (שב"כ) ולא ריגול מדעי-טכנולוגי, שהאחריות עליו עד פרשת פולארד היתה בידי הלשכה לקשרי מדע (לק"ם) שהייתה יחידה במשרד הביטחון. הלשכה פורקה בעקבות הפעלת פולארד וישראל ממשיכה לנסות ולהשיג מידע בתחום זה, אך לא עוד נגד ארצות-הברית.

לכן, הפרסומים האחרונים, כאילו ישראל ממשיכה גם בתקופה האחרונה לרגל נגד בעלת בריתה האסטרטגית, הם להבנתי חלק מקמפיין שיטתי של גורמים בממשל שנועד להאשים את נתניהו ואת המודיעין הישראלי באחריות למלחמה הלא מוצלחת נגד איראן.

שעיר לעזאזל של האמריקאים

בסוף השבוע פרסמו NBC ו"הניו יורק טיימס" כי בפנטגון חובר דו"ח, לפיו ישראל מרגלת לאחרונה באופן אובססיבי נגד ארה"ב. הם מביאים כראייה את הטענה כי השב"כ ניסה להאזין לרכבי השרות החשאי כשהגיעו לאבטח אישיים אמריקאיים בישראל.

אולי זה קרה. אך אין לי ספק כי גם הביון האמריקאי (FBI, NSA והשירות החשאי) מאזין ועוקב ואוסף מידע על אנשי יחידת 730, כשהם מאבטחים אישים ישראליים שמגיעים לביקורים רשמיים בארצות-הברית.

אפשר גם ש-8200 מאזינה לשיחות שמתנהלות, לדוגמא בפקיסטן, בין איראן לארה"ב ומיירטת אותן. אם היא מצליחה במשימה, היא באופן טבעי משיגה מידע ותובנות על התקדמות המשא ומתן. אך היעד להאזנה וליירוט התשדורות אינם סטיב ויטקוף או ג'ראלד קושנר, מנהלי המשא ומתן או אמריקאים אחרים, אלא נציגי איראן ופקיסטן.

דפוס פעולה זה חזר על עצמו גם בשיחות שערכה ארצות-הברית לקידום הסכם הגרעין עם איראן ב-2015. גם אז הדליפו פקידי ממשל כי ישראל מרגלת אחר נציגי ארצות-הברית, אך גם אז היעד לריגול הישראלי היתה איראן ולא ארצות-הברית.

בכל מקרה, ברור שהמודיעין האמריקאי, על יכולותיו האדירות, שעולות לאין שיעור על אלה של ישראל, אוסף מידע ממקורות גלויים וחשאיים על בנות בריתה, כולל על ישראל.

אולי נכון, בטוח מגמתי

נראה כי זהו הרקע להדלפות שעמדו בבסיס פרסומים נוספים מהעת האחרונה.

הפרסום לפיו נתניהו וראש המוסד דדי ברנע דחפו את טראמפ למלחמה ושכנעו אותו שיש סיכוי לתוכניתם להפלת המשטר. או הפרסום על כך שארה"ב שיגרה יותר טילים להגנת ישראל מאשר להגנתה שלה, ובכך דולל מלאי הטילים והמיירטים שלה.

הדלפה אחרת סיפרה על התוכנית ההזויה של המוסד להציב את מחמוד אחמדינג'אד כמנהיג הבא של איראן אם התוכנית להפלת המשטר תצלח.

ביבי, ברנע וסגנו א', שגופמן הדיחו באבחת חרב, אכן גיבשו תוכנית מופרכת, שנועדה להמליך על איראן את לא אחר מאשר אחמדינג'אד, מכחיש השואה שקרא להשמדת ישראל ולהרכבת נשק גרעיני. אך גם אם הפרסום נכון, ההדלפה מגמתית.

האמת היא שלא פחות מאשר הפרה (ישראל) רצתה להניק, רצה העגל (טראמפ) לינוק. מי שנושא בנטל רוב האחריות למלחמה הוא הנשיא דונלד טראמפ יחד עם יועציו. נתניהו לא היה מצליח לתחמן את טראמפ אם הוא לא היה שש אלי קרב. הרי רק לפני כשבועיים טראמפ, בזעמו על תחבולות נתניהו להמשיך במלחמה בלבנון, אמר כי "ביבי יעשה מה שאני אגיד לו".

העובדות והאמת על מי מרגל נגד מי, כבר פחות רלבנטיות. מה שקובעת היא העובדה שהצבר ההדלפות מעיד כי הממשל הופך את ממשלת ישראל והביון הישראלי לשעיר לעזאזל של הכישלון האסטרטגי של המלחמה.