בנאום במליאת הכנסת ב-13.10.2021, אמר שר האוצר כיום וחבר הכנסת דאז בצלאל סמוטריץ' לחברי הכנסת הערבים כי הם "אויבים" ו"תומכי טרור", והוסיף: "אתם פה בטעות - כי בן גוריון לא גמר את העבודה ולא זרק אתכם ב-48'". כלומר, לדבריו, ראש הממשלה דוד בן גוריון טעה כשלא גירש את כלל הערבים במהלך מלחמת 1948.

ב-29.4.2024, אמר סמוטריץ' באירוע ציבורי על ערים ברצועת עזה: "אין חצי עבודה. רפיח, דיר אל-בלח, נוסיראת - השמדה מוחלטת. 'תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים' - אין מקום מתחת לשמיים". ב-6.1.2025, צייץ בטוויטר כי יש להשטיח ערים בגדה המערבית כפי שצה"ל עשה בעזה: "פונדוק, שכם וג'נין צריכות להיראות כמו ג'בליה".

ב-23.3.2026, התייחס סמוטריץ' ללבנון ואמר: "היום אנחנו מפנים את תושבי דרום לבנון. אנחנו משקמים ומפתחים את ישובי הצפון שלנו, ומחריבים את כפרי הטרור בלבנון". עוד הוסיף כי ישראל צריכה לספח את דרום לבנון עד נהר הליטני, שלדבריו "חייב להיות הגבול החדש שלנו עם מדינת לבנון".

התבטאויות דומות נשמעו גם מצד גורמים נוספים בממשלה. כך, ב-24.3.2026, צייץ שר הביטחון ישראל כ"ץ: "מדיניות ישראל בלבנון ברורה: יש טרור וטילים - אין בתים ואין תושבים - וצה"ל ישלוט במרחב הביטחוני עד הליטני".

בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן-גביר, 19.3.2021 (צילום: יונתן זינדל)

למרות ההכחשות של מרבית כלי התקשורת והציבור בישראל, הצהרות אלה תואמות למציאות כפי שרואים אותה אזרחים, עיתונאים, מומחים ונבחרי ציבור רבים בחו"ל: מאז טבח ה-7.10, ישראל מנהלת קמפיינים של טיהור אתני ברצועת עזה, בגדה המערבית ובלבנון, ובהפעלת כוח מסיבי בניגוד לחוק הבינלאומי כפתה באופן שיטתי על מיליוני אזרחים לעזוב את בתיהם ואף הרסה במכוון רבים מתוכם כדי למנוע את שובם.

ככל שגוש סמוטריץ'-בן גביר-נתניהו ינצח בבחירות 2026, הממשלה שתוקם עלולה לנסות "להשלים את העבודה", כדבריו של השר סמוטריץ', ולהרחיב את הטיהור האתני גם לתוך ישראל עצמה, כלפי המיעוט הערבי המהווה כחמישית מאוכלוסייתה.

בעוד שבתוך שטחה הריבוני של ישראל הממשלה לא תפציץ יישובים מהאוויר, היא כן יכולה לנהל קמפיין מתוחכם שיוביל לתוצאות דומות, אף אם בתהליך איטי יותר. התשתית לכך מוכנה וכוללת מגוון של אמצעים ישירים ועקיפים שיובילו לטיהור פיזי של ערבים מאזורים שלמים, להרחקתם ולבידודם במרחב הציבורי, וכן יהפכו את חייהם של רבים לבלתי נסבלים עד שייאלצו לעזוב את ביתם מ"רצון" או להגר.

בין היתר, על רקע מדיניות של הזנחה וגזענות ממסדית-תכנונית בתוך ישראל, עשרות אלפי מבנים ביישובים ערבים נבנו ללא היתרי בנייה כדין. בחלק מהיישובים מדובר בשכונות שלמות, ובאזורים כמו דרום המדינה מדובר ביישובים שלמים שלא הוכרו על ידי הרשויות.

מזה שנים הימין והימין הקיצוני מובילים מהלכים וקמפיינים פוליטיים לפינוי אותם הישובים הערבים ולהתיישבות יהודית במקומם. השר בן גביר, שהשתלט על המשטרה, ניסה להאיץ את הריסות הבתים שם, אך בין היתר בשל מגבלות כוח האדם, הצלחתו הייתה מצומצמת יחסית.

רה"מ הנאשם בנימין נתניהו (מימין) עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', 7.2.24 (צילום: יונתן זינדל)

כפי שבגדה המערבית העדר היתרי בניה משמש כתירוץ להרס וגירוש של קהילות שלמות, ניצחון של הממשלה בבחירות יוכל להאיץ את הריסות הבתים גם בתוך ישראל, בתירוץ שזו רק אוכפת את החוק על בנייה לא חוקית.

ניסוי של השר בן גביר עלול להפוך לשיטה: בדומה לפעילות של צה"ל בגדה המערבית ושל המשטרה בשכונות הפלסטיניות במזרח ירושלים הכבושה, בדצמבר 2025 הטיל השר בן גביר מצור משטרתי על הישוב הבדואי תראבין, שנמשך כשבועיים ולמעשה היווה ענישה קולקטיבית, בתירוץ של מאבק בפשיעה.

מאות שוטרים הקימו מחסומים, ביצעו חיפושים בבתים ומעצרים, כולל של ילדים, זרקו רימוני הלם לתוך בתי מגורים ורימוני גז למסגד בזמן התפילה, ירו כדורי גומי וגם הרגו תושב בפתח ביתו. מפקד מחוז דרום של המשטרה איים שהכוחות ערוכים להעניק את "חבילת תראבין" אף בעוצמה גדולה יותר ביישובים בדואים נוספים באזור.

ניצחון של הממשלה בבחירות עלול להביא לאימוץ המודל הזה ביישובים ערבים רבים, וכך, באמצעות הפיכת חייהם של אזרחי ישראל הערבים לבלתי נסבלים, לעודדם לעזוב.

הענישה הקולקטיבית עלולה אף לכלול הרס מסיבי – כפי שבתירוץ של מאבק בארגונים הפלסטינים המזויינים במחנות פליטים מרכזיים בגדה המערבית, הרס צה"ל את מרבית מבני המגורים שם באמצעות דחפורים, כך תוכל המשטרה להרוס ולהשתלט על מבני מגורים רבים בתוך ישראל בתירוץ שהם משמשים את ארגוני הפשיעה הערבית.

חשוב לציין את ההחלטה מיום 14.12.2025 של ממשלת סמוטריץ'-בן גביר-נתניהו להסמיך את השב"כ לעסוק לא רק במאבק בטרור, אלא גם בפשיעה הערבית. זאת לאחר שבניגוד לעמדת קודמיו בתפקיד, דוד זיני – איש הימין הקיצוני והמשיחי – הסכים למהלך.

רה"מ בנימין נתניהו והשר איתמר בן-גביר בישיבת ממשלה על תקציב המדינה, 23.5.23 (צילום: יונתן זינדל)

התוכנית שהשב"כ יהיה מעורב באופן שגרתי באכיפה פלילית בציבור הערבי, אך לא היהודי, יחד עם כל הטכנולוגיות והסמכויות הדרקוניות שמוקנות לארגון, תוביל לכך שרבים מהמיעוט הערבי בישראל יחיו במציאות של "מדינת משטרה".

אמצעי נוסף ב"ארגז הכלים" שנוסה באופן מסיבי בישראל במהלך המלחמה בעזה, הינו שימוש באכיפה פלילית ובסנקציות אזרחיות כדי להשתיק את הציבור הערבי ולהרחיקו מהמרחב הציבורי.

בין היתר, בוצעו מעצרים המוניים ונפתחו חקירות סרק נגד אנשי מקצוע, אמנים, מורים, אקדמאים וסטודנטים ערבים בטענות שווא כי הם תומכים בטרור, רק כי הביעו התנגדות למלחמה. במקביל, האוניברסיטאות השעו והענישו ללא הצדקה מרצים וסטודנטים ערבים, ומעסיקים השעו ופיטרו עובדים ערבים. למקרים האלה היה "אפקט מצנן": נגרמה טראומה למי שנעצרו לשווא, אנשים איבדו את פרנסתם או אינם מרגישים בטוחים במקומות עבודתם.

את האכיפה הפלילית והסנקציות האזרחיות ליוותה הסתה גזענית פרועה. כך למשל, הרב מאיר שמואלי קרא "לא להעסיק אויבים בבית החולים", ואמר שרופאים ואחים ערבים "רוצחים בבתי חולים יותר מהחמאס".

ככל שיגברו הפוליטיזציה של האכיפה הפלילית והסנקציות האזרחיות, ההסתה נגד עובדים ערבים והמעורבות של השב"כ בחיי היום-יום, כך יותר ערבים יודרו מהמרחב הציבורי בישראל ותוגבר ההפרדה הגזעית. בתגובה, מי שיוכלו מבחינה כלכלית ומשפחתית, יהגרו למדינות אחרות בהן יוכלו לממש את עצמם ולהבטיח את עתיד משפחתם ללא הרדיפה הגזענית בישראל.

בטיהור האתני בתוך ישראל צפוי להיות תפקיד מרכזי למליציות ובריונים שקשורים לממשלה, כפי שקורה זה מכבר בגדה המערבית: לאחר הבחירות בנובמבר 2022, פעילי הימין הקיצוני הרגישו שיש להם חסינות והם יכולים לפתוח בפוגרומים בהשתתפות המונים בעשרות יישובים פלסטינים.

רה"מ הנאשם בנימין נתניהו (מימין) והשר לביטחון פנים איתמר בן-גביר, פברואר 2024 (צילום מסך מסרטון של לשכת העיתונות הממשלתית)

ניצחון של סמוטריץ'-בן גביר-נתניהו בבחירות בסתיו 2026 עלול להוביל לתחושת חסינות דומה של הימין הקיצוני גם בשטח ישראל.

בהקשר זה, חשוב לזכור שמזה שנים ארוכות ביריונים ומיליציות של הימין הקיצוני מדי פעם שורפים מבני דת, רכבים פרטיים ומבני ציבור גם בתוך ישראל עצמה, אף אם בהיקפים קטנים ביחס למתרחש בגדה המערבית.

בין היתר, בנצי גופשטיין – שהיה מועמד לכנסת מטעם מפלגת עוצמה-יהודית שהשר בן גביר עומד בראשה, ועדיין מהווה פעיל מרכזי בה – חזר וקרא לפגוע פיזית בלא יהודים ובמוסדות הדת שלהם ולשרוף כנסיות.

פעילים של ארגון להב"ה שהוא עומד בראשו, מקיימים צעדות ברחבי המדינה מזה שנים, ותוקפים מילולית ופיזית עוברי אורח ועובדים בבתי עסק שמזוהים על ידם כערבים. פעילי להב"ה גם מגיעים באופן קבוע לבתים של משפחות ערביות שמתגוררות בשכונות יהודיות, מטרידים ומאיימים עליהן, מקיימים "הפגנות" שקוראות לגרשן והופכות את חייהן לבלתי נסבלים.

דוגמה לאלימות שנועדה לסילוק ערבים נראתה במהלך המלחמה במעונות הסטודנטים המעורבים: בעוד שהממשלה פעלה לחוקק חוקים שיקלו על סילוק של ערבים מהמוסדות להשכלה גבוהה בטענות לא מבוססות כי הם "תומכי טרור", פעילי הימין הקיצוני הקשורים לממשלה פעלו לסילוק ערבים ממעונות הסטודנטים.

בין היתר, ב-21.11.2023, קרא גופשטיין לתומכיו להגיע לאירוע לסילוק הערבים מהמעונות של מכללה בעיר צפת, ופרסם הודעה לפיה "מעונות הסטודנטים סכנה ביטחונית לצפת!"; באירוע חמור שהתרחש ביום 28.10.2023 בנתניה, הגיעו מאות פעילי ימין קיצוני למעונות הסטודנטים של המכללה המקומית, תקפו פיזית ומילולית סטודנטים ערבים, ואיימו לרצוח אותם. כתוצאה מכך, הסטודנטים נאלצו להתחבא בגג המבנה עד להגעת המשטרה שפינתה אותם.

רה"מ הנאשם בנימין נתניהו עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (צילום מסך)

במיוחד מדאיגות ישיבות וקבוצות גרעינים תורניים הממומנות על ידי הממשלה, אשר מתבססות בערים מעורבות, חלקן כבר מצויות ביחסים מתוחים עם שכניהן הערבים ומואשמות בהתעללות בהם. בדצמבר 2025, למשל, באירוע ביפו, התיזו צעירים יהודים גז פלפל על משפחה וגרמו לפינוי לבית החולים של אישה בהריון מתקדם.

כמו-כן, לאחר פרוץ המלחמה ב-7.10, חילק השר בן גביר מאות אלפי רישיונות נשק, כולל לפעילי עוצמה-יהודית, וגם הוקמו מאות כיתות כוננות שחלקן כוללות אנשי ימין קיצוני ואנשים אלימים מוכרים. אלה יוכלו לשמש כ"חיילים" ביום פקודה.

דוגמה לפוטנציאל המסוכן נראתה במאי 2021. על רקע עימותים אלימים בין יהודים וערבים ברחבי המדינה, הגיעו פורעים יהודים לעיר חיפה, צעקו קריאות של "מוות לערבים", גרמו נזק למכוניות, יידו אבנים לעבר בתים ותקפו עוברי אורח ערבים.

בעיר בת ים, לאחר שפורסמו בקבוצות וואטסאפ קריאות מסיתות, הגיעו המונים לאזור הטיילת, הרסו ובזזו בתי עסק של ערבים וגם ביצעו לינץ' בערבי שעבר במקרה במקום עם רכבו.

המפכ"ל דאז קובי שבתאי האשים את בן גביר, שכיהן אז כחבר כנסת, בניהול מסע הסתה והתססה ברחבי המדינה: "הוא המשיך בפרובוקציה בש'יח ג'ראח, ועכשיו הוא מסתובב עם פעילי להב"ה בערים. אתמול הצלחנו להרגיע את עכו והוא הגיע עם פעילים באוטובוס וגרם לתסיסה. אין למשטרה כלים להתמודד איתו".

התוצאה של הטיהור האתני חוצה הגבולות שמובילים סמוטריץ'-בן גביר-נתניהו, תהיה הקמה של ישות פוליטית אחת גדולה שיתממש בה חזונו של הרב מאיר כהנא, לפיו, יש לגרש ערבים מכל השטחים שבשליטת ישראל, ועל אלה שלא יגורשו יוחל משטר של סגרגציה גזעית נוקשה בין יהודים לערבים, המעגן עליונות יהודית.

במציאות כזו, הבחירה ב-2026 אינה רק פוליטית, אלא קיומית: האם הציבור הישראלי יאפשר להפוך את "השלמת העבודה של 48'" ממסר מסית למדיניות רשמית של סגרגציה וגירוש.

כשחזון כהנא הופך לתוכנית עבודה ממשלתית, שרידי הדמוקרטיה קורסים לטובת מדינת משטרה המבוססת על פחד, הדרה ועליונות יהודית. הכתובת, שכבר נכתבת בדם ובריסוס גז פלפל בלב הערים המעורבות, מעידה שהטיהור האתני אינו נעצר מעבר לקו הירוק - הוא כבר מחלחל אל תוך ישראל עצמה.