הבלוגר ניק קוליוחין, שנחשף בסדרת כתבות של "העין השביעית" כמי שהוציא לפועל בישראל קמפיין השפעה במימון רוסי, מסרב למסור מידע בסיסי על קשריו עם אנשי ממשל ומדיה רוסים. קוליוחין, שמגדיר את עצמו "עיתונאי מהשורה הראשונה", מרבה להופיע בערוצים המזוהים עם מערך התעמולה של הקרמלין ולהפיץ מסרים פרו-רוסיים בטיקטוק. לפני שנתיים, באמצעות כסף רוסי, הצליח לקדם את מסריו לציבור הרחב בארץ דרך "וואלה", "ג'רוזלם פוסט" ואתר ערוץ 13.
הזיקה של קוליוחין לרוסיה עומדת במרכזה של תביעת דיבה שהגיש נגד "העין השביעית" ושני גופים המזוהים עם הממסד הביטחוני של ישראל – המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והמרכז למורשת המודיעין. אלו פִרסמו מחקר שממנו עלה שהתכנים של קוליוחין הודהדו גם באמצעות חשבונות מדיה חברתית המזוהים עם "מבצע דופלגנגר", קמפיין דיסאינפורמציה ידוע לשמצה של הקרמלין.
היום (10.2) עלה קוליוחין לכותרות כשעמד לטוס עם פמליית נתניהו לארצות-הברית במטוס "כנף ציון", אך נדרש לרדת מהמטוס בשל "טעמים בטחוניים שלא ניתן לפרט בשלב זה", כך לפי משרד ראש הממשלה. מהשב"כ נמסר לחדשות 12 שהרקע להרחקתו קשור ב"צמצום סיכון לראש הממשלה ולמידע המצוי בסביבתו".
קוליוחין, ישראלי יליד רוסיה, עבד בעשור הקודם בתפקידים עיתונאיים בערוץ 2 ובחברת החדשות של ערוץ 10. בתחילת העשור הקודם הועסק בתפקיד דוברותי במשרד ראש הממשלה, ולאחר פרישתו הקים את מה שהגדיר כ"משרד תחקירים ומודיעין".
תחקיר של "העין השביעית" מ-2018 חשף את מעורבותו בקמפיין שנועד לבלום חקיקה נגד כתות פוגעניות. לטענתו, כיום הוא עובד בעיקר עם גופי תקשורת זרים. בשנה שעברה התמודד על תפקיד יו"ר ארגון העיתונאים ודורג במקום האחרון.
בתביעה שהגיש מבקש קוליוחין פיצויים בסך כולל של 350 אלף שקל ומחיקה של הפרסומים בעניינו. אחת הטענות המרכזיות שלו היא שהכתבות שעסקו בו הציגו אותו כ"סוכן" רוסי – קביעה שהוא מכחיש בתוקף. אלא שכפי שצוין בכתב ההגנה של "העין השביעית", קוליוחין כלל לא הוצג בכתבות כסוכן רוסי – אף שבפועל, מכלול העובדות שנחשף לגביו מאפשר לקבוע שהוא אכן תִפקד ועדיין מתפקד כ"סוכן לקידום אינטרסים ומסרים רוסיים".

"נוכחות של נאט"ו באוקראינה שקולה לאיום הגרעין האיראני על ישראל". מתוך כתבה ממומנת שפורסמה בחתימתו של ניק קוליוחין באתר "ג'רוזלם פוסט", 12.11.2023 (צילום מסך)
בשיחה עמו סיפר קוליוחין כיצד ביקר במוסקבה, נפגש עם נציגים של "ארגון עיתונאים" שעוסק בהפצת מסרים פרו-רוסיים באירופה והתבקש לסייע בהפצתם גם בישראל. כעת, במסגרת השלבים המקדמיים בתביעה, קוליוחין מסרב לספק פרטים על ביקוריו ברוסיה ועל מגעים שקיים עם גורמים רוסיים מתחומים שונים – אנשי ממשל ומדיה, ואפילו אנשי הקשר שלו בארגון הרוסי, המכונה "הפלטפורמה לתקשורת בין רוסיה לאיחוד האירופי".
בעבר טען קוליוחין שלא קיבל תשלום עבור עבודתו ורק תיווך בין הארגון הרוסי לגופי התקשורת הישראליים. כעת, במסגרת ההליך המשפטי, הוא נמנע מלחזור על ההכחשה. קוליוחין נשאל האם קיבל תשלום על הפרויקט, ומסר שהוא מנוע מלהשיב משום שהמידע "לא רלבנטי לעניין הנדון בתיק ו/או חוסה תחת הגנת הפרטיות ו/או חיסיון עיתונאי". כמו כן סירב קוליוחין לחשוף את רישומי חשבונות הבנק שלו.
קוליוחין אישר שהוא עובד כ"כתב פרילאנסר" בכמה גופי תקשורת רוסים שאחד מהם הוא "איזבסטיה", שספג סנקציות מערביות עקב התפקיד שהוא ממלא במכונת התעמולה של משטר פוטין על רקע הפלישה לאוקראינה.
אף שבסרטון טיקטוק הצהיר קוליוחין שהוא "מכין כתבות" ל"איזבסטיה", במסגרת ההליכים המקדמיים הוא מסרב לאשר שיש לו קשרים כלכליים עם גוף זה, שהוקם על בסיס אחד היומונים שהפעיל המשטר הסובייטי. ערוץ תעמולה נוסף שבו הוא מופיע הוא Russia Today.
קמפיין ההשפעה של קוליוחין בישראל הורכב מראיונות עם מומחים ואנשי ציבור שהתבקשו להשיב לשאלות על נושאים גיאו-פוליטיים. אף שחלקם לא מחזיקים בעמדות פרו-רוסיות, המסרים שהובלטו בכותרות היו כאלה שתאמו את הנרטיב של הקרמלין. לציבור הגולשים לא נמסר שהכתבות ראו אור אחרי שארגון רוסי שילם על כך לאתרים. בשיחה עמו, קוליוחין ציין שאדם נוסף סייע לו בהכנת הכתבות הקנויות. קוליוחין התבקש למסור את זהותו, אך סירב גם לכך.
הזיהוי של קוליוחין עם האינטרסים של רוסיה מתחדד כשמתעמקים בפרטים שביקש מהנתבעים במסגרת ההליכים המקדמיים. מהפניות של קוליוחין עולה שהוא חושש שמאחורי הכתבות שחשפו אותו כסוכן רוסי עומדת ברית נאט"ו.
הברית הצבאית הצפון-אטלנטית, שהתגבשה ככוח נגד לרוסיה ובעלות בריתה בתקופת השלטון הסובייטי, היא אחד מהגורמים העיקריים שוולדימיר פוטין מאשים באחריות למלחמה באוקראינה. בפועל, כידוע, הפלישה לאוקראינה היתה יוזמה בלעדית של משטר פוטין.
באמצעות עורך דינו, ארנסט גדייב, קוליוחין דורש מהנתבעים פרטים על "חוזים", "הזמנות עבודה", "תרומות", "התכתבויות" ו"הנחיות" עם גופים הקשורים לנאט"ו או "גופים, אישים, עמותות, פוליטיקאים, עיתונאים, ארגונים ומדינות העוינים את רוסיה ורואים בה אויב" או מנסים "להחליש אותה". לקוליוחין נמסר שגורמים מסוג זה לא מעורבים בסדרת הכתבות עליו או בניהול "העין השביעית".
בנק המסרים הרוסי מככב גם בפרסומים של קוליוחין במדיה חברתית. בסרטונים שפִרסם בטיקטוק וביוטיוב קוליוחין מציע לגולשים לפנות אליו אישית כדי "לעשות עסקים" או לקנות דירה במוסקבה, ואף מסביר כיצד לעקוף את הסנקציות המערביות באמצעות פתיחת חשבון בנק ברוסיה והנפקת כרטיס אשראי מקומי. לאחרונה אף הצטלם לערוץ טלוויזיה רוסי ממלכתי והעביר "שידור חי מאחוזות ישראל של נותני החסות של זלנסקי", הנשיא היהודי של אוקראינה.
במרץ 2025 קיבל קוליוחין רוח גבית משלטונות רוסיה אחרי שהביך את שר החוץ הישראלי גדעון סער במסיבת עיתונאים. קוליוחין ביקש מסער לגנות את ההאדרה האוקראינית לפושעים נאצים – רכיב קבוע בדף המסרים של הקרמלין – וסער, שלא היה מוכן לשאלה, הגיב במידה של בלבול.
בתגובה, התקשורת הרוסית ודוברת משרד החוץ הרוסי לעגו ל"חוסר הידע" שלו. הדובר האישי הוותיק של פוטין, דמיטרי פסקוב, התבטא גם הוא בעניין וקרא למשרד החוץ הישראלי לבטל את הרחקתו של קוליוחין ממסיבות עיתונאים עתידיות.
המפגש האחרון עד כה של קוליוחין עם מערכת המשפט הסתיים בתבוסה: בפסק דין חריף מחודש אוקטובר האחרון הוטל עליו ועל יחצנית לשעבר ממשרדו של רונן צור לשלם פיצויים והוצאות משפט בסך כ-755 אלף שקל.
במסגרת ההליך התברר שקוליוחין ניצל לרעה את זיהויו כעיתונאי כדי להוציא לפועל קמפיין הכפשה נגד חברת מִחזור מטעם לקוח שאת זהותו סירב לחשוף. "לא עיתונאות ייקרא למלאכתו של הנתבע בפרשה זו, אף לא דבר מה קרוב לכך", כתב עליו השופט, גיא הימן.
התביעה הנוכחית של קוליוחין הוגשה במרץ 2025. לצד המכון למחקרי ביטחון לאומי, המרכז למורשת המודיעין ו"העין השביעית", קוליוחין תובע גם את עורך האתר שוקי טאוסיג, את מחבר סדרת הכתבות איתמר ב"ז (הח"מ) ואת ארקדי מיל-מן, שגריר ישראל במוסקבה לשעבר וכיום ראש תוכנית רוסיה ב-INSS.
כל הנתבעים הבהירו בכתבי ההגנה שלהם שהם עומדים מאחורי פרסומיהם. "מדובר בתביעה מניפולטיבית וחסרת בסיס המופנית כלפי פרסומים עיתונאיים אחראיים שיש בהם עניין וחשיבות ציבורית", כתב עו"ד אלעד מן בכתב ההגנה של "העין השביעית".
בכתב ההגנה צוין שהיה זה קוליוחין בעצמו, בשיחות און-רקורד, שסיפר על הכסף הרוסי, על הקשר שנוצר עם הארגון העלום בזמן ביקורו במוסקבה ועל ההזדהות שהוא חש עם הנרטיב הרוסי הרשמי בנוגע למלחמה – ואף ציין כי נפרד מבת זוגו האוקראינית אחרי הפלישה הרוסית.
הדיון הראשון בתביעה יתקיים ב-15 בפברואר בבית משפט השלום בבת-ים, באולמו של השופט יאיר חסדיאל.
* * *
לעיון בכתב ההגנה של "העין השביעית"
49860-03-25








