השר שלמה קרעי הקצה 400 אלף שקל מתקציב משרד התקשורת כדי לגייס תמיכה ל"חוק השידורים" שלו, ה"רפורמה" הממשלתית המקיפה שנועדה להדק את האחיזה השלטונית בענף התקשורת, לפגוע בעצמאותם של גופי שידור פרטיים ולתגמל את השופר הביביסטי ערוץ 14. פרטי ההתקשרות נחשפו הודות לבקשת חופש מידע של "העין השביעית" ועמותת "הצלחה".
הקמפיין של קרעי הוא מהלך חריג: משרדי ממשלה אמנם נוהגים ליזום מסעות פרסום שבהם מוסבר לציבור על חובות וזכויות שעוגנו בחקיקה חדשה – אלא שהחוק של קרעי כלל לא נחקק. ההצעה עדיין נמצאת בדיונים בכנסת, וככל שמתקרב מועד הבחירות פוחתים הסיכויים שהיא תעבור במתכונתה המלאה.
באתר "העין השביעית" סוקרו ונותחו מאות קמפיינים ממשלתיים לאורך השנים, אך אף לא אחד מהם קידם יוזמת חקיקה שטרם אושרה בכנסת. במקרה של ההצעה של קרעי, גם אם היא תאושר לבסוף בשלוש קריאות, כשלים עמוקים שחלו בתהליך החקיקה מעוררים ספק רב בנוגע לאפשרות שתעמוד במבחן בג"ץ.
קרעי הציג את "חוק השידורים" כבר בשנה הראשונה לקדנציה שלו, אך היוזמה נגנזה בעקבות מחאה חריפה ויוצאת דופן מצד כלל השחקנים בשוק (למעט ערוץ 14), מומחי רגולציה והארגונים המקצועיים. בשנה שעברה החל קרעי לקדם שוב את ההצעה תוך התעלמות מהביקורת, שהצביעה על כך שהחוק לא רק מנוסח באופן מרושל אלא גם נועד לממש מטרות פוליטיות מובהקות.
הצעת החוק נדונה בחודשים האחרונים בוועדה מיוחדת של הכנסת בראשות ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן מהליכוד. הוועדה הוקמה בחטא: היא נועדה לעקוף את ועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן, לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו, תוך רמיסה של עקרון הפרדת הרשויות. לאחרונה, חרף התנגדות נחרצת של הייעוץ המשפטי לכנסת ותלונות על מחטפים, חברי הוועדה החליטו לפצל את החוק כדי להאיץ את תהליך ההצבעה במליאה.
השר קרעי מתאר את ה"רפורמה" כמהלך שנועד להוזיל שירותים לצרכנים, להגביר את הגיוון בענף המדיה ולהיפטר מביורוקרטיה עודפת – מסרים שהובלטו גם בקמפיין שהריץ משרדו. ואולם, בהמשך הודה קרעי בקולו שהחקיקה נועדה להשתלט על השיח הציבורי: בסרטון שפִרסם לפני כחצי שנה הצהיר השר ש"סוגיית הליבה שהחוק מטפל בה היא פירוק מונופול השמאל על התודעה".
מתוך קמפיין "חוק השידורים" של שר התקשורת שלמה קרעי (צילומי מסך)
מידע שנחשף במרוצת הדיונים מצביע על כך שנוסח ההצעה שנדון בוועדה יאפשר לממשלה להגביר את אחיזתה בענף התקשורת, יסיר מנגנוני הגנה שמגבילים את האפשרות של בעלי הערוצים להתערב בשידורי החדשות, יבצע פוליטיזציה עמוקה של מנגנוני הרגולציה שמפקחים על השידורים ויעגן בחקיקה פטורים והטבות בשווי עשרות מיליונים לערוץ 14.
כל הטענות הללו לא מוזכרות כמובן בקמפיין הפרסומי שיזם משרדו של קרעי, שעלה לרשת בנובמבר 2025, במקביל להקמת ועדת דיסטל-אטבריאן ולאחר העברת החוק במליאה בקריאה ראשונה.
הקמפיין של משרד התקשורת נועד לנתק את הצעת החוק מהביקורת הציבורית והיעדים האולטרה-פוליטיים שלה: התוצרים העיקריים של הקמפיין הם סרטוני אנימציה חביבים מתוצרת חברת "שרוטונים" שבהם הוצג "חוק השידורים" בעיקר כמהפכה צרכנית שתועיל לכל אזרח ואזרחית בישראל. יעד החשיפה שהציבה לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), שניהלה את הקמפיין, הוא 5.7 מיליון חשיפות.
סרטון אחד מבשר על השקה עתידית של חבילות ערוצים צרות ומוזלות בשירותי הכבלים והלוויין. סרטון אחר מבטיח מהפכה בזמינות של שידורי ספורט. סרטון שלישי מהדהד את אחד המסרים המרכזיים של קרעי ושל ראש הממשלה נתניהו: היומרה לקדם "גיוון" בתקשורת, שמאחוריה עומד שימוש מניפולטיבי בז'רגון ליברלי כאמצעי להכשרת ההשתלטות הפוליטית על העיתונות.
ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שר התקשורת, שלמה קרעי. הכנסת, מרץ 2026 (צילום: חיים גולדברג)
"כל ערב אותו הדבר, אותם אולפנים, אותם מנחים. מה עם קצת גיוון הא? זה לא 'חדשות', זה 'ישנות'", מתלונן גבר שיושב בבית עם אשתו ובתו. האשה מעדכנת אותו שבזכות הצעת החוק החדשה הכל עומד להשתנות: "עכשיו יהיה פשוט יותר לפתוח ערוץ חדשות", היא אומרת, כך שאפילו היא תוכל להפוך למגישת טלוויזיה – כפי שאכן קורה לאחר כמה שניות. "הצעת חוק השידורים מגוונת את המסך שלכם: יותר ערוצי חדשות, יותר תחרות, הכוח חוזר לצרכן", חותם הקריין.
לפי המסמכים שמסר משרד התקשורת במענה לבקשת חופש המידע, 400 אלף השקלים שהוקצו לקמפיין חולקו בין שורה של פלטפורמות מקוונות: מחלקות הדיגיטל של רשת, קשת וערוץ 14, ואתר החדשות ynet. חלק מהכסף הוקצה לקידום הסרטונים בפייסבוק, אינסטגרם ויוטיוב – וגם ב"ג'וקה מדיה", פלטפורמה שמתמחה בשיבוץ פרסומות במשחקי מחשב.
כיצד מסבירים במשרד התקשורת את ההחלטה לבזבז כספי ציבור על קידום הצעת חוק שכלל לא אושרה, וספק אם אי פעם תיכנס בשלמותה לספר החוקים? לא מסבירים.
דובר משרד התקשורת, אלי הרשקוביץ, מסר בשם המשרד כי "תכליתו של המהלך הפרסומי היא הנגשת מדיניות המשרד והרפורמות הצרכניות המקודמות בו לידיעת כלל הציבור, כמקובל בעבודת הממשלה. הפקת התכנים ופרסומם נעשו כדין, ולאחר שהתקבלו כלל האישורים הנדרשים". במשרד התקשורת לא השיבו לשאלה כמה כסף הושקע בפועל מתוך הסכום שהוקצב לקמפיין.
* * *
לעיון במסמכים שהתקבלו ממשרד התקשורת