יונתן אוריך, יועצו של ראש הממשלה הנאשם בשוחד בנימין נתניהו ומי שצפוי לעמוד בעצמו לדין בגין עבירות של מסירת ידיעה סודית בכוונה לפגוע בביטחון המדינה, הגיש בקשה לדיון נוסף בהליך שבו הורחב החיסיון העיתונאי (על הכוונה להגיש את הבקשה דיווחנו כאן בשבוע שעבר).

במרכז ההליך המדובר עמד ראיון שקיים העיתונאי עמרי אסנהיים עם אלי פלדשטיין, דוברו לשעבר של נתניהו, הנאשם בעצמו בפרשת ההדלפה הכוזבת ל"בילד". לאחר שידור הראיון ביקש אוריך לקבל לידיו את כל חומרי הגלם, וזאת לצורך הגנתו באישומים הצפויים נגדו.

במסגרת הפרשה, אחת מכמה פרשיות פליליות בלשכת נתניהו, יועצים ודוברים של נתניהו, שחלקם ממומנים על-ידי קטאר, הוציאו לפועל מבצע השפעה על הציבור הישראלי ונגד המאבק להחזרת משפחות החטופים, זאת תוך כדי גניבת מסמכים סודיים מאמ"ן ופרסומם למרות איסור הצנזורה.

בפסיקה התקדימית, שהוביל נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית, נקבעה הלכה חדשה ולפיה החיסיון העיתונאי לא חל רק על זהות המקור ואף לא רק על חומרי גלם שנמסרו בתנאי שלא יפורסמו, אלא גם כל חומרים גלם אחרים, אם אלו נמסרו לעיתונאי במסגרת יחסי אמון בינו לבין המקור.

יונתן אוריך (מימין) ואלי פלדשטיין בבית המשפט, 2025 (צילומים: יהונתן שאול ויהושע יוסף)

לאחרונה הגיש אוריך, באמצעות באי כוחו עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, המייצגים במקביל את ראש הממשלה הנאשם נתניהו ודמויות נוספות במעגל הקרוב לנתניהו שהסתבכו בפלילים, בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף בהליך. על אף התנגדות אסנהיים, החליט השופט רון גולדשטיין להעניק לאוריך ארכה, והיום (8.6) הגיש היועץ החשוד את בקשתו. אל עורכי הדין חדד ומילשטיין הצטרף הפעם גם עו"ד רן וקנין.

לפי אוריך, פסק הדין התקדימי של נשיא העליון עמית "מעורר קשיים עקרוניים במספר מישורים", אך הוא מבקש להתמקד בהיקף החיסיון העיתונאי, שהורחב בידי השופט עמית במה שאוריך מכנה "קפיצה נחשולית דרמטית".

"חרף הקביעה העקרונית כי מדובר בחיסיון יחסי, ההסדר שנקבע בפסק הדין מוליך, הלכה למעשה, לתוצאה הקרובה מאוד לחיסיון מוחלט", טוען אוריך. לדבריו, פסק הדין התקדימי הופך את החיסיון "למעטפת רחבה החלה כמעט על כל תוצר ביניים של עבודה עיתונאית".

עוד טוען אוריך בבקשתו, כי ההלכה החדשה שקבע נשיא העליון עמית גורמת לכך "שהעיתונאי עצמו הוא שקובע, הלכה למעשה, מהם החומרים שייוותרו מחוץ  להישג ידה של הרשות החוקרת". לפי אוריך, "אין זה ראוי כי תחולתו של חיסיון עיתונאי - בוודאי חיסיון יציר פסיקה ויחסי מטבעו - תהיה תלויה במידה כה רבה בשיקול דעתו החד-צדדי של העיתונאי, ובאופן שבו בחר לערוך את החומר ולהותיר חלקים ממנו 'על רצפת חדר העריכה'".

יונתן אוריך (כורע) ובנימין נתניהו (צילום: מרים אלסטר)

אוריך יוצא נגד פסק הדין גם בשמן של רשויות האכיפה שהחליטו להעמידו לדין, זאת למרות שאלו בחרו שלא לערער על פסק-הדין, והמשטרה אף נסוגה לגמרי מדרישתה לקבל את חומרי הגלם מאסנהיים. לפי אוריך, "להלכה החדשה שנקבעה יש השלכה ישירה על בירור האמת, על אפשרותן של רשויות החקירה להגיע לחומר רלוונטי, ועל יכולתו של חשוד ליהנות, במישרין או בעקיפין, מחומר שעשוי להיות בעל משמעות להגנתו".

עוד לפני שבית המשפט יחליט אם הסוגיה שבספק הדין אכן ראויה לדיון נוסף, על אוריך יהיה לעבור משוכה מקדימה.

במענה לבקשת הארכה טען אסנהיים, באמצעות עו"ד ליאת ברגמן, כי לאוריך "אין כל מעמד להגיש עתירה לדיון נוסף", משום שבקשתו לקבל את החומרים נדחתה כבר בידי בית משפט השלום. השופט גולדשטיין קבע כי סוגיה זו תידון אם וכאשר יגיש אוריך בקשה לדיון נוסף.

23854-06-26
83664-02-26