על אף שכ-18% מאזרחי מדינת ישראל הם ערבים, רק ב-0.5% מהפרסומים שהופיעו בשידורי החדשות והאקטואליה במהלך תשעת הימים הראשונים של מלחמת איראן השנייה נכללו דוברים מהחברה הערבית, כך עולה מבדיקה ממוקדת של "מדד הייצוג", מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, המתבצע באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​​​​.

בנוסף, מהבדיקה עולה כי החברה הערבית מודרה כמעט לחלוטין מדיווחים שעסקו בחיים האזרחיים בישראל בצל המלחמה נגד איראן. בדיווחים שונים בנושאי השבתת מערכת החינוך, החוסן הנפשי של הישראלים ומאמציהם להמשיך בשגרת חייהם, לא שולבו כלל דוברים מהחברה הערבית. רק כ-1.5% מהדיווחים על סוגיית היעדר מיגון מפני הטילים הוקדשו למצב בחברה הערבית, אף שבחברה זו שיעור היעדר המיגון מגיע ל-41%.

בחודש שעבר נחשף כאן כי נתוני מדד הייצוג לשנת 2025 היו הנמוכים ביותר מאז תחילת המדידות בשנת 2016, ועמדו על 1% בלבד. המלחמה עם איראן דחקה דוברים מהחברה הערבית עוד יותר אל מחוץ למסך הישראלי וגרמה להדרה כמעט גמורה של קולות מהחברה הערבית בשידורי הערוצים המרכזיים בישראל.

הבדיקה, שערכה חברת יפעת מחקרי מדיה, של ייצוג החברה הערבית בתקופת מלחמת איראן השנייה, התמקדה בשידורי תוכניות החדשות והאקטואליה בין התאריכים 1-9.3.26 - בערוצי תאגיד השידור הישראלי כאן 11 וכאן ב', בתחנת הרדיו הצבאית גלי-צה"ל, ובשני הערוצים המסחריים קשת 12 ורשת 13.

בסך הכל אותרו במהלך הבדיקה 11,515 אייטמים בתקשורת המשודרת בתקופה הרלוונטית, מתוכם הופיעו דוברים ערבים ב-54 אייטמים בלבד, כ-0.5%. המשמעות היא שצופי ערוצי הטלוויזיה המרכזיים והמאזינים לתחנות הרדיו המואזנות ביותר, שהיו דבוקים בימים הראשונים למלחמה למקורות המידע הנפוצים בישראל, כמעט ולא נחשפו לכחמישית מאזרחי המדינה. לזווית הראייה שלהם, למצוקותיהם ולקולם ממש.

חלוקה לפי ערוצים מעלה כי גם הפעם השידור הציבורי נתן באופן יחסי במה גדולה יותר לדוברים מהחברה הערבית בישראל, וכי גם הפעם הערוץ המסחרי החזק, הנצפה ביותר והעשיר ביותר בישראל מידר את החברה הערבית יותר מכל ערוץ שידור אחר.

האחריות על כך מוטלת על העורכים של כל תוכנית ותוכנית אך בראש ובראשונה על העומדים בראש המערכות העיתונאיות של כל ערוץ ועל המנהלים הכלליים של כל גוף שידור.

בערוץ כאן 11 הופיעו 21 דוברים מהחברה הערבית בתקופת הבדיקה ובכאן ב' הופיעו 11 דוברים. בראש חטיבת החדשות של תאגיד השידור הישראלי עומד ליאור לנדנברג ומנכ"ל התאגיד הוא גולן יוכפז. בגלי-צה"ל, תחת פיקודו של טל לב-רם, הופיעו גם כן 11 דוברים.

בערוצים המסחריים המצב היה גרוע עוד יותר. ברשת 13 הופיעו שמונה דוברים בלבד לאורך תשעת ימי הבדיקה. את חדשות 13 עורכת טלי בן-עובדיה ומנכ"ל רשת הוא אמיליאנו קלמזוק.

בקשת 12, שחולשת על נתח שוק כמעט מונופוליסטי בשידורי החדשות בישראל, ההדרה היתה החריפה ביותר. מנכ"ל חדשות 12 הוא אבי וייס ומנכ"ל חברת קשת הוא אבי ניר.

בסך הכל נרשמו במהלך כל תשעת ימי הבדיקה ארבע הופעות בלבד לדוברים מהחברה העברית בשידורי החדשות והאקטואליה של קשת. שתיים מארבעת ההופעות בערוץ היו של אל"מ במיל' וג'די סרחאן, מפקד הגדוד הדרוזי (גדוד חרב) במהלך מלחמת לבנון השנייה, שהוזמן לאולפן הערוץ בשעת צהריים של ה-9.3. סרחאן הופיע בשני סבבי שיחה נפרדים בתוכנית קשת 12, בזה אחר זה, ועל כן השתתפותו נספרה כשני אייטמים נפרדים.

הופעה נוספת בקשת 12 היתה של סגן מפקד מחוז תל אביב תנ"צ ג'האד חסן, שדיבר על אחת הנפילות בעיר, והדובר האחרון היה חבר מועצת העיר עראבה ג'מאל כנאענה שהתראיין על ניסיון ההתנקשות בראש העירייה וסגנו.

יצוין כי כל הארבעה גברים, נציגים של השלטון על זרועותיו השונות. תכונות אלו מאפיינות את מרבית הדוברים מהחברה הערבית שבכל זאת הצליחו להשתחל אל שידורי החדשות והאקטואליה בכל הערוצים שנבדקו.

ל​אל"מ במיל' מופיד מרעי, לשעבר מפקד גדוד חרב, נספרו 10 הופעות בתקופה הנבדקת, כולן בתוכניות הבוקר של כאן 11. פעיל ההסברה יוסף חדאד הופיע תשע פעמים, ארבע מהן בתוכניות כאן 11 בהגשת אילה חסון וחמש הופעות בתוכנית "הצינור" של רשת 13. אל"מ במיל' וג'די סרחאן ויתר הדוברים הופיעו פעם או פעמיים בלבד.

מתוך כלל הדוברים הערבים שנמצאו בבדיקה, רק 11% היו נשים, זאת למרות שבחברה הערבית, כמו גם בחברה היהודית ובחברות אחרות בעולם, שיעור הנשים עומד על כמחצית מכלל האוכלוסייה.

הדרה גם בנושאים אזרחיים

"התמונה שעולה מהסקירה עגומה במיוחד", אומרת הדיל עזאם ג'לאג'ל, מנהלת שותפה במחלקה לפעילות ציבורית בעמותת סיכוי-אופוק. "לא רק משום שרק ב-0.5% מהאייטמים הופיעו דוברים ערבים - נתון שכבר לצערנו אינו מפתיע - אלא בעיקר בשל ההעלמה הכמעט מוחלטת של המצוקה הקונקרטית של חברה שלמה שמשלמת מחיר כבד במלחמות.

"בין אוקטובר 2023 למאי 2025 כ-60% מהאזרחים שנהרגו מטילים היו ערבים, ובכל זאת מציאות המלחמה והאתגרים שהיא מציבה ביישובים ערביים, כמעט ואינם משתקפים כלל בשיח הציבורי".

עזאם ג'לאג'ל מתייחסת לכך לחלק נוסף בבדיקת יפעת מחקרי מדיה, שהוקדש לבחינת כמות הדוברים הערבים בשורה של נושאים אזרחיים הנוגעים למלחמה נגד איראן.

בראש ובראשונה נבדקה סוגיית מיגון העורף. מתוך 1,419 אייטמים שעסקו בהתמודדות העורף בזמן חירום, 199 אייטמים עסקו באופן ממוקד בסוגיות של מיגון, כגון כשירות ממ"דים, זמינות מקלטים ציבוריים ופתרונות חלופיים לאוכלוסייה נטולת מיגון.

לפי מחקר שנערך על-ידי סיכוי-אופוק ומרכז אינג'אז, כ-41% מהאזרחים הערבים חיים ללא מרחב מוגן כלל, למחצית מהאוכלוסייה אין ממ"ד וכ-9% בלבד חיים בקרבת מרחב מוגן משותף.

דו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה מגלה כי לפי נתוני פיקוד העורף רק 0.3% מהמקלטים הציבוריים בישראל, (37 מתוך 11,775) נמצאים בשטחן של רשויות מקומיות של החברה הערבית, ושמונה מקלטים מתוך אותם 37 אינם כשירים.

בין היתר מביא דו"ח המבקר ממצאי בדיקה שנערכה באזור כביש 85, המפריד בין נחף ודיר אל-אסד מצפון ובין כרמיאל ומכמנים מדרום. בעוד של-56 אלף תושבים ביישובים היהודיים יש 128 מקלטים ציבוריים, כ-52 אלף תושבים ביישובי החברה הערבית נאלצים להסתפק ב-2 מקלטים ציבוריים בלבד.

בדיקה נפרדת שנכללת בדו"ח המבקר, על המיגון ב-21 רשויות מייצגות שמרחקן 20 קילומטרים מהגבול, העלתה כי "רמת המיגון במרחב הציבורי של היישובים הערביים אפסית".

לאור כל זאת, ניתן היה לצפות כי באייטמים שעסקו באופן ממוקד בסוגיות של היעדר מיגון יינתן ביטוי הולם למחדל המתמשך של המיגון הציבורי בחברה הערבית בישראל. ואולם, לפי בדיקת יפעת מחקרי מדיה, מתוך האייטמים שעסקו בנושא רק שלושה הוקדשו לבעיות המיגון בחברה הערבית, וגם אז ההתייחסות הייתה כללית בלבד, תוך אזכור פערי מיגון בערים וביישובים ערביים, וללא הרחבה משמעותית על היקף הפערים או הסיבות להם.

מהשקופית שלהלן ניתן להתרשם עד כמה זניח היה הייצוג של החברה הערבית באייטמים על האזרחים הישראלים בצל המלחמה. החץ הכתום מצביע על פס דקיק שמייצג את כלל האייטמים ששודרו בערוצים המרכזיים והתייחסו לבעיית המיגון בקרב אזרחי ישראל מהחברה הערבית.

גם בייצוג החלקי מאוד של סוגיית המיגון בלט לטובה השידור הציבורי. למעשה, כל האייטמים שהתייחסו להיעדר המיגון בחברה הערבית שודרו בערוצי כאן 11, כאן ב' וגלי-צה"ל.

ממדוח קאסם, מנהל ביקורת בחטיבה לביקורת השלטון המקומי במשרד מבקר המדינה, דיבר על היעדר המיגון ביישובים ערביים בתוכנית "סדר יום" בהגשת קרן נויבך. בכאן 11 הופיע ד"ר אחסאן חליאלה ודיבר על הנושא, ואילו אמיר אלהייב, יו"ר ומייסד עמותת קידום חיילים וקצינים בדואים בצה"ל, הופיע ודיבר על הנושא בגלי-צה"ל.

בנושאים אזרחיים אחרים שנכללו בבדיקה לא נמצא אפילו דובר אחד מהחברה הערבית.

כך, בעוד שהבדיקה העלתה 481 אייטמים שעסקו בהתייחסות למערכת החינוך
במהלך המלחמה, מתוכם 232 אייטמים שעסקו באופן ממוקד במוכנות מערכת החינוך לחירום כמו מיגון מוסדות חינוך, היערכות ללמידה מרחוק וקשיים בתפעול המערך, לא נמצאה באף אחד מהאייטמים הללו התייחסות ספציפית למערכת החינוך בחברה הערבית ולא בלטו דוברים מהחברה הערבית שהתייחסו לנושא.

ערוצי התקשורת המרכזיים אמנם הציפו את הקשיים של אזרחי המדינה אל מול מתווי החזרה לשגרה, רמת המוכנות של מערכת החינוך, היעדר מיגון הולם בבתי ספר וגני ילדים, תפעול מערך הלמידה מרחוק, וכדומה. אולם כל הדוברים היו יהודים.

באופן דומה, בבדיקה נמצאו 130 אייטמים שעסקו בחוסן הנפשי ובריאות הנפש של אזרחי ישראל במהלך המלחמה. לפי חברת יפעת מחקרי מדיה, הסיקור התמקד בעיקר בדיווחים על עלייה בפניות הציבור לשירותי בריאות הנפש ולמרכזי חוסן. גם באייטמים הללו לא אותר אף דובר מהחברה הערבית.

542 אייטמים בתקופת הבדיקה הוקדשו לשגרת החיים במהלך המלחמה, כגון פתיחת מקומות בילוי ובתי קפה. האייטמים התמקדו בערים הגדולות, ובעיקר בתל-אביב וירושלים. היו גם דיווחים על שגרת יומם של האזרחים בראשון לציון וצפת, אבל לא ברהט, נצרת או כפר קאסם. באייטמים לא נמצא מקום לשילוב דוברים מהחברה הערבית וגם לא נכללה התייחסות לשגרת החיים בחברה הערבית.

לדברי עזאם ג'לאג'ל, "כאשר ל-41% מהחברה הערבית אין נגישות למרחב מוגן תקני, אך רק 3 מתוך 199 אייטמים על מיגון עסקו במצב ביישובים ערביים; כאשר ב-29% ממוסדות החינוך הממלכתי הערבי אין מיגון תקני (לעומת 13% בחינוך העברי), אך 232 אייטמים על מוכנות מערכת החינוך לא התייחסו כלל לבתי הספר הערביים; וכאשר רק 6.1% ממרפאות בריאות הנפש ממוקמות ביישובים ערביים - ובכל זאת לא שולב אפילו דובר ערבי אחד ב-130 אייטמים שעסקו בחוסן נפשי (תוך שהחברה הערבית מתמודדת עם חירום כפול - פשיעה מאורגנת מתמשכת לצד מלחמה) - אי אפשר לדבר על מקריות. מדובר בדפוס.

"הכשל הזה הוא לא רק מקצועי, אלא גם מוסרי; כאשר חמישית מאזרחי המדינה כמעט ואינה נוכחת בתמונה התקשורתית - הציבור כולו נפגע, משום שהוא אינו מקבל תמונה מלאה ואמיתית של המציאות, שעל בסיסה ניתן לגבש עמדה ולדרוש תיקון".

* * *

מדד הייצוג הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, הבודק באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה באופן מתמשך מאז 2016 את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ חדשות אלא בכלי תעמולה פוליטי).

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

"מדד הייצוג" הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, המתבצע באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​​​​