שלמה מורן, פרופסור בטכניון, מערער על החלטת בית משפט השלום לדחות תביעה שהגיש נגד ערוץ 14, למרות שנקבע כי חלק מהפרסום היה כוזב ולמרות שהערוץ לא הצליח להוכיח שפעל בתום לב.

בחודש מאי 2023 פורסם באתר ערוץ 14 טקסט מאת אביטל פריד תחת הכותרת "אנטישמיות בחסות האקדמיה: מרצה בטכניון משווה בין הנאציזם לציונות הדתית". בכתבה, שהתבססה על תלונה של ארגון אם-תרצו, נטען כי פרופ' שלמה מורן "משתמש במשאבי הפקולטה לקידום אג'נדה פוליטית".

בין היתר נטען כי פרופ' מורן "תלה על דלת משרדו כתבות שבזות למסורת, מגדפות את ציבור הציונות הדתית ומשמיצות את ערכי היהדות" והשווה בין "התפתחות הציונות האמונית" להתפתחות הנאציזם בשנות ה-30, זאת "על ידי הפנייה למאמרים אקדמיים עם הכותרות 'ציוני אמוני רצחני' ו'יודו-גזענות'".

בהמשך הכתבה נטען עוד כי בדף של פרופ' מורן באתר הפקולטה למדעי המחשב הוא "מצטט ומפרסם קטעים מכתביו כחלק מחומרי לימוד הקורס, ואף מתגאה כי למרות האמון הדל בהם בזמן אמת, הכתבים נהפכו ל'נבואיים' במרוצת הזמן".

בעקבות הכתבה תבע מורן פיצוי בסך 140 אלף שקלים מהערוץ. לדבריו, הטענה כאילו הוא מצטט ומפרסם קטעים מכתביו כחלק מחומרי הלימוד בקורס שלו היא "שקר מפגיע ופוגעני". מורן הדגיש, באמצעות עו"ד איתן להמן, כי הוא אכן "אוחז מזה שנים בדעות מוצקות באשר לסכנה הנובעת מתפיסות לאומניות בחלקים מהציבור הדתי לאומי, אך אינו מערב כלל את הדברים בעיסוקו האקדמי".

מורן הסביר כי עניינו בציבור הדתי לאומי התעורר לפני כעשרים שנה, כשהתבקש לכתוב סקירה על הספר "המהפכה האמונית" מאת מוטי קרפל. לדבריו, כשקרא את הספר "ראה בו מקבילות לתורת הגזע הנאצית". מאז עקב בזעזוע אחר הלאומנות הגוברת וההסתה לרצח עם בציונות הדתית, והחל לתלות על דלת חדרו בטכניון פרסומים שונים הקשורים בעניין, כולל מאמרים של ב. מיכאל, חנוך לוין, הרב אליקים לבנון ואחרים.

בערוץ 14 טענו להגנתם, באמצעות עו"ד יגאל דנינו, כי "אין בכתבה ולו עובדה אחת שאינה הולמת את המציאות העובדתית". לפי הערוץ, מורן עירב את דעותיו הפוליטיות בעיסוקו האקדמי, בין היתר בכך שתלה על דלת משרדו מאמרים פוליטיים ופרסם מאמרים פוליטיים בדף הבית שלו באתר הפקולטה.

השופטת אביגיל פריי (צילום: אתר הרשות השופטת)

לפני שבועות אחדים דחתה השופטת אביגיל פריי את התביעה של פרופ' מורן.

"בסיס הטענה העובדתית לפיה התובע עושה שימוש במשאבי הטכניון לצורך הצגת דעותיו הפוליטיות עומד בקנה אחד עם המציאות", פסקה. אמנם, לא הוכח כי מורן משלב את מאמריו הפוליטיים בחומרי הלימוד שלו, ובערוץ 14 אף הודו שהדבר אינו נכון, אולם השופטת קבעה כי מדובר בפרט לוואי שאין בו פגיעה של ממש.

"הטענה כי המאמרים היוו חלק מחומר הלימוד הינה פרשנות סבירה לאמור בכתבה", הוסיפה השופטת, "[...] אולם היא אינה מהווה סטייה הגורמת לפגיעה שונה מהותית במכלול הטענות שהובאו על ידי הנתבעת במסגרת הכתבה". לצד זאת קבעה השופטת כי בערוץ 14 לא הצליחו להוכיח שפעלו בתום לב, בין היתר משום שלא הוכח שפעלו באופן סביר לאמת את הדיווח טרם פרסומו.

לאחרונה הגיש מורן ערעור על פסק הדין.

"אם עיקר הכתבה הוא התנהלות לא ראויה של המערער, כפרופסור אמריטוס, בעת שימושו במשאבי האוניברסיטה כדי לקדם את עמדותיו הפוליטיות, הרי טענה כל כך קיצונית, כאילו כתביו האידיאולוגיים נהפכו על ידו לחלק מחומרי לימוד הקורס אינה יכולה להיות 'טענת לוואי', אלא היא הופכת להיות עיקר הכתבה".

עוד מציין מורן בערעורו כי ערוץ 14, "כלי תקשורת המבקש להציג עצמו ככלי תקשורת אחראי ומוביל, צריך היה לבדוק את המצב העובדתי לאשורו, ולא להציג מצג שקרי לציבור הרחב, אך בחר שלא לפנות אל המערער או אל איש סגל כלשהו בטכניון, ואפילו לא לסטודנט אחד בטכניון!!".

לפי מורן, השופטת פריי שגתה גם כשקבעה כי הכותרת "אנטישמיות בחסות האקדמיה" אינה מהווה לשון הרע, כיוון שמורן עצמו ייחס לחלקים מהציבור הדתי - לאומי אידיאולוגיה שוות ערך לאידיאולוגיה הנאצית.

"דומה", נכתב בערעור, "כי קביעתו של בית המשפט קמא, כי ניתן לומר על המערער כי הוא 'אנטישמי', השפיעה בסופו של יום על המותב, שהביא לקביעתו הקיצונית, כי האמירה על המערער כי הוא מכניס את האידיאולוגיה שלו לחומרי הלימוד - בקורס עיקרה של  התביעה - הינה 'פרט לוואי'".

טרם הוגש מענה לערעור.

10253-09-23