בשנת 2025 הועמק עוד יותר השפל חסר התקדים בייצוג החברה הערבית בתקשורת הישראלית המרכזית, כך עולה מנתוני מדד הייצוג.

שיעור הייצוג של החברה הערבית הגיע ל-1% בלבד, זאת על אף שכ-18% מאזרחי המדינה הם ערבים. המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ תקשורת מן המניין אלא בכלי תעמולה פוליטי).

לאורך שנת 2025 השתתפו בתוכניות החדשות והאקטואליה של חמשת ערוצי המדיה הכלולים במדד כ-125 אלף דוברים. מתוכם, 1247 היו ערבים, כ-1%. נתון זה נמוך במידה ניכרת מממוצע הנתונים של כלל שנות המדד ונמוך אף יותר משיעור הייצוג הממוצע טרם הושק המדד.

בחודשיים הראשונים של שנת 2016, טרם הושק מדד הייצוג, שיעור הדוברים הערבים עמד על כ-2.2%. מחקרים קודמים שבחנו את שכיחות הופעותיהם של אזרחים ערבים בתקשורת הישראלית הצביעו גם הם על שיעור ייצוג של כ-2%.

לאחר השקת המדד החלה עלייה מדודה בשיעור הייצוג של החברה הערבית. כבר בתום השנה הראשונה לפרסומו של מדד הייצוג טיפס שיעור הייצוג ל-2.5%, בשנת 2017 עמד על 2.9%, בשנת 2018 נשמר שיעור הייצוג ואילו בשנת 2019 ובשנת 2020 חלה ירידה קלה לשיעור ייצוג של 2.8%.

בשנת 2021, זינק שיעור הייצוג ל-3.7%. לפי חוקרי חברת יפעת מחקרי מדיה, הזינוק נבע בין היתר מהחלפת הממשלה בכזו שבה חברה מפלגה ערבית (רע"מ) וכתוצאה מהמהומות הבין-גזעיות במהלך מבצע שומר חומות.

בשנת 2022 ירד שיעור הייצוג ועמד על כ-3.4% ואילו בשנת 2023 נמשכה מגמת הירידה ושיעור הייצוג עמד על 2.8% בלבד. בשנת 2024, על רקע העמקת המלחמה בעזה, גברה עוד יותר הירידה בשיעור הייצוג שהגיע ל-1.6% בלבד.

אולם בשנת 2025 צנח שיעור הייצוג לשפל שכמותו לא נראה מאז תחילת המדידות. בעוד ישראל נתונה במלחמה הקשה ביותר שידעה בדורות האחרונים, והן לאחר שנחתמה הפסקת האש, התקשורת המרכזית הדירה כמעט לחלוטין את קולות כחמישית מאזרחי ישראל עד כדי הכחדה סמלית של קולם.

"כשל עיתונאי חמור ופגיעה ישירה בזכות של כלל האזרחים להבין את עומק המשבר ולדרוש אחריות ושינוי"

בשל החלטות העורכים בתקשורת הישראלית, הישראלים כמעט ואינם נתקלים בדוברים מהחברה הערבית בתקשורת המרכזית, וכשבכל זאת ניתן ביטוי לנציג מהחברה הערבית זהו פעמים רבות קול חריג וקיצוני מתוך החברה הערבית שאינו מייצג כראוי את מרבית חבריה. כך שלא רק שיעור הייצוג אינו הולם את שיעור החברה הערבית בישראל, גם זהות הדוברים אינה מספקת ייצוג הולם לאותה חברה.

כמו בשנת 2024, גם בשנת 2025 הדובר הבולט ביותר מהחברה הערבית, הוא יוסף חדאד, פעיל הסברה שעמדותיו אינן מייצגות את עמדות הרוב המוחץ מאזרחי ישראל הערבים, אם לשפוט על-פי דפוסי ההצבעה בחברה הערבית.

"העובדה שרק 1% מהדוברים בתקשורת המרכזית בעברית היו ערבים היא שפל חסר תקדים, אך למרבה הצער אינה מפתיעה - היא המשך של מגמת הירידה בייצוג (המועט בכל אופן) שראינו בשנתיים האחרונות, מאז החלה המלחמה בעזה", אומרת הדיל עזאם ג'לאג'ל, מנהלת שותפה במחלקה לפעילות ציבורית בסיכוי-אופוק.

"ממצאי המדד מתפרסמים בצל מציאות מדממת במיוחד ביישובים הערביים, ואי אפשר לראות ולא להזדעזע מתת הסיקור המחריד בו נקטה התקשורת בעברית בשנה האחרונה, של נושא הפשיעה המשתוללת בחברה הערבית - שנה בה נרשם מספר שיא של 252 קורבנות פשע מאורגן; הנושא הבוער ביותר בחברה הערבית לא הופיע ברשימת 20 הנושאים הבולטים שסוקרו בתקשורת בעברית".

לדברי עזאם ג'לאג'ל, "התעלמות והעלמה זו אינה רק עוול מוסרי כלפי הקורבנות ומשפחותיהם, אלא גם כשל עיתונאי חמור ופגיעה ישירה בזכות של כלל האזרחים להבין את עומק המשבר ולדרוש אחריות ושינוי. דווקא בעידן של ממשלה שמסיתה נגד אזרחים ערבים ומנרמלת אלימות, חובתה של התקשורת היא להיות חומת המגן של הציבור – לא שותפה להדרה".

מגמת הירידה בשיעור הייצוג בולטת עוד יותר כשבוחנים את שיעור הייצוג של החברה הערבית בתוכניות המרכזיות. כמו בשנים קודמות, גם השנה הקדיש המדד תשומת לב מיוחדת לכעשרים תוכניות שנחשבות למובילות בכל כלי תקשורת. עם זאת, מאז תחילת 2022 ובשונה משנים קודמות לא מתפרסמים באופן שוטף ממצאי המדד לאורך השנה, ולא הודגשו ההצלחות והכישלונות של התוכניות שבמעקב.

נראה כי השינוי בתכיפות הפרסום של מדד הייצוג ביטל את ההשפעה החיובית על המוטיבציה של מערכות התוכניות לשבץ דוברים ערבים, שכן שיעור הייצוג הממוצע בתוכניות שבמעקב היה נמוך משהיה מאז תחילת המדידות בשנת 2016, ועמד על 1% בלבד, פחות אף מהשיא השלילי שנקבע בשנת 2024 (1.4%) ובהמשך למגמת הירידה שמאפיינת את השנים האחרונות.

אם בשנת 2023 נרשמו 15 תוכניות מרכזיות שעברו את רף 2% ייצוג ובשנת 2024 רק שש תוכניות, הרי שבשנת 2025 הצליחו רק שתי תוכניות מרכזיות לעמוד במשימה.

בהקשר זה מעניין לציין כי לא רק שיעור הייצוג בתוכניות המרכזיות צנח, אלא גם הפער בין שיעור הייצוג הממוצע של כל תוכניות החדשות והאקטואליה לבין שיעור הייצוג בתוכניות המרכזיות. בשנות המדד הראשונות עמד הפער בין התוכניות המרכזיות לבין הממוצע הכללי על למעלה מאחוז. מאז תחילת שנת 2022 הצטמצם הפער, ומאז שנת 2023 הוא התאפס או היה שלילי.

בחלוקה של נתוני של 2025 לפי גופי שידור, בולטת ההדרה החריפה בשיעור הייצוג בקשת 12, גוף התקשורת המוביל בישראל. האחריות לכך מוטלת על מנכ"ל חברת חדשות 12 אבי וייס ומנכ"ל קשת 12 אבי ניר. הצופים בקשת 12 כמעט ולא נחשפים לדוברים מהחברה הערבית.

כמו כן בולטת ירידה חדה בייצוג של החברה הערבית בתאגיד השידור הישראלי, בהמשך למגמה של השנה שעברה. לראשונה מאז 2018 איבד תאגיד השידור הציבורי כאן, על שתי הזרועות שלו, את המקומות הראשונים בטבלת גופי השידור. על הנתון העגום הזה אחראי מנהל חטיבת החדשות ליאור לנדנברג, כמו גם המנכ"ל גולן יוכפז.

במקום הראשון מבין הערוצים, עם שיעור ייצוג נמוך להפליא של 2% בלבד, ניצבת תחנת הרדיו הצבאית גלי-צה"ל, שלאחרונה הוחלט על סגירתה. זהו גם גוף השידור היחיד שבו חלה בשנה החולפת עלייה, גם אם מזערית, של שיעור הייצוג.

מנכ"ל תאגיד השידור גולן יוכפז (צילום: דוד שמשון, דוברות תאגיד השידור)

בשנת 2022 עמד שיעור הייצוג של גל"צ על 3.1% ומאז הוא ירד ל-2.9% ב-2023 ול-1.9% ב-2024. העלייה בעשירית האחוז ל-2% הספיקה למקום הראשון. מפקד גל"צ, שאחראי על שידורי התחנה והעלייה הקלה בשיעור הייצוג, הוא טל לב-רם.

אחרי גל"צ מגיעים שני הערוצים של תאגיד השידור הציבורי - כאן ב עם 1.5% וכאן 11 עם 1.4% בלבד. רק לפני שנתיים, לפני המלחמה, הגיעו ערוצי האקטואליה של תאגיד השידור לשיעורי ייצוג גבוהים פי שלושה.

ערוץ כאן ב' סיים את 2021 עם 4.9%, את 2022 עם 5.3% ואת 2023 עם 4.4%. בשנת 2024 צנח כבר ל-2.1% והשנה, כאמור, הסתפק ב-1.5% בלבד. ערוץ כאן 11 סיים את 2021 עם 4.6%, את 2022 סיים כאן 11 עם 4.2% ואת 2023 עם שיעור ייצוג של 4.7%. בשנת 2024 צנח ל-2.5% והשנה כאמור הידרדר עד ל-1.4% בלבד.

מדובר, אם כן, בלא פחות מהתרסקות של שיעור הייצוג בתאגיד השידור הישראלי, אל עבר הדרה כמעט מוחלטת של כחמישית מאוכלוסיית המדינה.

מנכ"לית חדשות 13 טלי בן עובדיה (צילום: משה שי)

ואולם, חמור עוד יותר מצבם של שני הערוצים המסחריים רשת 13 וקשת 12.

הצניחה של רשת 13, שאת חברת החדשות שלה מנהלת טלי בן-עובדיה, היא המשך למגמת הירידה של השנים האחרונות.  מ-2.9% בשנת 2022, ל-2.4% בשנת 2023, ל-1.2% בלבד ב-2024 וכעת ל-0.6% בלבד. רשת 13 נחשבת במשך שנים לסמן הליברלי של השידור המסחרי בישראל, אך בכל הנוגע לשיתוף קולות מהחברה הערבית בישראל בשידורי התחנה, דומה כי אין לכך כל ביטוי. מנכ"ל הערוץ הוא אמיליאנו קלמזוק.

שיעור הייצוג בקשת 12, ערוץ הטלוויזיה הפופולרי בישראל בפער ניכר על פני כל מתחריו גם בשנת 2025, הגיע לשפל חסר תקדים. אם בשנת 2022 עוד נהנה הערוץ משיעור ייצוג של 2.7% הרי שבשנת 2023 ירד שיעור הייצוג ל-1.3% בשנת 2024 ירד ל-1% בלבד ואילו בשנה שעברה הסתפק ב-0.3% בלבד.

זהו שיעור הייצוג הנמוך ביותר של קשת 12 מאז החל לפעול המדד ב-2016, ולמעשה הנתון הנמוך של כל ערוץ שידור שהוא מאז שהחלו המדידות.

מאז שנת 2023, יש לציין, אחרי שנים ארוכות של הגמוניה, החלה קשת לשדר מול מתחרה חדש, ימני-פופוליסטי, בדמות ערוץ 14, המשמש כזרוע תעמולה של ראש הממשלה נתניהו ואוחז במדיניות קבועה של הדרה, אפלייה וגזענות.

דווקא באקלים הזה מעדיפים בכירי הערוץ, ובראשם מנכ"ל חברת חדשות 12 אבי וייס ומנכ"ל קשת 12 אבי ניר, ליישר קו עם המגמות הפסולות הללו ולא להציג לפני הצופים את המציאות בישראל, שבה כחמישית מהאזרחים הם ערבים.

* * *

מדד הייצוג הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, הבודק באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה באופן מתמשך מאז 2016 את אחוז הייצוג של האוכלוסייה הערבית בתוכניות החדשות והאקטואליה בערוצים המרכזיים בישראל (ערוץ 14 נמדד אף הוא אך לא נכלל בפרסום המדד הרשמי כיוון שלא מדובר בערוץ חדשות אלא בכלי תעמולה פוליטי).

המדד בוחן את כל תוכניות החדשות והאקטואליה בערוצי הטלוויזיה כאן 11, קשת 12 ורשת 13 וכן ברשתות הרדיו כאן ב' וגלי-צה"ל. כלי התקשורת הללו, מהזרם המרכזי במדינת ישראל, אמורים לשקף בשידוריהם את כלל האוכלוסייה הישראלית, בין אם מתוקף חוק ובין אם מתוקף המקצועיות העיתונאית. למרות זאת, הם מעדיפים להתמקד באופן חסר מידה באזרחים היהודים ולהציג לצופיהם מדינה שממנה נעדרות כמעט לחלוטין דמויות של אזרחים ערבים.

העדפה זו יוצרת בקרב הצופים והמאזינים תמונת מציאות מעוותת. תוצאת לוואי שלה היא העמקת ההפרדה התודעתית בין אזרחי ישראל היהודים והלא-יהודים. מדד הייצוג נוצר כדי לעודד את מקבלי ההחלטות בתקשורת, עיתונאים, עורכים ומגישים של תוכניות חדשות ואקטואליה, לחרוג מאזור הנוחות ולשנות את המגמה.

"מדד הייצוג" הוא מיזם משותף של "העין השביעית" ועמותת סיכוי-אופוק, המתבצע באמצעות חברת יפעת מחקרי מדיה​​​​​​​​​​