יוני שמעוני, "האיש של שלמה קרעי" שעשוי להכריע את גורלו של ערוץ 13 במועצת הרשות השנייה, מדליף ללשכת שר התקשורת ציטוטים וצילומים מתוך דיוני המועצה – כך מעידים כמה גורמים ברשות ששוחחו עם "העין השביעית". לדבריהם, מדובר בנוהג פסול וחריג שמאפשר לשר קרעי או לנציגים מטעמו להשפיע על דיוני המועצה בזמן אמת בהתאם לאינטרסים פוליטיים.

"שמעוני מוציא את כל הישיבות החוצה, לשר, וכשהוא פותח את הפה ניכר שהוא לא מבין את החומר, ומדבר כאילו לפי דף מסרים", טוען אחד מאותם גורמים. "הוא לא כשיר להיות יו"ר המועצה, ואפילו לא ממלא מקום".

שמעוני, ראוי לציין, מכחיש בתוקף את הטענות המפורטות בכתבה זו. הוא מאשר שהכיר את השר קרעי לפני מינויו למועצה, אך טוען שכיום אין ביניהם קשר. לדברי שמעוני, כשפגש את קרעי לראשונה אמר לשר שהוא עוקב אחר פועלו, ובהמשך ביקש ממנו סיוע במינוי של חבר לתפקיד בכיר באקדמיה – אך ההצעה להתמנות בעצמו למועצה נחתה עליו בהפתעה, בזכות "השגחה אלוקית". תגובתו המלאה מובאת בסוף הכתבה.

ההרכב הנוכחי של מועצת הרשות השנייה מונה בבהילות על ידי הממשלה בסוף החודש שעבר. המועצה החדשה מתאפיינת במינון גבוה של עסקנים המזוהים פוליטית עם הליכוד, המפלגה של ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר קרעי. בימים שלאחר ההצבעה הוגשו לבג"ץ חמש עתירות המבקשות לפזר את המועצה או לפסול חברים מסוימים בה. בענף התקשורת מתייחסים למהלך כהשתלטות פוליטית על הגוף שאמור לפקח על שידורי הטלוויזיה והרדיו המסחריים בישראל.

ב-30 במרץ, חמישה ימים לאחר ההצבעה בממשלה, התכנסה המועצה לדיון ראשון. אז גם הוחלט להעניק לשמעוני שדרוג: לצד היותו חבר מן השורה במועצה, בשלושת החודשים הראשונים לכהונתה הוא יופקד על הטיפול בערוץ 13 כממלא מקומה של היו"רית החדשה, יפעת בן-חי שגב.

המינוי מעניק לשמעוני כוח השפעה מוגבר על גורל העסקה לרכישת השליטה בערוץ 13 מידיו של האוליגרך לן בלווטניק, שהשתלט על גוף התקשורת לבקשת נתניהו, הוביל בו גל טיהורים פוליטי ומינה מנהלים כושלים שבהנהגתם ספג הערוץ הפסדי עתק.

שר התקשורת שלמה קרעי משוחח עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. מליאת הכנסת, ינואר 2026 (צילום: יונתן זינדל)

בלווטניק עמד למכור את החברה לטייקון הכבלים פטריק דרהי, שגופי התקשורת שבבעלותו מתאפיינים באג'נדה פרו-שלטונית – אך ברגע האחרון, בעקבות חסמים רגולטוריים ומאבק עיקש של עיתונאי הערוץ, חתם על עסקה עם קרן פילנתרופית שנתמכת בידי קבוצה של יזמי הייטק והתנועה הקיבוצית. העסקה נועדה לשקם את הערוץ בסיוע השקעה של 100 מיליון דולר, אך כדי שתיכנס לפועל היא זקוקה לאישור של מועצת הרשות השנייה.

לדברי אחד מהגורמים ששוחחו עם "העין השביעית", בלשכת קרעי ניסו ללחוץ על חברי מועצה לאשר לדרהי להעניק הלוואה לערוץ 13, מהלך שנתפס בעיני עיתונאי הערוץ כצעד ראשון בהשתלטות עוינת שתתבצע דרך הדלת האחורית. "האנשים של קרעי במועצה ניסו לעזור לו לקדם את זה, אבל נכשלו – ובסוף כידוע העסקה נפלה", אומר הגורם.

אלא שמאז התחלפה המועצה, והאחריות על עתידו של ערוץ 13 עברה לידיו של יוני שמעוני. אחד התרחישים שמפניהם מתריעים העותרים לבג"ץ הוא שהמינוי הבהול של המועצה וההרכב האולטרה-פוליטי שלה נועדו לסכל את העסקה שעומדת כעת על הפרק. בגלל המצב הכלכלי הגרוע של הערוץ, גם עיכוב של כמה חודשים עלול לגרום לו נזק בלתי הפיך.

גורמים שבאו במגע עם יוני שמעוני מתארים אותו כמועמד המושלם למשימה: תומך אדוק אך אנונימי של ביבי – כזה שקשה להדביק לו זיהוי פוליטי מובהק כמו במקרים של חברי המועצה החדשים כנרת בראשי וחיים שיין, שחוגגים בגלוי את הזיהוי הביביסטי שלהם. אדם שיידע לגרום לעסקה להיתקע, אך לא יצטייר כמי שפועל ממניעים פוליטיים.

בשיחה עם "העין השביעית" נשאל שמעוני על עמדתו לגבי עסקת ערוץ 13, אך סירב להשיב. "אני מקווה שנעשה טוב, בצורה מקצועית", אמר ולא הרחיב.

פטריק דרהי (משמאל) ולן בלווטניק (צילומים: Jérémy Barande - École polytechnique, רישיון CC BY-SA 2.0, וצילום מסך)

בניגוד למה שניתן היה לצפות, החוק שמתוקפו פועלת הרשות השנייה לא קובע שחברי המועצה אמורים להבין בתקשורת. אף שרבים מחברי המועצה לדורותיה באו מהתחום – מהאקדמיה, מהתעשייה או מהרגולציה – תנאי הסף מנוסחים בלשון ערטילאית, ולא מחייבים אותם להחזיק בידע או בניסיון בתחום שבו יידרשו לבצע הכרעות הרות גורל.

לפי החוק, כדי להיות מועמד כשיר דרושים "רקע תרבותי הולם", "ניסיון וידע" בתחום התמחות כלשהו ו"ניסיון והבנה למצב החברתי בישראל".

בזכות ההגדרה הרופפת הזאת הצליח שמעוני להתמנות למועצה גם בלי רקע של ממש בענף התקשורת. שמעוני, בן 64, עובד מאז 2008 כמנכ"ל הקונסרבטוריון העירוני בקריית-מוצקין. הוא בעל תואר ראשון בחינוך ומוזיקולוגיה, ולפני שקיבל את עבודתו הנוכחית עבד כמורה למוזיקה בבתי ספר ובפרויקט של הסוכנות היהודית, ניצח על מקהלות וניהל הרכבי נגינה, זמר ומחול.

לפי קורות החיים שהגיש שמעוני לרשות השנייה, את העבודה הראשונה והיחידה שלו בתחום התקשורת קיבל לפני 30 שנה, ב-1996, אז התמנה לתפקיד הדובר והעוזר האישי של ראש עיריית קריית-ים דאז, איש הליכוד שמואל סיסו. הוא מילא את התפקיד במשך שנתיים, ואז חזר לתחום ההוראה.

למועצת הרשות השנייה נבחר שמעוני באוקטובר 2024. במסמך שהוגש לוועדה בראשות השופטת שולמית דותן, שסיננה את המועמדים, נטען שהרקע שלו בתחום החינוך יאפשר לו לסייע במימוש אחת התכליות הנשכחות והשוליות שמפורטות בחוק הרשות השנייה: "להגן על קטינים וחסרי ישע".

לדברי עמיתיו, עד מהרה התבלט שמעוני כאחד מ"אנשי קרעי" במועצה. העמדות הפוליטיות שלו ושל השר חופפות: שמעוני לא נוהג לבטא את דעותיו בתקשורת או במדיה חברתית, אך משיחות אישיות שקיים בשנים האחרונות, שתיעוד של חלקן הגיע לידי "העין השביעית", הוא מצטייר כתומך אדוק של הממשלה.

במקרה אחד טען שמעוני שמחאת משפחות החטופים מסתייעת במימון סודי של מיליארדי דולרים, ושהמטרה האמיתית שלה היא הפלת נתניהו. בהתבטאויות אחרות הביע תמיכה באחת מהיוזמות האגרסיביות ביותר של השר קרעי: סגירה או הפרטה של תאגיד השידור הציבורי, שמזוהה בעיניו כבעל אג'נדה שמאלנית מדי.

לדברי גורמים ברשות השנייה, ההזדהות של שמעוני עם המדיניות של קרעי כוללת גם שיתוף פעולה פעיל. "יוני במשך כל הישיבות מסמס החוצה מה נאמר, מצלם חלקים ממצגות ושולח – לא ברור אם לקרעי בעצמו או לראש המטה שלו", אומר אחד מהם.

"היה מקרה אחד שבו אמיר עאסי, שצורף למועצה לפני שנה וחצי עם יוני ונהג גם הוא להדליף ללשכת השר, עמד לצאת החוצה באמצע ישיבה. יוני עצר אותו ואמר לו: 'עזוב, אני כבר דיווחתי'. אלה דברים שלא ייעשו, והם לא נהוגים. התוצאה המיידית היתה שהיו"ר דאז, מרדכי מרדכי (שכיהן בתפקיד עד סוף מרץ 2026; א"ב), התחיל לקבל נזיפות בווטסאפ בזמן הישיבה".

חברי מועצת הרשות השנייה שאושרו לכהונה בהחלטת ממשלה מ-24 במרץ 2026, בגרפיקה שפורסמה על ידי שר התקשורת שלמה קרעי ובהמשך נמחקה מהרשת (לחצו להגדלה)

אחת הטענות שנבדקות כעת בנוגע להרכב המועצה היא שאין בה ייצוג הולם לחברה הערבית. אמיר עאסי הוא החבר הערבי היחיד במועצה הנוכחית, אבל מהתיאורים של מי שבאו איתו במגע עולה שגם הוא תומך אדוק של ממשלת נתניהו. "בגלל שעאסי הוא בחור ערבי, באמת תהינו למה קרעי הכניס אותו למועצה – ואז הוא התחיל לדבר, והבנו שמדובר בסוג של ביביסט", אומר גורם ברשות השנייה.

"וכמו שמעוני, גם עאסי לא מבין כמעט כלום בתחום. לדוגמה: היו"ר הקודם, מרדכי, עשה באחת הישיבות סבב וביקש מכל המשתתפים להביע את עמדתם לפני הצבעה. אמיר לא ידע מה להגיד, כי הוא כנראה לא הקשיב. בסוף הוא אמר: 'אני רואה רק ערוץ 14! רק ערוץ 14 צריך לראות! במגזר שלנו, ערוץ 14 מאוד חזק!'. שאר החברים פרצו בצחוק, כולל חברה ערבייה אחרת, שאמרה לו שהוא מדבר שטויות".

שלמה קרעי הוא לא האחראי הבלעדי להשחתת הרשות השנייה. מדובר בגוף מקרטע, מצולק מייבוש תקציבי ונסיונות בחישה פוליטיים, רגולטור שאיבד את השיניים כבר לפני שנים ולא מצליח לממש את ייעודו: פיקוח אפקטיבי על השידורים המסחריים כדי לוודא שגופי השידור עומדים בתנאי הרשיונות שלהם ומספקים לציבור תוכן איכותי, מגוון וחופשי מלחצים מסחריים ופוליטיים.

יו"רית מועצת הכבלים והלוויין יפעת בן-חי שגב וקודמה בתפקיד, מרדכי מרדכי (צילומים: משה שי ויונתן זינדל)

מועצת הרשות השנייה אמנם נבחרת בידי הממשלה, שנהנית מגמישות רבה בבחירת המועמדים, אבל מרגע שהיא נבחרת חבריה אמורים לפעול באופן עצמאי, נקי מאינטרסים פוליטיים. ובכל זאת, שר שמעוניין לבחוש בעבודתה יכול למצוא דרכים לעשות זאת.

גורם ברשות מדגים באמצעות השוואה בין קרעי לקודמו בתפקיד, יועז הנדל. "לפני כמה שנים, אחד מחברי המועצה שאל את הנדל מה חשוב לו שהמועצה תקדם", מספר הגורם. "הנדל אמר לו: 'זה לא מעניין אותי, תעשו מה שאתם מבינים'. אני לא רואה בהנדל איזה מנהיג דגול, אבל לזכותו ייאמר שהוא לא התערב בכלל, ואפילו סירב להגיד מה דעתו בסוגיות שבהן דנה המועצה.

"עם קרעי המצב שונה. מהרגע הראשון הוא התייחס לחברי המועצה כבוגדים, גוף קומוניסטי שצריך לעבור מן העולם – למרות שהוא כמובן שיקר, הוא לא רוצה לבטל את הרגולציה אלא להשתלט עליה, להפוך אותה לפוליטית ולגרום לה לעבוד למענו.

"כשקרעי נכנס לתפקיד, פתאום התחילו להגיע בקשות מהשר. ראש המטה שלו, אלעד זמיר, התחיל לפנות לחברי המועצה וביקש מהם להעלות נושאים לדיון. הוא פנה מראש לחברים שמזוהים כ'אנשים של קרעי', כמו יוני שמעוני ואמיר עאסי. אנשים שלא נראה שהם מנסים להבין על מה מדובר בישיבות, וניכר שהם גם בקושי קוראים את חומרי הרקע".

אם האנשים של קרעי לא מכירים את החומר, איך הם יודעים כיצד להצביע? "אני משער שיש להם הוראות", אומר הגורם. "הרבה פעמים ראו אותם מקריאים מהטלפון".

אלעד זמיר, ראש מטה שר התקשורת (במרכז), באחד מדיוני ועדות הכנסת. מאחור: שר התקשורת, שלמה קרעי (צילום: יונתן זינדל)

בנובמבר 2024, קצת אחרי המינוי של שמעוני ועאסי, נדמה היה שקרעי הצליח לכבוש מוצב מרכזי במועצה: הוא מינה יו"ר חדש, מרדכי מרדכי, שכיהן בעבר כמנכ"ל של כמה משרדי ממשלה תחת שרים של ש"ס, כולל קדנציה של שלוש שנים כמנכ"ל משרד התקשורת. קרעי, שמייצג בליכוד קבוצת מתפקדים חרדית מחצרו של הרב המנוח מאיר מאזוז, חגג את המינוי ותיאר את מרדכי כ"שותף" שיסייע בקידום רפורמה מקיפה שתכלול את סגירת הרשות השנייה.

ואולם, חברי מועצה ששוחחו עם "העין השביעית" העידו שהרושם הזה התפוגג במהרה. "קרעי חשב שהוא ממנה יס-מן, אבל זה לא עבד לו – מרדכי התגלה כאיש מקצוע", אומרת אחת מהם.

איש החינוך שמואל שטח, שסיים בחודש שעבר קדנציה של ארבע שנים במועצה, מחזק את הרושם הזה. "כשמרדכי מונה לתפקיד, אני חששתי – ראיתי אדם חרדי, עם כיפה שחורה, אמרתי לעצמי, 'זה מינוי פוליטי'. אבל מהר מאוד התבדיתי", הוא אומר. "לא הסכמתי איתו על הכל, אבל הוא התגלה כאיש מקצוע רציני, ענייני וישר שהקפיד לשמוע את העמדות של כולם – ואולי בגלל זה הקדנציה שלו לא הוארכה, למרות שהיה טבעי שהוא יישאר בתפקיד".

מרדכי סיים את כהונתו בסוף מרץ. הוא הוחלף בידי יפעת בן-חי שגב, רגולטורית מנוסה שבשנים האחרונות מתמודדת עם ביקורת נוקבת לגבי קשריה עם ממשלת נתניהו. הקשרים האלה עומדים במרכז כמה מהעתירות שהוגשו לבג"ץ כחלק מהמאבק נגד ההשתלטות הפוליטית על מועצת הרשות השנייה.

בית רשת בתל-אביב (צילום: איתמר ב"ז)

בן-חי שגב עבדה תחת נתניהו בעשור הקודם, באחת התקופות הקריטיות של מסכת השחיתות שבגינה הועמד לדין. היא כיהנה כיושבת ראש מועצת הכבלים והלוויין, וב-2015 קידמה בהוראת נתניהו שלב מרכזי בעסקת השוחד שנחקרה במסגרת "תיק 4000": אישור המיזוג בין החברות בזק ו-yes, מהלך שהיה שווה כמיליארד שקל למשפחת אלוביץ', הצד השני בעסקה הפלילית.

כשזומנה להעיד על כך בבית המשפט, בן-חי שגב שינתה את גרסתה ותקפה בחריפות את החוקרים. מי שליווה אותה בעדותה היה עו"ד אפרים דמרי המזוהה עם הליכוד, גיסה של השרה גילה גמליאל ופאנליסט בערוץ 14.

לאחר מכן החלה התקשורת לעסוק באפשרות שהשר קרעי מנסה לגמול לה על כך באמצעות ג'וב: חברוּת בדירקטוריון דואר ישראל. בן-חי שגב הכחישה ואף תבעה את עיתונאי חדשות 12 גיא פלג ועמליה דואק, שדיווחו על כך – אך הפסידה. במקום לקבל את חצי מיליון השקלים שדרשה כפיצויים, היא נאלצה לשלם כ-50 אלף שקל לכיסוי הוצאות המשפט של חברת החדשות.

בשלושת החודשים הראשונים לכהונתה כיושבת ראש מועצת הרשות השנייה, בן-חי שגב מנועה מלעסוק בערוץ 13 – תקופת צינון שנגזרת מהעובדה שעד סוף 2025 כיהנה כחברה בדירקטוריון של חברת החדשות של הערוץ. לכן הוחלט להעביר את סמכויות היו"ר בנושא זה לידי חבר אחר, ומי שנבחר היה יוני שמעוני.

"יוני פעל מאחורי הקלעים כדי להשיג את המינוי הזה", אומר אחד מחברי המועצה. "שמעתי שאומרים שהוא מקורב לקרעי, למרות שאני אישית לא ראיתי הוכחות. אבל אנחנו מכירים אותו כטיפוס לחיץ, לא מישהו עם עמוד שדרה מטורף – ולכן היה מוזר שדווקא הוא סומן כמחליף של יפעת. למרות שחשוב לציין שאף אחד אחר לא רצה את התפקיד. הוא פשוט היה המועמד היחיד".

שמעוני: אני לא בקשר עם קרעי

יוני שמעוני התבקש להגיב על הטענות המופיעות בכתבה והכחיש את כולן. "אני רוצה להגיד אחת ולתמיד – אני לא הכרתי את השר קרעי עד לא מזמן", הוא אומר בשיחה עם "העין השביעית". "הכרתי אותו באיזה אירוע לפני שנה וחצי ואמרתי לו שאני עוקב אחרי פעילותו. אחר כך ניסיתי לעזור לחבר שהתמודד לנשיאות של איזושהי מכללה, ופניתי אליו יחד עם הפרופסור הזה – ושם הוצע לי להיכנס לרשות השנייה. אבל מאז אין לי קשר איתו.

"אני לא מכיר את שלמה קרעי, אני לא חבר שלו, אני לא מסתמס איתו או עם אנשי לשכתו ואין לי שום קשר איתו – ראיתי אותו בכנס אילת, ואני כאדם מאמין אומר שזו ממש השגחה אלוקית. אני לא יודע איך הגעתי לרשות, כי אנחנו לא מכירים. הוא שר ואני חבר מועצה, וקיבלתי את ההצעה ממש באקראי. לא תכננתי את זה אפילו. זה התגלגל ממש בלי תכנון – אני באתי לעזור למישהו אחר, והקדוש ברוך הוא גמל לי עם התפקיד הזה. זה הכל".

לדברי שמעוני, ובניגוד להתבטאויות שתוארו בכתבה זו, הוא לא סבור שמחאת משפחות החטופים נועדה להפיל את נתניהו.

גם חבר המועצה אמיר עאסי הכחיש את הטענות שלפיהן הוא מדליף מדיוני המועצה ללשכת השר. "אין לי קשר עם השר שלמה קרעי, וגם לא עם האנשים שלו – לא קרוב ולא רחוק. זה בולשיט", אמר עאסי בשיחה עם "העין השביעית". "ראית הודעה אחת שאני סימסתי? העבירו לך הודעה אחת שאני סימסתי? סימסתי לאשתי, ולא על המועצה. אני מחויב למועצה ושומר על סודיות בזמן הישיבות – לא תמצא אותי מוציא מידע לתקשורת, וגם לא בין חברים".

שר התקשורת, שלמה קרעי, בחר לא להגיב לדברים.