הרב אסף נאמבורג ומכינת עוצם, מבית המדרש של ישיבת הר-המור ומפלגת נעם, נסוגו מטענה מרכזית בתביעת הדיבה שהגישו נגד חוקר הפונדמנטליזם היהודי עו"ד יאיר נהוראי, לפיה העביר כביכול לעיתונאי עמרי מניב חומרים חלקיים ומטעים משיעורים שהעביר הרב במכינה.

בהמשך לכך, דחקה השופטת בתובעים להסכים לפשרה בתביעה שהגישו נגד נהוראי. לדברי השופטת, הם יכולים "רק להפסיד" מהמשך ניהול ההליך. בסופו של דבר הצדדים לא הגיעו להסכמה והתביעה נקבעה לדיוני הוכחות.

בסוף חודש אוגוסט 2019 פרסם מניב במהדורה המרכזית של חדשות 13 כתבה על שיעור שהעביר הרב נאמבורג בפני תלמידי המכינה. תחת הכותרת "'אסור להתקרב לחילונים': כך נשמעו השיעורים במכינה של רפי פרץ" הוצגו דברי הרב נאמבורג בפני תלמידיו כאילו הוא יוצא נגד כל מגע עם העולם החילוני. בכתבה נשמע הרב נאמבורג מכנה את החילונים "רשעים" ומבהיר כי אסור להתקרב אליהם או אל הצבא, כיוון שמשרתים בו חילונים.

בכתבה, שהתהדרה כ"תחקיר בלעדי", הדגיש מניב את האבסורד שבו מורה בישיבה קדם צבאית מחנך את תלמידיו נגד גיוס לצבא. הפרסום של מניב הוביל לגל של דיווחי המשך, בין היתר בתוכניות "לפני החדשות", "העולם הבוקר", "גב האומה" וכן ידיעות במהדורה המרכזית של חדשות 13.

כמה ימים לאחר מכן פרסם חנן עמיאור באתר "פרספקטיבה" כי הפרסום של מניב הוציא את דברי הרב נאמבורג מהקשרם באופן מוחלט, ולמעשה הציג את דבריו באופן הפוך מכוונתו המקורית. הרב נאמבורג אמר את אשר אמר על החילונים והצבא כשהציג בפני תלמידיו את האופן שבו הוא תופס את עמדת החרדים, זאת בניגוד לעמדה של המכינה שבה הם לומדים. הוא אף הבהיר, חזור והבהר לאורך השיעור, כי הדברים הללו אינם דעתו אלא שהוא מבקש להציג את העמדה הנגדית לשלו.

תחילה הכחישו בחדשות 13 כי נפל כל פגם בפרסום, אולם בהמשך התנצלו והשעו את מניב מעבודתו. כשנה לאחר מכן, בנובמבר 2020, נאומברג והמכינה החליטו להגיש בכל זאת, באמצעות עו"ד מיכאל דבורין, תביעת דיבה בדרישה לפיצוי של מיליון שקל ממניב, חדשות 13, וחמישה גורמים נוספים שהפיצו את הפרסום של מניב על הרב והמכינה, כולל עו"ד נהוראי.

בין היתר טענו בתביעתם כי נהוראי הוא שהזין את מניב ב"גרסה החתוכה" מהשיעור של נאמבורג במכינה. נהוראי מפעיל עמוד פייסבוק שבו ביקר בחריפות את האג'נדה של המכינות הקדם צבאיות מבית "הקו", ובשל כך התמודד עם שתי תביעת בסך 1.7 מיליון שקל שהגישו נגדו מכינת בני דוד והרב אליהו סדן, אף הם באמצעות עו"ד מיכאל דבורין (עוד על הביקורת השיטתית של נהוראי נגד המכינות הקדם צבאיות של הציונות הדתית אפשר ללמוד מהפודקאסט "המהפכה השלישית" מבית "העין השביעית").

לדברי הרב נאמבורג ומכינת עוצם, לאחר הפרסום של מניב בחדשות 13 פעל נהוראי להדהד את הדיווח ופרסם עשרה פוסטים שונים על דברי הרב נאמבורג, בניסיון לשלול את ההקצבות מהמכינה ולהביא לסגירתה.

ביולי 2021 הגיעו ערוץ 13 ומניב להסדר חסוי עם המכינה והרב נאמבורג, שכלל פיצוי כספי. נהוראי לא נסוג וטען בכתב ההגנה, שהוגש באמצעות עו"ד איתן להמן, כי מיד לאחר פרסום הכתבה של מניב המכינה הסירה מאתר האינטרנט שלה סרטונים שתיעדו מאות שיעורים שהועברו בה. "ולא בכדי", נטען בכתב ההגנה, "שכן עיון בשיעורים רבים נוספים, בפרט של התובע 2 [הרב נאמבורג], היה מלמד על נקלה כי אין מדובר ב'תרגיל רעיוני' בלבד, כפי שהם מנסים לטעון".

נהוראי טען בין היתר כי יש לדחות את התביעה על הסף משום שמדובר בתביעת השתקה. "תוצאה של קבלה אפשרית של תביעה זו משמעה, למעשה, הרתעה לעתיד של אנשי אמת, על מנת שיירתעו מלחשוף את זרמי הקרקע ואת האינטרסים האמיתיים של גופים רבי עוצמה בחברה הישראלית", טען.

בנוסף טען נהוראי כי תוכן פרסומיו אמת וכי הן היו בעל עניין ציבורי ועל כן שמורות לו ההגנות בחוק איסור לשון הרע. הכתבה, לדבריו, לא הוציאה את דברי הרב מהקשרם ובפועל הוא אכן מחנך את תלמידי המכינה לשנאת חילונים.

כתב ההגנה ציטט באריכות רבה קטעים משיעורים אחרים של הרב נאמבורג, לא אלה שעמדו במרכז כתבתו של מניב, ובהם הוא מדבר על "שנאת החילונים". "בשורת שיעורים ארוכה שהעביר לתלמידים במהלך השנים לא התיימר [נאמבורג] 'להתחפש' לחרדי, אלא דיבר בתור מי שרואה עצמו כתלמידו הנאמן של הרב קוק", נטען.

"[...] הוא מסביר, כי עד שלא יתגבש רגש של שנאה כלפי החילוניות, ועד שלא יהיה מרחק של ממש, יש להתרחק מהחילוניים, כולל מסגרות בצבא הרחוקות מהם [...] התובע אמר בפירוש, לא ב'תחפושת' חרדית, כי החילונים הם חוטאים ולפיכך רשעים, החילוניות היא רשעה, בן גוריון גרוע מאנטיוכוס, ואין הוא מאמין ב'איש באמונותו יחיה'".

נהוראי טען בין היתר כי יש לדחות את התביעה על הסף משום שמדובר בתביעת השתקה, שמטרתה הרתעתו "כמו גם 'הענשתו' בגין רצונו לעמוד במערכה ולהרתיע מפני הזרם המשיחי והאידיאולוגיה הריאקציונרית שלו".

רק לפני שבועות אחדים הגישו הרב נאמבורג תצהיר שבו טען כי נהוראי לקח דברים שנשא, חתך אותם "באופן סלקטיבי" והפך את משמעותם ב-180 מעלות, אך בדיון מקדמי שנערך השבוע בפני השופטת עדי ניר בנימיני מבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, חזרו בהם.

בא כוח התובעים, עו"ד דבורין, הבהיר כי הוא "לא יודע" אם נהוראי העביר לעיתונאי מניב את כל הפרסום או רק את חלקו. עו"ד דבורין הוסיף כי ממילא לא על כך הגיש את התביעה נגד נהוראי אלא בשל פרסומיו שלו, שבאו בעקבות הדיווח של מניב.

במהלך הדיון טען נהוראי כי נאמבורג והמכינה "הצליחו לעבוד" על מניב ואז ניסו להיתלות בוו של מניב כדי "לרסק" אותו. לפי נהוראי, מרגע שהתובעים נסוגו מטענתם כי העביר למניב מקטעים חתוכים מהשיעור של נאמבורג, התביעה לא יכולה עוד לעמוד.

"נדמה לי שזדון, ככל שיש פה זדון, היה יכול להיות רק אם הייתם מבססים טענה של העברת קטעים מגמתית, חלקית, לתקשורת", העירה השופטת ניר בנימיני. לדבריה, על אף הנאמר בתצהיר של הרב שהוגש לאחרונה, התובעים לא טענו "בלשון ברורה" בתצהירים שלהם כי נהוראי העביר למניב חומרים חלקיים או שניסה להטעותו.

ואמנם, בהמשך הדיון נכתב בפרוטוקול: "מובהר כי התובעים אינם מבקשים לבסס טענה ולפיה הנתבע 3 [נהוראי] העביר חומרים חלקיים לנתבעים 1, 2 [חדשות 10  בע"מ ומניב]".

השופטת ניר בנימיני הוסיפה במהלך הדיון כי אין בכוונתה לנהל משפט בשאלה מהן עמדותיו של הרב נאמבורג, והעירה כי מי שפעיל בזירה הציבורית, כמו נהוראי ונאמבורג, "צריכים להכיל שיח לא נעים גם לגביהם".

לפי השופטת יש להבדיל בין הבעת דעה שלילית על תפיסת עולם של אדם, עליה יש הגנה רחבה בחוק איסור לשון הרע, לבין "משלוח חומרים מגמתיים". ברגע שוויתרו התובעים על טענה זו בהקשר של נהוראי, אמרה השופטת, "אני לא מבינה מה אתם יכולים להשיג מתוך הדבר הזה". לדבריה, אחרי שמניב וחדשות 13 פרסמו הבהרה, פיצו ויצאו מההליך, "לי נראה שאתם רק יכולים להפסיד מהדבר הזה".

לפי השופטת, "התסריט הכי טוב" שיכולים לצפות לו התובעים הוא שהיא תקבע שנהוראי "עבר את הגבול בשפה שהשתמש", אך ספק אם יתבטא אחרת בעתיד. סכום הפיצוי שיקבלו בתסריט החיובי מבחינתם, אמרה, "לא יתקרב" לסכום שתבעו כיוון שאינה רואה עדות לזדון, בוודאי משעה שנסוגו מטענת העברת החומרים החלקיים.

"בתוך הפרסום שלו יש זדון", טען עו"ד דבורין.

"לא, אני לא חושבת", אמרה השופטת.

לפי השופטת "בית המשפט הוא לא בהכרח הפלטפורמה המתאימה לתיקים האלה". הזירה ההולמת לדיון שכזה, אמרה, היא הזירה הציבורית.

על אף הערות השופטת, בדיון שנערך מחוץ לפרוטוקול הצדדים לא הצליחו להגיע להסכסמות ועל כן נקבע ההליך להוכחות.

29883-11-20