כתבת פרופיל על בנימין נתניהו שפורסמה במגזין האמריקאי "ואניטי פייר" ועוררה הדים בזמנה כללה ציטוט קולע מפי גורם בלתי מזוהה אך חד אבחנה: יותר משנתניהו הוא ראש ממשלת ישראל, הוא העורך הראשי של המדינה. השנה היתה 2012, ואיש עדיין לא שיער שהקשר בין נתניהו לגופי התקשורת שמסקרים אותו יגיע לפסים פליליים. אבל נדמה שאף אחד לא הטיל ספק בכך שענייני תקשורת נמצאים בראש מעייניו של ראש הממשלה.

היחיד שעִרער על כך, כבר אז, היה ביבי. "מידת המעורבות שלי בעיתונות, בניסיון לשלוט בסיקור, אפסית. מתחת לאפס", הוא טען באוזני הכתב, דייוויד מרגוליק.

חקירה משטרתית מסועפת, תחקירים עיתונאיים שכללו מסמכים והקלטות, מקורבים שמסרו עדות וגם התראיינו בתקשורת – כולם הבהירו מעבר לכל ספק שנתניהו לא אמר אמת. ובכל זאת, עשור וחצי אחרי ההכחשה הנשכחת ההיא, כשהוא כבר נאשם שמוסר את גרסתו בבית המשפט, נתניהו ממשיך להיאחז בשקר.

היחס של נתניהו לתקשורת עומד במרכזן של שתיים משלוש הפרשות שבהן הוא מואשם, "תיק 2000" ו"תיק 4000", וקשור חלקית גם ל"תיק 1000". בדיונים האחרונים שהתקיימו באולם התת קרקעי בתל-אביב הפריכה התביעה את הגרסה של נתניהו מכל כיוון וסיבכה אותו ברשת של סתירות מביכות.

מבחינת התביעה, ההוכחה שהנאשם "אובססיבי" לסיקור ממחישה מדוע היה מוכן לעבור על החוק כדי להשתלט על גופי תקשורת, לבחוש בסיקור היומיומי ולדרוס את חופש העיתונות. היחס הזה גם ממחיש את הערך המוחשי שהעניק לשליטה בתקשורת – מטבע עובר לסוחר שחורץ גורלות פוליטיים.

אתמול (25.11), ביום העדות ה-56 של נתניהו, התביעה ביקשה להוסיף עוד קומה: ראש הממשלה עסק באופן אינטנסיבי גם בסיקור של אשתו, שרה נתניהו, וראה בכך חלק אינטגרלי מהמדיניות התקשורתית שלו. לפיכך, גם כאשר שרה בוחשת בסיקור בכוחות עצמה או באמצעות מקורביה, היא לא עושה זאת במנותק ממנו.

התובעת, עו"ד יהודית תירוש מפרקליטות המדינה, פתחה ברצף של קטעים מתוך עדותו של ארנון מילצ'ן, המיליארדר שהמטיר על נתניהו ועל בני משפחות טובות הנאה במאות אלפי שקלים במסגרת "תיק 1000". היא הדגישה שמדובר באדם שנתניהו מגדיר כ"חבר נפש" עד היום, חרף העדות המפלילה שמסר נגדו.

בנימין ושרה נתניהו מצביעים בבחירות למרכז הליכוד, אתמול בירושלים (צילום: חיים גולדברג)

תירוש הזכירה מקרה שבו שרה נתניהו ביקשה שמילצ'ן ירכוש למענה תכשיטים בשווי למעלה מ-10,000 שקל – טובת הנאה פלילית שכבר הוזכרה במשפט בהקשר אחר. "מילצ'ן אמר שאתה אמרת לו שרעייתך שותתת דם, ששוחטים אותה בתקשורת, ולכן ביקשת את עזרתו במתן התכשיט", ציינה התובעת. "אני אומרת לך שמהדברים האלה עולה שאתה מודע לעומק הטענות שלה בעניין הסיקור התקשורתי שלה, ושזה אפילו מניע אותך לפעולה".

נתניהו התחמק: "אני לא יכול להתייחס לטענות הללו ולהגיד למה הוא אומר מה שהוא אומר".

"זה לא נכון?", לחצה תירוש.

"לא", השיב נתניהו. השלילה המוחלטת הזאת סותרת את ההתייחסות שלו לתקרית מוקדם יותר החודש. נתניהו טען אז שהוא כלל לא זוכר את המקרה. אולי בגלל זה כשהתובעת שאלה אותו על כך שוב נתניהו נסוג והוסיף הסתייגות: "אני לא זוכר דברים כאלה".

"הוא ממציא, לטעמך?", לחצה התובעת.

"תשאלי אותו, אני לא יודע אם הוא ממציא", השיב נתניהו.

כאשר מילצ'ן העיד במשפט הוא סיפר על ארוחת ערב חגיגית מלפני עשור שהסתיימה ב"פיצוץ". הרקע: תלונות של בני הזוג נתניהו על כך ש"ישראל היום", השופר שהקימו שלדון ומרים אדלסון למען ראש הממשלה, לא משרת אותם כפי שהיו רוצים. "זה היה בבלפור. מירי, שלדון אדלסון ואנוכי, נתניהו ושרה. זה התחיל בתלונות לגבי הצורה ש'ישראל היום', שקראו לו 'ביביתון', שהוא הפך מ'ביביתון' לאנטי-ביבי. אני מצטט פשוט", שיחזר מילצ'ן.

"תלונות בעיקר של ביבי ושרה, ובעיקר של שרה, כי היא יותר אמוציונלית. היא אפילו הציעה להחליף את העורך. ואז, בשלב מסוים שרה התקיפה אותם: 'אתם שופכים את דמי, הדם על ידיכם, על ידייך', בעיקר על מירי, שנדמה לי שהבת שלה מנהלת את העיתון אם אני לא טועה. ובשלב מסוים זה הגיע לרמה כזאת שמירי ושלדון עזבו, הלכו".

שלדון ומרים אדלסון במהלך ביקור בירושלים, מאי 2008 (צילום: אוליבייה פיטוסי)

נתניהו הכחיש בתוקף. "זה לא נכון", טען אתמול. "אני לא זוכר שיחה כזאת עם התפרצות, וגם לא עזיבה. אני זוכר שיחה עניינית וחברית".

עו"ד תירוש הקשתה עליו: "לא היה דבר כזה? מר ארנון מילצ'ן, שהוא חבר נפש שלך, שגם אמר עליך בעדות שאתה אובססיבי לתקשורת, מתאר אירוע מאוד ברור, וחוזר עליו פעמיים בעדותו. ואני שואלת אותך, האם הוא אומר דבר שקר?".

הנאשם שוב התחמק מתשובה ישירה. הוא אמר שהוא זוכר את המפגש רק "במעומעם", אך שב והכחיש את התיאור של מילצ'ן: "אני לא יודע למה הוא אומר את זה. אם שלדון ומירי היו קמים בכעס, הייתי זוכר את זה. דבר כזה לא היה אף פעם".

תירוש התקדמה: "אני אומרת לך שהתלונות האלה שלכם לא היו אירוע חד פעמי, אלא דבר שהתרחש מעת לעת. רעייתך דרשה ממר אדלסון ומגברת אדלסון מאמרים מחמיאים ותמונות מחמיאות".

נתניהו נסוג לטיעון קבוע שכבר הופרך בדיונים הקודמים: לטענתו, הפניות לאדלסונים לא נגעו לכתבות ספציפיות, או לסיקור אישי שלו ושל בני משפחתו, אלא היו ניסיון "לשנות את הדי-אן-איי" של התקשורת הישראלית כדי שתפסיק לחתור להסדר מדיני עם הפלסטינים ותפנים את קיומה של תוכנית על אסלאמית להשמדת ישראל. "'ישראל היום' היה במשך שנים כלי התקשורת הימני היחיד במדינה", הגזים נתניהו. "לכן היתה לי הערכה כלפיו".

ארנון מילצ'ן בפתח יום עדותו התשיעי במשפט המו"לים בברייטון, אנגליה, כפי שהוצג מעל מסכי אולם בית-המשפט המחוזי בירושלים (צילום: איתמר ב"ז)

"אני אומרת לך שלפי מה שמילצ'ן מספר, שאתה אומר שלא היה ולא נברא, באותה ארוחת ערב לא התלוננתם על הקו הכללי, אם הוא מספיק 'ימני' או 'לאומי' – אלא אם הוא מגן עליכם. אם הוא 'בעד ביבי'. אם הוא 'ביביתון' או לא", הטיחה תירוש בראש הממשלה.

נתניהו לא שיתף פעולה. "אני מאוד מעריך את ארנון, למה הוא אמר את זה? זה עניין שלו. אני חשבתי שהעיתון היה פחות מדי נשכני בעניין של לתקוף את התזות היסודיות של התקשורת הישראלית", הגיב. "הדבר העיקרי שהיה צריך הוא קרב יומיומי נגד השיטפון האידיאולוגי הזה, שטיפת המוח הזאת של 'חייבים לחזור לגבולות 67', חייבים לבנות מדינה פלסטינית, לצאת מעזה כי זה מה שייתן לנו את השלום, ללכת לקראת חמאס'".

על רקע זה ראוי להזכיר שנתניהו הצביע כמה פעמים בעד ההתנתקות, החזיר לפלסטינים את רוב שטחה של עיר האבות חברון, הביע נכונות להקמת מדינה פלסטינית שגבולותיה מבוססים על קווי 67' וכמובן פיטם את ארגון הטרור חמאס בכסף קטארי. לאחרונה גם חתם על הסכם 21 הנקודות של טראמפ, שכולל "נתיב" להקמה של מדינה פלסטינית.

עו"ד תירוש הזכירה טענה של מילצ'ן שלפיה ראש הממשלה ניתק את קשריו עם מיליארדר מקורב אחר, רון לאודר, עקב סיקור ביקורתי של שרה נתניהו. לאודר היה אחד מבעלי המניות המרכזיים בערוץ 10, שהיה לו מוניטין שאינו מתחנף למשפחת נתניהו. מילצ'ן אמר לחוקרי המשטרה שנתניהו סיפר לו על הנתק ונימק אותו בכך שלאודר "לא הזיז אצבע כדי שלא יפגעו בשרה".

התובעת לא הספיקה להקריא את הציטוט הזה עקב התנגדות מצד סוללת הסנגורים של נתניהו. במקום זה הציגה לו פרפרזה. נתניהו, בתגובה, שוב סתר את העדות של חבר הנפש מילצ'ן: הוא טען שה"התרחקות" בינו לבין לאודר נבעה מחילוקי דעות בנוגע לבעיה הפלסטינית. "פגשתי אותו בלונדון אחרי הרבה שנים, שאלתי אותו 'מה אתה חושב על זה עכשיו', והוא אמר לי שהוא חושב שאני קצת יותר דייקתי", החמיא לעצמו הנאשם.

ההבדל בין "מעצבן" ל"משפיע"

בהמשך הדיון הצליחה עו"ד תירוש לנצל את הטינה שרוחש נתניהו לעיתונות הישראלית כדי לגרום לו להודות שאי אפשר לנתק בין הסיקור שלו והסיקור של רעייתו. היא הזכירה את "פרשת המעונות" – הכינוי הכללי לאוסף תקריות בכיכובה של שרה נתניהו שנעות בין חזירוּת להתעמרות אסורה בעובדי משק ושימוש בלתי חוקי בכספי ציבור שאף הניבו לה הרשעה פלילית. בנימין נתניהו כלל לא היה חשוד בפרשה.

"בוודאי תסכים איתי שסיקור הפרשיות האלה כאב לך, הפריע לך", הציעה התובעת.

למרות ההרשעה הפלילית של שרה, ואף שהמדינה נאלצה לשלם לעובדים במעון הרשמי פיצויים בסך מאות אלפי שקלים, נתניהו תיאר את הפרשה כקמפיין תקשורתי ותו לא – ניסיון נואל להדביק לו ולמשפחתו תדמית מושחתת. "הם טיפחו פה את פרשת מני נפתלי ופרשת המעונות, שאני קראתי לה 'פרשת החמגשיות' – החשיבות היתה במתקפה על טוהר המידות שלי ושל משפחתי, וזה מחייב פעולה. זו לא רכילות. ולכן התגייסתי לכך", אמר.

מני נפתלי, אב הבית לשעבר במעון ראש הממשלה, במסיבת עיתונאים שכינס לאחר שניצח בתביעה נגד נתניהו, פברואר 2016 (צילום: פלאש 90)

אף שהפרסומים על הנעשה במעונות יצאו בזה אחר זה לאורך שנים, נתניהו הרהיב לטעון שהרקע להם היה מערכת הבחירות. התובעת השתמשה בטיעון שלו כדי להוכיח את הנקודה: "אתה התגייסת לכך לא רק כי זה קשור לבני משפחה, וזה כאב להם, אלא כי ראית בזה גם מתקפה פוליטית עליך. נכון?".

"כן, לקראת הבחירות", הדגיש נתניהו. "זאת היתה השמצה גדולה בנושא טוהר המידות, וזה נועד להשיג יעד פוליטי. הניסיון להציג את רעייתי כפושעת, זה מספיק חשוב וזה יכול לנייד קולות – אבל כדי שזה יקרה, זה צריך לצאת בכלי תקשורת חזק מאוד".

"למה זה עלול לנייד קולות?", שאלה התובעת.

"מה זאת אומרת?", התפלא נתניהו. "כשבאים לקלפי בוחרים על סמך מגוון דברים, אפשר להיכנס כאן לדיון פילוסופי אבל אני לא מבין את השאלה".

רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים, התנדבה להסביר: "אדוני אומר שדברים שמפרסמים על רעייתך עלולים להשפיע על הבוחר בקלפי".

בשלב הזה ניכר שנתניהו הבין את התרגיל, והחליט להדגיש את ההסתייגות שהשמיע קודם כמעין הערת אגב. "זה עלול להשפיע רק אם זה בעוצמה גדולה, וגם אז זה אולי ישפיע על חלק מהאנשים. אבל זה צריך להיות בעוצמה גדולה מאוד", אמר. "עוצמת הכלי זה מרכיב אחד, ויש עוד מרכיבים".

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, ראש הרכב השופטים במשפט המו"לים (צילום: יונתן זינדל)

לתובעת היתה דוגמה היישר מפי הסוס: פוסט פייסבוק שפִרסם נתניהו במהלך מערכת הבחירות של 2015, שבו טען ש"גל הכפשות" נגדו ונגד רעייתו, שנעזר ב"עובדים לשעבר המנסים להוציא כספים מהמדינה שלא כדין", הוא חלק מקמפיין שמוביל נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות" (ולימים נאשם מס' 4 במשפט המו"לים), במטרה "להפיל את שלטון הליכוד".

עו"ד תירוש שבה והציעה לנתניהו את האפשרות שכאשר מדברים על הנעשה במעונות בהקשר של נהנתנות ועבירות מתחום טוהר המידות, זה עלול לפגוע בתדמיתו ולהשפיע על הנכונות של האזרחים להצביע לו – אמירה מובנת מאליה שנתניהו התאמץ להטיל בה ספק.

"רק אם יש לזה תהודה ענקית", התעקש נתניהו. "אם אין לזה תהודה ענקית, זה לא משפיע. כלי שולי לא משפיע! אין לו שום השפעה! ההקרנה של זה בכלי תקשורת מרכזיים, כמו 'ידיעות אחרונות', או ynet – לזה יש עוצמה. במקומות אחרים זה אולי מעצבן, אבל זה לא מנייד קולות. וכיוון שאת רומזת על 'וואלה', אני עונה לך על 'וואלה'".

"אני לא מדברת על 'וואלה'", אמרה התובעת.

"אז העליתי סברה, ואני מושך אותה בחזרה", התקפל נתניהו.

ההסתייגות המסורבלת של נתניהו סותרת את עדותו המפורטת של עד המדינה ניר חפץ, שייצג את משפחת נתניהו ועסק גם בפרשת המעונות. חפץ הבהיר בעדותו שנתניהו טיפל בפרשה באופן ריכוזי, בלי להבדיל בין גופי תקשורת חזקים וחזקים פחות. "בעניינים של מני נפתלי, לגבי כל כלי תקשורת באשר הוא, בוא נאמר שהיה אפילו אסור לנשום בלי שהוא יאשר את זה, זה היה טאבו מוחלט", העיד חפץ בבית המשפט.

עורכי הדין יעקב בורובסקי (מימין) ודוד שמרון עם ניר חפץ במסיבת עיתונאים שבה השמיצו את מני נפתלי בשליחות משפחת נתניהו. תל-אביב, פברואר 2015 (צילום: בן קלמר)

תירוש הציגה את הציטוט הזה באולם, יחד עם עוד כמה ציטוטים עם מסר דומה. היא ציינה שחפץ זכר את נתניהו רושם נקודות על לוח מחיק, רוכן מול המחשב ומתדרך למעלה מ-20 חברי כנסת מהליכוד כדי שידברו בתקשורת על הפרשה ועל דו"ח מבקר המדינה שעסק בה.

חפץ העיד שנתניהו חשב שפרשת המעונות עלולה להוביל לתבוסה בבחירות. "הוא פשוט ניהל את זה באופן מוחלט, עסק בזה עשרות רבות של שעות", אמר חפץ על המאבק נגד דו"ח המבקר. "זה הכל הוא, אין לא רק פסיק – אין שום דבר שזה לא הוא בכל מה שקשור לנושא הזה".

לנתניהו לא נותרה ברירה אלא לאשר. "עסקתי בזה, אבל אין כאן חדש – לא אמרתי אחרת", העיד. "חשבתי שזה חשוב, וחשוב היה לסתור את זה בדרכים שונות, לא רק שלי ושל הצוות שלי אלא גם דרך חברי הכנסת".

אני וביבי והמואזין של ג'סר

התביעה הצליחה להוכיח שנתניהו היה מעורב באופן פעיל בסיקור ובדברור של רעייתו, ושהוא תפס את הגילויים והביקורת שהוטחה בה כבעיה שעלולה להכריע את הבחירות לרעתו. כעת ביקשה התובעת תירוש להוכיח דבר מה נוסף: שלא מדובר בדינמיקה שהתפתחה כתגובה להתרחשויות בלתי צפויות, אלא בהחלטה אסטרטגית שהתקבלה מראש זמן קצר אחרי חזרתו לשלטון ב-2009.

היא הציגה הוכחה מתוך אוסף של רשימות פרטיות שהכין ניר חפץ במהלך עבודתו עם משפחת נתניהו, טיוטה של ממואר שהפכה בעל כורחו למוצג במשפט שוחד. "מאבטחים ברובים שלופים על רקע וילה פסטורלית מדהימה. בריכה יפהפייה בחצר. שקט. דממה. רק המואזין מג'סר א-זרקא קוטע את השלווה. ביבי יושב בחצר, ירקות חתוכים, שתי כוסות יין, שרה בתוך הבית לבדה", כתב חפץ.

"אנחנו יושבים ומתחילים מיד לגשת לעניין – התנאים. הוא מקבל את כולם חד משמעית, חוץ מכך שהליך מינוי יועץ התקשורת (שיגויס כדי לעבוד עם שרה נתניהו; א"ב) יהיה כזה שלכל אחד משנינו, הוא ואני, תהיה זכות וטו על המועמד. שנינו רשאים להציע, ונבחר מישהו שמקובל על שנינו".

התאריך הוא 5 ביוני 2009. חפץ, באופן רשמי, עדיין הועסק אז כעורך בכיר בקבוצת "ידיעות אחרונות". גיוסו ללשכת ראש הממשלה משקף חציה כפולה של הקווים: מהעיתונות לדוברות, ומקבוצת מוזס לנמסיס המר שלה, נתניהו. בשני הצדדים קיוו שישמש מעין שגריר שיתווך ביניהם ויפחית את גובה הלהבות, כפי שאכן קרה.

עד המדינה ניר חפץ בבית המשפט המחוזי בירושלים, דצמבר 2021 (צילום: יונתן זינדל)

חפץ חשש מהמעבר. "אני מבקש ששרה תצטרף, משום שהתנאי הנוסף שהצבתי הפעם הוא ערבות הדדית, מטרייה אווירית ששניהם פורשים עלי משום שאני משאיר מאחור 20 שנות קריירה. ביבי רוצה שאחזור על כל הרשימה באוזניה", כתב ברשימותיו.

"שרה אמפתית, חכמה וחדה. מתפתח דיון תוך כדי על האופן שבו צריך להציג בתקשורת את רעיית ראש הממשלה. אני מסביר שבעולם המודרני ראש מדינה ורעייתו חד הם. חייבת להיות מדיניות תקשורתית ותוכנית תקשורתית לאשת ראש הממשלה. אני נותן את דוגמת הקיום בכבוד לניצולי השואה הקשישים כפרויקט שהיא יכולה לקחת על עצמה, ואנחנו נעשה בשבילה את העבודה. היא רק תכוון ותוביל. שרה אוהבת את הרעיון, היא מבינה שעליה לתרום להכנסת תוכן לממד הפוזיטיב, כדי לתת משקל נגד לנגטיב שתמיד יהיה מתישהו, כלפי כל איש ציבור".

התובעת תירוש הקריאה את המלל באולם, והדגישה את החלק הרלבנטי מבחינתה: פגישה משותפת של בני הזוג נתניהו עם איש מקצוע, חפץ, שבה התקבלה החלטה לגבש עבורה אסטרטגיה תקשורתית משום ש"ראש המדינה ורעייתו חד הם". היא ציינה שקודם לכן, כששאלה אותו על כך, טען שלא היתה זו החלטה מושכלת.

נתניהו לא שיתף פעולה. "אנחנו ישויות נפרדות, עם חלקי חיים נפרדים", אמר. "דברור ראש הממשלה, מטבע הדברים, כולל גם את רעיית ראש הממשלה".

"המספרה של ביבי ושרה". "ידיעות אחרונות", 16.12.2009 (לחצו להגדלה)

בדצמבר 2024, ביום עדותו השני, נתניהו אישר שהוא נוטל חלק בדברור של "דברים מאז'וריים" הקשורים לרעייתו, פרשת המעונות למשל. הוא אישר שחשוב לו מאוד שהיא תסוקר באופן הוגן, אך הכחיש שהוא עוסק או אפילו עוקב אחרי הסיקור היומיומי שלה. עו"ד תירוש ביקשה לאתגר גם את הקביעה הזו. גם כאן התבססה על עדותו של ניר חפץ.

תירוש הזכירה ידיעה מ-2009 שפורסמה בשער האחורי של "ידיעות אחרונות" תחת הכותרת "המספרה של ביבי ושרה" – אייטם צבע קצר ורכילותי למראה על כך שבמעון בבלפור הוקמה מספרה אישית עבור בני הזוג נתניהו. חפץ, שהכיר את הדקדוק הפנימי של "ידיעות אחרונות", הסביר לשרה שמדובר באיתות, ירייה באוויר לפני הכרזת מלחמה.

במהלך עדותו התייחס גם לאפקט שיצר האייטם בבלפור. "זאת דוגמה לאייטמים האלה שעסקו במשפחה, שחלקם, כמו זה למשל, עשויים להיראות למתבונן מהצד מאוד אזוטריים אבל אצל ראש הממשלה ורעייתו – אני מדגיש, גם אצל ראש הממשלה – הם ביג דיל שהעסיק אותם המון", העיד חפץ. "זה אייטם שכמה שהוא נראה שולי, ההתעסקות בבלפור סביבו היא שעות ארוכות מאוד של ראש הממשלה, באופן אישי".

"קשקוש, חד משמעית קשקוש", הגיב נתניהו. "ה-ו-א עסק בזה, ה-ו-א טיפל בזה", אמר על חפץ.

"אתה אומר שהוא משקר", הציעה תירוש.

נתניהו התחמק מתשובה ישירה: "התשובה היא שלא עסקתי בזה. לא עסקתי בכיור ובמספרה – הוא עסק בזה, וזה היה מרכז עולמו. למה הוא חשב שזה מרכז עולמי? לא יודע, אולי זה נותן לו Sense of purpose. שיהיה לו לבריאות. אני לא יכול להגיד לך למה הוא אמר את זה, אבל הוא אמר דבר שהוא לא נכון". ובכל זאת, הנאשם הוסיף הסבר אפשרי: חפץ עבר חקירה אגרסיבית שבסופה חתם על הסכם עד מדינה.

עו"ד יהודית תירוש, התובעת ב"תיק 4000", בפתח יום עדותו הראשון של נתניהו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, 10.12.2024 (צילום: ראובן קסטרו)

עו"ד תירוש הציעה עד אחר, גם הוא דובר לשעבר של נתניהו, מעריץ שלו שלא היה חשוד בדבר. "רן ברץ, שאינו עד מדינה, סיפר שנחשף לדפוס שחפץ תיאר, על כך שמגיעות ידיעות במהלך היום ואתה מעלה אותו על הקו", אמרה התובעת, והקריאה מתוך עדותו של ברץ: "כשאנחנו יושבים ועובדים בבלפור יכולה להיכנס פתאום ידיעה על יאיר, על שרה, על המשפחה, לא משנה מה, ואז יש דיון, ובדיון הזה אני יכול להגיד את דעתי".

לנתניהו לא היתה תשובה מיידית. במקום להגיב הוא עיין ארוכות בתמליל שהוצג לו על המסך וביקש כמה פעמים שיגללו אותו למעלה ולמטה. "אני קורא לאט אבל משמעותית, זה מאוד מעניין", העיר. הקריאה נמשכה קרוב לחמש דקות. לבסוף הוצע לו לצאת מהאולם כדי שהסנגורים יוכלו להציג התנגדות לשאלה. נתניהו יצא, וכששב הציגה לו תירוש עוד ציטוט מעדותו של ברץ: "מגיעה ידיעה, אולי לפעמים אני מביא אותה, ואז הוא [נתניהו] יכול להגיד: 'אוקיי, תעלו לי את ניר, תעלו את שרה'".

אף שגם כאן מדובר בציטוט קצר, נתניהו שוב ביקש לקרוא אותו בכוחות עצמו – ושוב ביקש שיגללו עבורו את המסמך כדי שיוכל לקרוא עוד ועוד חלקים מהעדות. בשלב מסוים התייצב לצדו אחד מעוזריו כשבידו מעטפה עם מסר שדורש את התייחסותו המיידית. נתניהו עיין בתוכנה והודיע שהוא צריך לשוחח עם המזכיר הצבאי שלו – אבל קודם לכן רוצה להשיב לשאלה.

"זה תהליך של ניטור", טען נתניהו. "ניר לא מטפל בזה לבד, הוא צריך לדבר איתי – ככה זה מנוטר. זה בדיוק הפוך ממה שאת מנסה להגיד, זה חיזוק לכך שיש מי שמטפל בזה. זו חלוקת עבודה נורמלית". נתניהו למעשה אישר שיש לו מעורבות קבועה ואפילו שוטפת בעבודת הדברור של אשתו.

רן ברץ באולם משפט המו"לים בירושלים, דצמבר 2023 (צילום: יונתן זינדל)

בחלק אחר של הדיון הציגה התובעת טיוטה של תגובה מטעמה של שרה נתניהו על נושא שולי, בדף שעליו הופיעו הערות בכתב ידו של חפץ – והערות נוספות, במארקר עבה, בכתב היד של נתניהו. "הנייר הזה הוא טיפוסי, היו מאות כמוהו והוא ממש מאפיין את דפוס העבודה שלנו", העיד חפץ.

נתניהו שלל בתוקף. "לא היו 'מאות כאלה'. אני מבטיח לך שאין מאות דפים כאלה", טען ראש הממשלה, והוסיף ספין קטן ומשומש: לטענתו, היה לו חשוב שהעברית תהיה תקינה.

"אפשר לראות שמה שאתה מתקן כאן זה לא העברית, זה המסר", העירה התובעת.

"תני לי לעזור לך – בהתחלה הייתי עוסק במסר, ובתוכן ובסגנון, ובהדרגה זה ירד", התגונן נתניהו. מיד אחר כך עבר להתקפה: "את לא תקבעי לי את סדר העדיפויות, לא תיכנסי לי לקרביים ולא תגידי מה אני חושב או לא חושב. העובדה היא שאין סוף להשמצות, זה אשד אדיר ואין אפשרות פיזית לענות לכל המבול הזה, שלא נפסק. התגובה שהצגת היתה יוצאת מן הכלל, עו"ד תירוש, כי כולם העידו עד כמה זה נדיר שאני אתערב ככה. המציאות היא בדיוק ההפך".

"מי אמר דבר כזה? מי זה 'כולם'?", שאלה תירוש.

נתניהו נסוג. הוא טען שלא הובן כהלכה, ושהתכוון בכלל למקרה אחר שבו פִרסם בפייסבוק פוסט אגרסיבי נגד עיתונאים.

הגיבור מאנטבה נגד ביבי

כמו בכל ימי עדותו של נתניהו, גם אתמול העולם זלג אל תוך האולם. הדיון אמור היה להסתיים בשעה 13:00 במקום בשעה 16:00, מסיבות "בטחוניות" או "מדיניות" שלא נחשפו לציבור. אלא שבאמצע העדות התברר שהנסיבות השתנו. נתניהו טען שחלו התפתחויות ב"רמה המדינית הגבוהה ביותר", והשופטים התלבטו מהי הדרך היעילה ביותר לדון בכך (לבסוף קיימו את הדיון בלשכתם).

בעודם מתלבטים, הסנגור של נתניהו, עו"ד עמית חדד, פנה להרכב והסית נגד העיתונאים שבאולם: "כבודכם, בכל פעם שמכניסים לראש הממשלה מעטפה, זה מצויץ מיד – אנשים שלא אמורים לדעת על זה יודעים, וזה יוצר בעיות".

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה, אתמול בפתח יום עדותו ה-56 של נתניהו (צילום: איתמר ב"ז)

לנתניהו היה חשוב לאותת לשופטים שהוא זוכה לתמיכה ציבורית. חוץ מהשרה עידית סילמן, שהגיעה בבוקר לבית המשפט, הוא הבחין בשלושה גברים שישבו בירכתי האולם. "כבודכם", אמר הנאשם לשופטים, "אני לא נוהג להתייחס לקהל, אבל בשורה האחורית יושבים שלושה אנשים מוותיקי סיירת מטכ"ל ואחד מהם הוא אמיר עופר, שכחייל צעיר היה הראשון שפרץ לנמל התעופה באנטבה (במסגרת מבצע החילוץ שבו נפל אחיו של ראש הממשלה, יוני; א"ב). רציתי to note that".

התגובה של עופר הבהירה שנתניהו לא קרא נכון את הנוכחות שלו ושל חבריו: "תודה על המחמאות, אבל לא באתי בשביל זה".

מאוחר יותר, בראיונות לתקשורת, עופר גם פירט. "באנו לשם עם כוונה לשבת בשקט מוחלט בספסלים האחוריים, בתקווה שהוא ייזכר בערכים המשותפים שלנו: אמירת אמת, לקיחת אחריות, דוגמה אישית", אמר בראיון לעודד בן-עמי. "באנו לצפות במשפטו של מי שמחריב את המפעל הציוני – וככל שיקדים להתפטר, כך ייטב לישראל", הוסיפו שלושת המטכ"ליסטים בראיון ל"וואלה".

להורדת הקובץ (PDF, 1.61MB)

67104-01-20