ב-28.12.2017 הגיע בפעם הראשונה מנכ"ל אתר "וואלה" אילן ישועה למשרדי רשות ניירות ערך והטיל פצצה. הסיקור באתר, סיפר, הושפע עמוקות ממה שהגדיר "האינטרסים של משפחת נתניהו".

החוקרים ברשות ני"ע כבר נתקלו בשמו של ישועה. אחת הפרשות שחקרו באותה תקופה התמקדה ביחסים החריגים בין מנכ"ל משרד התקשורת שלמה (מומו) פילבר לבין בכירים בחברת בזק של שאול אלוביץ', ששלט בשרשור גם באתר "וואלה".

בתיבת המייל של אלוביץ' איתרו החוקרים כ-20 בקשות שהגיעו מהמאכער זאב רובינשטיין, מקורבה של שרה נתניהו, ונגעו לסיקור של שרה נתניהו באתר "וואלה". חלק מהבקשות נשלחו ישירות לאלוביץ', אחרות דרך ישועה.

אחרי שהחוקרים עצרו את פילבר, הם מצאו במכשיר הטלפון שלו עדויות שגם הוא העביר מסרים בציר שבין בנימין נתניהו לאלוביץ'. ראש מחלקת החקירות ברשות ני"ע, אלי לוי, החליט לרכז את המיילים, לצרף אליהם את העדויות מהטלפון של פילבר, ולבקש מהפרקליטות, ודרכה מהיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אישור להרחיב את החקירה גם לחשדות נגד נתניהו.

לוי עשה זאת מבלי לשתף את עו"ד ערן שחם-שביט, אז היועץ המשפטי של מחלקת החקירות ברשות ני"ע. בעדותו אתמול (14.7) סיפר שחם-שביט כי לראשונה נתקל במיילים שנשלחו מכיוון נתניהו לאלוביץ', כשלוי הראה לו את בקשתו להרחיב את החקירה והודיע לו כי למחרת תתקיים בעניין ישיבה אצל פרקליטת מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה), עו"ד ליאת בן-ארי.

את לוי תיאר שחם-שביט כאדם "ישר כמו סרגל" וטען כי הוא "מקצוען מאוד, סקרן מאוד, חוקר בנשמה". אך באותה תקופה, כך העיד, לא ידע כלל שלוי מכין חוות דעת ובקשה להרחבת החקירה. עם זאת, הבקשה לא באה "משום מקום", העיד שחם-שביט. הוא ידע שלוי מעוניין לחקור את קשרי הסיקור בין נתניהו לאלוביץ'. "ידעתי שזה משהו שמעניין אותו, משהו שהוא חושב שזה רלוונטי, שיש בזה משהו", אמר, "היינו חלוקים בעניין הזה טוטאלית וגם אמרתי לו את דעתי".

ברקע, העיד שחם-שביט, עמדה הכתבה שפרסם גידי וייץ ב"הארץ" באוקטובר 2015 ובה נטען כי אתר "וואלה", בהוראת ישועה ואלוביץ', הפך לכלי שרת של נתניהו בזמן שראש הממשלה, בכובעו כשר התקשורת, מיטיב רגולטורית עם בזק.

"הכתבה הזו היתה נוכחת ברקע, סביב פרשת בזק", העיד שחם-שביט. "היא היתה נוכחת בעבודת מחלקה". לדברי שחם-שביט, הנוכחות של הכתבה היתה לא מופשטת בלבד.

"היא נכחה קודם כל פיזית", העיר העד, "לדעתי זה היה בסוף שבוע, במוסף, אז פיזית העיתון הזה היה בלשכה של אלי. היא היתה פיזית שם. בחדר של אלי לוי היתה כתבה משנה וחצי קודם".

בניגוד ללוי, שחם-שביט לא התרשם מהמיילים שאותרו בתיבת המייל של אלוביץ' ולא חשב שהראיות החדשות מצדיקות את הרחבת החקירה.

"דעתי המשפטית באותו זמן, שלא רלבנטית להיום", העיד שחם-שביט, "היתה בעדינות, מאוד מאוד... אה... אה... אה... אה... אה... שמרנית".

"ולא בעדינות, כי זה נושא חשוב", ביקש עו"ד ז'ק חן, סנגורם של בני הזוג אלוביץ',

"אני חשבתי שאין פה ממש", אמר שחם-שביט.

עקב בצד אגודל

בישיבה שהתקיימה ב-2017 אצל פרקליטת המחוז עו"ד בן-ארי, התקבלה עמדתו של שחם-שביט.

"לא מספיק חזק", הגדיר אתמול העד את החומרים שבגינם התבקש האישור להרחיב את החקירה, ובאותו שלב נראה שהצליח לשכנע את הבכירים. במקום אישור גורף לחקור חשד לשוחד במעורבות נתניהו, הוחלט להתקדם עקב בצד אגודל.

בעקבות הישיבה עם עו"ד בן-ארי שלח פרקליט המדינה שי ניצן מייל ליועץ המשפטי לממשלה, מנדלבליט, ובו ציין כי "עמדת מסוי וכלכלה, שתואמה גם עמי, הינה כי אכן יש מקום לחקירת פילבר עצמו בנושא מניעיו להיטיב עם בזק, בהקשרים שעלו מחומרי חקירה שנתפסו, אך אין מקום לפתיחת חקירה נגד ראהמ ואח' בחשדות רחבים יותר שהעלתה רשות נ"ע".

פילבר אכן נחקר על העברת המסרים מאלוביץ' לנתניהו, ובעקבות דבריו בחקירה קיבלו חוקרי רשות ני"ע אישור לזמן שלושה עדים נוספים.

"לאחר קיום התייעצות בה הובהר כי נכון להעמיק חקר בכל הנגוע למניע שהביא את פילבר לבצע עבירה", כתב עו"ד חגי הרוש, עוזרו הבכיר של היועמ"ש מנדלבליט, ב-14.12.2017, "קיבל היועץ את המלצת פרקליטת המחוז ופרקליט המדינה לברר את הדברים במאצעות גביית גרסאות מן העדים אילן ישועה, יונתן שכטר וניר חפץ, זאת בנוסף לבירור שנערך בזמנו מול פילבר עצמו ומול אלוביץ'".

חפץ היה אז דוברו של נתניהו ומי שמסר לפילבר את אחד המסרים שהתבקש להעביר לאלוביץ'; שכטר, אז אחד מיועציו של נתניהו, היה מי שנתן לפילבר מסר נוסף שהתבקש להעביר לאלוביץ'. ישועה, כאמור, היה מנכ"ל "וואלה" שהתבקש להוציא את הבקשות לפועל.

שבועיים אחרי שניתן האישור לחקור אותו, הגיע ישועה למשרדי הרשות וסיפר על ההוראות שקיבל ונתן להתאים את אתר "וואלה" ל"אינטרסים של משפחת נתניהו".

בתמליל העדות של ישועה שהוצג אתמול בבית המשפט ניתן לראות כי מיד לאחר המילים הללו הופסקה החקירה לכמחצית השעה.

"ביקשתי לעשות הפסקה בחקירה", סיפר היום עו"ד שחם-שביט. לדבריו, הוא חשב כי ישועה עלו להפליל את עצמו ועל כן יש מקום להזהירו כחשוד ולהעניק לו את זכות ההייוועצות והזכות לשמור על שתיקה.

דברי ישועה על הלחץ לשנות את הסיקור לטובת האינטרסים של משפחת נתניהו, כך נראה, שינו את דעתו של שחם-שביט על עוצמת הראיות בתיק, שהרי אחרת לא היה רואה בדבריו סכנה להפללה עצמית. עו"ד חן לא עמד על כך, ומן הסתם הסוגיה תעלה בהמשך, בחקירה הנגדית.

כשהחקירה של ישועה הופסקה, כך לפי עדות שחם-שביט, הוא ביקש מהחוקרת פולינה גובזמן-קריב להצטרף אליו לשיחה בחדרו של מנהל מחלקת החקירות לוי. לוי, באותם הימים, כבר לא היה ברשות. הוא יצא לחופשה לפני פרישה. לפי שחם-שביט היה זה יומה הראשון של מחליפתו, עו"ד ציפי גז.

שחם-שביט העיד כי במשרד של מנהל מחלקת החקירות הוא יעץ לגז כי יש לעצור את החקירה ולהזהיר את ישועה. גז, כך העיד, חשבה תחילה אחרת, אך בתוך זמן קצר הצליח לשכנע אותה שאזהרתו של ישועה היא המהלך הנכון. בשלב זה התקשרה גז לפרקליטות כדי לקבל את אישורם. שחם-שביט לא שמע את השיחה של גז, אך למיטב זיכרונו היא שוחחה עם פרקליטת המחוז בן-ארי. זו, כך העיד, חסמה את היוזמה להזהיר את ישועה.

"היתה החלטה שהוא לא נחקר, שנמשיך בלי אזהרה", העיד היום שחם-שביט.

"מה היתה הסיבה שהיא אמרה להמשיך בדרך שבה המשכתם?", התעניין השופט משה בר-עם.

שחם-שביט השיב כי בשיחה הטלפונית בין גז לפרקליטות הוא עצמו לא היה שותף כך שלא שמע ואינו זוכר מה בדיוק נאמר, אך בהמשך הדרך, בישיבה שנערכה בהשתתפותו, נימקה עו"ד בן-ארי את החלטתה באופן הבא: "היא אמרה שהיא יודעת שהיא לא תגיש נגדו כתב אישום ולכן לא צריך לחקור אותו באזהרה".

"והרעיון הוא שאם לא נזהיר אותו ימשיך לשפוך ולשתף פעולה, נכון?", שאל עו"ד חן.

"אזהרה משמעותה הזכות להיוועצות והזכות לשמור על השתיקה. כל עוד אתה עד אין לך זכות שתיקה", השיב העד.

לדברי שחם-שביט היתה זו התנהלות חריגה ביותר, שבכמותה לא נתקל בכל שנותיו כיועץ משפטי. "לא היה כזה דבר", אמר. "אני מכיר שהפרקליטות מחליטה לא להגיש כתב אישום, יושבת בנחת עם החומרים, זו החלטה כבדת משקל. או החלטה על עד מדינה, זה החלטות שנעשות בשום שכל אחרי שקילת המכלול. לכן האירוע הזה זכור לי כחריג".

"מדוע? למה לא להגיש כתב אישום? אדוני לא שאל?", תהה השופט בר-עם.

"אני זוכר רק שאמרתי שזה ממש לא המבחן, אבל בסוף גם מערכת התביעה, האכיפה, היא מערכת היררכית", השיב העד.

"אדוני לא ביקש לדעת מה הסיבה שלא תגיש כתב אישום?", ניסה שוב השופט.

"לא", השיב העד, "זה ממש מסור לשיקול הדעת שלה".

הסטטוס של ישועה

שאלת מעמדו של ישועה המשיכה להידון בפרקליטות. כמה ימים אחרי שפרקליטת המחוז בן-ארי הורתה להמשיך ולגבות מישועה עדות פתוחה, השתתף שחם-שביט בישיבה אצל פרקליט המדינה ניצן שבה שוב עלה הנושא. לפי עדותו, הוא התרשם בזמן אמת שפרקליט המדינה מסכים איתו.

"התחושה שלי באותו חדר", העיד, "זה שפרקליט המדינה מסכים, בזהירות הנדרשת, לחקור אותו".

אולם לא התקבלה החלטה בהתאם וישועה נותר במעמד של עד ולא חשוד.

ב-4.1.2018, כך לפי מזכר שהציג אתמול עו"ד חן, התקיימה ישיבה נוספת, הפעם אצל היועמ"ש מנדלבליט. שחם-שביט לא נכח בה אך לפי מזכר שהכינה גז היא עצמה השתתפה בישיבה לצד פרקליט המדינה ניצן, פרקליטת המחוז בן ארי ומנהלת מחלקת ני"ע בפרקליטות יהודית תירוש, שכיום מובילה את חקירת "תיק 4000" בבית המשפט.

"לאחר שהוצגה העדות של ישועה, כמו גם ווטסאפים והקלטות שנאספו עד כה, הוחלט כי יש להשאיר את הסטטוס של ישועה בעינו", כתבה גז במזכר. "ככל שיתגלו ראיות נוספות חדשות ויהיה צורך לשנות את הסטטוס שלו לחשוד ניידע את פרקליט המחוז ונשקול שוב".

ראיות נוספות התגלו, אך ישועה נותר בסטטוס של עד.

"האם אי פעם שמעת נימוק אחר, מלבד זה שהעדת עליו כאן, מדוע לא להזהיר את אילן ישועה", שאל עו"ד חן את העד.

"לא", השיב עו"ד שחם-שביט.

עדותו של שחם-שביט אמורה להמשיך בשבוע הבא.

עוד לפני עדותו של שחם-שביט, נשמעו השבוע באולם המחוזי בירושלים שני עדים נוספים.

בתחילת השבוע (12.7) התקיים דיון בדלתיים סגורות. בעקבות בקשה שהגישו לבית המשפט עיתונאים שמסקרים את ההליך, הודיעו השופטים כי מי שהעידה באותו היום היא מי שמכונה "המקורבת" לניר חפץ.

שלשום (13.7) התכנסו הצדדים בבית המשפט לסיום עדותו של אלי לוי, לשעבר מנהל מחלקת חקירות ברשות ני"ע. הדיון היה קצרצר, שעה ומחצית השעה בלבד, וכלל את השלמת החקירה הנגדית על-ידי הפרקליטות כמו גם חקירה חוזרת על-ידי פרקליטי הנאשמים.

בדיעבד, ניתן היה לסיים את חקירת לוי כבר בשבוע שעבר, אלא שבשל החשש שהחקירה הנגדית באותו יום תתארך אל מעבר לשעת סיום הדיון הרשמית ב-16:00, הוחלט לסיים אותו כבר בשעה 14:00 כדי לאפשר לשופטים להשתתף בישיבותיהם, ולהזמין את העד ליום נוסף.

אחרי שלוי סיים אתמול את עדותו השעה היתה 11:15 לפני הצהריים. ההגנה לא זימנה עד נוסף מטעמה וכולם התפזרו לענייניהם. בעתיד, כשיתהו ההיסטוריונים מדוע נמתח המשפט שנים על גבי שנים, יוכלו להוסיף לרשימת הסיבות גם את האופן בו מנהלים השופטים את סדרי הימים במשפט.

להבדיל מהשבוע שעבר, הפעם לא תרמה חקירתו הנגדית של לוי כמעט דבר. העד הרבה להשיב שאינו זוכר, גם כשעו"ד יהודית תירוש מהפרקליטות הציפה אותו בעדויות וציטוטים, שסתרו את הטענות שהוטחו בו בחקירת הסנגורים.

סוגיה אחת בכל זאת זכר. היא נגעה לציר הסודי שקיים מנכ"ל משרד התקשורת דאז שלמה (מומו) פילבר עם בכירים בחברת בזק.

כבר בעדותו הראשית ציין לוי כי פילבר נהג להעביר מסמכים מהמייל המשרדי שלו למייל הפרטי, ומשם להעבירם לבכירי בזק. בעוד שהסנגורים טענו כי ברשות ני"ע לא חקרו האם היו לפילבר קשרים דומים מול חברות מפוקחות אחרות, אתמול הציגה עו"ד תירוש מזכר שחיבר החוקר יריב עמיעד בנובמבר 2017, לפיו הוא ביצע חיפוש בתיבות המייל הפרטיות של פילבר אחר אזכורים למילים "הוט", "פרטנר", "סלקום", "IBC", וכן תכתובות מול גורמים בחברות הללו.

לפי המזכר, "לא נמצא כי פילבר מבצע תכתובת או מעביר מסמכים לחברות אלו דרך תיבת המייל הפרטית שלו".

"אם יש בדיקה כזו בזמן החקירה", שאלה עו"ד תירוש, "סביר להניח שאז אתה מודע לה או מנחה אותה?".

"כן", השיב לוי, "אני חושב שזה מה שעניתי כשנשאלתי. שהיתה בדיקה, אני לא בטוח שאפילו נדרשת הנחיה במקרה הזה, אבל יכול להיות שהיתה הנחיה מאחר והדבר הזה מתבקש על מנת לבסס את החריגות".

בהקשר זה הוסיף לוי, במענה לשאלות המשך, כי הוא זוכר שבכירי משרד התקשורת כולם נחקרו ונשאלו על הציר הישיר בין פילבר לאנשי בזק. כשנשאל מה היתה תגובתם אמר: "אני זוכר... בוא נגיד תמיהה, אה.. ועוד שאר הבעות חוסר נוחות מהמהלכים האלה".

67104-01-20