בימי עדותו האחרונים של בנימין נתניהו התמקדה החקירה הנגדית בארגזי השמפניה וקופסאות הסיגרים, בשווי מאות אלפי שקלים, שהוא ואשתו קיבלו. אתמול (12.11) הגיע צוות התביעה לטובת הנאה מסוג חדש: תכשיטים. חוקרי המשטרה הצליחו להתחקות אחר ארבעה-חמישה מקרים שבהם צמד המיליארדרים שבמרכז "תיק 1000", ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר, העניקו לשרה נתניהו תכשיטים על פי דרישתה. מחומרי החקירה עולה שלפחות במקרה אחד ראש הממשלה נטל חלק פעיל בהשגת התכשיטים.

מדובר בטובות הנאה מובהקות, ובעלות גבוהה: טבעת, עגילים, שרשראות וצמידים מזהב ואבני חן שעלו למילצ'ן ופאקר כרבע מיליון שקל. אתמול, ביום עדותו ה-52, ניכר שנתניהו מודע לבעייתיות ומנסה להרחיק את עצמו מהמתת ככל שניתן. שוב ושוב טען שאינו זוכר או אינו מודע למתנות יקרות הערך שקיבלה רעייתו, וניסה לתאר את הדפוס הפלילי כמציאות שאין נורמלית ממנה.

זה היה אחד מהימים החלשים ביותר של נתניהו על הדוכן, וניכר שלרבות מהשאלות לא היו לו תשובות משכנעות. התובע, פרקליט המחוז יהונתן תדמור, זיהה את נקודות החולשה שלו ודאג ללחוץ עליהן: הגרסאות המתחלפות שסיפק במהלך חקירת המשטרה, והמופרכוּת הכללית של הטענה שאין כל פסול במצב שבו אנשי עסקים קונים תכשיטים לאשתו של ראש הממשלה.

נקודת החולשה של התביעה, מנגד, היתה שרק אחד מהמקרים נכלל בכתב האישום; מבחינה משפטית, כל שאר המקרים טובים בעיקר כדי לבסס דפוס ולחשוף סתירות בעדותו של הנאשם.

עו"ד תדמור פתח עם המקרה שמופיע בכתב האישום: טבעת ושרשרת שנרכשו מכספו של מילצ'ן ב-2016 בחנות בשם "אגס ותמר" בתל-אביב. העלות: 10,900 שקל. את הרכישה בפועל ביצעה הדס קליין, עדת המפתח ב"תיק 1000", ששימשה עוזרת אישית של צמד המיליארדרים. קליין סיפרה בחקירתה על שיחה שבה שרה נתניהו אמרה למילצ'ן שהיא איבדה טבעת שפעם נתן לה – ושהיא מעוניינת שליום הולדתה הקרוב ירכוש לה תכשיט חדש.

את הפירוט מסרה שרה לקליין. "היא היתה מאוד ספציפית", אמרה קליין לחוקרים. לדבריה, שרה היתה זו שבחרה את החנות, ולא ביקשה תכשיט אחד אלא שניים – טבעת ושרשרת. "היא שִרטטה לי על פיסת נייר, על פתקית כזאת, את גודל האצבע, והיא גם אמרה לי איזה שרשרת, איזה אבנים היא אוהבת", העידה קליין בבית-המשפט. הבקשה נענתה, ציינה קליין, והיא נסעה בעצמה לבית משפחת נתניהו בקיסריה ומסרה לשרה את התכשיטים.

הרכישה לא התבצעה מיד אחרי הבקשה. מילצ'ן סיפר לחוקרים שהעיכוב הרגיז את שרה, ושקליין ספגה ממנה צרחות. לדבריו, הוא הניח שיש הבדל מהותי בין קניית תכשיטים לאשתו של פוליטיקאי בכיר לבין אספקה של סיגרים ושמפניה, ולכן רצה להיות בטוח שאינו עובר על החוק.

בשלב מסוים, הוסיף מילצ'ן, הוא אמר לשרה שעליו לשמוע מראש הממשלה בעצמו שהכל כשר. לדבריו, נתניהו התקשר אליו למחרת ואמר לו כך: "שמע, היא שותתת דם. תעזרו, תעזרו לה, תעזרו לה. שוחטים אותה כל יום בעיתונות, במדיה – זה בסדר".

אתמול שאל עו"ד תדמור את נתניהו האם אכן פנה למילצ'ן והאיץ בו לרכוש את התכשיטים. נתניהו השיב שאין לו זיכרון כזה, ושהוא גם לא יודע דבר על התלונות של שרה (באופן אירוני, ממש באותן שעות פרסמו אנשיו של נתניהו בחשבון הטוויטר שלו ציוץ תוקפני שהתבסס על תלונותיה של שרה על היחס התקשורתי שהיא מקבלת).

כמה חודשים אחרי מסירת התכשיטים, בינואר 2017, נחקר נתניהו לראשונה ב"תיק 1000". למרות פרק הזמן הקצר שעבר מאז קבלת המתנות, הוא טען בפני החוקרים שאינו זוכר דבר. עו"ד תדמור שאל אותו בבית המשפט כיצד הוא מסביר זאת. "לא זכרתי את זה", חזר ואמר נתניהו, והציע הסבר: "הייתי עסוק בחודשים האלה במערכת בחירות ובהקמת ממשלה".

תדמור העיר לו שבמועד המדובר כלל לא התקיימה מערכת בחירות. הממשלה קמה שנה וחצי קודם לכן, והבחירות הבאות התקיימו רק כעבור יותר משנתיים. נתניהו לא התעכב כדי להתווכח או להתנצל על הטיעון הכוזב. "אם תרצה, אני אפרט את כל הדברים שכן הטרידו אותי אז", נופף מעליו את השאלה וחשף את אופיה החלול של התשובה.

כעת, באולם בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, נתניהו נזכר. לטענתו, מי שיזם את מתן התכשיטים היה מילצ'ן – והוא זה ששאל את שרה מה היא רוצה ליום ההולדת, ולא להפך. "אשתי אמרה כנראה 'תכשיט', ומה שקרה זה שהוא פנה אלי, אני פניתי לעו"ד וינרוט, והוא אישר", אמר. עו"ד יעקב וינרוט, מאנשי סודו של נתניהו, אמנם הלך לעולמו לפני הגשת כתב האישום, אך הספיק למסור עדות ואישר שנתן אור ירוק לקבלת תכשיטים. "אני לא רואה בזה בעיה, גם אם זה יקר", אמר וינרוט לחוקרי המשטרה.

עו"ד תדמור העיר לנתניהו שעד כה הוא לא העלה את הטיעון שלפיו מילצ'ן היה זה שהציע לאשתו לקבל מתנה. נתניהו, בתגובה, שוב תיקן את עדותו: הפעם טען שמילצ'ן בדרך כלל היה מעלה הצעות כאלה – ושלהערכתו זה מה שקרה גם כאן.

התובע לחץ: "העמדה שלנו היא שהגברת נהגה לבקש מתנות מחברים".

"לא מאשר", השיב נתניהו.

"יכול להיות שהיא ביקשה מעת לעת?", ניסה התובע.

"לפעמים כן ולפעמים לא", התחמק נתניהו. "ומה זה 'כן'? לפעמים זה היה בתגובה לפנייה שלהם".

תדמור הגביר את הלחץ: "אני אומר לאדוני שהסיטואציה שבה הגברת מבקשת מתנה ספציפית, שהערך שלה הוא מעל 10,000 שקל, היא התנהגות חריגה בקשר בין שני אנשים, גם אם זה קשר קרוב. מי שרוצה בא ליום הולדת עם ספר, או עם תשורה אחרת מסדר הגודל הזה".

נתניהו התעלם מהדברים וניצל את זכות הדיבור כדי לחזור בו גם מהתשובה הקודמת שלו, שעלולה היתה להתפרש כהודאה חלקית. "אני לא יודע אם היא מעת לעת ביקשה, כי אני לא עוקב אחריה – זאת הערכה", טען ראש הממשלה. לאחר מכן הכחיש כל ידיעה לגבי המעורבות של אשתו בבחירת התכשיטים, והדגיש שהשיח בינה לבין מילצ'ן היה סביב מועד יום הולדתה.

"אדוני רוכש תכשיטים לגברת נתניהו?", שאל עו"ד תדמור.

הסנגור חדד התנגד: "עוד מעט הוא ישאל אם ראש הממשלה מביא לה פרחים ביום האהבה".

תדמור ויתר על השאלה, אבל בהמשך הדיון פנה לנתניהו ושאל אותו האם הוא יודע מתי חל יום ההולדת של אשתו. בקרב עורכי הדין ובירכתי האולם התעורר צחוק כבוש. "אל תשאל שאלות כאלה", אמר נתניהו בחיוך.

תדמור אימץ את ההצעה וציין שיום ההולדת של שרה נתניהו חל בחודש נובמבר. מדוע העלה זאת? משום שהטבעת והשרשרת נרכשו בחודש ספטמבר, כמעט שנה אחרי יום ההולדת שלה. "איזו מין מתנת יום הולדת נותנים כמעט שנה אחרי יום ההולדת?", שאל התובע.

"לא עסקתי בזה", השיב נתניהו בקוצר רוח.

השופט משה בר-עם הושיט לו חבל: "נראה שנושא התכשיט כבר מוצה", העיר לתובע.

עו"ד תדמור התקדם: "בכל ההתנהלות הזו אין שום פן של חברות, לא מהצד של מילצ'ן ולא מהצד שלכם. אדוני יודע שמילצ'ן חש חוסר נוחות, 'cold feet' כמו שהגדרת את זה בחקירה שלך, הוא מבקש ייעוץ משפטי ולא מעוניין לתת את המתנה – ואתה צריך להפעיל עליו לחצים כדי שמתנת יום ההולדת תגיע תשעה חודשים אחרי יום ההולדת. אנחנו אומרים שזו לא מתנה, זו טובת הנאה שלא מאפיינת שום קשר חברי – זו מתנה אסורה".

"לא הפעלתי שום לחצים", התעקש נתניהו, וניצל את ההזדמנות כדי להתחבא מאחורי קונספירציית "תפירת התיקים". "הוא רצה לתת, זאת הנטייה הטבעית שלו. הוא חשש לא כי יש בעיה, אלא בגלל הטרלול – בגלל אווירת הרדיפה והציד שרשויות אכיפת החוק הפעילו נגדי. אז הוא חשש".

השמונצעס של שרה

בהמשך הדיון עו"ד תדמור עימת את נתניהו עם הגרסה המזוגזגת שסיפק לחוקרי המשטרה. בתחילתה, כשהחוקרים שאלו האם ידוע לו על תכשיט בשווי כ-10,000 שקל ששרה קיבלה ממילצ'ן, נתניהו השיב בשלילה מוחלטת. "אין לי מושג ירוק או בכל צבע אחר", אמר אז, והוסיף שזהו "שקר וכזב". תדמור חידד: "אדוני מכחיש, אדוני לא אומר 'לא זוכר'. ואני אומר לאדוני בלשון עדינה שאדוני לא דייק".

"התשובה היא חד משמעית שלא זכרתי", התגונן נתניהו. "אם הייתי זוכר הייתי מעלה את זה, כי זה עובד לטובתי – הרי פניתי לעו"ד וינרוט, קיבלתי ייעוץ משפטי".

השופטת פרידמן-פלדמן הביעה תהייה: כיצד יכול להיות שנתניהו שכח דבר מה שקרה כה סמוך למועד החקירה? "סמוך אולי בעיניכם", ענה נתניהו בהתנשאות מהולה בכעס. "בקסקדה העצומה של האירועים שאני מתעסק בהם, ומביאים לי את הדבר הזה – לא זכרתי!".

השופט בר-עם הקשה עליו: "אדוני היה מאוד נחרץ בתשובה, הוא אמר 'חד וחלק'".

נתניהו התעקש שלא זכר. "היה לי כאן בלאק-אאוט בדבר הזה! לפעמים זה קורה תחת הלחץ של חקירה. זה טיפשי, ואני לא חושב שאני אדם טיפש. אם הייתי חושב שיש שם משהו, הייתי מעגל את זה". המונח "מעגל" נותר ללא פרשנות.

עו"ד תדמור שוב לחץ: "אני מציע לאדוני שאדוני ניסה להרחיק את עצמו מאירוע התכשיט מכיוון שאדוני הבין שיש פה קושי, שמדובר בתכשיט בשווי כמעט 11,000 שקל, ומכיוון שזה אירוע בעייתי. אירוע שאסור היה שיקרה. אירוע של מתנה פסולה. ולכן אדוני לא אומר 'לא זוכר', הוא אומר 'שקר'".

"אני אומר את האמת, אני לא טיפש", התגונן נתניהו.

נתניהו נשאר במגננה לאורך זמן. עו"ד תדמור הראה לו קטע מחקירתו שבו טען שקו האספקה של מילצ'ן ופאקר נעצר. "להגיד שהסיגרים והשמפניות נעצרו – זה לא אמת", הטיח בו התובע.

"מי אמר לך שזו לא אמת?", הגיב נתניהו. "אם אמרתי, חשבתי שזה באמת קרה. מה אתה יודע?".

"פה בבית המשפט אמרת שלא היתה עצירה", עקץ עו"ד תדמור. ראש הממשלה, נואם מהולל, השיב במלמול קצר ובלתי ברור.

מיד לאחר מכן הראה התובע לנתניהו שבחקירה שהתקיימה כמה שבועות לאחר מכן, כשעלתה שוב סוגיית התכשיט, נתניהו שינה גרסה: הפעם אמר שאשתו שרה "אולי קיבלה איזה משהו מפלסטיק" מאשתו של מילצ'ן, אמנדה. נתניהו השתמש במונח היידי "שמונצע", שמתאר חפץ זול.

"אדוני מעלה בדעתו שמילצ'ן היה פונה אליו בגלל תכשיט פלסטיק, מין שמונצע כזה, ומבקש אישור של הייעוץ המשפטי?", שאל עו"ד תדמור. "מדובר בתכשיט ב-10,900 שקל, והוא לא מפלסטיק".

"עד שביררתי הכל לקח זמן, לא זכרתי", השיב נתניהו. "זה בהחלט היה בלאק-אאוט".

"אני מציע שאדוני לא אמר אמת בחקירה", הטיח התובע.

"אמרתי אמת!", הרים נתניהו את קולו. "אמרתי מה שזכרתי – ולא זכרתי כנראה. אין לזה שום היגיון. הייתי טרוד במיליון דברים אחרים ולא רק בחקירה האבסורדית הזאת".

מעיל של מאבטחים

כמו בכל ימי עדותו של נתניהו, גם אתמול המציאות שבחוץ זלגה פנימה. שחקנית החיזוק שהגיעה הפעם כדי לייצג את הממשלה היתה שרת התחבורה מירי רגב. בבוקר, מעט לפני בואה, דווח שמניין הנספים בתאונות דרכים ב-2025 הגיע ל-400 – נתון מהגבוהים בעשורים האחרונים. רגב התחמקה משאלות על תפקודה הירוד, ומיהרה להימלט לאזור המאובטח שבו חיכה הנאשם עד שיקראו לו להעיד. כמו קודמיה, גם היא עזבה את האולם זמן לא רב אחרי תחילת הדיון.

במהלך ההפסקה, בתזמון מושלם מבחינת נתניהו, יצאו הדיווחים הראשונים על האיגרת ששלח הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ ליצחק הרצוג בדרישה שייתן חנינה לראש הממשלה. המסמך הופץ על ידי לשכת הרצוג בתוספת מילים חמות ועצה קרירה: "על המעוניין בקבלת חנינה להגיש בקשה בהתאם לכללים".

הצדדים המשיכו בדיון בלי להתייחס להתפתחות. כעבור זמן מה, כשהיה צריך לקרוא לנתניהו להיכנס בחזרה לאולם אחרי אחת ההתנגדויות, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן פנתה למאבטחים ושאלה: "מישהו יכול לעזור לנו?". הסנגור, עמית חדד, חמד לצון: "יכול להיות שהנשיא טראמפ".

הדיון עצמו לא היה מחויך. נתניהו נראה זעוף, הִרבה להרים את הקול על התובע ולהפריח האשמות נגדו ונגד חוקרי המשטרה, ובאופן כללי שיחק בונקר: במקום לספק תשובות עובדתיות מפורטות, המשיך להצהיר שאינו זוכר דבר – ולעתים הסיט את הדיון לשאלת האחריות הפלילית והכריז שלא נפל כל פגם במעשיו. "תהיה יותר רגיש לאינטליגנציה שלי", ביקש מהתובע באחת ההזדמנויות.

"אני לא חושב שיש איזושהי בעיה עם הרגישות שלי לאינטליגנציה שלך", הגיב תדמור.

"וגם של השופטים", המשיך נתניהו.

תדמור הזכיר לנתניהו את טובות ההנאה שאינן כלולות בכתב האישום: תכשיטים שרכש פאקר עבור שרה בניו-יורק (166 אלף שקל) ובירושלים (45 אלף שקל), ותכשיטים בעיצוב אישי שהוזמנו מסטודיו במושב היוגב מכספו של מילצ'ן (כ-15 אלף שקל). הדס קליין העידה שנתניהו הכיר את התכשיט היקר שנרכש בניו-יורק, ואפילו כינה אותו בזלזול "רומני" – אבל אתמול טען הנאשם שהפריט כלל לא הגיע לידי אשתו. על התכשיטים שנרכשו בישראל אמר שאינו יודע דבר.

חוץ מתכשיטים, משפחת נתניהו קיבלה גם מעילים בשווי של יותר מאלף שקל לחתיכה שרכש מילצ'ן, אספקה קבועה של חולצות של המותג "בריוני", שכל אחת מהן עלתה מאות ליש"ט, ותיקי יד ממותגי יוקרה בעלות של אלפי דולרים. גם אלו אינם כלולים בכתב האישום.

בהקשר הזה היה לנתניהו טיעון הגנה מפתיע: למעשה, מילצ'ן נתן לו דברים יקרים בהרבה. הוא ציין את שיעורי המשחק שמימן ליאיר נתניהו באמריקה, שעלו 12 אלף דולר (נתניהו הבהיר שהחזיר לו את הסכום) ואירוח בבתי מלון מפוארים שעלותו הסתכמה להערכתו בכ-150 אלף דולר (נתניהו הדגיש שזה בתקופה שבה לא מילא תפקיד רשמי כלשהו).

כשנדרש להתייחס למעילים נתניהו הסתבך בתשובותיו. "ארנון שאל אותי מה אני רוצה ליום הולדת", אמר אתמול. "אמרתי לו 'כלום', הוא אמר 'נו', אז אמרתי לו 'מעיל רוח'".

"הכוונה למעיל לא מרופד?", התעניינה השופטת פרידמן-פלדמן.

"חצי פלסטיק כזה, של חברה בשם The North Face", השיב נתניהו. הוא כינה זאת "מעיל רוח של מאבטחים" משום שלדבריו הבחין במאבטחים שלובשים מעיל כזה. מכך הסיק שלא היה יקר במיוחד.

"מעיל כזה עולה 1,700 שקל", ציין עו"ד תדמור.

"זה לא מה שביקשתי", הגיב נתניהו.

תדמור אמר לו שהמחיר מתועד בחשבונית, אך נתניהו נאחז בגרסתו: "לדעתי זה עלה הרבה פחות, כמה מאות שקלים. זה לא מוצר יוקרה, זו חברה מאוד עממית ובכל מקרה לא התעסקתי במחיר".

"היה יותר ממעיל אחד?", שאל תדמור.

"אני לא זוכר יותר ממעיל אחד", השיב נתניהו.

"בחקירה הראשית סיפרת שביקשת מעיל רוח, ואחרי שמילצ'ן ראה שאתה אוהב אותו – הוא שלח לכם עוד כמה מעילים", אמר תדמור.

נתניהו אכן אמר זאת באולם רק לפני חצי שנה, ובכל זאת הציג אתמול קשיי זיכרון: "אני לא זוכר את זה, אני לא יודע מה היה סביב זה. אני בכל אופן לא ביקשתי. ביקשתי מעיל רוח, ובסופו של דבר קיבלתי מעיל רוח. זו מתנה פשוטה ליום הולדת – מחבר".

התובע ציין שלאחר מכן שרה ביקשה מעילים לכל המשפחה, ואף נקבה בדגם ספציפי. מילצ'ן רכש עוד ארבעה, בעלות כוללת של כ-10,000 שקל. שלושה הוחזרו לבסוף לחנות, ואחד נשאר בחזקת המשפחה. נתניהו נזכר לפתע: "אני זוכר שנקנו ארבעה מעילים, אבל לא זוכר מה נשאר אצלנו".

"אני מציע לאדוני שככה לא נראית התנהגות חברית", אמר עו"ד תדמור. "חברים לא מבקשים מתנה באלפי שקלים ואז מבקשים עוד ארבע לכל המשפחה. ואני אומר לך שזה מצביע על אופי היחסים ביניכם, ושמה שהוביל למתנות הוא לא החברות".

נתניהו התעקש שההפך הוא הנכון. "בשביל מילצ'ן לקנות לי מעיל רוח זה כמו לקנות חבילת מסטיק – ולדעתי אני אפילו מפריז למעלה!", הכריז. "אני ביקשתי מעיל אחד, הוא הביא ארבעה. אולי אתה חי במתכונת אחרת, אבל הוא איש עסקים, מיליארדר בהוליווד. בשבילו זה כלום".

בהמשך החקירה עו"ד תדמור שב לאתגר את הטענה הזאת. כאשר מילצ'ן נחקר במשטרה, הוא אמר לחוקרים שהבקשות של ביבי ושרה "הגעילו אותו", ושאופי הבקשות הצביע על היעדר גבולות. "מה עמדתו של אדוני?", שאל תדמור את נתניהו.

עו"ד חדד מנע מנתניהו לענות. הוא התנגד לשאלה, ונתניהו נשלח לחדר הסגור. השופטים, כפי שקרה לאורך רוב הדיון, דחו את ההתנגדות – אבל כשנתניהו שב לאולם כבר היה קל הרבה יותר להתחמק מהשאלה.

במקום להתייחס ישירות לאמירה על הגועל והגבולות, נתניהו טען שמילצ'ן היה זה שפרץ את הגבולות בכך שמימן לבנו יאיר שיעורי משחק באלפי דולרים. "מאוד פגע בי מה שהוא אמר, כי זה פשוט לא שיקף את האמת", הוסיף בעניין הגועל. "מה גרם לו להגיד את הדבר הזה? אנשים יכולים להימצא בכל מיני מצוקות".

הגמדים מלונדון

נתניהו אישר שקיבל ממילצ'ן גם חולצות, אך טען שאינו זוכר את התדירות והכמויות. עו"ד תדמור ציין שבחקירתו נתניהו אמר שרכישת החולצות החלה לפני חזרתו לפוליטיקה – והוסיף שזוהי עוד טענה כוזבת של ראש הממשלה. "מילצ'ן אמר שזה התחיל בתקופת היותך ראש ממשלה. החולצות שלבשת עד אז, לדבריו, לא הלמו את מעמדך, והוא רצה שתיראה כמו ראש ממשלה", אמר תדמור.

התובע הזכיר גם שמילצ'ן העיד שהרכישה הראשונה בוצעה ביוזמתו, ושהרכישות הבאות נעשו לבקשת נתניהו. החברים גם הגו שם קוד לחולצות: "גמדים". העלות, ציין עו"ד תדמור, הגיעה ל"סכומים אדירים": עשרות חולצות ב-500 עד 1,000 ליש"ט לאחת.

"פפפפף, באמת?", הגיב נתניהו לעניין תג המחיר.

"אדוני הבין שמדובר במותג יוקרתי, מלונדון", אמר התובע.

"אני אגיד לך משהו, המותגים האלה – אתה יכול לעשות אותם בכל מחיר שאתה רוצה. זה כמו המזוודות של לואי ויטון. אפשר לקנות אותן באלפי דולרים, או בעשרות דולרים", אמר נתניהו.

"לא הבנתי", אמר התובע.

השופט בר-עם התנדב לתרגם: "אדוני מדבר על חיקויים".

התובע שב ופנה לנאשם: "אדוני אומר שיש אפשרות שמר מילצ'ן הביא לו חיקויים?".

"אין לי מושג", השיב נתניהו.

בשלב זה התערב הסנגור שלו, עו"ד חדד, ואמר שמבדיקה שערך באינטרנט עולה שהמחירים האמיתיים של חולצות "בריוני" הרבה יותר נמוכים. בספסלי התביעה לא טרחו לאתגר אותו. בהפסקה אחד הפרקליטים הצעירים, נועם הירש, גילה שהמידע שמסר חדד לא היה נכון: באתר הרשמי של חברת ההלבשה אפשר למצוא חולצות מכופתרות רגילות למראה במחירים שמאמירים עד למעלה מ-1,200 ליש"ט.

67104-01-20

להורדת הקובץ (PDF, 2.47MB)