יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, אסר על השימוש באפליקציית המרצת הבוחרים "אלקטור" ודומותיה בקלפיות. בהחלטה שניתנה היום (4.8) בעקבות פנייה שהגיש עו"ד שחר בן-מאיר קבע השופט סולברג לראשונה כי חברי ועדות הקלפי והמשקיפים מטעם המפלגות לא יורשו לשתף עם צוותי הקמפיינים מידע על המצביעים שמגיעים לקלפיות. הנימוק המרכזי: פגיעה בפרטיות.

הציבור הרחב נחשף לשימוש באפליקציות המרצת בוחרים ב-2020, כשראש הממשלה בנימין נתניהו קרא לפעילי ליכוד להתחבר לאפליקציית "אלקטור", למסור מידע על מכרים ולהניע אותם להצביע למפלגתו. ביום הבחירות פעילי ליכוד שהוצבו בקלפיות סימנו באפליקציה מי הגיע להצביע – וכך סייעו בהרחבת והעמקת מאגר המידע, שכלל גם חיווי לגבי עמדותיהם הפוליטיות של המצביעים.

הממד הבעייתי התחדד אחרי שנחשף כי מפעילי "אלקטור" אחראים לדליפת פרטים אישיים של 6.5 מיליון ישראלים. המידע שדלף זמין ברשת עד היום.

אלא ש"אלקטור" אינה האפליקציה היחידה שמספקת שירות מסוג זה. בשוק פועלות גם אפליקציות נוספות (במסגרת ההליך הוזכרו "ויקטורי" של חברת "יאיאסופט" ו"פידבק"), ומפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית משתמשות בהן.

לפיכך, הפנייה של עו"ד בן-מאיר לא עסקה במפלגה ספציפית אלא בנורמה שהשתרשה וגרמה לפגיעה רחבת היקף בפרטיות של ציבור הבוחרים תוך ניצול אוזלת היד של גורמי הפיקוח והאכיפה. ובכל זאת, התגובות שהגישו המפלגות השונות הסתדרו לפי קו השבר הפוליטי: הליכוד, יהדות התורה, ש"ס ומפלגת הציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' התנגדו לבקשה – ואילו יש עתיד, כחול-לבן ומפלגת הדמוקרטים הגישו תגובות שבהן לא הביעו תמיכה או התנגדות.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בסרטון משנת 2020 שבו הוא קורא לתומכיו להשתמש באפליקציית "אלקטור" (צילומי מסך)

נציגי המפלגות המוצבים בקלפיות אמורים לתעד את הגעת המצביעים כדי לשמור על טוהר הבחירות ולמנוע זיופים – למשל, הצבעה כפולה או התחזות. בפועל, בשנים האחרונות הם גם שידרו החוצה את פרטי המצביעים ללא הסכמתם. המפלגות הזינו את הנתונים למאגרי המידע שבנו, שמבוססים על "פנקס הבוחרים" שנמסר להן מהמדינה מדי מערכת בחירות – ונעזרו בהם במסגרת הקמפיין.

בחוות דעת מקיפה מאת פרופ' מיכאל בירנהק ועו"ד נועה דיאמונד מהקליניקה לפרטיות באוניברסיטת תל-אביב, שהוגשה במסגרת ההליך, נטען שוועדת הקלפי נחשפת למידע האישי של המצביעים כדי לפקח על טוהר הבחירות, ולא כדי לסייע לקמפיינים השונים – ולכן יש לאסור על שימוש מסוג זה ב"אלקטור" ודומותיה. כך טען גם עו"ד בן-מאיר.

סולברג קיבל את העמדה הזאת, וקבע שהנוהג הקיים אכן אינו חוקי. "חברי ועדת הקלפי והמשקיפים אינם רשאים למסור, במהלך יום הבחירות ומתוככי מקום הקלפי, מידע שהגיע אליהם במסגרת מילוי תפקידם אלא לפי הסמכה בדין. כאמור, הסמכה כזו לא נמצאה", כתב בהחלטתו. שימושים אחרים באפליקציות לא נאסרו.

המידע על התייצבות או אי התייצבות של אדם בקלפי אמנם לא חושף את זהות המפלגה שאותו אדם הצביע לה, ציין סולברג, אך "עצם ההצבעה הריהי קרובה למדי לדעה פוליטית ולהשקפת עולם".

השופט פירט: "בנסיבות מסוימות, למשל בקלפיות שבהן רוב המצביעים הצביעו לרשימה מסוימת או לרשימות מגוש פוליטי מסוים, או בקלפיות שבהן מספר המצביעים בפועל נמוך, אפשר יהיה להסיק בקירוב משמעותי מסקנות באשר להשקפת עולמו של המצביע ולדעותיו הפוליטיות, מעצם הנתון בדבר הצבעתו בפועל בקלפי זו.

קלפיות במרכז הלוגיסטי של ועדת הבחירות המרכזית בעיר מודיעין, לקראת בחירות 2021 (צילום: פלאש 90)

"הבחירה לבחור – אף לה נודעת משמעות בקהילות רבות שבהן מופעל על הבוחר לחץ לבחור (למשל קהילות מובחנות, חברים בוועד מסוים או במשפחה ייחודית). על כן יש לראות במידע על נוכחות בקלפי ועל עצם הצבעתו של אדם חלק מהעניינים שהזכות לפרטיות חלה עליהם, וייתכן שבנסיבות מסוימות מידע כאמור אף יחשב ל'מידע בעל רגישות מיוחדת', על כל המשתמע מכך".

סולברג הוסיף כי "גם נסיבות ההצבעה עשויות להיחשב למידע פרטי. תחילה, מקום ההצבעה. מי שמצביע בקלפי רגילה שבאזור הקלפי שלו, אין בכך רבותא. אולם מי שמצביע בקלפי מיוחדת – לא פעם אפשר ללמוד עליו מידע פרטי. מי שמצביע בקלפי לאנשים המוגבלים בניידות, סימן הוא לכך שאותו אדם מוגבל בניידות, כלומר זהו מידע שנוגע ל'מצב בריאותו' של אדם. אשה שמצביעה בקלפי כזו – אפשר גם שהיא שוהה במקלט לנשים מוכות".

במקרה כזה, הבהיר השופט, הזיהוי של מקום ההצבעה של אותה אשה לא רק פוגע בצנעת הפרט שלה אלא גם עלול לסכן את בטחונה. "בדומה", הוסיף, "הצבעה בקלפי בבית חולים או במוסד לאנשים המוגבלים בניידות עשויה ללמד על מצב בריאותו של המצביע; הצבעת אסיר בקלפי בבית סוהר ועציר בקלפי בבית מעצר מלמדת עליהם נתון אישי". גם שעת ההצבעה, קבע סולברג, עשויה ללמד על אורחותיו האישיים של המצביע.

עו"ד שחר בן-מאיר. בית משפט השלום בתל-אביב, 2022 (צילום: איתמר ב"ז)

"דיני הגנת הפרטיות אוסרים על חברי ועדת קלפי ומשקיפים להעביר למפלגות פרטים על מימוש זכות ההצבעה ועל נסיבות ההצבעה לשם קידום צרכים פוליטיים של המפלגות. דיני הבחירות תומכים במסקנה זו. באין הוראה חוקית מפורשת שמתירה לנציגי המפלגות במקומות הקלפי להעביר להן את הפרטים האמורים, הסמכות להרשות זאת נתונה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית", סיכם סולברג.

"שקלתי כיצד להפעיל את סמכותי. אפשר שהיתר כזה יעניק הגנה או פטור מכוח דיני הגנת הפרטיות, ויכשיר את העברת המידע. אולם בסופו של חשבון החלטתי לא להעניק היתר גורף מסוג זה. תהיה בו הפרה של דיני הגנת הפרטיות הקיימים – והפרה של הזכות החוקתית לפרטיות. התועלת בו לזכות להיבחר לא ברורה כלל וכלל".

השופט סולברג הבהיר כי הפרת הוראתו עלולה להוביל לאכיפה פלילית. "בהחלטתי זו הבהרתי את הדין", כתב. "די בכך כדי שכל ה'שחקנים' – חברי ועדת הקלפי והמשקיפים, המפלגות ורשימות המועמדים, חברי ועובדי ועדת הבחירות המרכזית לכל האורך, גורמי אכיפת החוק, גורמי החברה האזרחית, בעלות זכות הבחירה ובעלי זכות הבחירה – ידעו מה מותר, ובעיקר מה אסור. הפרת הדין – תוצאותיה בצידה".

פעילים פוליטיים שלא יצייתו להוראות החדשות של סולברג מסתכנים באכיפה פלילית בשני אפיקים: "הפרת הוראה חוקית", עבירה שהעונש עליה עשוי להגיע בתנאים מסוימים לארבע שנות מאסר, והפרה של הוראות חוק הגנת הפרטיות – עבירה שבגינה ניתן להטיל עונש של עד חמש שנות מאסר. במקביל, חוק הגנת הפרטיות מאפשר למצביעים שיזהו שימוש בלתי חוקי באפליקציה להגיש תביעה אזרחית נגד המפעילים.

* * *

לעיון בהחלטת השופט סולברג

להורדת הקובץ (PDF, 531KB)