האם מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, מחלקה לא גדולה שבדרך כלל מתנהלת מחוץ לאור הזרקורים, היתה חוד החנית של תוכנית סודית, סבוכה ובלתי חוקית להפלת ראש הממשלה, בנימין נתניהו? זאת התזה שצוות ההגנה של נתניהו מנסה בשבועות האחרונים להוכיח באמצעות חקירה אינטנסיבית של אלי לוי, שעמד בראש המחלקה בתחילת החקירה שהולידה את "תיק 4000".

אחרי שבועות ארוכים שבוזבזו על עדותם של חוקרים מן השורה, בהתאם לאסטרטגיית עיכוב המשפט של נתניהו (שהבטיח "מאות רבות של עדים"), הגיעו סנגוריו של נאשם מס' 1 למפקד שלהם. לוי, כיום יועץ בשוק הפרטי, עבר עד כה ארבעה ימי חקירה בבית המשפט המחוזי בירושלים. הוא דחה את סיפור העל הקונספירטיבי שהסנגור של נתניהו, עו"ד עמית חדד, מנסה להוכיח במסגרת קמפיין "חוקרים את החוקרים" – אך העניק בעל כורחו כמה הישגים לצוות ההגנה.

בדיונים הקודמים הודה לוי שהוא ואנשיו ביצעו כמה פעולות חקירה בלי שקיבלו את האישורים הדרושים. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר נדמה שחדד הצליח לגרום לשלושת השופטים להשתכנע בגרסת ההגנה בהיבט הזה. השאלה שנותרה פתוחה היא כמה משקל יעניקו לכך אם וכאשר יגיע הרגע שבו יצטרכו להרשיע או לזכות את נתניהו ושני הנאשמים הנוספים ב"תיק 4000", שאול ואיריס אלוביץ'.

כתב האישום מייחס לשלושתם עסקת שוחד שבה בני הזוג אלוביץ', ששלטו בקבוצת בזק, סיפקו לנתניהו דריסת רגל חריגה באתר החדשות "וואלה" שהיה בבעלותם – ונתניהו, מתוקף תפקידו כשר תקשורת, גמל להם בהטבות רגולטוריות בשווי של קרוב למיליארד שקל.

שלשום (30.6), ביום החקירה הרביעי והאחרון של צוותי ההגנה, התבקש לוי לעיין בעוד ועוד מסמכים וציטוטים מתוך חקירת "תיק בזק" – התיק שבו נתניהו לא הוגדר רשמית כחשוד, שבעקבותיו נולד "תיק 4000" – ולאשר שוב שהוא וחוקריו אספו מידע על ראש הממשלה בלי לקבל מראש את האישורים הנדרשים מהייעוץ המשפטי לממשלה.

בנימין נתניהו בפתח אחד מימי עדותו. בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ספטמבר 2025 (צילום: מרים אלסטר)

עו"ד חדד, בניסיון להאיץ בלוי להיזכר בפרטים, כינה אותו בשלב מסוים "האבא של תיק נגד ראש הממשלה". הסנגור הציג קטע מחקירת אור אלוביץ', בנו של שאול אלוביץ', שבו נשאל לגבי שתי סוגיות שנכללו בהמשך ב"תיק 4000": נתונים על האג'נדה הביקורתית כלפי נתניהו שהתגלתה לכאורה במאמרי הדעה שפורסמו ב"וואלה", ופסילת מועמדותו של עיתונאי לעבודה באתר משום שלא היה מקובל על משפחת נתניהו.

לדברי חדד, השאלות הוצגו לאלוביץ' הבן בחקירה שהתקיימה באוקטובר 2017, ועסקו באופן מובהק בנתניהו ולא בסוגיות פנימיות של חברת בזק – ולכן, לטענתו, לא ייתכן שהדבר נעשה באישור.

חדד ביקש את תגובתו של אלי לוי, אבל התובעת יהודית תירוש התנגדה ולוי נדרש לצאת מהאולם. בזמן שהעד שהה במסדרון עם צלמי הטלוויזיה, עו"ד תירוש הציגה באולם מסמך מספטמבר 2017 שבו סוכמה חוות דעת של הפרקליטות בעניין הנושאים שבהם ניתן לחקור את החשודים.

במסמך מוזכר הקשר הישיר בין שאול אלוביץ' לשלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת תחת נתניהו ולימים עד מדינה, לצד העיסוק של שניהם ב"כמות הכתבות השליליות ב'וואלה' כלפי רוה"מ" ו"ראיות המצביעות על מעורבותו של פילבר בניסיון להשפיע על מינוי ב'וואלה'".

במסמך אמנם הובהר שעמדת הפרקליטות היא שבנקודת הזמן ההיא, ספטמבר 2017, "אין בסיס ראייתי מספק להרחבת החקירה בעבירת שוחד כנגד מעורבים נוספים, בהם רוה"מ", אך צוין בו גם ש"הפרקליטות סבורה כי יש מקום להרחיב ולחקור את פילבר במסגרת החקירה המתנהלת נגדו בכל הנוגע לעמדה שנקט ביחס לאי קבלת עיתונאי למערכת 'וואלה', וכן בנוגע להתייחסותו שנשלחה ל'וואלה' על אודות כמות הכתבות השליליות ב'וואלה' בנוגע לרוה"מ".

הנאשמים איריס ושאול אלוביץ'. בית-המשפט המחוזי בירושלים, יוני 2021 (צילום: אורן פרסיקו)

"בעוד שההסברים שנתן פילבר עד כה לסטייה מן השורה בפרשת בזק בכל הנוגע לשיתוף אנשי בזק ומעורבותם בתהליכים פנימיים של משרד התקשורת חסו תחת טענות ל'מדיניות עניינית ומקצועית', מקרים אלה הם בבחינת דוגמאות שמערערות את תזת ההגנה, ומעלים חשד כי פעולותיו של פילבר הנחקרות בחקירה מתנהלת לא נבעו מאג'נדה מקצועית לגיטימית אלא מרצון כללי להיטיב עם אלוביץ' ובזק ומשיקולים זרים אחרים, העשויים לעלות אף כדי יחסי תן-וקח".

בהמשך המסמך צוין כי "ייתכן שניתן יהיה באמצעות ממצאי חקירה זו לקבל תמונה ראייתית רחבה יותר שתשפוך אור על יחסי אלוביץ'-רוה"מ" – כפי שאכן קרה בחודשים הבאים, עם פתיחתו הרשמית של "תיק 4000" והפשיטה המשטרתית על בתיהם של פילבר והאלוביצ'ים.

העד לוי, ששהה כאמור מחוץ לאולם, לא שמע את התיאורים הללו. כשנקרא בחזרה, עו"ד חדד חזר על שאלתו: "מכוח מה שאלתם על הנושאים האלה?".

לוי השיב בהשערה שבדיעבד התבררה כמדויקת: "אני מניח שזה נעשה באישור הפרקליטות, ולא כיוזמות פרטיזניות של החוקרים שטיפלו בתיק".

לקראת סוף החקירה, לפי הנוהל הקבוע בדיוני "חוקרים את החוקרים", עו"ד חדד הציג ללוי כמה כתבות עיתונאיות שפורסמו בזמן החקירה וניסה לגרום לו להודות בהדלפה.

בהתאם לנוהל, גם הפעם חדד לא הציג ראיות כלשהן שיתמכו בהאשמה. הוא התעכב במיוחד על כתבה של גידי וייץ שפורסמה בנובמבר 2017 ב"הארץ" תחת הכותרת "ראיות בתיק בזק מחזקות את החשד שנתניהו ניהל יחסי תן וקח עם הבעלים אלוביץ'". הסנגור הקריא כמה קטעים מהטקסט, ואז הכריז בטון מאשים: "זה ממש מידע מוכמן!".

לוי, העד, לא התרגש: "מר חדד, עם כל הכבוד, הבחור הוציא ב-2015 תחקיר שהוביל לחקירה הזאת".

עורכי הדין ז'ק חן (מימין) ועמית חדד, המייצגים את הנאשמים בנימין נתניהו ושאול ואיריס אלוביץ'. בית המשפט המחוזי בירושלים, מרץ 2025 (צילום: אורן פרסיקו)

בפתח הדיון חקר את לוי עו"ד ז'ק חן, הסנגור של בני הזוג אלוביץ'. כמו חדד, גם הוא ניסה לחזק את הרושם שלוי והחוקרים שעבדו תחתיו שעטו מהר מדי עם חקירת "תיק בזק" וחרגו מההיתרים שקיבלו. חן התעכב על הגרסה של אחת החוקרות, שרה דוידי, שכבר העידה במשפט וסיפרה כיצד הגיעה למשרדו של לוי בקיץ 2017 עם מידע על קשר אפשרי בין נתניהו לאלוביצ'ים.

לוי, באחד הדיונים הקודמים, סיפק גרסה שונה של האירוע וטען שאינו זוכר שהחוקרת דוידי נכחה בפגישה המדוברת.

לפי ההסבר שהציג עו"ד חן השבוע בבית המשפט, באותם ימים החליטו החוקרים לבקש צו שיאפשר להם לחדור למכשיר הטלפון האישי של איריס אלוביץ' על בסיס הודעת אימייל שעסקה בסיקור של שרה נתניהו ב"וואלה" – אף שהסוגיה לא היתה חלק מ"תיק בזק". חן מתח ביקורת נוקבת על ההחלטה לכנות את אלוביץ' "חשודה" בבקשת הצו שהוגשה לבית המשפט, ודרש מלוי הסברים.

לוי טען שהצורך לחדור למכשיר הסלולרי של איריס אלוביץ' נבע מההבנה שבעלה, שאול אלוביץ', מוחק הודעות מהמכשיר שלו – ושאולי ניתן יהיה לשחזר את ההודעות המחוקות באמצעות ההתכתבויות עם אשתו. הוא אישר שבשלב זה אלוביץ' כנראה לא היתה חשודה בפלילים.

בהמשך אישר לוי ששלמה פילבר ככל הנראה נחקר על "יחס מיטיב" שנתן לחברת בזק ועל עסקת המיזוג בין בזק הציבורית ל-yes הפרטית, מהלך שהיה שווה לאלוביצ'ים מאות מיליוני שקלים. העסקה, שעומדת בלב תיק השוחד, נזקקה לאישור חתום של נתניהו – והוא ניתן בהתאם ללוח הזמנים הדחוק של משפחת אלוביץ'.

עד המדינה שלמה פילבר בבית המשפט המחוזי בירושלים, מאי 2022 (צילום: אריה לייב אברמס)

עו"ד חן ניסה לחלץ מהעד אישור מובהק יותר לטענה הזאת, אבל לוי נזהר בתשובותיו: הוא אמר שהוא "מעריך" שכך קרה, ושיש "סבירות גבוהה" שהסנגור צודק בהנחה שלו.

חן המשיך ללחוץ, והציג מסמכים שחיזקו לכאורה את גרסתו, אבל לוי התאמץ לא להפוך את ההערכה לעובדה. "זה יהיה חוסר אחריות מצדי להשיב על שאלות בסוגיות כל כך מורכבות בחלוף תשע שנים ויותר מהמועד שטיפלנו בזה. ולכן אין ביכולתי להשיב על הדברים", אמר העד.

"מר אלי לוי, אני חייב להגיד לך: התשובה שאתה נתת עכשיו, אני לא מאמין לה במיל", הגיב עו"ד חדד. "אלה תשובות שנותנים נחקרים שלך כשאתה שואל אותם: 'זה קרה לפני הרבה זמן', 'חלפו שנים', גם כשאני מראה את המסמך.

"אתה הרי 'זכרת' שאת הטלפון של איריס אלוביץ' ביקשו כדי לראות אם משהו חסר בטלפון של שאול אלוביץ'. את זה אתה זוכר, אבל את זה שפילבר נחקר בנושא מיזוג בזק-yes, את עמדתו לעומת עמדת קודמו אבי ברגר, ועמדות משרד התקשורת, אם הן היטיבו או לא היטיבו, אצל ברגר לעומת פילבר – את זה אתה לא זוכר. וזאת היתה כל החקירה שלך!".

אבל לוי לא זז מעמדתו. "אין ביכולתי כיום להשיב על שאלות בסוגיות סבוכות כאלה", אמר. "ההשוואה שעשית היא לא מן העניין, מאחר ומדובר באירוע מאוד ספציפי, מאוד מתוחם, לעומת אירוע עם הסתעפויות אינסופיות של עסקה שנפרשה על פני שנים. אני אשמח אם יימצא הגורם שיצליח לעשות דבר כזה".

בשבוע הבא יוזמן לוי ליום עדותו האחרון, שיוקדש לחקירה נגדית שיבצע צוות התביעה.

67104-01-20